בית המשפט לא יזכה נאשם במצב שבו קיימת אי כשירות לעמוד לדין. במקום זיכוי, השופט יורה על הפסקת ההליכים הפליליים לפי חוק סדר הדין הפלילי. בנוסף לכך, בית המשפט יורה על אשפוז פסיכיאטרי או על טיפול מרפאתי כפוי.
מצב של אי כשירות לעמוד לדין מעורר שאלות משפטיות סבוכות. מצב זה נוגע ישירות להגנת זכויות היסוד של הנאשם בהליך הפלילי. לפיכך, בתי המשפט מקפידים על הבחנה ברורה בין מצבו הנפשי בעבר לבין מצבו בהווה. כאשר אדם אינו מבין את ההליך, החוק אינו מאפשר לנהל נגדו משפט רגיל. במאמר זה נסקור את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת״פ (חיפה) 11950-05-15 מדינת ישראל נ' א.פ. כבוד השופטת אורית וינשטיין הכריעה שם בשאלה עקרונית. השופטת בחנה האם יש לזכות נאשם בשוד לפי הלכת וחנון, או להפסיק את ההליכים נגדו. הקוראים ילמדו על ההבדלים בין הגנה מהותית למחסום דיוני, וכיצד בתי המשפט מיישמים כללים אלו בפועל. חוק העונשין, התשל״ז – 1977 קובע את גבולות האחריות הפלילית. סעיף 34ח לחוק מסדיר את סייג אי שפיות הדעת. סעיף זה פוטר מאחריות פלילית אדם שבעת המעשה סבל ממחלת נפש. המחלה שללה ממנו את היכולת להבין את מעשיו או להימנע מהם. לעומת זאת, חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב – 1982 מתמקד בהווה. סעיף 170 לחוק עוסק במצב של אי כשירות לעמוד לדין. סעיף זה קובע כי אם הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, בית המשפט יפסיק את ההליכים נגדו. בנוסף, חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א – 1991 משלים את התמונה הטיפולית. סעיף 15(א) לחוק זה מסמיך את השופט לצוות על אשפוז במקרה של הפסקת הליכים. מנגד, סעיף 15(ב) עוסק במתן צו אשפוז בעקבות זיכוי מלא מחמת אי שפיות.
נסיבות ההליך בבית המשפט המחוזי: ת״פ 11950-05-15 מדינת ישראל נ' א.פ.
פרקליטות מחוז חיפה הגישה כתב אישום חמור נגד א.פ. כתב האישום ייחס לנאשם עבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל״ז – 1977. בד בבד, המאשימה ביקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. בשלב המעצר, כבוד השופט יחיאל ליפשיץ הורה על עריכת בדיקה פסיכיאטרית. חוות הדעת הפסיכיאטרית ד ערכה״ר נעמי גלמבוצקי הויזפטר מהמרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל. חוות הדעת גילתה תמונה רפואית ונפשית קשה במיוחד.
ממצאי חוות הדעת הפסיכיאטרית
הפסיכיאטרית קבעה כי הנאשם מתמודד עם סכיזופרניה פרנואידית כרונית. הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית מאשפוזים חוזרים רבים, מרביתם בכפייה. לפיכך, המומחית הדגישה כי הנאשם חסר כל תובנה למחלתו ומסרב ליטול תרופות. יתרה מכך, חוות הדעת קבעה שני ממצאים מרכזיים וחד-משמעיים:
-
היעדר אחריות בעת המעשה: בעת ביצוע השוד הנאשם היה שרוי במצב פסיכוטי חריף, ולא ידע להבדיל בין טוב לרע או בין מותר לאסור.
-
חוסר כשירות דיונית בהווה: הנאשם אינו מסוגל להבין הליכים משפטיים, אינו מסוגל לתקשר עם עורך דין, ולכן מתקיימת לגביו אי כשירות לעמוד לדין.
הפסיכיאטרית המליצה על המשך טיפול במסגרת בית חולים פסיכיאטרי והוצאת צו אשפוז מתאים. בעקבות זאת, השופט ליפשיץ הורה על מעצר בתנאי אשפוז עד תום ההליכים.
טענות הצדדים מול השופטת וינשטיין
סנגורו של הנאשם ביקש להורות על זיכוי מלא לפי סעיף 34ח לחוק העונשין. הסנגור ביסס את טיעונו על פסק דינו של בית המשפט העליון ברע״פ 2675/13 מדינת ישראל נ' וחנון. לטענת הסנגור, הלכת וחנון קובעת כי אין להסתפק בהפסקת הליכים, אלא יש לזכות את הנאשם. מנגד, המאשימה התנגדה נחרצות לזיכוי הנאשם. המאשימה טענה כי הלכת וחנון אינה חלה במקרה שבו קיימת אי כשירות לעמוד לדין. לפיכך, המאשימה עתרה להפסקת ההליכים לפי סעיף 170(א) לחוק סדר הדין הפלילי ולמתן צו אשפוז לפי סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש.
שימו לב: צו אשפוז לפי סעיף 15(א) מהווה צו זמני בלבד. אם מצבו של הנאשם ישתפר בעתיד, היועץ המשפטי לממשלה מוסמך להורות על חידוש ההליכים נגדו לפי סעיף 21 לחוק טיפול בחולי נפש.
