כן. בית המשפט העליון קבע בדיון נוסף ד״נ 9/85 שהרווחים שנצברו על הפרשות המעביד לקרן השתלמות פטורים ממס מכוח סעיף 9(16) לפקודת מס הכנסה, גם כאשר הקרן אינה גוף נפרד מהמעביד אלא רישום חשבונאי ביחידת המשכורות. הפטור חל גם כשהכספים נמשכים בעת פרישה ולא לצורכי השתלמות בפועל, משום שהוא אינו מותנה בייעוד השימוש בכסף. המשמעות היא שהצורה הטכנית שבה המעביד בחר לנהל את הקרן אינה משנה את זכאותכם לפטור.
עובדים רבים במגזר הציבורי מגלים ביום הפרישה שמהסכום שנצבר לזכותם בקרן ההשתלמות נוכה מס בשיעור גבוה. ההסבר שהם מקבלים לרוב הוא שהקרן שלהם ״לא באמת קרן״, אלא רישום פנימי בספרי המעביד. בדיוק על השאלה הזאת נסוב אחד מפסקי הדין החשובים בתחום, והוא הכריע לטובת העובד.
מה זו קרן השתלמות חשבונאית
קרן השתלמות חשבונאית אינה גוף נפרד ועצמאי מהמעביד. אין קופה חיצונית שאליה זורמים כספים בכל חודש, ואין חשבון בנק על שם הקרן. במקום זה, יחידת המשכורות של המעביד רושמת את ההפרשות לזכות העובד ומנהלת את היתרה כרישום זכויות בלבד. הכסף נשאר אצל המעביד עד למועד המשיכה, אך מבחינת העובד מדובר בסכום שנצבר לזכותו ומשמש למטרות חיסכון והשתלמות בדיוק כמו בקרן רגילה.
המבנה הזה נפוץ בקרב עובדי מדינה, מוסדות מחקר וגופים ציבוריים אחרים, והוא נקבע בדרך כלל בהסכם קיבוצי. קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר, ולכן היא נשענת על זכויות העובד בהסכם הקיבוצי לא פחות מאשר על פקודת מס הכנסה. העובד עצמו כמעט אף פעם לא בוחר את שיטת הניהול, והיא נקבעת מטעמים ארגוניים של המעביד.
| נושא | קרן המתנהלת כקופה נפרדת | קרן חשבונאית |
|---|---|---|
| העברת הכסף | מועבר בפועל לגוף חיצוני | נרשם לזכות העובד אצל המעביד |
| ישות משפטית | גוף נפרד מהמעביד | רישום ביחידת המשכורות |
| מקור ההסדר | הסכם עבודה או הסכם קיבוצי | הסכם עבודה או הסכם קיבוצי |
| מועד חיוב העובד במס | במועד קבלת הכסף בפועל | במועד קבלת הכסף בפועל |
| פטור על רווחי הקרן | חל | חל, כך נפסק בד״נ 9/85 |
ד״נ 9/85: המקרה שקבע את ההלכה
ד״ר מיכה בר-זאב עבד כחוקר במכון הוטרינרי בבית דגן והיה חבר בקרן השתלמות לעובדי מחקר. הקרן פעלה לפי הסכם קיבוצי והתנהלה כרישום חשבונאי ביחידת המשכורות, בלי שהמעביד העביר כספים בפועל לגוף נפרד. עם פרישתו באפריל 1981 הועברה אליו יתרת הקרן, והמעביד ניכה ממנה 60% מס הכנסה. ד״ר בר-זאב טען שהניכוי לא נעשה כדין וביקש פטור ממס על הרווחים שנצברו בקרן.
