דחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים: מקרה בבית הדין

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת נדרש להכריע בתביעה של מיכל פלדהיים, עובדת לשעבר במעון רעות קריית ביאליק, נגד מעסיקיה. היא טענה לפיטורים לא הוגנים ולתשלום פיצויים שונים. בית הדין דחה את דחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים במלואה. במקרה זה, דחיית תביעת העובדת לפיצויי פיטורים במלואה על ידי בית הדין מדגישה את החשיבות הרבה של היכרות עם זכויות עובד בפיטורים: המדריך המלא להתמודדות והגנה.

רקע והעובדות המרכזיות בתיק סע״ש (נצרת) 6352-03-14

דחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, מיכל פלדהיים עבדה כמנהלת במעון רעות קריית ביאליק מדצמבר 2001 ועד לפברואר 2014. עת פוטרה כשנתיים לפני גיל הפרישה שלה. משום כך, היא טענה כי המנכ״ל, מר בורשטיין, פיטר אותה בחוסר תום לב. משיקולים זרים ובהליך שימוע פגום.

התובעת טענה בין היתר כי הסיבות לפיטוריה היו רצונו של המנכ״ל לשלוט בכל. בנוסף, התנגדותה לגביית סכומי כסף מעל למחירון. דעותיה הפוליטיות השונות מאלו של המנכ״ל והתנגדותה למעשים פליליים לכאורה שבוצעו על ידו. לפי טענתה, היא אף סירבה להצעתו לפרוש פרישה מוקדמת.

ובעקבות זאת הוא החל להתנכל לה באמצעות תלונות מוזמנות.

טענות הנתבעות בתיק

הנתבעות, ארגון עולי מרכז אירופה בית הורים בע״מ ומעון רעות קריית ביאליק בע״מ. עם זאת, טענו כי התובעת פוטרה בשל התנהגותה הבעייתית. הן ציינו כי קיבלה תלונות חוזרות ונשנות מדיירי המעון ומעובדיו.

תלונות אלו כללו צעקות, התבטאויות גסות, גידופים, השפלת עובדים, עירוב יחסים מקצועיים עם יחסי רעות. כתוצאה מכך, יחס של איפה ואיפה בין הדיירים ושינוי קיצוני ביחסה כלפיהם. הנתבעות אף ציינו. כי מר בורשטיין הציע לתובעת פרישה מוקדמת בשל תחושתו שהיא אינה מתאימה לתפקיד. כפי שמתואר בפסקה, אם תחושת אי-התאמה לתפקיד מובילה להצעת פרישה, חשוב להכיר את זכויות העובדים בפיטורים.

הכרעת בית הדין ונימוקיו לדחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים

כב' הנשיא מירון שוורץ, בצירוף נציגי הציבור מר אדהם פלאח ומר אליאס ג'טאס. לעומת זאת, דחה את תביעתה של מיכל פלדהיים במלואה, וקבע כי היא אינה זכאית לפיצויים אותם דרשה. בית הדין מצא כי טענותיה של התובעת לסתירות ואי-עקביות בגרסתה היו משמעותיות. בנוסף, הנתבעות הציגו ראיות התומכות בתלונות החוזרות ונשנות שהתקבלו נגד פלדהיים מצד דיירי המעון ועובדיו.

על כן, בית הדין קבע. לדוגמה, כי לא הוצגו ראיות מספקות לביסוס טענותיה של פלדהיים לפיטורים לא הוגנים. וכי הפיטורים היו לגיטימיים. התוצאה האופרטיבית של פסק הדין היא שדחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים, בסך 718,000 ש״ח.

חייבה את התובעת לשאת בהוצאות המשפט, ובכלל זה שכר טרחת עורכי דין בסך 12,000 ש״ח.

דחיית טענות התובעת לשיקולים זרים בפיטורים

בית הדין דחה את טענת התובעת כי פיטוריה נבעו משיקולים זרים. לדוגמא, הוא קבע כי היא לא חשפה כל שחיתות או התנגדות למעשים בלתי חוקיים של מר בורשטיין לפני פיטוריה. הוא הדגיש כי הטענות עלו רק לאחר שהיא פוטרה. וכי הרמיזות שקדמו לפיטורים היו עמומות ולא ניתן היה למצוא קשר בינן לבין פיטוריה.

