בקצרה: בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, קבע ביום 19.07.2017 בבע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15 הלכה חדשה בנושא מזונות ילדים במשמורת משותפת. לפי ההלכה, חובת המזונות ההכרחיים של ילדים בגילאי 6 עד 15 חלה מדין צדקה במידה שווה על שני ההורים, ואינה מוטלת עוד באופן בלעדי על האב. ההלכה אינה חלה על מזונות "קטני קטנים" עד גיל 6, שנותרו מוטלים במלואם על האב.
בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, קבע הלכה חדשה ופורצת דרך בתחום מזונות ילדים במשמורת משותפת. לפי הפסיקה, חובת מזונותיהם של ילדים בגילאי 6 עד 15 – לרבות הצרכים ההכרחיים – תחול באופן שווה על שני ההורים מדין צדקה, והיא אינה מוטלת עוד באופן בלעדי על האב. במקביל לכך, חשוב להכיר גם את ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח, כגון נושא מחיקת חוב מזונות בביטוח לאומי: מדריך משפטי מקיף לחייבים.
פסק הדין הופך הלכה קודמת שנהגה עשרות שנים, והוא נועד לתקן עיוות שבו אב שנושא בפועל במחצית מצורכי ילדיו במשמורת משותפת נדרש לשלם לאם, נוסף על כך, את מלוא סכום המזונות ההכרחיים. מאמר זה יסביר את הרקע, את פרטי פסק הדין והשלכותיו המעשיות על הורים גרושים.
המסגרת המשפטית: דיני מזונות ילדים
מזונות ילדים במשמורת משותפת הוא נושא מרכזי בתחום זה. הדין קובע כי חובת מזונות ילדים קטינים מוטלת על הוריהם, ולגבי יהודים דין המזונות נקבע לפי הדין האישי – הוא הדין העברי. חשוב לזכור כי תכנון נכון של נכסים, כמו למשל באמצעות הסכם ממון לפני נישואין: מדוע הוא כה חשוב ומה לכלול בו, עשוי להשפיע על חלוקת ההתחייבויות הכספיות בעתיד.
הפרשנות המקובלת לדין העברי קבעה שאב יהודי חייב לבדו במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד גיל 15. חובה זו נחשבה מוחלטת, כלומר היא חלה על האב גם אם מצבו הכלכלי היה רע, או אם לילדים היו מקורות הכנסה חלופיים.
יחד עם זאת, אם האב והאם היו אמידים, היה ניתן לחייב אותם במזונות נוספים מעבר לצרכים ההכרחיים, המכונים "מזונות מדין צדקה". חיוב זה חל במידה שווה על שני ההורים, והוא מתחלק ביניהם באופן יחסי ליכולותיהם הכלכליות.
למרות שהדין העברי מבחין בין קבוצות גיל שונות, קבוצת הגיל הרלוונטית לענייננו היא 6 עד 15. לגבי קבוצה זו, ההלכה הקודמת, המבוססת על פרשנות תקנת תש"ד של מועצת הרבנות הראשית, הטילה את מלוא הנטל לצרכים ההכרחיים על האב בלבד.
פרטי ההליך: בע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15
בית המשפט העליון התכנס בהרכב מורחב של שבעה שופטים: כבוד המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן, והשופטים א' חיות, י' דנציגר, ע' פוגלמן, נ' סולברג, ד' ברק-ארז ומ' מזוז. בית המשפט דן בשני ערעורים מאוחדים: בע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15. ההחלטה התקבלה ביום 19.07.2017.
רקע העובדתי של הערעורים
בשני הערעורים נידונה שאלת חלוקת מזונות ילדים במשמורת משותפת. בערעור הראשון, בני זוג גרושים הסכימו על משמורת משותפת לשלושת ילדיהם, כאשר הילדים שהו אצל כל הורה מחצית מהחודש. למרות חלוקה שוויונית זו, משמורת משותפת מעלה שאלות מורכבות לגבי חלוקת ההוצאות בין ההורים, ולכן היא דורשת בחינה משפטית מעמיקה של זכויות הוריות.
הדין הקיים חייב את האב לשלם לאם את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים, ללא התחשבות בהוצאות שהוא נשא בהן ישירות. כתוצאה מכך, נטל ההוצאות הכספיות על האב היה גבוה בהרבה מזה של האם. בתי המשפט המחוזיים מרכז-לוד וחיפה נחלקו ביניהם בגישותיהם, מה שגרם לחוסר אחידות בפסיקה. על רקע זה, ובהיעדר הסדר חקיקתי מקיף, הועברו התיקים לדיון בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון.
הכרעת בית המשפט ונימוקיה
בית המשפט העליון, בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן, שזכתה להסכמת כלל השופטים, קבע כי יש לאמץ פרשנות הלכתית חלופית. פרשנות זו נתמכה על ידי רבים מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים. לפי ההלכה החדשה, חובת מזונות ילדים במשמורת משותפת, בגילאי 6 עד 15, לרבות צרכיהם ההכרחיים, היא חיוב מדין צדקה. יחד עם זאת, חיוב זה מוטל על שני ההורים גם יחד.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין של בית המשפט העליון מהווה אבן דרך מרכזית בדיני מזונות ילדים במשמורת משותפת. הוא מתקן חוסר שוויון שהיה מובנה בין הורים גרושים המקיימים משמורת משותפת, ומעדכן פרשנות הלכתית ותיקה בת למעלה מחמישים שנה. ההלכה החדשה מחייבת את בתי המשפט לענייני משפחה לבחון בכל מקרה של משמורת משותפת את יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים.
