בקצרה: בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תמ״ש 33839-12-12) דחה תביעת לשון הרע ונגישה בסך 140,000 ש״ח שהגיש אדם נגד אחיו, בעקבות תלונה שהגיש האח למשטרה בחשד לזיוף ומרמה בעסקת נדל״ן משותפת. בית המשפט קבע כי לנתבע עומדת הגנת תום לב, הן מכוח חוק איסור לשון הרע והן מכוח פקודת הנזיקין, מאחר שהאמין בכנות בתלונתו על בסיס קביעה שיפוטית קודמת בעניין זכויותיו בנכס. התביעה נדחתה במלואה והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 15,000 ש״ח.
| נתון | פירוט |
|---|---|
| ערכאה | בית המשפט לענייני משפחה, תל אביב |
| מספר תיק | תמ״ש 33839-12-12 |
| שופטת | כב' השופטת מירה דהן |
| תאריך מתן פסק הדין | 14.07.2014 |
| סכום התביעה | 140,000 ש״ח |
| התוצאה | התביעה נדחתה, התובע חויב בהוצאות בסך 15,000 ש״ח |
במערכות יחסים משפחתיות, במיוחד כאשר מעורבים בהן אינטרסים כלכליים ונכסים, סכסוכים עלולים להגיע לפתחו של בית המשפט ואף למחוזות פליליים. המקרה של תמ״ש (תל אביב) 33839-12-12, ד.מ (התובע) נ' ע.מ (הנתבע), אשר בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב דן בו, ממחיש סוגיה מורכבת זו. בית המשפט דחה תביעה כספית בסך 140,000 ש״ח שהגיש אדם נגד אחיו, בטענה שתלונה שהגיש האח למשטרה בגין זיוף ומרמה בעסקת נדל״ן משותפת היוותה לשון הרע ועוולת נגישה. בית המשפט קבע כי לנתבע עומדת הגנת תום לב בתלונה במשטרה, וכי התלונה חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין.
הגנת תום לב בתלונה במשטרה הוא נושא מרכזי בתחום זה. פסק הדין, שניתן על ידי כב' השופטת מירה דהן ביום 14.07.2014, מציע שיעור חשוב בענייני התנהלות בסכסוכים משפחתיים, מעמד תלונות למשטרה בנסיבות אלו, וההגנות המשפטיות העומדות למתלוננים בתום לב. הוא מדגיש את האיזון העדין שבית המשפט מקיים בין זכותו של אדם לשם טוב לבין הצורך לאפשר לאזרחים לפנות לרשויות האכיפה מבלי לחשוש מתביעות עתידיות, במיוחד כאשר יש בסיס אובייקטיבי לתלונה. בנוסף, במקרים בהם הסכסוך מתעורר סביב נכסים משותפים, חשוב להכיר את המרכיבים של תביעת לשון הרע כדי להבין את השלכותיה על ההליך.
הרקע המשפחתי והעובדות: סכסוך נדל״ן בין אחים
התובע והנתבע הם אחים אשר היו מצויים בסכסוכים משפטיים רבים לאורך שנים. בנוסף, הסכסוך המרכזי סבב סביב זכויות בנכס מקרקעין שנרכש בשנת 1973. הנתבע טען כי שילם מחצית מהתמורה לרכישת הנכס, והוא הציג כהוכחה הצהרה בכתב יד ששני האחים חתמו עליה על גבי הסכם הרכישה המקורי.
בשנת 2001, התובע הגיש תביעה נגד שוכר הנכס לגביית דמי שכירות. עם זאת, הוא הציג את עצמו כבעלים היחיד של הנכס, ולא צירף לכתב התביעה את העמוד המעיד על זכויות הנתבע. הנתבע גילה על כך במקרה.
כתוצאה מכך, הוא הגיש תביעה להצהרה על זכויותיו בנכס. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעתו בפסק דין מיום 3.6.2007, וקבע כי לנתבע מחצית מהזכויות בנכס. להרחבה ראו: לשון הרע בין שכנים.
בעקבות פסק הדין, ביום 12.6.2008, הגיש הנתבע תלונה במשטרה נגד התובע. הוא חשד כי התובע זייף מסמך, קיבל דבר במרמה והשתמש במסמך מזויף. התיק במשטרה נסגר בינואר 2009 מחוסר אשמה פלילית. בתגובה, הגיש התובע את התביעה הנוכחית נגד אחיו הנתבע, בטענה שתלונת האח הייתה כוזבת וזדונית, גרמה לו נזק לשמו הטוב ועוגמת נפש, ותבע פיצוי בסך 140,000 ש״ח.