יתרה מכך, בית הדין ציין כי לא הוכח. כלומר, כי מר בורשטיין ביצע את המעשים הפליליים שיוחסו לו. בנוסף, בית הדין דחה את טענת התובעת. כי היא פוטרה בשל השתייכותה המפלגתית או דעותיה הפוליטיות.

הוא קבע כי דבריו של מר בורשטיין בהקשר זה הוצאו מהקשרם. אולם, והתייחסו להתנהלותה כלפי עובדים זוטרים, ולא ליכולותיה המקצועיות כמנהלת.

כמו כן, בית הדין לא קיבל את טענת התובעת. אמנם, כי פיטוריה נבעו מרצונו של מר בורשטיין לשלוט בעובדים ״אומרי הן״ או מסירובה לבצע הפקעת מחירים. בית הדין קבע. כי סירובה למכור דירה במחיר שונה מהמחירון היה בגדר אי קבלת מרות הניהולית של המנכ״ל.

ולא כסיבה פסולה לפיטורים.

התנהלות התובעת ותלונות הדיירים כרקע לדחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים

בית הדין בחן את טענות הנתבעות על התנהלות התובעת. ואולם, הוא מצא כי התובעת הייתה מודעת לתלונות נגדה, גם אם היא לא הסכימה עימן. הראיות הציגו שרשרת מקרים שכללו:

• התנגדות לשהות דיירת סיעודית: מקרה שבו התובעת סירבה לאפשר לדיירת בכיסא גלגלים להיכנס לאירוע.

• התערבות ביחסים משפחתיים: מכתב ששלחה התובעת לבתה של דיירת, אשר הוגדר כ״לא ראוי״ ו״התערבות בוטה ביחסים פנים משפחתיים״.

• תלונות על יחס קשה לדיירים ועובדים: דיירים התלוננו על צעקות, התבטאויות לא נאותות, ועל שינוי ביחסה של התובעת אליהם.

• שינוי מדיניות: סירובה של התובעת למכור דירה במחיר שוק, שהיה חלק משינוי מדיניות שביקש המנכ״ל לבצע.

בית הדין התרשם. יחד עם זאת, כי התלונות היו ממשיות וכי התנהלותה של התובעת הייתה בלתי מקצועית בחלק מהמקרים. הוא אף התייחס לאמירות התובעת כלפי דיירים. לפיהן ״בראש הארגון עומדים שלושה קרחים גנבים שרוצים להוציא אתכם ולהרוס את הבית״.

וראה בהן העדפה של אינטרסים אישיים על פני דאגה לדיירים.

פגמים בהליך השימוע וקבלת ההחלטה

התובעת טענה כי בהליך השימוע נפלו פגמים, וכי ההחלטה על פיטוריה הייתה למראית עין בלבד. מאידך, בית הדין לא קיבל טענות אלו. הוא קבע כי הצעת פרישה מוקדמת שניתנה לתובעת הייתה ביטוי להתחשבות בה, ולא פגם בהליך. יתרה מכך, המקרים שהועלו בשימוע היו רלוונטיים ופורטו במכתב הזימון.

בית הדין ציין כי טענות התובעת ובעלה נשמעו, והיא קיבלה הזדמנות להגיב בכתב. מצד שני, הוא אף הוסיף. כי העובדה שבעבר ניתנה לתובעת הזדמנות לשפר את דרכיה ושכרה אף הועלה לאחר תקופת ניסיון. מלמדת על כנות הנתבעות בכוונתן לשמוע אותה.

לכן, ההחלטה לפטר את התובעת התקבלה על בסיס תשתית ראויה ולא כ״טקס״ בלבד.

בית הדין גם דחה את טענת התובעת כי הפיטורים היו לאלתר וללא הודעה מוקדמת. לסיכום, הוא ציין כי היא התבקשה לא להגיע לעבודה עוד לפני הפיטורים, וכי הייתה לכך הצדקה. הערות מסוימות שנשמעו לאחר השימוע, כגון ״הארגון הזה רק ירוויח אם היא תעוף מפה״. אינן מעידות על פגם בהליך עצמו, אלא על תחושות שהתפתחו עקב התנהלות התובעת.