בית המשפט לא יסתפק עוד בהטלת מלוא הנטל על האב. במקום זאת, הוא יאמץ מנגנון "הורה מרכז" כברירת מחדל לניהול ההוצאות המשותפות.
בנוסף, בית המשפט ציין כי ההלכה החדשה מוגבלת לילדים בגילאי 6-15 של הורים יהודים החל עליהם הדין האישי. היא אינה חלה על מזונות "קטני קטנים" עד גיל 6, שנותרו מוטלים במלואם על האב. משכך, בית המשפט קיבל את הערעורים, והדיון הוחזר לבתי המשפט לענייני משפחה כדי לקבוע את הסדרי המזונות בהתאם לעקרונות החדשים שנקבעו, וללא צו להוצאות.
רשימת שיקולים מרכזיים ביישום ההלכה החדשה:
-
יכולות כלכליות יחסיות של ההורים, לרבות הכנסה משכר עבודה.
-
הוצאות בעין לטובת הילדים בזמן שהותם אצל כל הורה.
-
קביעת מנגנון "הורה מרכז" להוצאות שאינן שוטפות.
-
מכלול הנסיבות הספציפיות של המשפחה.
-
מניעת ניצול המשמורת המשותפת ככלי להשתחררות ממזונות שלא בתום לב.
בדקו איך משמורת משותפת משנה את הסכום – מחשבון מזונות ילדים.
לתשומת לב: פסק הדין המתואר במאמר זה משקף את הדין כפי שנקבע בבע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15 ביום 19.07.2017. לבירור ההשלכות המעודכנות על המקרה הפרטני שלכם, לרבות אופן היישום בבית המשפט לענייני משפחה, מומלץ להיוועץ בעורך דין.
מי שמתמודד גם עם היבטים נלווים של גירושין ופירוד יכול להיעזר במדריך עורך דין גירושין – מזונות, משמורת וחלוקת רכוש, ולעיון כללי בתחום ניתן לפנות לעמוד עורך דין דיני משפחה – צוואות, ירושה והסכמי ממון. הורים שמתמודדים עם חוב מזונות שהצטבר יכולים להכיר גם את ההיבטים המעשיים אצל עורך דין הוצאה לפועל – עיקולים, איחוד תיקים.
לעיון נוסף: הצרכים ההכרחיים.
יישום ההלכה החדשה תלוי בנסיבות הכלכליות והמשפחתיות הספציפיות שלכם, ולכן מומלץ לבחון אותו עם איש מקצוע. לבדיקת ההשלכות על תיק המזונות שלכם פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על מזונות ילדים במשמורת משותפת
מהי ההלכה החדשה שקבע בית המשפט העליון בבע"ם 919/15?
ההלכה קובעת כי חובת מזונותיהם ההכרחיים של ילדים בגילאי 6 עד 15 חלה מדין צדקה במידה שווה על שני ההורים, ואינה מוטלת עוד באופן בלעדי על האב, כפי שנקבע קודם לכן על פי פרשנות תקנת תש"ד.
מתי ניתן פסק הדין ומי דן בו?
פסק הדין ניתן ביום 19.07.2017 על ידי הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן שזכתה להסכמת כלל ההרכב, בשני ערעורים מאוחדים: בע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15.
על אילו ילדים חלה ההלכה החדשה?
ההלכה חלה על מזונותיהם ההכרחיים של ילדים בגילאי 6 עד 15 של הורים יהודים החל עליהם הדין האישי. היא אינה חלה על מזונות "קטני קטנים" עד גיל 6, שנותרו מוטלים במלואם על האב.
מהו מנגנון "הורה מרכז" שנקבע בפסק הדין?
זהו מנגנון שאימץ בית המשפט לניהול ההוצאות שאינן שוטפות של הילדים במשמורת משותפת, במקום הטלת מלוא הנטל על האב כפי שנהג עד לפסק הדין.
מה קורה בפועל לתיקים שנדונו בערעורים?
בית המשפט קיבל את הערעורים והחזיר את הדיון לבתי המשפט לענייני משפחה, כדי שיקבעו את הסדרי המזונות בהתאם לעקרונות החדשים שנקבעו, וללא צו להוצאות.
אילו שיקולים בוחן בית המשפט ביישום ההלכה?
בין היתר: היכולות הכלכליות היחסיות של ההורים, הוצאות בעין לטובת הילדים בזמן שהותם אצל כל הורה, מנגנון "הורה מרכז" להוצאות שאינן שוטפות, מכלול נסיבות המשפחה, ומניעת ניצול המשמורת המשותפת כדי להשתחרר ממזונות שלא בתום לב.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


