אישור הסדר נושים בחדלות פירעון – ניתוח משפטי
האם בית המשפט מוסמך לאשר אישור הסדר נושים בחדלות פירעון כאשר הנאמן מתנגד לו? כן, בית המשפט רשאי להורות על אישור הסדר נושים בחדלות פירעון גם כאשר הנאמן מתנגד, נחרצות משיקולי כדאיות. עם זאת, ההלכה הפסוקה קובעת כי שיקול הדעת העסקי והכלכלי מסור לנושים עצמם, בהיותם בעלי הקניין. בנוסף, בית המשפט יתערב בהחלטת רוב הנושים רק במקרים חריגים של חוסר תום לב, פגיעה חמורה בתקנת הציבור או פגם פרוצדורלי מהותי.
סוגיית אישור הסדר נושים בחדלות פירעון מעוררת שאלות מורכבות כאשר מתגלעת מחלוקת מקצועית בין בעל התפקיד לבין ציבור הנושים. לפיכך, מצב זה מעמיד למבחן את גבולות ההתערבות השיפוטית ברצון הנושים המסחריים. מאמר זה סוקר את ההליך המשפטי בתיק פש״ר 3642-08-16 (מחוזי תל אביב-יפו) פקיד שומה למפעלים גדולים ואח' נ' פישמן ואח'.
ופר״ק 3829-01-17 תרזליט בע״מ נ' פישמן, בפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין מיום 21.07.2020.
הנימוקים לאישור הסדר נושים בחדלות פירעון
בנוסף, נבחן את הנימוקים שהובילו לאישור ההסכמים. לפיכך, וכן את מעמדו של הנאמן כשלוח הנושים והכללים המנחים בסכסוכים אלה.
דיני חדלות פירעון ופקודת פשיטת הרגל מעניקים מקום מרכזי לעמדתם של הנושים בניהול ההליך. עם זאת, הנושים נושאים בסיכון הכלכלי הישיר של חדלות הפירעון. בנוסף, ולכן, המחוקק והפסיקה מכירים באוטונומיה העסקית של הנושים לגבש פשרות.
בנוסף, חוק החברות, תשנ״ט-1999 ופקודת החברות קובעים עקרונות דומים לגבי תאגידים שנקלעו לקשיים. כתוצאה מכך, הנאמן פועל כזרועו הארוכה של בית המשפט וכשלוח של הנושים. עם זאת, אך תפקידו אינו מחליף את שיקול דעתם הסופי של בעלי החוב.
יתרה מכך, כאשר בעלי החוב בוחנים תוכנית מוצעת, הם משקללים סיכוי מול סיכון. עם זאת, בין השיקולים העיקריים של הנושים:
- עלויות ניהול הליכים משפטיים ממושכים מול החייב וצדדים שלישיים.
- אי-הוודאות המשפטית הכרוכה בניהול תביעות מורכבות להשבת נכסים.
- משך הזמן הצפוי עד לחלוקת דיבידנד בפועל.
- היכולת להבטיח תשלום ודאי ומיידי לקופת הנשייה.
נסיבות המקרה: הליכי פשיטת הרגל וגיבוש הסדרי הגישור
איש העסקים אליעזר פישמן החזיק במניות בשורת תאגידים פעילים בישראל ומחוצה לה. לדוגמה, בעקבות קריסה כלכלית, בית המשפט הכריז עליו כפושט רגל ביום 21.6.2017. כתוצאה מכך, במסגרת ההליך, בית המשפט מינה את עו״ד יוסף בנקל לתפקיד נאמן לנכסי החייב.
הנאמן נקט שורה של פעולות נמרצות לאיתור נכסים ופעל להגדלת קופת הנשייה. כתוצאה מכך, הוא הגיש בקשות משפטיות רבות נגד רעיית החייב, טובה פישמן. לעומת זאת, וכן נגד שלושת ילדיהם (ענת מניפז. רונית פישמן-אופיר ואייל פישמן) והגיש הליכים אישיים נגד רונית אבן.
ששימשה כעוזרת האישית של החייב וכדירקטורית בחברות הקבוצה. לדוגמה, ההליכים כללו דרישות מהותיות להשבת זכויות במקביל למאות מיליוני שקלים:
- הכרזה על שיתוף מלא בחובות ובנכסים בין החייב לרעייתו.
- ביטול הענקות נכסים שביצע החייב לבני משפחתו בעבר.
- בקשות לאישור תובענות נגזרות וחיוב אישי של נושאי משרה.
לנוכח מורכבות ההליכים והעלויות, הציע בית המשפט לצדדים לפנות להליך גישור. המגשר מונה נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) גרוניס. הליך הגישור נמשך למעלה משנתיים והניב הצעות פשרה סופיות ביחס לבני המשפחה ולרונית אבן.
שימו לב: הסדרי הגישור שנחתמו לא העניקו הפטר לחייב עצמו. ההסכמים התייחסו אך ורק למחלוקות המשפטיות שבין קופת הנשייה לבין בני המשפחה והעוזרת האישית.
הסדרי הגישור מול התנגדות הנאמן: טענות הצדדים
הצעת המגשר קבעה מתווה מקיף לסיום המחלוקות המשפטיות. אולם, במסגרת ההסדר עם בני המשפחה. התחייבו הצדדים להזרים לקופה סכום שלא יפחת מ-214 מיליון ש״ח. שיפור משמעותי לעומת הצעה קודמת של 140 מיליון ש״ח בלבד.
מתווה המימוש כלל צעדים רכושיים מוגדרים היטב:
- פינוי ומכירת בית המגורים של החייב ורעייתו, והעברת מחצית התמורה לקופה.
- מכירת דירת מגורים בברלין והעברת מחצית שוויה לטובת הנושים.
