בית המשפט העליון קבע כי בהליכי הסגרה קיים משקל מוגבר לחשש מפני הימלטות מן הדין. בשל מחויבות המדינה לאמנות בינלאומיות, החשש מבריחה מטה את הכף לחומרה. לכן, כאשר למבוקש יש קשרים בינלאומיים ועבר פלילי, חלופות כמו איזוק אלקטרוני וערבויות כספיות גבוהות עשויות שלא להספיק, ובית המשפט יורה על מעצר ממשי מאחורי סורג ובריח.
התמודדות עם בקשת הסגרה למדינה זרה מציבה את האדם בפני אחת הסיטואציות המשפטיות המורכבות ביותר. לפיכך, הליך מעצר לצורך הסגרה מעורר מתח מתמיד בין זכות היסוד לחירות לבין החובות הבינלאומיות של המדינה. במאמר זה ננתח את האיזונים שמבצע בית המשפט במקרים אלה. ונסקור את הכרעתו של בית המשפט העליון בפרשה תקדימית.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ״ו-1996 קובע את עילות המעצר הרגילות בהליך פלילי מקומי. לעומת זאת, סעיף 5 לחוק ההסגרה. בנוסף, התשי״ד-1954 מעניק לבית המשפט סמכות מיוחדת לצוות על מעצרו של מבוקש הסגרה עד למתן החלטה בעתירה. סעיף 22 לחוק זה מחיל גם את דיני השחרור בערובה.
לפיכך, נקודת המוצא החוקתית היא ההגנה על חירות הפרט. עם זאת, המעוגנת בסעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, בתי המשפט מדגישים כי קיים שוני מהותי בין שני ההליכים. בהליך מעצר לצורך הסגרה, עילת החשש להימלטות מקבלת משקל סגולי מיוחד.
יתרה מכך, מבוקש הסגרה הוא פעמים רבות מי שכבר עזב את תחום שיפוטה של המדינה המבקשת. כתוצאה מכך, על כן, קיים חשש מובנה כי הוא ינסה לחמוק מאימת הדין שוב. כמו כן, למדינה יש אינטרס עליון לקיים את התחייבויותיה ההדדיות לפי אמנות בינלאומיות.
שימו לב: מירווח הסיכון שבית המשפט מוכן לקחת בשחרור מבוקש הסגרה קטן בהרבה מזה הנהוג בהליכים פליליים רגילים.
ההליך בעניין היועץ המשפטי לממשלה נ' מאיר אברג'יל
סוגיה זו עמדה במוקד הדיון במסגרת בש״פ 725/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' מאיר אברג'יל. לעומת זאת, אשר התברר בבית המשפט העליון לפני כבוד השופטת א' פרוקצ'יה. ההחלטה ניתנה ביום 30.1.2009. העורר, היועץ המשפטי לממשלה.
השיג על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים.
ארצות הברית הגישה בקשת הסגרה נגד המשיב ואחרים, בהם אחיו יצחק אברג'יל. לדוגמה, כתב האישום האמריקאי ייחס לו עבירות חמורות:
-
קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה.
-
סחיטה באיומים וסיוע לגביית חובות באמצעים אלימים.
-
הלבנת הון ועסקאות ברכוש שמקורו בלתי חוקי.
לפי התשתית העובדתית, כספים שנבעו ממעילת הענק בבנק למסחר הועברו לארצות הברית. לדוגמא, שם, גורמים עברייניים הלוו את הכספים לאנשי עסקים וסחטו אותם בחזרה בריביות גבוהות.
מחלוקת הערכאות: בית המשפט המחוזי מול בית המשפט העליון
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי קיימות ראיות לכאורה למעורבות המשיב במעשים. יחד עם זאת, השופט ציין כי התשתית הראייתית אינה איתנה במיוחד ביחס לחלקו האישי. משום כך, הוא הורה על שחרורו לחלופת מעצר בית עם איזוק אלקטרוני, ערבויות כספיות ניכרות. כלומר, עיכוב יציאה ופיקוח ערבים.
בעקבות זאת, היועץ המשפטי לממשלה הגיש ערר לבית המשפט העליון. אולם, ודרש מעצר עד תום הליכי ההסגרה. מנגד, סנגוריו של המשיב טענו כי יש להעדיף שחרור בערובה. לטענתם, הפסיקה בארצות הברית מגלה כיום נטייה להרחיב שחרורים בערובה.
ולכן ראוי להחיל קל וחומר ולהעדיף את חירות המשיב.
בנוסף, ההגנה טענה לאפליה לעומת מבוקש אחר באותה פרשה (אוזיפה) אשר שוחרר בתנאים. אמנם, וכן הצביעה על מצב רפואי אישי. המדינה הדגישה מנגד את מעמדו הבכיר של המשיב בארגון הפשיעה ואת החשש המוחשי מהימלטותו.
נימוקי בית המשפט העליון: מדוע לא התקבלה חלופת המעצר?
