כן. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שסעיף 10(ב) לחוק העונשין מאפשר לגבות בישראל פיצוי שנפסק לנפגעי עבירה בגזר דין שניתן בארצות הברית, וזאת בלי לעבור במסלול של חוק אכיפת פסקי חוץ. האכיפה אינה אוטומטית: הסכום מותאם לתקרת הפיצוי הפלילי הקבועה בסעיף 77 לחוק העונשין, ולבית המשפט נתון שיקול דעת להפחית אותו לפי נסיבות המקרה. החובה חלה על מי שנמצא בישראל בעת הגשת הבקשה, ובית המשפט רשאי לקבוע תשלום מדורג לפי ההכנסה החודשית של החייב.
נפגעתם מהונאה שבוצעה מחוץ לישראל, קיבלתם פסק דין בחו״ל שפסק לכם פיצוי, והחייב חי היום בישראל. או ההפך: הורשעתם בהליך פלילי בארצות הברית, שבתם ארצה, ופתאום מוגשת נגדכם בקשה לגבות כאן סכום שנפסק שם. שני הצדדים האלה נפגשו בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיק שעסק בנפגעי הונאת ״עוקץ ניגרי״ שהפיצוי להם נפסק בגזרי דין אמריקאיים. ההכרעה שניתנה שם מסמנת את הגבולות של אכיפת פיצוי פלילי זר בישראל, והיא רלוונטית לכל מי שמחזיק בפסק דין פלילי מחו״ל או נדרש לשלם על פיו.
מה קבע בית המשפט המחוזי בירושלים
הבקשה שהונחה על שולחן בית המשפט ביקשה להפעיל בישראל רכיב פיצוי שנפסק לנפגעי העבירה במסגרת ההליך הפלילי בארצות הברית. המשיבים כפרו בעצם הסמכות, טענו להתיישנות, וטענו שהסכומים שנפסקו בחו״ל אינם מתיישבים עם רמת הפיצוי הנהוגה בישראל. בית המשפט קיבל את עצם הסמכות לגבות, אך סירב להעתיק את הסכום הזר כמות שהוא.
המשמעות המעשית כפולה. מצד אחד, נפגע עבירה אינו נדרש לפתוח הליך אזרחי נפרד ולהתמודד עם מלוא תנאי הסף של אכיפת פסקי חוץ. מצד שני, מי שסבור שקיבל בחו״ל פסק דין בסכום גבוה במיוחד לא יראה כאן את מלוא הסכום, משום שהמערכת הישראלית מכפיפה אותו לאמות המידה שלה.
שני מסלולים שונים לפסק דין שהגיע מחו״ל
ההבחנה בין אכיפת פסק דין אזרחי שניתן בחו״ל לבין גביית פיצוי שנפסק בגדרו של הליך פלילי היא לב המחלוקת בתיק. המסלול האזרחי בנוי על הכרה בפסק דין זר ועל תנאי הסף שנקבעו לכך בחקיקה, בעוד שסעיף 10(ב) לחוק העונשין מדבר על הפעלת עונש ופיצוי שהוטלו בהליך פלילי. המשיבים ביקשו למזג בין השניים ולייבא אל תוך ההליך הפלילי את מגבלת ההתיישנות של חוק אכיפת פסקי חוץ, ובית המשפט דחה את המהלך הזה.
| הסוגיה | טענת המשיבים | הכרעת בית המשפט |
|---|---|---|
| מקור הסמכות | אין לגבות פיצוי פלילי זר אלא במסלול של אכיפת פסקי חוץ | סעיף 10(ב) לחוק העונשין מקים מסלול עצמאי לגביית הפיצוי |
| התיישנות | יש להחיל את ההתיישנות הקבועה בחוק אכיפת פסקי חוץ | הסעיף אינו כפוף לחוק אכיפת פסקי חוץ, והטענה נדחתה |
| גובה הפיצוי | הסכום שנפסק בחו״ל חורג ממה שנהוג בישראל | הסכום מותאם לתקרה שבסעיף 77 לחוק העונשין |
| שיקול דעת | בית המשפט אינו רשאי לשנות את שנפסק בחו״ל | נתונה סמכות לשקול הפחתה לפי נסיבות המקרה |
| תחולה אישית | אין תחולה על מי שאינו נמצא בפועל בישראל | החובה חלה על מי שנמצא בישראל בעת הגשת הבקשה |
| יכולת תשלום | אין באפשרות המשיבים לשאת בסכום שנפסק | נקבע תשלום בשיעור 10% מההכנסה החודשית למשיבה 5 |
למה בית המשפט הגביל את סכום הפיצוי
ההנמקה נשענה על פרשנות תכליתית של הביטוי ״כאילו הוטלו בישראל״. אם העונש והפיצוי מופעלים כאילו הוטלו כאן, הרי שהם צריכים להיראות כמו עונש ופיצוי ישראליים, ולא כמו העתק של מסמך זר. מכאן נגזרה גם הדרישה להרמוניה חקיקתית בין סעיף 10(א) לסעיף 10(ב) לחוק העונשין, כדי שלא ייווצר מצב שבו מסלול אחד מייצר תוצאה שהמסלול המקביל אוסר עליה.
שיקול נוסף שהוזכר בהכרעה הוא החשש מפגיעה בתקנת הציבור. פסק דין זר עשוי לשקף שיטת ענישה, שיטת חישוב נזק ורמת סכומים שאין להם מקבילה בישראל. אימוץ אוטומטי שלהם היה הופך את בית המשפט הישראלי לחותמת גומי, ובדיוק את התוצאה הזאת ההכרעה ביקשה למנוע.
