בקצרה: בית המשפט העליון בע״פ 2014/20 דחה ביום 19.01.2021 את ערעורו של לורן אנקרי, שהורשע בשמונה עבירות הריגה (לפי סעיף 298 לחוק העונשין כנוסחו לפני תיקון 137) בעקבות תאונת עקיפה קטלנית שבה נהרגו שמונה בני משפחה. נגזרו עליו 10 שנות מאסר בפועל ו-22 שנות פסילת רישיון. בית המשפט קבע כי הרפורמה בעבירות ההמתה (תיקון 137, שביטלה את עבירת ההריגה והחליפה אותה ברצח ובהמתה בקלות דעת) אינה מצדיקה הקלה בעונשו.
בית המשפט העליון בע״פ 2014/20 בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים דחה ביום 19.01.2021 את ערעורו של לורן אנקרי, שהורשע בעבירות הריגה לאחר שגרם לתאונה קטלנית שהביאה למותם הטראגי של שמונה בני משפחה. השאלה המרכזית בערעור נגעה לשאלה האם עונשו, שכלל 10 שנות מאסר ופסילת רישיון נהיגה ל-22 שנים, מוצדק לאור רפורמה שנעשתה בחוק העונשין, התשל״ז-1977 (להלן: החוק). בית המשפט העליון קבע כי הרפורמה בחוק אינה מצדיקה הקלה בעונש תאונה קטלנית שכזו, במיוחד לאור הזלזול הבוטה בחוקי התעבורה שהדגים אנקרי. בנוסף, ניתן להרחיב את ההבנה בנושא ערעורים פליליים סיכון חיים: כל מה שצריך לדעת, במקרים בהם הרפורמה בחוק אינה מצדיקה הקלה בעונש, כפי שאירע במקרה זה.
רקע ופרטי המקרה
הקלה בעונש תאונה קטלנית הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, ביום 30.10.2018 נהג לורן אנקרי ברכבו, ג'יפ טויוטה, יחד עם אשתו ובתו הקטינה. הוא נסע בכביש 90, שהינו כביש בין-עירוני דו-סיטרי עם נתיב תנועה אחד לכל כיוון. מעבר לכך, הנתיבים הופרדו בקו הפרדה מקווקו. אנקרי החליט לעקוף רכב שנסע לפניו בנתיב נסיעתו. בנושא זה קראו גם: הרשעה בנהיגה פרועה ראיות נסיבתיות: ניתוח פסק הדין.
לשם כך, הוא עבר עם הג'יפ לנתיב הנסיעה הנגדי. בנוסף, אף שהנתיב הנגדי לא היה פנוי מרכב הרנו של בני משפחת עטר. כתוצאה מכך, חסם הג'יפ את נתיב נסיעת רכב הרנו והתנגש בו בעוצמה. לאחר ההתנגשות, רכב הרנו נדחף לאחור, הסתחרר ימינה ונעצר.
הג'יפ הסתחרר ימינה ונעצר בשול השמאלי בכיוון נסיעתו של אנקרי.
מיד לאחר ההתנגשות, רכב הרנו החל לבעור. עם זאת, אנקרי ואזרחים נוספים ניסו לחלץ את המנוחים, אך מאמציהם לא צלחו בשל עוצמת הלהבות. שמונת בני משפחת עטר המנוחים, ההורים וששת ילדיהם, מצאו את מותם בסמוך לאחר ההתנגשות. אשתו ובתו הקטינה של אנקרי נפגעו גם הן בתאונה ופונו לטיפול רפואי.
על פי כתב האישום המתוקן. כתוצאה מכך, אנקרי נהג בג'יפ כשבגופו החומר הפעיל מצוי בסם מסוכן מסוג קנביס, שבו השתמש ערב קודם. המערער הודה בכתב האישום המתוקן בשמונה עבירות של הריגה. לפי סעיף 298 לחוק העונשין (בנוסחו לפני תיקון 137), ובעבירה של עקיפה בדרך לא פנויה.
לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, התשכ״א-1961.
| מונח | לפני תיקון 137 (חל על אנקרי) | אחרי תיקון 137 (10.07.2019) |
|---|---|---|
| עבירת הריגה | סעיף 298 לחוק העונשין, עונש מרבי 20 שנות מאסר | העבירה בוטלה והוחלפה במדרג חדש |
| המתה בקלות דעת | לא הייתה קיימת כעבירה נפרדת | סעיף 301ג לחוק, עונש מרבי 12 שנות מאסר |
| רצח | סעיף 300 לחוק | סעיף 300 לחוק, עונש מרבי מאסר עולם |
תיק פלילי המשלב אישום בגרימת מוות ועבירות תנועה חמורות, מהחקירה ועד לערעור בבית המשפט העליון, מצריך ליווי של עורך דין פלילי בכל שלביו.
השינויים בחוק העונשין וההשפעה על הענישה
לפני שבית המשפט גזר את דינו של אנקרי, ביום 10.07.2019. לעומת זאת, נכנס לתוקף תיקון 137 לחוק העונשין, המכונה גם הרפורמה בעבירות ההמתה. במסגרת תיקון זה, שונה מדרג עבירות ההמתה: עבירת ההריגה שבוטלה הייתה קבועה בסעיף 298 לחוק. והעונש המרבי לצידה עמד על 20 שנות מאסר.
הרפורמה הוסיפה את העבירה של המתה בקלות דעת. לדוגמה, שעונשה המרבי הועמד על 12 שנות מאסר (סעיף 301ג לחוק), ואת עבירת הרצח. שדינה מאסר עולם כעונש מרבי (סעיף 300 לחוק). המשיבה הודיעה כי סעיפי עבירת ההריגה ימשיכו לעמוד בעינם, ובהתאם להוראת המעבר.
יש להחיל בעניינו של אנקרי את החיקוק המקל לעניין העונש. כלומר את סעיף 301ג לחוק העונשין.
בית המשפט המחוזי גזר על אנקרי 10 שנות מאסר בפועל, מאסרים מותנים. לדוגמא, 22 שנות פסילת רישיון נהיגה מיום שחרורו ממאסר ופיצוי בסך 150,000 ש״ח למשפחת עטר המנוחים. הערעור שהוגש לבית המשפט העליון התמקד בחומרת עונש המאסר בפועל ועונש פסילת רישיון הנהיגה. בטענה כי יש לבצע הקלה בעונש תאונה קטלנית זו. ההחלטה התבססה על ההליך המשפטי, בדומה למקרים אחרים, למשל, במקרים של דחיית ערעור על הרשעה ברצח: ניתוח פסק דין עליון, שם נדונה חומרת העונש.
לתשומת לב: עבירת "הריגה" המוזכרת במאמר זה הייתה בתוקף במועד ביצוע העבירה (30.10.2018) ובמועד ההרשעה, ומתוארת כאן כפי שהייתה קבועה אז בסעיף 298 לחוק העונשין. תיקון 137 לחוק, שנכנס לתוקף ב-10.07.2019, ביטל את עבירת ההריגה מכאן ואילך והחליף אותה במדרג של רצח והמתה בקלות דעת, כמפורט במאמר. מי שמתמודד כיום עם אישום דומה נדון לפי המדרג החדש, ולא לפי עבירת ההריגה שבוטלה.
טענות המערער ועמדת המשיבה
המערער, לורן אנקרי. כלומר, טען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לכך שדינו נגזר לפי עבירת ההמתה בקלות דעת. ולא לפי עבירת ההריגה שיוחסה לו בכתב האישום המקורי. הוא סבר כי הרפורמה בעבירות ההמתה.
שהעמידה את העונש המרבי על 12 שנות מאסר במקום 20, הייתה צריכה להוביל להקלה בעונשו. בנוסף, הוא טען. אולם, כי בית המשפט טעה בכך שהחמיר בעונשו בשל הימצאות חומר פעיל של קנביס בגופו. במיוחד לאור העובדה שהאישום בגין נהיגה בשכרות הושמט מכתב האישום המתוקן.
בא כוח המערער הדגיש. אמנם, כי האיסור על נהיגה לאחר נטילת קנביס רפואי עומד על 6 שעות. בעוד שהתאונה התרחשה בחלוף 17 שעות ממועד הנטילה. המערער אף טען.
