הצטרפות למקרה של הגדרת עבירת הצידה מחייבת בחינה מדוקדקת של כל פעולה שנעשית מתוך כוונה לפגוע בחיית בר, ולכן בית המשפט קבע כי ההצטיידות בכלים ייעודיים וההגעה לשטח אסור constitute עבירה מושלמת.
לפיכך, החוק מתמקד לא רק בתוצאה הפיזית אלא גם במעשה המכוון לפגוע. בנוסף, סעיף 1 לחוק הגנת חיית הבר תשט״ו-1955 מגדיר את הצידה בצורה רחבה ביותר. לפיכך, כך שכל פעולה שמקורה ברצון לפגוע נחשבת לעבירה, גם ללא פגיעה בפועל.
עם זאת, ההבחנה המסורתית בין שלבי ההכנה לביצוע נשברת כאשר החוק מתייחס למעשים מקדימים. לעומת זאת, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת נבחן כיצד הגדרת עבירת הצידה משמשת בסיס להרשעתם של חשודים לפני שהחלו בסריקת השטח.
נסיבות המקרה – (נצרת) 1201/05 מדינת ישראל נ' חאבס בן פואד חרב ואח'
המשיבים הגיעו לשעת 02:00 בלילה לאזור קיבוץ מיצר ברמת הגולן. בנוסף, הם נשאו מקל ארוך, סכין ופנס – כלים המיועדים לציד דורבנים. בנוסף, רכז הביטחון של הקיבוץ עצר את הנאשמים והעבירם למשטרה.
המדינה תייגה את המשיבים בשלוש עבירות לפי חוק הגנת חיית הבר: ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון. ציד באזור אסור וציד בלילה. בנוסף, אחד הנאשמים הודה כי מטרתו הייתה לחפש ולצוד דורבנים.
ההליך בבית משפט השלום – זיכוי והזדמנות ערעור
בית משפט השלום בקצרין קיבל את גרסת הנאשמים וקבע כי לא הוכחה כוונה לפגוע בפועל. עם זאת, השופטת קמא זיכתה את המשיבים בטענה שהמעשה נותר במחשבה בלבד. ולכן לא נוצרה עבירה מושלמת.
בהמשך, המדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, בטענה כי הגדרת עבירת הצידה כוללת גם מעשים מקדימים. הערעור נועד לבדוק אם ההצטיידות וההגעה לאזור אסור מהווים חלק מהעבירה המושלמת.
ההכרעה בערעור – רוב והרוב
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה ברוב דעות. השופט יצחק כהן (אב״ד) חיזק את הטענה כי ההצטיידות והנסיעה לשטח אסור מהווים תחילת ביצוע של עבירת הצידה, ובכך נרשמה הגדרת עבירת הצידה במלואה.
השופטת אסתר הלמן הצטרפה לעמדת הרוב וקבעה כי המעשה היה גלוי וברור. היא הדגישה כי השימוש בכלים והימצאותם בשמורה בלילה מצביעים על כוונה לפגיעה.
לעומת זאת, השופט אברהם אברהם (מיעוט) טען שהמשיבים לא ביצעו סריקה של השטח. ולכן נותרו בגדר הכנה בלבד. למרות זאת, רוב השופטים הכריעו בעד ההרשעה.
השוואת עמדות השופטים בפסק הדין
| עמדת השופט | סיווג המעשים | נימוק מרכזי | תוצאה אופרטיבית |
|---|---|---|---|
| השופט יצחק כהן (אב״ד) | עבירה מושלמת | החוק כולל מעשים מקדימים בכוונה לפגוע; הוכחה מלאה של היסוד העובדתי. | קבלת הערעור והרשעה |
| השופטת אסתר הלמן | תחילת ביצוע ועבירה מושלמת | הימצאות בשמורה עם כלים בלילה מהווה התנהגות קרובה ליעד. | קבלת הערעור והרשעה |
| השופט אברהם אברהם (מיעוט) | הכנה בלבד | המשיבים לא פתחו בסריקה או מארב; ההצטיידות אינה ענישה. | דחיית הערעור וזיכוי |
משמעויות מעשיות להגנה בעבירות ציד
פסק הדין מרחיב את כלי האכיפה של רשויות המדינה. בנוסף, הוא מצמצם את רף הראיות הדרוש להוכחת עבירה. ולכן ניתן להגיש כתב אישום גם ללא פגיעה פיזית בחיה.
- הצטיידות בכלים המזוהים עם ציד (מקלות, פנסים, סכינים).
- נוכחות בשמורות טבע או באזורים אסורים בלילה.
- היעדר רישיון ציד תקף.
- מתן גרסה סותרת או שקרית בחקירת המשטרה.
עם זאת, חשודים בעבירות סביבתיות עלולים להימצא במצב של הרשעה גם ללא נזק לחיות הבר. לכן, יש לשמור על זהירות מרבית ולהיות מודעים לזכויותיהם.
מה לעשות בעת חקירה על עבירות ציד?
- שמירה על זכויות. דרשו לדעת מהן העבירות המיוחסות לכם לפני מתן תשובה לחוקרים.
- היוועצות משפטית. פנו מיד לעורך דין המתמחה בפלילי סביבתי לפני מתן גרסה.
- תיעוד הממצאים. רשמו במדויק את זמן ועצם העיכוב, כולל חפצים שנלקחו.
- הימנעות משיחות לא פורמליות. כל אמירה בפני אנשי ביטחון עלולה לשמש כראיה.
שאלות ותשובות
מה הופך מעשה הכנה לעבירת ציד מושלמת?
הגדרת עבירת הצידה בחוק כוללת כל מעשה שנעשה מתוך כוונה לפגוע בחיית בר. ולכן הצטיידות בכלים והגעה לשטח אסור מקיימות עבירה מושלמת.
האם ניתן להרשיע אדם אם חיית הבר לא נפגעה?
כן. החוק מגדיר עבירת התנהגות שאינה תלויה בתוצאה מזיקה; כוונה לפגוע מספיקה להרשעה.
מדוע בית המשפט דחה את טענת הבילוי התמים?
הוא מצא את השעה המוקדמת. ההימצאות באזור אסור והחזקה בכלים ציד כמאפיינים של כוונה ברורה לפגיעה.
מה ההבדל בין עמדת הרוב למיעוט בפסק הדין?
רוב השופטים ראה במעשים תחילת ביצוע של עבירת הצידה. בעוד המיעוט טען שהמעשים נותרו בגדר הכנה בלתי ענישה.
באילו תנאים מותר לצוד חיות בר?
ציד מותר למחזיק ברישיון ציד תקף ובהתאם להיתרים, ולא באזורים אסורים. בשעות הלילה או ללא היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים.