על מי חלה החובה לשלם
שאלת התחולה האישית הייתה אחד מצירי המחלוקת. בית המשפט קבע שהחובה חלה על מי שנמצא בישראל בעת הגשת הבקשה, ודחה טענות של משיבים שלא עמדו בתנאי הסף הזה. המשמעות היא ששאלת מקום הימצאותו של החייב במועד הפנייה לבית המשפט אינה פרט טכני, אלא תנאי שקובע אם ההליך בכלל יוכל להתנהל נגדו.
לצד זאת נקבעו הוראות תשלום פרטניות. עבור אחת המשיבות נקבע תשלום בשיעור 10% מההכנסה החודשית, מנגנון שמאפשר לגבות לאורך זמן בלי לרוקן את יכולת הקיום של החייב. פריסת תשלומים לפי יכולת ההשתכרות מוכרת היטב גם מהליכי גביית חוב, שבהם נקבע צו תשלומים חודשי על בסיס הכנסות והוצאות החייב.
מה עושים בפועל
- מאתרים את גזר הדין הזר במלואו. נדרש נוסח מלא ומאומת של ההכרעה בחו״ל, ובתוכו הרכיב שקבע את הפיצוי לנפגעים ואת זהות מי שחויב בו.
- בודקים היכן נמצא החייב. מאחר שהחובה חלה על מי שנמצא בישראל בעת הגשת הבקשה, בירור מקום ההימצאות במועד הפנייה קודם לכל צעד אחר.
- מעריכים את הסכום הריאלי. מחשבים את הסכום לפי התקרה שבסעיף 77 לחוק העונשין ולא לפי הסכום הנקוב בפסק הדין הזר, ומביאים בחשבון אפשרות של הפחתה נוספת.
- נערכים לטענות סף. טענת התיישנות מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ נדחתה בהכרעה זו, ובכל זאת צפוי שהיא תועלה שוב, ולכן כדאי להיערך אליה מראש.
- אוספים תיעוד על הנזק. אסמכתאות על ההעברות הכספיות ועל הנזק שנגרם לכל נפגע מחזקות את הבקשה ומסייעות בהתמודדות עם טענה שהסכום הזר מנותק מהמציאות.
- מציגים תמונת יכולת מלאה. מי שנדרש לשלם צריך להניח בפני בית המשפט נתוני הכנסה והוצאה מגובים, שכן קביעת שיעור התשלום החודשי נעשית על בסיסם.
הליך של אכיפת פיצוי פלילי זר משלב דין פלילי, דין בינלאומי ושאלות של יכולת תשלום. טעות בשלב הראשון עלולה לקבע סכום שילווה אתכם שנים.
שאלות ותשובות
האם אפשר לגבות בישראל פיצוי שנפסק לי בבית משפט בחו״ל?
כשמדובר בפיצוי שנפסק לנפגע עבירה במסגרת הליך פלילי, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שסעיף 10(ב) לחוק העונשין מאפשר את הגבייה בישראל. הסכום שייגבה בפועל מותאם לתקרת הפיצוי הפלילי הישראלית ואינו בהכרח זהה לסכום שנפסק בחו״ל.
מה ההבדל בין אכיפת פסק דין אזרחי לבין גביית פיצוי פלילי זר?
אכיפת פסק דין אזרחי מחו״ל נעשית בהליך של הכרה בפסק זר לפי החוק שמסדיר זאת. גביית פיצוי שנפסק בהליך פלילי מתבצעת במסלול נפרד לפי חוק העונשין. ההכרעה קבעה שהמסלול הפלילי אינו כפוף לתנאיו של חוק אכיפת פסקי חוץ.
האם טענת התיישנות יכולה לעצור את הגבייה?
המשיבים טענו שיש להחיל את ההתיישנות הקבועה בחוק אכיפת פסקי חוץ, ובית המשפט דחה את הטענה מהטעם שסעיף 10(ב) לחוק העונשין אינו כפוף לאותו חוק. טענות התיישנות אחרות נבחנות לגופן בכל מקרה.
עד כמה בית המשפט יכול להפחית את הסכום שנפסק בחו״ל?
נקודת המוצא היא התאמת הסכום לתקרה הקבועה בסעיף 77 לחוק העונשין. מעבר לכך נתון לבית המשפט שיקול דעת להפחית בהתאם לנסיבות, בין היתר מתוך התחשבות בתקנת הציבור ובאופי הסכומים שנפסקו בשיטה הזרה.
מה קורה אם מי שחויב אינו נמצא בישראל?
בית המשפט קבע שהחובה חלה על מי שנמצא בישראל בעת הגשת הבקשה, ודחה בקשות נגד משיבים שלא עמדו בתנאי הזה. הבדיקה נעשית לגבי כל משיב בנפרד ולא לגבי הקבוצה כולה.
אין לי יכולת לשלם את מלוא הסכום, מה אפשר לעשות?
אפשר להציג בפני בית המשפט נתוני הכנסה והוצאה ולבקש פריסה. באותו תיק נקבע לגבי אחת המשיבות תשלום בשיעור 10% מההכנסה החודשית, מה שמלמד שבית המשפט מוכן להתאים את קצב הגבייה ליכולת בפועל.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