כי בית המשפט המחוזי לא קבע מתחם עונש הולם כנדרש בתיקון 113 לחוק העונשין. ואולם, הוא הוסיף כי לא נשקל דיו מכלול נסיבות הקולא:
- העבירה הייתה ברף הנמוך של עבירות הריגה, ונושקת לעבירת גרם מוות ברשלנות.
- העקיפה בוצעה על קו מקווקו ולא על קו הפרדה רצוף, ותוך נהיגה במהירות מותרת.
- המערער ניסה לחלץ את הלכודים ברכב, ואף שבר את ידו במהלך הניסיון.
- לרכב המנוחים היה מיגון שהשפיע על תוצאות התאונה.
- מספר הנוסעים ברכב המנוחים עלה על המותר.
- התאונה אירעה בכביש הידוע כ״כביש דמים״.
המערער אף טען כי לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, כגון תסקיר שירות המבחן. יחד עם זאת, עברו הנורמטיבי, מצבו הרפואי שהוחמר בעקבות התאונה ושהותו הממושכת במעצר בפיקוח אלקטרוני. הוא הדגיש כי שילם את מלוא הפיצוי בו חויב. והביע צער עמוק וחרטה כנה על התאונה הקטלנית.
הוא עמד על הכאב הבלתי פוסק שבו הוא מתייסר, ועל תרומתו לחברה.
מנגד, המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. מאידך, היא הדגישה כי עונשו של המערער מצוי בטווח העונש שהוסכם בהסדר הטיעון. מה שמלמד כי גם המערער סבר שהעונש סביר. המשיבה טענה כי לתיקון 137 לחוק העונשין אין השפעה על עונשו של המערער.
לשיטתה, מדרג הענישה בעבירת ההריגה שיקף גם בעבר את הפערים בין המעשים השונים. מצד שני, והתיקון נועד להפריד ביניהם, ולא לשקף נורמה עונשית חדשה.
המשיבה קבעה כי עונשו של המערער ראוי גם לגופו, וכי בניגוד לטענתו. לסיכום, אין כל קרבה לעבירת גרם מוות ברשלנות, במיוחד לאור תנאי הדרך והראות הטובים. המשיבה טענה כי ציון שרידי הסם בגופו של המערער נותר בעובדות כתב האישום המתוקן בהתאם למשא ומתן. וכי בית המשפט המחוזי אכן ראה בכך נסיבה מחמירה כדין.
המשיבה סברה כי מידת העונש צריכה לשקף את חומרת התוצאה הקשה. לאור, שהיא אובדן משפחה שלמה ומותה האכזרי, ואת עוצמת הפגיעה בבני המשפחה הנותרים. כל תוצאה אחרת, כך נטען, עלולה לפגוע בערך חיי אדם. משפחת הנפגעים, מצדה, זכאית להיוועץ בעורך דין נזיקין בכל הנוגע לזכויותיה האזרחיות הנפרדות מן ההליך הפלילי.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון, בהרכב כבוד השופטים מ' מזוז, ג' קרא וי' וילנר. בהתאם, דחה את הערעור שהגיש לורן אנקרי. השופטים קבעו כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. וכי העונש שהוטל על המערער הולם את חומרת מעשיו ואת נסיבות התאונה.
הם הדגישו את מספר הקורבנות הרב ואת הפזיזות שבמעשיו של המערער.
השופטים קבעו כי עקרון ההלימה מחייב מתן משקל הולם לכך שבתאונה קיפחו את חייהם שמונה בני משפחה. למעשה, ונמחתה משפחה שלמה באופן טרגי. בית המשפט קבע כי ריבוי קורבנות התאונה הוא ריבוי מעשים לצרכי ענישה. וכי על הענישה ליתן משקל הולם לערך החיים של כל אחד מהקורבנות.
לנסיבותיו האישיות של נאשם יינתן משקל משני ומוגבל, במיוחד בעבירות מסוג זה.
בית המשפט דחה את טענת המערער כי מעשיו נושקים לעבירה של גרם מוות ברשלנות. ראשית, הוא ציין כי מעשיו של אנקרי עלו כדי פזיזות. בכך שנטל סיכון בלתי סביר לגרימת התוצאה הקטלנית. ויצא לעקיפה כשהדרך אינה פנויה במרחק מספיק להשלמתה בבטחה.