- העברת מניות בחברות מרכזיות, כולל FTT Investments BV ואוניל בניה בע״מ.
- תשלום של 4.8 מיליון ש״ח ישירות מילדי החייב, לצד השלמות כספיות נוספות.
- תשלום של 3.5 מיליון ש״ח מקופת רונית אבן בתמורה לפטור מלא מכל תביעה.
הנאמן הביע התנגדות נחרצת לשני ההסדרים. הוא טען כי הפטור המלא מתביעות ענק מתוגמל בתרומה כספית זעומה, וכי הכדאיות הכלכלית נפגעת. בנוסף, הוא סבר כי ניהול ההליכים בבית המשפט עשוי להניב לקופה סכומים גבוהים בהרבה.
לעומת זאת, כלל הנושים המהותיים תמכו בהסדרים. קבוצת הנושים כללה מוסדות בנקאות מובילים (בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות. בנק מרכנתיל ובנק איגוד) וכן רשות המיסים. באי-כוח הנושים הובהר כי הם בחנו לעומק את הסיכונים והסיכויים.
הנושים הגיעו למסקנה עסקית כי ההסדר מאוזן וראוי, ועמדתם זכתה לתמיכת כונס הנכסים הרשמי.
| הגורם בהליך | עמדה מהותית | נימוק מרכזי |
|---|---|---|
| הנאמן לנכסי החייב | התנגדות מלאה | היעדר כדאיות כלכלית ומתן פטור רחב בתמורה נמוכה |
| הנושים הבנקאיים ורשות המיסים | תמיכה מפורשת | איזון נכון בין סיכוי לסיכון וקבלת סכום ודאי לקופה |
| כונס הנכסים הרשמי | תמיכה באישור | כיבוד שיקול דעתם של נושים מוסדיים ומקצועיים |
הכרעת בית המשפט: היקף שיקול הדעת לאישור הסדר נושים בחדלות פירעון
כב' הנשיא איתן אורנשטיין בחן את יחסי הנאמן עם אסיפת הנושים. בנוסף, קבע הלכה ברורה בנוגע למתחם ההתערבות השיפוטית. ככלל, בית המשפט אינו נוטה להחליף את שיקול דעתם העסקי של רוב הנושים.
לפיכך, כדאיות כלכלית היא עניין המסור לבעלי החוב בלבד. מאידך, הכספים שייכים לנושים, ולכן הם המוסמכים הבלעדיים להכריע כיצד לנהוג ברכושם. התערבות שיפוטית תיתכן רק בנסיבות קיצוניות וחריגות:
- הסדר נגוע בחוסר תום לב מובהק או תרמית.
- פגיעה חמורה בעקרונות הצדק או בתקנת הציבור.
- פגמים פרוצדורליים חמורים שנפלו במהלך קבלת ההחלטות וההצבעה.
- קבלת החלטה על בסיס היעדר מידע מספק או הטעיה עובדתית.
הנושים במקרה זה אינם גורמים בלתי מנוסים. הם מוסדות פיננסיים מקצועיים, שלקחו ייעוץ משפטי וכלכלי מהשורה הראשונה. נציגיהם השתתפו בפגישות הגישור, שאלו שאלות נוקבות ובחנו את עמדות הנאמן לפני שגיבשו את החלטתם.
לפיכך, לא נפל פגם מהותי בהליך. בית המשפט לא מצא הצדקה לחרוג מעמדת רוב הנושים. הנשיא אורנשטיין ציין לחיוב את עבודתו של הנאמן, אשר הובילה לשיפור ניכר בתנאי הפשרה. בסופו של דבר.
בית המשפט אישר את שני הסדרי הגישור ונתן להם תוקף של פסק דין מחייב.
אזהרה: ניהול הליכים משפטיים עצמאיים נגד עמדת רוב הנושים עלול להוביל להוצאות כבדות לקופת הנשייה ולעיכוב ממושך בקבלת כספים.
מה עושים כאשר מתגלעת מחלוקת על אישור הסדר נושים בחדלות פירעון
כאשר גורם בהליך חדלות פירעון שוקל להתנגד להסדר פשרה, עליו לפעול באופן מובנה וזהיר:
- בדיקת תשתית המידע. יש לוודא כי כלל הנתונים העובדתיים והפיננסיים הונחו במלואם בפני כלל הנושים.
- בחינת עילות ההתערבות המשפטיות. יש לבחון האם קיימת עילה חריגה, כגון פגם פרוצדורלי מהותי, קיפוח או ניגוד עניינים.
- הערכת כדאיות כלכלית ומסחרית. ראוי לערוך חוות דעת מקצועית המציגה את יחסי הסיכון והסיכוי בהמשך ניהול ההליכים.
- הצגת עמדה סדורה לבית המשפט. יש להגיש התנגדות מנומקת הנתמכת בראיות מוצקות ולא בטענות כלליות של אי-כדאיות.
שאלות ותשובות
האם בית המשפט יכול לכפות על נושים לנהל תביעות אם הנאמן דורש זאת?
לא, בית המשפט אינו כופה על נושים לנהל הליכים משפטיים יקרים ומסוכנים בניגוד לרצונם. עם זאת, שיקול הדעת העסקי נתון בידי הנושים. אם רוב הנושים מעדיף ודאות כספית באמצעות פשרה, בית המשפט יכבד את עמדתם.
מדוע הנאמן לא יכול לחסום הסדר פשרה שאינו נראה לו ראוי?
הנאמן משמש כשלוח של הנושים וכקצין בית המשפט, אך אינו הבעלים של החוב. תפקידו הוא להמליץ, לחקור ולהציג תמונת מצב מקצועית. עם זאת, ההכרעה הסופית בדבר ויתור על זכויות תמ