המסגרת המשפטית: לשון הרע ונגישה
התובע בחר להגיש את תביעתו על בסיס שתי עוולות מרכזיות: לשון הרע ונגישה. עוולת לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965. החוק קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו, לפגוע במשרתו או בעיסוקו, או לבזותו בשל גזעו, דתו, מינו וכדומה.
החוק גם מגדיר פרסום באופן רחב, הכולל פרסום בעל פה, בכתב או בדפוס, ואף ציור או צליל. לכן, תלונה במשטרה נחשבת כפרסום לצורך חוק איסור לשון הרע, שכן היא מיועדת לאדם זולת הנפגע (המשטרה) ועלולה להגיע לאדם אחר.
עוולת נגישה מוגדרת בסעיף 60 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) כפתיחתו או המשכתו של הליך נפל בזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת, נגד אדם בפלילים, בפשיטת רגל או בפירוק, כאשר ההליך חיבל באשראי שלו, בשמו הטוב או סיכן את חירותו, והסתיים לטובתו.
השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט
השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית המשפט לענייני משפחה הייתה האם הגשת תלונה במשטרה, שנסגרה מחוסר אשמה פלילית, מקימה לתובע עילת תביעה בגין לשון הרע ונגישה, או שמא עומדות למתלונן הגנות תום הלב הקבועות בחוק. השופטת מירה דהן בחנה את טענות הצדדים ואת המסגרת המשפטית.
השופטת דחתה את התביעה על שני ראשיה. בית המשפט קבע כי הנתבע האמין בכנות שהתובע פעל כדי לנשלו מזכויותיו בנכס. אמונה זו נתמכה בפסק הדין הקודם, שבו נקבע כי לנתבע אכן מחצית מהזכויות בנכס. התובע התעלם מזכויות אלו כאשר גבה לבדו את דמי השכירות מהשוכר.
משכך, בית המשפט קבע כי לנתבע עומדת הגנת תום הלב.
-
הגנת תום לב בלשון הרע: בית המשפט הפנה לסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, המגן על הגשת תלונה לרשות מוסמכת החוקרת בעניין. תום הלב נבחן לפי אמונתו של המתלונן באמיתות התלונה, ולא לפי המניע שהניע אותו. גם אם התלונה הוגשה מתוך מניע של זדון, אך המתלונן מאמין בנכונותה, עומדת לו הגנת החוק.
-
הגנת תום לב בעוולת נגישה: בית המשפט קבע כי חל הסייג שבסיפא לסעיף 60 לפקודת הנזיקין, השולל תביעת נגישה כנגד מי שרק מסר מידע לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים. הגנה זו חלה גם כאשר נטען שהמידע נמסר בזדון.
השופטת דהן הוסיפה כי סגירת התיק הפלילי מחוסר אשמה אינה מעידה בהכרח על תלונת שווא. היא הסבירה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין רמת ההוכחה הנדרשת בהליך פלילי (״מעבר לספק סביר״) לבין זו הנדרשת בהליך אזרחי (״מאזן הסתברויות״). עוד היא קבעה כי התובע לא הוכיח נזק בר פיצוי מעבר לעוגמת הנפש הנטענת. בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה, והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 15,000 ש״ח. בנושא זה קראו גם: לשון הרע בפייסבוק.
לתשומת לב: נסיבות המקרה משיקות גם לתחום הפלילי, שכן ההגנה שנדונה נועדה לאפשר לאזרחים לפנות למשטרה מבלי לחשוש מתביעה אזרחית בעקבות התלונה, ולתחום המשפט האזרחי, שבו נדונו עוולות לשון הרע ונגישה.
המשמעות המעשית של הגנת תום לב בתלונה במשטרה
פסק הדין המדובר מדגיש את החשיבות של הגנת תום לב בתלונה למשטרה, ומבהיר כי מי שפונה לרשות חוקרת מוסמכת בתום לב נהנה מהגנה כפולה. הגנה זו ניתנת הן מכוח חוק איסור לשון הרע והן מכוח פקודת הנזיקין. העובדה כי התלונה מונעת חלקית משיקולים אישיים או משפחתיים אינה שוללת את ההגנה, כל עוד המתלונן מאמין באמיתות תוכן התלונה. בהקשר דומה של תקשורת בין בני משפחה, ראו גם לשון הרע ברשתות חברתיות.