הכרעת בית המשפט: מדוע נדחתה בקשת הזיכוי?
כבוד השופטת אורית וינשטיין דחתה את בקשת הסנגור להורות על זיכוי. השופטת קבעה כי הלכת וחנון נשענת על נסיבות עובדתיות חריגות וייחודיות. בעניין וחנון, בית המשפט בירר את מלוא הראיות והרשיע את הנאשם עוד טרם עלתה סוגיית אי השפיות. לעומת זאת, במקרה הנוכחי המשפט מצוי בראשית דרכו. השופטת קבעה כי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי מציב מחסום מקדמי. כאשר הנאשם אינו מסוגל להבין את ההליך, בית המשפט אינו רשאי לנהל בירור עובדתי מלא. השופטת וינשטיין אימצה את הלכת פלוני (ע״פ 9078/09). היא הדגישה כי בית המשפט אינו יכול לקבוע שהנאשם עשה את מעשה העבירה מעבר לכל ספק סביר. אדם השרוי במצב פסיכוטי אינו יכול להודות בעבירה, ואף אינו יכול לסייע להגנתו. לבסוף, השופטת אבחנה החלטות של בתי משפט שלום שזיכו נאשמים, כגון עניין קרווני ועניין סולימנוב. היא הבהירה כי סעיף 170(ב) מאפשר לזכות נאשם שאינו כשיר רק אם הוכח שאינו אשם באופן מוחלט, ולא מחמת מחלת נפש.
אזהרה: הסכמת סנגור לקיומן של ראיות לכאורה אינה מהווה תחליף להוכחה פלילית מלאה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת לשם זיכוי לפי סעיף 34ח לחוק העונשין.
מה עושים כאשר עולה שאלת כשירות נפשית בהליך פלילי?
התמודדות עם אי כשירות לעמוד לדין מחייבת נקיטת פעולות מדויקות כבר בשלבי המעצר הראשונים:
-
איסוף תיעוד רפואי קודם. המשפחה ועורך הדין חייבים לאתר במהירות סיכומי אשפוז, מרשמים ומסמכים מפסיכיאטרים מטפלים.
-
דרישה לבדיקה פסיכיאטרית דחופה. הסנגור יבקש מבית המשפט להורות לפסיכיאטר המחוזי לערוך הסתכלות רפואית מקיפה.
-
בחינת שתי נקודות הזמן. יש לוודא שהבדיקה בוחנת הן את מועד העבירה והן את הכשירות לעמוד למשפט כעת.
-
גיבוש אסטרטגיה מול סעיף 170. עורך הדין ישקול האם לבקש את בירור האשמה לצורך זיכוי עובדתי מוחלט, או להסתפק בהפסקת הליכים.
שאלות ותשובות
מהי המשמעות המדויקת של אי כשירות לעמוד לדין?
משמעות המצב היא שהנאשם אינו מסוגל להבין את מהות המשפט. לפיכך, ואינו יכול לתקשר באופן יעיל עם עורך דינו עקב ליקוי נפשי או שכלי חמור.
האם הפסקת הליכים מוחקת את כתב האישום לתמיד?
לא, הפסקת הליכים אינה מהווה זיכוי ואינה מוחקת את האישום. בנוסף, אם הנאשם יבריא בעתיד ויחזור לכשירות, רשויות התביעה יוכלו לבקש את חידוש משפטו.
מדוע סנגורים מעדיפים זיכוי לפי הלכת וחנון?
זיכוי לפי סעיף 34ח מסיים את ההליך הפלילי באופן סופי ומוחלט. עם זאת, זיכוי זה מונע כל אפשרות להעמיד את האדם לדין בעתיד בגין אותם מעשים.
האם בית המשפט חייב לאמץ חוות דעת פסיכיאטרית?
בית המשפט הוא הפוסק האחרון בשאלות משפטיות. כתוצאה מכך, חוות דעת פסיכיאטרית מהווה ראיה מרכזית וחשובה, אך השופט בוחן אותה לצד מכלול נסיבות התיק.
מה קבעה השופטת וינשטיין בשורה התחתונה?
בית המשפט קבע. כי בקשת הסניגור להורות על זיכויו של הנאשם לפי הוראת סעיף 34ח לחוק העונשין. ובהסתמך על הלכת וחנון נדחית, הורה על הפסקת ההליכים ונתן צו אשפוז.
סיכום והשלכות מעשיות להגנה המשפטית
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מחדדת את גבולותיה של הלכת וחנון. השופטת אורית וינשטיין הבהירה כי כאשר מתקיימת אי כשירות לעמוד לדין, המסלול החוקי המחייב הוא הפסקת הליכים לפי סעיף 170 לחסד"פ. בית המשפט אינו יכול לקבוע ממצאים עובדתיים נגד נאשם שאינו כשיר להגן על עצמו. לפיכך, הזיכוי המהותי נותר שמור למקרים שבהם הנאשם כשיר דיונית או לאחר שנשמעו כל הראיות. התמודדות עם סוגיות נפשיות מורכבות מחייבת ייצוג מקצועי, רגיש ומיומן בכל שלבי המשפט הפלילי.