נציב מס הכנסה גרס שהפטור מכוח סעיף 9(16) לפקודת מס הכנסה שמור לקרנות השתלמות המתנהלות כקופה נפרדת, שאליה הועבר כסף ממש. לשיטתו, קרן שבה הסכומים נזקפים רישומית בלבד לזכות העובד אינה עומדת בתנאי הסעיף, והביטוי ״תשלומי מעביד לקרן השתלמות״ אינו כולל רישום חשבונאי גרידא. ההליך הגיע לדיון נוסף בבית המשפט העליון בירושלים על פסק דין קודם שניתן בע״א 775/81.
ד״נ 9/85 נציב מס הכנסה ומס רכוש נ' ד״ר מיכה בר-זאב, בית המשפט העליון בירושלים, פסק דין מיום י״א חשוון התשמ״ז, 13.11.1986. ההרכב: הנשיא מ. שמגר, המשנה לנשיא מ. בן-פורת, השופטים מ. בייסקי, ש. לוין וא. חלימה.
בית המשפט דחה את עתירת נציב מס הכנסה וקבע שאין הכרח שקרן השתלמות תהיה גוף נפרד מהמעביד. המחוקק לא הגדיר את המונח ״קרן השתלמות״ בפקודת מס הכנסה, ואין לקרוא לתוך החוק הבחנה שלא נקבעה בו במפורש. הרווחים שנצברו על הפרשות המעביד נקבעו כפטורים ממס מכוח סעיף 9(16) לפקודה, גם כשהקרן מתנהלת כרישום חשבונאי וגם כשהכספים נמשכים עקב פרישה. כל חברי ההרכב הסכימו לתוצאה, גם אם נימוקיהם המשניים היו שונים.
הנימוק שהכריע: שתי שיטות מס באותו הסדר
לב ההנמקה נעוץ בהבחנה בין מועד חיוב העובד במס לבין מועד ההכרה בתשלום אצל המעביד. עובד שכיר נישום לפי שיטת המזומנים, כלומר המס משולם רק כאשר הכסף מגיע בפועל לידיו. המעביד, לעומתו, נישום לפי השיטה המסחרית, ובה ״תשלום״ אינו דורש העברת מזומנים אלא די בהתחייבות לתשלום. מכאן שקרן חשבונאית, בדיוק כמו קרן נפרדת, נחשבת לתשלום מבחינת מועד החיוב של המעביד, וההוצאה מוכרת לו כבר בעת ההתחייבות.
ברגע שהובהר שהמעביד ״שילם״ במובן הרלוונטי, נשמט הבסיס לטענה שהעובד אינו זכאי לפטור. בית המשפט הוסיף שהפטור אינו מותנה בייעוד השימוש בכספים, ולכן משיכה עקב פרישה אינה פוגעת בו. המבחן המכריע הוא מהות ההסדר, כרכיב שכר נדחה בכפוף לתנאי פקודת מס הכנסה, ולא הטכניקה החשבונאית שבה נבחר לנהל אותו.
מה זה אומר לכם בפועל
ההלכה מנעה אפליה בין עובדים שההסדר הכספי שלהם זהה והשוני היחיד ביניהם הוא טכניקת הניהול שבחר המעביד. אלפי עובדי מדינה וגופים ציבוריים החברים בקרנות השתלמות חשבונאיות זכאים לאותו פטור ממס על רווחי הקרן כמו עמיתים בקופות גמל נפרדות, גם כשהכספים נמשכים בעת פרישה. עיתוי המשיכה, סיווג הרכיבים ושילובם עם הכנסות אחרות באותה שנה משפיעים על גובה המס בפועל, ולכן תכנון מס לפני פרישה חוסך תשלומים מיותרים.
- בררו איך מתנהלת הקרן שלכם. שאלו את יחידת המשכורות אם הכספים מועברים לקופה חיצונית או נרשמים לזכותכם בספרי המעביד. התשובה קובעת אילו טענות רלוונטיות לכם.
- אספו את מסמכי ההסדר. ההסכם הקיבוצי או הסכם העבודה, דוחות היתרה השנתיים ותלושי השכר שבהם מופיעות ההפרשות מהווים את הבסיס העובדתי לכל פנייה.