יתרה מכך, סגירת חקירה פלילית מחוסר אשמה אינה מקימה באופן אוטומטי עילה נזיקית נגד המתלונן. בית המשפט רואה לנגד עיניו את ההבדלים המהותיים בין הדין הפלילי לאזרחי. בסכסוכים משפחתיים, שבהם ההתדיינויות רבות וממושכות, קביעות עובדתיות בפסקי דין קודמים בין אותם צדדים משמשות תשתית חשובה, ויכולות לסייע בביסוס תום ליבו של מתלונן בהליך מאוחר יותר.
הפסיקה הזו מעניקה רוח גבית לאזרחים להגיש תלונות על חשד לעבירות, גם אם מדובר בבני משפחה, כל עוד הם מאמינים בלב שלם באמיתות הטענות. היא מונעת מצב שבו חשש מתביעה נזיקית ירתיע אנשים מלשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק או להגן על זכויותיהם החוקיות.
כיצד נכון לפעול כאשר עולה חשד לזיוף או מרמה במקרקעין?
במקרים שבהם עולה חשד לזיוף מסמכים, קבלת דבר במרמה או שימוש במסמך מזויף בעסקת נדל״ן, חשוב לפעול בצורה מושכלת ומדויקת.
-
איסוף מסמכים וראיות: מומלץ לאסוף את כל המסמכים והראיות הרלוונטיים שיכולים לתמוך בטענה.
-
פנייה לייעוץ משפטי מקצועי: חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום המקרקעין והליטיגציה, שיסייע בהערכת המצב, יבחן את מכלול הראיות וינחה לגבי דרכי הפעולה האפשריות.
-
הליך אזרחי תחילה: פעמים רבות, הגשת תביעה להצהרה על זכויות בהליך אזרחי היא צעד ראשון וחשוב, וקביעה של בית המשפט בהליך אזרחי יכולה לספק בסיס מוצק לתלונה פלילית עתידית.
-
הגשת תלונה במשטרה בזהירות: הגשת תלונה למשטרה צריכה להיעשות תוך הבנה שהיא חייבת להתבסס על אמונה אמיתית וכנה באמיתות הטענות.
-
ליווי משפטי לאורך ההליך: עורך דין יכול לסייע בניסוח התלונה ובליווי ההליך הפלילי, ובכך לחזק את עמדת המתלונן.
אזהרה: תום לב בתלונה אינו חסינות אוטומטית מתביעה. הגנה זו נבחנת לגופו של כל מקרה, על בסיס אמונתו הכנה של המתלונן באמיתות דבריו, ואינה תלויה בכך שהתיק הפלילי נסגר. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני הגשת תלונה במצבים הכרוכים בסכסוך משפחתי או קנייני.
סכסוך משפחתי סביב נכס משותף, שבו מעורבת גם תלונה במשטרה, דורש בחינה זהירה של ההיבטים האזרחיים והפליליים גם יחד. לבדיקת המקרה שלכם, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות
מה קבע בית המשפט בתמ״ש 33839-12-12?
בית המשפט קבע כי לנתבע, שהגיש תלונה במשטרה נגד אחיו בחשד לזיוף ומרמה בעסקת נדל״ן, עומדת הגנת תום לב מכוח חוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין, ודחה את תביעת לשון הרע ונגישה שהגיש נגדו התובע.
איך נבחנת הגנת תום הלב בתלונה למשטרה?
תום הלב נבחן לפי אמונתו הכנה של המתלונן באמיתות התלונה, ולא לפי המניע שהניע אותו להגישה. גם אם התלונה הוגשה מתוך מניע אישי, עומדת למתלונן ההגנה כל עוד הוא מאמין בנכונות דבריו.
האם סגירת התיק הפלילי מוכיחה שהתלונה הייתה כוזבת?
לא. בית המשפט הבהיר כי סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה אינה מעידה בהכרח על תלונת שווא, בשל ההבדל בין רמת ההוכחה הנדרשת בהליך פלילי לזו הנדרשת בהליך אזרחי.
מה ההבדל בין עוולת לשון הרע לעוולת נגישה?
לשון הרע עוסקת בפרסום הפוגע בשמו הטוב של אדם, ואילו נגישה עוסקת בפתיחת הליך משפטי או פלילי בזדון ובלי סיבה סבירה, שהסתיים לטובת מי שההליך הופנה נגדו.
כמה פיצוי נפסק במקרה זה?
התביעה בסך 140,000 ש״ח נדחתה במלואה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 15,000 ש״ח.
האם ההגנה חלה גם כאשר מדובר בסכסוך בין בני משפחה?
כן. בית המשפט קבע כי העובדה שהתלונה מונעת חלקית משיקולים אישיים או משפחתיים אינה שוללת את ההגנה, כל עוד המתלונן מאמין באמיתות תוכן התלונה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
