דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דין פלילי / עונש על ניסיון לרצח: שיקולי הענישה בגזר הדין
דין פלילי

עונש על ניסיון לרצח: שיקולי הענישה בגזר הדין

ע
עו״ד ארגוב ארצי | | 10 דקות קריאה
כיצד נקבע העונש בגזר דין של ניסיון לרצח?
בית המשפט שוקל את חומרת המעשה ואת מידת הפגיעה במתלונן מול נסיבותיו האישיות של הנאשם ומול שיקולים לקולא, ובהם הודאה בעובדות כתב האישום וחרטה. לצד עונש המאסר נפסק לעיתים פיצוי כספי למתלונן, שניתן לפרוס לתשלומים, ולצידו קנס שניתן להמיר במאסר חלופי אם לא ישולם. תקופת המעצר שקדמה לגזר הדין נלקחת בחשבון בחישוב תחילת ריצוי העונש.

בעוד המדריך על ניסיון לרצח בהצתה: הכרעת בית המשפט העליון עוסק בשאלת האשמה, מאמר זה עוסק בשלב שאחריה: קביעת העונש. לסקירת מדרג עבירות ההמתה כיום ראו עבירת רצח בישראל: המדרג החדש אחרי תיקון 137.

גזר הדין בתיק תפ״ח (מרכז) 3576-12-08, שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז ביום 01/09/2010. לפיכך, דן במקרה מורכב של גזר דין ניסיון לרצח וחבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט, בהרכב השופטים מנחם פינקלשטיין (אב״ד), מאיר יפרח וליאורה ברודי. התמודד עם האתגר של קביעת העונשים הראויים לשלושה נאשמים שהורשעו בעבירות אלו. במסגרת הדיון על גזר הדין המורכב של ניסיון לרצח וחבלה בכוונה מחמירה, מעניין לבחון כיצד בית המשפט מתמודד עם החמרת ענישה בעבירות דומות, כפי שמוצג במאמר "החמרת ענישה בעבירות נשק: ניתוח פסק הדין המנחה של העליון".

הפסיקה מדגישה את חשיבות ההבחנה בין המעורבים השונים, בהתאם לחלקם בפשע ונסיבות ביצועו.

פסק הדין נוגע למקרה חמור שבו הנאשם רן דוד, יחד עם אביחי סמילה ואיתן אביבי. בנוסף, תכננו ופעלו לפגוע בטל יוסף (המתלונן). המניע למעשה היה קשור לתחושת פגיעה שחש דוד כלפי המתלונן. השלושה קשרו קשר לחבול במתלונן חבלה חמורה, אך בסופו של דבר הגיעו לכדי ניסיון רצח.

פרטי ההליך המשפטי

ההליך המשפטי התנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, במסגרת תיק תפ״ח (מרכז) 3576-12-08. עם זאת, המדינה הגישה כתב אישום נגד רן דוד, אביחי סמילה ואיתן אביבי. רן דוד הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לרצח. לפי סעיף 499(א)(1) וסעיף 305(1) יחד עם סעיף 39 לחוק העונשין תשל״ז-1977.

לעומתו, אביחי סמילה הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בקשירת קשר לביצוע פשע. כתוצאה מכך, וחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 499(א)(1) וסעיף 329 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. איתן אביבי הורשע אף הוא, לאחר שמיעת ראיות. בעבירות דומות של קשירת קשר וחבלה בכוונה מחמירה.

רקע האירועים ונסיבות הביצוע

רקע העבירות היה פנייתו של סמילה למתלונן, טל יוסף. לעומת זאת, תוך שהוא מציג את עצמו כחברו של הנאשם רן דוד. המתלונן סירב לשוחח עמו בשל חברותו עם דוד. כאשר דוד שמע על תוכן השיחה, הוא חש פגוע ועל רקע זה החליט לפגוע במתלונן.

לשם כך, בתאריך 11.11.08, יצר דוד קשר עם אביבי, שהסיע את דוד ברכב שכור. לדוגמה, השניים החביאו אקדח באזור התעשייה ביהוד.