קיומו של יסוד נפשי של קלות דעת לא היה נתון במחלוקת. שנית, ותנאי הדרך והראות הטובים לא תמכו בטענה לרשלנות בלבד.
התייחסות לצריכת סם הקנביס
לגבי הימצאות חומר פעיל של סם הקנביס בגופו של המערער. שלישית, בית המשפט המחוזי ראה בכך נסיבה מחמירה, וההכרעה הזו בית המשפט אישרה העליון. אף שהאישום בגין נהיגה בשכרות הושמט מכתב האישום המתוקן. השופטים קבעו כי צריכת הסם על ידי אנקרי, יחד עם נטילת הסיכון בביצוע העקיפה.
מלמדים על זלזול בוטה בחוקי התנועה. מי שמתמודד עם אישום המשלב עבירת תנועה חמורה נזקק ככלל לליווי של עורך דין תעבורה לצד עורך הדין הפלילי.
בית המשפט העליון הדגיש כי אין בכך כדי ״להכניס בדלת האחורית״ את עבירת הנהיגה בשכרות. מכאן, אך זוהי נסיבה שיש לשקלל בבחינת חומרת מעשיו. עוד צוין כי גם לו נסיבה זו הייתה נגרעת ממכלול נסיבות החומרה. לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה העונשית.
הרפורמה בעבירות ההמתה ומתחם הענישה
בית המשפט העליון דחה גם את טענת המערער להקלה בעונש בגין הרפורמה בעבירות ההמתה. לכן, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת החוק. העונש המרבי בגין המתה בקלות דעת (12 שנות מאסר) נקבע מתוך כוונה לעלות בקנה אחד עם העונשים שבתי המשפט נוהגים לגזור בעבירות הריגה בנסיבות של תאונות דרכים, בהן היסוד הנפשי הוא לרוב קלות דעת. הרפורמה, לפיכך, לא נועדה לשנות את רמת הענישה הנוהגת, אלא לעשות סדר במדרג העבירות. להרחבה ראו: ענישה בעבירות כניסה לישראל: המדריך לפסיקת העליון.
השופטים קבעו כי לא נמצאה טעות בקביעת עונשו של המערער. משום כך, וכי העונש אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה הראויה במקרים דומים. הם ערכו השוואה לפסק דין בע״פ 2566/14 גלפונד נ' מדינת ישראל. שם נהג אוטובוס הורשע בהריגה אחת לאחר תאונה שבה נהרגו 24 נוסעים.
ונדון ל-8 שנות מאסר. אולם, בית המשפט הבחין בין המקרים. כן, וציין כי במקרה של גלפונד ההתנהגות סווגה כהתרשלות רבתי ולא כרף הגבוה של עבירות הריגה. בניגוד למקרה של אנקרי.
אזהרה: אין לבלבל בין עבירת "הריגה" המתוארת במאמר זה, שהייתה בתוקף במועד האירועים (2018) ובוטלה מאז ב-2019, לבין המדרג הנוהג כיום. תיאור פרשה זו נכון להיסטוריה שלה, אך אינו משקף את שמות העבירות והעונשים החלים היום על מקרה דומה.
שיקולי קולא וסיכום ההחלטה
- 30.10.2018: תאונת עקיפה קטלנית בכביש 90, שבה נהרג רכב מלא במשפחה בת שמונה נפשות.
- הרשעה: אנקרי הודה בשמונה עבירות הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין כנוסחו אז, ובעבירת עקיפה בדרך לא פנויה.
- 10.07.2019: לפני מתן גזר הדין, נכנס לתוקף תיקון 137 המבטל את עבירת ההריגה ומחליף אותה במדרג רצח/המתה בקלות דעת.
- גזר הדין: בית המשפט המחוזי גזר 10 שנות מאסר בפועל, 22 שנות פסילת רישיון ופיצוי של 150,000 ש״ח למשפחת הנפגעים.
- 19.01.2021: בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי הרפורמה אינה מצדיקה הקלה בעונש.