- הפרידו בין הקרן לרווחיה. הפטור שנדון בפסיקה מתייחס לרווחים שנצברו על הפרשות המעביד. חישוב מדויק של הרכיב הזה הוא הצעד שהופך טענה כללית לדרישה מספרית.
- בדקו את הניכוי שבוצע בפועל. אתרו בתלוש הפרישה או באישור הניכויים את הסכום שנוכה ואת הרכיב שממנו נוכה, וודאו שהוא תואם את אופי הכספים.
- פנו למעביד לתיקון. כאשר הניכוי בוצע בשלב המשכורות, פנייה מנומקת ליחידת המשכורות עשויה להוביל לתיקון בלי הליך מול פקיד השומה.
- הגישו בקשה להחזר מס. אם התיקון לא בוצע, הדרך היא בקשה להחזר מס לפקיד השומה בצירוף האסמכתאות. המועדים להגשה מוגבלים, ולכן כדאי לפעול מוקדם ככל האפשר.
ההפרש בין ניכוי אוטומטי לבין חישוב נכון בפרישה מגיע לעיתים לעשרות אלפי שקלים. בדיקה מסודרת של אופן ניהול הקרן ושל הרכיבים שנוכו מראה בתוך זמן קצר אם קיימת עילה להחזר.
ניכו לי מס גבוה מקרן ההשתלמות בפרישה, זה חוקי?
לא בהכרח. ניכוי במקור מבוצע לעיתים באופן אוטומטי על מלוא הסכום, בלי הפרדה בין הרכיבים. אם חלק מהסכום הוא רווחים שנצברו על הפרשות המעביד, ייתכן שהוא פטור ממס וששולם ביתר. בדיקה של הרכב הסכום מול הניכוי שבוצע היא הצעד הראשון.
מה ההבדל בין קרן השתלמות חשבונאית לקרן רגילה?
בקרן רגילה הכספים מועברים בפועל לגוף חיצוני נפרד מהמעביד. בקרן חשבונאית הכספים נשארים אצל המעביד ונרשמים לזכות העובד ביחידת המשכורות. מבחינת הפטור על רווחי הקרן בית המשפט העליון קבע שההבדל הטכני הזה אינו משנה.
אני עובד מדינה והקרן שלי מנוהלת ברישום בלבד, מגיע לי פטור?
לפי ההלכה שנקבעה בד״נ 9/85, אופן הניהול אינו שולל את הפטור על הרווחים שנצברו על הפרשות המעביד. הזכאות תלויה גם בעמידה ביתר תנאי ההסדר החל עליכם, ולכן נדרשת בדיקה פרטנית של מסמכי הקרן ושל אופן חישוב היתרה.
משכתי את הכסף בגלל פרישה ולא להשתלמות, הפטור עדיין תקף?
בית המשפט קבע שהפטור אינו מותנה בייעוד השימוש בכספים, וחל גם כאשר המשיכה נעשית עקב פרישה ולא לצורכי השתלמות בפועל. זו הייתה אחת הנקודות המרכזיות שהוכרעו באותו פסק דין.
איך אני יודע אם הקרן שלי היא חשבונאית?
הסימנים המובהקים הם היעדר גוף מנהל חיצוני, היעדר דוחות מחברת קופות גמל, וניהול היתרה בדוח שמגיע מהמעביד עצמו. פנייה בכתב ליחידת המשכורות ובקשה לפירוט אופן ניהול הקרן נותנות תשובה חד משמעית.
אפשר לקבל החזר מס על ניכוי שבוצע לפני כמה שנים?
בקשה להחזר מס מוגשת לפקיד השומה בצירוף אסמכתאות על הניכוי ועל הרכב הסכום. קיימת מגבלת זמן להגשת בקשות כאלה, ולכן חשוב לבדוק את המועדים בהקדם ולא להמתין. איחור עלול לחסום החזר שהיה מגיע.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