למחרת, ביום 12.11.08, אביבי הסיע את דוד וסמילה ברכב. לדוגמא, השלושה קשרו קשר לפגוע במתלונן. סמילה ואביבי הבינו כי הכוונה היא לחבול בו חבלה חמורה. בעוד שדוד גמר בליבו החלטה ליטול את חייו של המתלונן.

הם נסעו לאזור התעשייה ביהוד, דוד נטל את האקדח ממקום המחבוא. כלומר, והשלושה נסעו לחפש את המתלונן. בהמשך, דוד ואביבי ירדו מהרכב, ודוד טען את מחסנית האקדח בכדורים. בסביבות השעה 01:20 הגיעו השלושה לבניין מגוריו של המתלונן.

סמילה קרא למתלונן, המתלונן ירד לחצר. אולם, דוד דרך את הנשק, התקרב למתלונן, כיוון לעברו את הנשק וירה בו בזרועו השמאלית. המתלונן הסתובב ונמלט. אך דוד המשיך בירי: אחת היריות פגעה בגבו של המתלונן ושתי יריות החטיאו את מטרתן.

הפגיעה במתלונן והשלכותיה

כתוצאה מהירי, המתלונן נפגע קשות בזרוע שמאל ובריאה השמאלית, במרחק של כ-3 סנטימטר מליבו. אמנם, הוא פונה במצב קשה לבית החולים. עבר ניתוח של פתיחת בית החזה ולאחר מכן שני ניתוחים נוספים. הוא עדיין סובל מכאבים ומקשיים בנשימה.

בנוסף לפגיעה הפיזית, האירוע קטע תהליך שיקומי משמעותי שעבר המתלונן. ואולם, הוא שינה את אורחות חייו, השתלב במעגל העבודה, התגורר עם אימו החולה ודאג לצרכיה. וניתק קשר עם חברה עבריינית, כולל עם הנאשם דוד. המתלונן העיד על הקשר הקרוב בינו לבין אימו ועל הפגיעה הנפשית העמוקה שנגרמה לאם.

שבנה נורה לנגד עיניה.

מעורבות הנאשמים האחרים: סמילה ואביבי

חלקו של סמילה במעשים כלל את הנסיעה ברכב עם דוד ואביבי לצורך נטילת האקדח. יחד עם זאת, בזירת העבירה, סמילה היה זה שחיפש את המתלונן, קרא לו וכיוון אותו למקום שבו נורה. בית המשפט המחוזי גזר על סמילה עונש מאסר בפועל למשך 45 חודשים. אך בית המשפט העליון החמיר את העונש בערעור והעמידו על 60 חודשים. בעוד שבית המשפט העליון החמיר את עונשו של סמילה, מקרים אחרים בהם מעורבים ארגוני פשיעה, כגון פנייה לארגון פשיעה סחיטה באיומים: הכרעת העליון | מדריך, מראים גם את השלכותיהן החמורות של עבירות אלו.

מתוך כוונה לשגר מסר מרתיע ולענישה קשה לנוכח תוצאת האירוע החמורה.

חלקו של אביבי כלל את הסעת דוד וסמילה ברכב והסתרת האקדח, עובר לאירוע ולאחריו. מאידך, אביבי לא הכיר את המתלונן קודם לכן ולא היה לו כל מניע לפגוע בו. בית המשפט המחוזי גזר על אביבי עונש מאסר בפועל למשך 54 חודשים. בית המשפט ציין כי אף שאביבי נטל חלק מרכזי במעשים. בית המשפט ציין כי אף שאביבי נטל חלק מרכזי במעשים, יש לבחון את ההגנה המשפטית לאור הגנה משפטית לא מספקת: ניתוח ערעור פלילי.

לזכותו עמדה העובדה שלא היה לו סכסוך עם המתלונן, הוא לא ירה בו. מצד שני, לא ידע שהירי יופנה לפלג גופו העליון, ואף לא עמד בסמוך אליו בזמן הירי. בנוסף, הוא שיתף פעולה בחקירה והביע חרטה.