בית המשפט העליון נתן משקל לשיקולי הקולא שהוצגו על ידי המערער. בנסיבות, אך קבע כי אין בהם כדי להצדיק הקלה בעונש. שיקולים אלה כללו את ניסיונו של אנקרי לחלץ את הלכודים, את הודאתו ונטילת האחריות. הבעת צער כנה וחרטה, קורות חייו ותרומתו הצבאית, עדי האופי שהעידו לטובתו.
התדרדרות במצבו הבריאותי והנפשי לאחר התאונה, והשפעת התאונה על משפחתו שלו.
למרות נסיבות המקרה הקשות. בשל, וההרס הנרחב שנגרם, גדיעת חייה של משפחה שלמה, השופטים קבעו. כי משקלן של הנסיבות האישיות מוגבל בעבירות מסוג זה. בית המשפט לא שוכנע כי נפלה שגיאה כלשהי במשקל שיוחס להן בגזר הדין.
גם הערות שירות המבחן בדבר הצורך בטיפול והשפעת תקופת המאסר הממושכת על יכולת השיקום. לאחר, כמו גם תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני, לא הטו את הכף לעבר הקלה בעונש.
לפיכך, בית המשפט העליון קבע. לפני, כי עונשו של לורן אנקרי מתאים לחומרת מעשיו. ולא נפל פגם בשיקול הדעת השיפוטי של בית המשפט קמא. הערעור נדחה, ועונש המאסר בפועל ומשך תקופת פסילת הרישיון נותרו בעינם.
תיק תעבורה או תיק פלילי חמור, וכן זכויות בני משפחה שנפגעו, דורשים ליווי משפטי מיידי ומדויק. לבדיקת המקרה שלכם, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על פרשת אנקרי ורפורמת עבירות ההמתה
מה קבע בית המשפט העליון בע״פ 2014/20?
בית המשפט העליון דחה ביום 19.01.2021 את ערעורו של לורן אנקרי וקבע כי עונשו, 10 שנות מאסר בפועל ו-22 שנות פסילת רישיון, הולם את חומרת מעשיו, וכי הרפורמה בעבירות ההמתה אינה מצדיקה הקלה בעונשו.
מדוע המערער הורשע בעבירת "הריגה" שכבר אינה קיימת היום?
אנקרי ביצע את העבירה וגם הודה בה לפני שתיקון 137 לחוק העונשין נכנס לתוקף ב-10.07.2019. במועד ביצוע העבירה עבירת ההריגה, לפי סעיף 298 לחוק כנוסחו אז, הייתה בתוקף, והדין חל לפי המצב שהיה נכון למועד ביצוע העבירה.
מה השתנה ברפורמת עבירות ההמתה (תיקון 137)?
עבירת ההריגה בוטלה, ובמקומה נקבע מדרג חדש: המתה בקלות דעת, שעונשה המרבי 12 שנות מאסר, ורצח, שדינו מאסר עולם. הרפורמה נועדה לפי לשון פסק הדין לעשות סדר במדרג העבירות, לא לשנות את רמת הענישה הנוהגת.
למה בית המשפט לא הקל בעונש למרות הרפורמה?
בית המשפט קבע כי העונש המרבי שנקבע להמתה בקלות דעת (12 שנים) תואם את רמת הענישה שנהגה גם קודם לכן במקרים דומים של תאונות דרכים קטלניות, ולכן אין בשינוי שם העבירה כדי להצדיק הקלה בעונשו של אנקרי.
האם הימצאות סם בגוף הנהג הוחשבה כנסיבה מחמירה?
כן. בית המשפט קבע כי צריכת קנביס יחד עם נטילת הסיכון בביצוע העקיפה מלמדות על זלזול בוטה בחוקי התנועה, וזוהי נסיבה מחמירה, גם כשהאישום הפורמלי בגין נהיגה בשכרות הושמט מכתב האישום.
האם לנסיבותיו האישיות של הנהג היה משקל בגזר הדין?
בית המשפט התייחס לשיקולי הקולא, כמו ניסיון החילוץ, ההודאה והחרטה, אך קבע כי במקרים של ריבוי קורבנות משקל הנסיבות האישיות מוגבל, לעומת המשקל שיש לתת לערך חייו של כל קורבן.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