זכויות לפיצויים: דחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים

בית הדין דחה את תביעתה של מיכל פלדהיים לכל רכיבי הפיצויים שהיא דרשה, ועל כן התרחשה דחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים. ההחלטה כללה דחייה של הרכיבים הבאים:

• פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגובה משכורות עד לגיל הפרישה. בעניין זה, קיימת אפשרות לקבלת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, כפי שמפורט במדריך המקיף בנושא: פיטורין שלא כדין: מדריך משפטי לעובדים ומעסיקים.

• פיצוי בגין בונוס שנתי שלא שולם לשנת 2013, מכיוון שהתובעת לא הוכיחה שמדובר בנוהג שהשתרש.

• מענק ״כמקובל אצל הנתבעות״ בגובה משכורת חודשית לכל שנת עבודה. לאור, כיוון שלא הוכח קיומו של נוהג כזה.

• פדיון ימי מחלה, שכן התובעת לא פירטה לאיזה הסכם או נוהג היא מתכוונת.

• שכר מיוחד עבור שיווק דירות, מאחר שהתובעת לא הביאה אסמכתאות מספקות לביסוס תביעתה. בהתאם, ועדותה בעניין זה לא הייתה עקבית או מהימנה.

בית הדין הדגיש כי התובעת לא הוכיחה אף אחד מהרכיבים הנתבעים. למעשה, וכי גרסתה הייתה סותרת ולא עקבית בחלקים מהותיים. הוא לא נתן אמון בגרסתה האחרונה לגבי הבטחה לעמלה בגובה 1%. וציין כי גרסתה שהיא לא דרשה את התשלום במשך השנים אינה מתקבלת על הדעת.

המשמעות המעשית והחשיבות של הליך שימוע תקין

החלטת בית הדין מדגישה את החשיבות של עקביות ואמינות בעדויות בפני בית הדין. ראשית, במיוחד בתביעות עבודה. היא מראה כי על תובעים להציג ראיות מוצקות וברורות לטענותיהם. ולא להסתפק ברמזים או בטענות כלליות.

כמו כן, היא מדגישה את הפררוגטיבה הניהולית של מעסיקים לפטר עובדים במקרים שבהם התנהלותם אינה תקינה. שנית, ובלבד שהדבר נעשה בהליך הוגן ושקוף.

לפיכך, מומלץ למעסיקים להקפיד על תיעוד מסודר של תלונות נגד עובדים ועל עריכת שימוע מעמיק וכנה. שלישית, יתרה מכך, לעובדים מומלץ להציג את טענותיהם באופן ברור ומפורט במהלך השימוע. תוך התייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה. עורך דין יוכל לסייע לעובד להבין את זכויותיו ולפעול בצורה נכונה אל מול המעסיק. נושא קשור: הלכות פיטורין ושימוע: מדריך מקיף לעובד ולמעסיק.

במיוחד כאשר מדובר בטענות לפיטורים לא הוגנים או לדחיית תביעת עובדת לפיצויי פיטורים.

סיכום

פסק הדין בסע״ש (נצרת) 6352-03-14, שניתן ביום 21.12.2017 על ידי כב' הנשיא מירון שוורץ. מכאן, דחה במלואה את תביעתה של מיכל פלדהיים לפיצויי פיטורים ולפיצויים נוספים. בית הדין קבע. כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה לפיטורים שלא כדין או משיקולים זרים.

וכי ההליך שבו פוטרה היה תקין.

התוצאה מדגישה את חשיבות העקביות והאמינות של גרסאות התובעים והצגת ראיות מוצקות בבית הדין. לכן, על כן, היא מחזקת את הצורך בייעוץ משפטי מקצועי הן למעסיקים והן לעובדים. על מנת להבטיח הליכי פיטורים הוגנים ושמירה על זכויות כל הצדדים. במקרים של פיטורים, עורך דין יסייע בהבנת הזכויות ובפעולה נכונה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.