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה קיבלה את הערר של המדינה. ואולם, בית המשפט העליון הבהיר. כי חומר הראיות הגולמי מבסס קשר ישיר בין המשיב לבין הנהגת ארגון הפשיעה. מעבר למעורבות ישירה בגביית חובות מסוימים, המשיב פעל כשותף בכיר במיזם הפלילי.
בהמשך לכך, השופטת בחנה את עילות המעצר והדגישה מספר נתונים כבדי משקל:
-
למשיב עבר פלילי בעבירות סמים בארצות הברית ובגרמניה, שם ריצה עונשי מאסר.
-
המשיב ניהל פעילות בינלאומית ענפה והפגין קלות תנועה בין ארצות שונות בעולם.
-
המשיב התגורר דרך קבע בסיירה לאון שבאפריקה, נתון המגביר את הסיכון לבריחה.
לפיכך קבע בית המשפט כי תנאי שחרור, מכבידים ככל שיהיו. יחד עם זאת, לא יספקו מענה הולם לחשש הבריחה. שחרור המשיב יסכן את יכולתה של המדינה לקיים את התחייבויותיה לפי אמנת ההסגרה. כמו כן, השופטת דחתה את טענת האפליה.
שכן המשיב החזיק במעמד מנהיגותי בשונה ממעורבים אחרים ששימשו כאנשי שטח.
בסופו של יום, בית המשפט העליון קיבל את הערר במלואו. מאידך, ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי. והורה על מעצרו של מאיר אברג'יל עד למתן החלטה בעתירה להסגרתו.
אזהרה: בהליכי הסגרה, קשרים במדינות זרות או דרכון זר נתפסים בדרך כלל כאינדיקציה מובהקת לסיכון הימלטות גבוה השולל שחרור.
מה עושים במקרה של הליכי מעצר לצורך הסגרה?
-
איסוף תיעוד וראיות זיקה. עורך הדין ירכז מסמכים המעידים על מרכז חיים קבוע ומשפחה תומכת כדי להקטין את טענת החשש מבריחה.
-
בחינת חומר הראיות הזר. הסנגור ינתח בקפדנות את פרטי בקשת ההסגרה כדי לבדוק האם מתקיים הרף הראייתי הנדרש להעמדה לדין.
-
הצגת חלופת מעצר מוגברת. ההגנה תגבש מראש מערך פיקוח הדוק הכולל ערבים בעלי סמכות, ערבויות כספיות משמעותיות והסכמה לפיקוח אלקטרוני.
-
בדיקת סייגים לפי חוק ההסגרה. עורך הדין יבחן האם חלים חריגים סטטוטוריים המונעים את עצם ההסגרה למדינה הזרה.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין מעצר ימים רגיל למעצר לצורך הסגרה?
מעצר רגיל נועד לצורכי חקירה או מניעת שיבוש בהליך ישראלי מקומי. לעומת זאת, מעצר לצורך הסגרה מיועד להבטיח את נוכחות המבוקש עד לבירור עתירת ההסגרה. ולמנוע את בריחתו מחוץ להישג ידה של המדינה.
האם ניתן להשתחרר באיזוק אלקטרוני בהליכי הסגרה?
באופן עקרוני החוק מאפשר שחרור בערובה ואיזוק אלקטרוני בהליכי הסגרה. יחד עם זאת. בתי המשפט נוטים לדחות חלופות כאלה. אם למבוקש יש נגישות קלה למדינות זרות או עבר של הימלטות.
כיצד משפיע עבר פלילי בחו״ל על בקשת השחרור?
עבר פלילי במדינות זרות מלמד על יכולת תמרון בינלאומית ועל קשרים מעבר לים. נתונים אלה מחזקים באופן ניכר את החשש להימלטות, ומקשים מאוד על שחרור לחלופת מעצר.
האם טענה למצב רפואי לקוי מביאה לשחרור מיידי?
מצב רפואי אינו מוביל בהכרח לשחרור ממעצר. בית המשפט בוחן האם שירות בתי הסוהר מסוגל להעניק את הטיפול הנדרש בין כותלי הכלא. ורק במקרים חריגים ישנה את נקודת האיזון.
מהו המשקל של אמנות בינלאומיות בהחלטת המעצר?
לאמנות בינלאומיות יש משקל מרכזי. המדינה מחויבת לעקרון ההדדיות ביחסיה עם מדינות זרות. ולכן בתי המשפט נמנעים מנטילת סיכונים שעלולים לסכל את העברת המבוקש למשפט.
חשיבות הליווי המשפטי בהליכי הסגרה
הכרעת בית המשפט העליון בעניין מאיר אברג'יל ממחישה היטב את כובד משקלו של הליך מעצר לצורך הסגרה. כאשר בית המשפט מזהה זיקה בינלאומית וחשש בריחה, חומת ההגנה של חלופות המעצר עשויה לקרוס. לפיכך, התמודדות עם עתירות הסגרה מחייבת היכרות מעמיקה עם פסיקת בתי המשפט והדין הבינלאומי. מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה הבקיא בתחום ההסגרות לצורך בחינת דרכי הפעולה המתאימות.
