בית המשפט העליון קבע כי ניתן להגיש המרצת פתיחה כנגד ספקית שירותי אינטרנט כדי לחשוף זהות גולשים אנונימיים שפרסמו לשון הרע לכאורה. חשיפה זו מותנית במסגרת דיונית מוגדרת ומותירה את הנושא פתוח להסדרה חקיקתית נוספת.
פסק דין עקרוני זה של בית המשפט העליון קובע לראשונה מסגרת משפטית מחייבת לשאלה האם. לפיכך, וכיצד ניתן לחייב ספקית שירותי אינטרנט לחשוף זהותם של גולשים אנונימיים שפרסמו לכאורה דברי לשון הרע בטרם הוגשה נגדם תביעה. פסק הדין מבצע איזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי.
והזכות לפרטיות הכרוכים באנונימיות המקוונת, וקובע הליך משפטי מוגדר למימוש הזכות לחשיפה.
במקרה שהתגלגל לבית המשפט העליון עסק רמי מור, מטפל אלטרנטיבי במחלות עור. בנוסף, שגילה כי בפורום באתר אינטרנט רפואי פורסמו כלפיו שלוש הודעות אנונימיות המכנות אותו ״שרלטן״ ו״גנב״. מאחר שלא ידע את זהות המפרסמים, פנה מור אל ספקית הגישה לאינטרנט. בדרישה לחשוף את זהות הלקוחות ששלחו את ההודעות.
הסוגיה שהתעוררה הייתה האם ישנה אפשרות משפטית לחייב את ספקית האינטרנט לחשוף את זהות הגולשים לפני הגשת תביעה.
טענות הצדדים
המבקש, רמי מור. עם זאת, טען כי ההליכים המשפטיים לחשיפת זהות הגולשים נחוצים לו כדי להגיש תביעת לשון הרע כנגד מי שפירסם עליו דברים אלו. וכי זכות הגישה לערכאות מחייבת את גילוי זהות המפרסמים. הוא הדגיש כי הפרסומים פוגעים בשמו הטוב ובמפעל חייו.
מנגד, ספקית האינטרנט טענה שאין בידה סמכות לחשוף את זהות המפרסמים בלא הנחיה מחקיקה מפורשת. כתוצאה מכך, ושחשיפת הזהות תפגע בזכויות פרטיות ובחופש הביטוי.
ההחלטה השיפוטית והנימוקים
בית המשפט העליון, בראשות המשנה לנשיאה ריבלין. לעומת זאת, בחן אפשרויות שונות לשימוש בסמכות משפטית על מנת לחשוף את זהות הגולשים האנונימיים. אך דחה את האפשרות לפעול על בסיס שיטות משפט זרות או על סמך סעיפי חוק קיימים שאינם מתאימים ישירות לסוגיה זו. עם זאת, הוא הכיר בכך שבית המשפט יכול לשקול תביעות כנגד ספקיות האינטרנט במסגרת הליך של המרצת פתיחה.
כשלב מקדמי לפני הגשת תביעה עיקרית. לדוגמה, ההליך יכלול בחינה של נתוני התביעה העתידית ויפעיל שיקול דעת אם להורות על החשיפה.
משמעות הפסיקה וביצועה
פסק הדין קובע. לדוגמא, כי המרצת פתיחה נגד ספקית האינטרנט היא ההליך הראוי לחשיפת זהותם של גולשים אנונימיים. בית המשפט ישקול קריטריונים שונים כגון אופי הביטוי, סוג הפורום, זהות הנפגע וסיכויי התביעה. התובע יישא בהוצאות המשפטיות הכרוכות בגילוי הזהות.
המשמעות היא שההליך לא דורש ליצור נתבע פיקטיבי ונתון להחלטה שיפוטית ללא הסדרה חוקית מפורשת. כלומר, אך מובן כי התהליך תלוי בהתערבות חקיקתית לקביעת מסגרת חקיקתית ברורה ומקיפה.
שאלות ותשובות
מתי ניתן לחשוף את זהותם של גולשים אנונימיים?
בית המשפט יכול להורות על חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים רק במסגרת המרצת פתיחה שבה התובע מפורט את סיכויי התביעה העתידית, אישיות הנפגע והפגיעה שספג.
מהם שלבים שיש לנקוט לפני הגשת תביעה?
התובע צריך לאסוף את כל הראיות המקדימות הנדרשות להוכחת עוולת לשון הרע ולבחון. אולם, אם יש אפשרות חוקית לחשוף את זהות הגולשים בטרם תביעתו.
איזה תפקיד יש לספקית האינטרנט בהליך זה?
ספקית האינטרנט מהווה צד שמחזיק במידע שעליו מבוססת התביעה וגילה את זהות הגולשים. אמנם, אך אינה חלק מהתביעה העיקרית ואינה אחראית ישירות על הפרסום הפוגעני.
איך בית המשפט יבחן את בקשת הגילוי?
בית המשפט יבחן מספר קריטריונים כמו אופי וסוג הביטוי. זהות הנפגע וסיכויי התביעה בטרם ישקול להורות על החשיפה.
האם חשיפת הזהות פוגעת בפרטיות?
כן, החשיפה פוגעת בפרטיות הגולש האנונימי. ולכן יש לשקול בקפידה כל מקרה ולוודא שלא ייעשה שימוש רע בכך.
מהי ההשלכה של פסיקה זו על זכויות הגולשים?
הפסיקה יוצרת איזון בין חופש הביטוי והזכות לפרטיות יחד עם הזכות לשם טוב. ונותנת אפשרות לחשוף גולשים שפגעו לכאורה בשמו של אדם אחר. אך משאירה את התחום להסדרה חקיקתית נוספת.
אסטרטגיה להתמודדות עם לשון הרע באינטרנט
-
איסוף ראיות. תעד את הפרסומים הפוגעניים וקבל תיעוד שלהם.
-
פנייה לעורכי דין. קבל ייעוץ משפטי כדי להבין את זכויותיך ואת דרכי הפעולה האפשריות.
-
זיהוי המפרסמים. בקש משירותי האינטרנט לחשוף את זהות המפרסם באמצעות הליך משפטי מתאים.
-
בחינת האפשרות להגיש תביעה. אם נשקלת האפשרות לתביעה, יש להגיש את התביעה כהלכה בהתאם להמלצות בית המשפט העליון.
-
מו״מ ופתרון הסכסוך. נסה להגיע לפתרון עם המפרסם לפני פתיחת הליך השיפוטי הארוך.
-
הגשת תביעה. במידה ולא הושגה פשרה, הגש תביעה כנגד הגורמים המעורבים.