שיקולי הענישה של בית המשפט

בית המשפט התחשב במגוון שיקולים בקביעת העונש, הן לחומרה והן לקולא. לסיכום, במטרה לקבוע גזר דין ניסיון לרצח הוגן ומרתיע. להלן עיקרי השיקולים: בסיום הדיון, כחלק מהחשיבה על גזר דין הוגן ומרתיע, בית המשפט מתחשב במגוון שיקולים, ובמקרים מסוימים, ניתן לשאוף להזדמנות שנייה לחיים חדשים באמצעות מחיקת רישום פלילי: הזדמנות שנייה לחיים חדשים בסיוע עורך דין פלילי.

  • חלקו המרכזי של הנאשם דוד: דוד היה בעל המניע העיקרי ויוזם הפגיעה. הוא תכנן את המעשה וגרר לתוכו את שני הנאשמים האחרים, שאחד מהם (אביבי) כלל לא הכיר את המתלונן. דוד יצא מביתו מצויד באקדח, דאג להחביאו, נטל אותו ממקום המחבוא, והגיע לזירת העבירה. הוא עשה שימוש בכלי נשק קטלני, ירה לעבר חזהו של המתלונן, והמשיך בירי גם כאשר המתלונן נמלט, במטרה לקפד את חייו. בית המשפט הבחין בבירור בין חלקו של דוד, שחפץ במות המתלונן, לבין חלקם של סמילה ואביבי, שהורשעו בעבירות חבלה חמורה ללא כוונת קטילה.
  • עברו הפלילי של הנאשם דוד: לדוד הרשעות קודמות בעבירות אלימות, ובשנת 2003 הוא נדון למאסר בפועל של שלוש שנים בגין חבלה חמורה כשהעבריין מזוין. העבירות בתיק זה בוצעו בזמן שהתנהל נגדו הליך אחר בבית משפט השלום בתל אביב. עברו הפלילי, בשילוב התנהגותו לפני הירי, במהלכו ואחריו, לרבות איומים על סמילה, הציגו תמונה של אדם כוחני ובעל דפוסים עברייניים.
  • הנזק למתלונן: הפגיעה במתלונן הייתה קשה, הן פיזית והן נפשית, והותירה בו כאבים וקשיי נשימה. בנוסף, האירוע התרחש לנגד עיניה של אימו, הסובלת מבעיות רפואיות, שגם היא נפגעה נפשית.
  • מדיניות הענישה: בית המשפט העליון שב ומדגיש את הצורך בענישה מרתיעה ומשמעותית על אלימות, במטרה להעביר מסר חד וברור לחברה. בתי המשפט רואים בחומרה רבה שימוש בנשק חם בניסיון לקפח חיי אדם, והתייחסו לכך כביטוי לזלזול קיצוני בערך חיי אדם.

שיקולים לקולא

לצד שיקולי החומרה, בית המשפט התחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם דוד. לאור, הוא אב לפעוט וממתין להולדת ילדו השני. כמו כן, עדויות אופי שהוצגו לבית המשפט העידו על צדדים חיוביים של הנאשם ובני משפחתו. ועל עזרה שהושיט הנאשם לזולת, כולל אימוץ חייל בודד הלום קרב.

הכרעת בית המשפט וגזר הדין

לאחר שבחן את מכלול השיקולים, הן לחומרה והן לקולא. בהתאם, קבע בית המשפט. כי יש לגזור על הנאשם דוד עונשים חמורים באופן משמעותי מאלה שנגזרו על אביבי וסמילה. ההבחנה נעשתה בשל חלקו המרכזי וכוונתו לקטול חיים.

יחד עם זאת, בית המשפט סבר שאין למצות את הדין עם הנאשם. למעשה, מתוך צורך לשמור על פרופורציה הולמת בין עונשו לבין העונשים שהוטלו על האחרים. איש איש לפי חלקו.

לפיכך, הטיל בית המשפט על רן דוד את העונשים הבאים:

  • מאסר בפועל למשך 12 שנים, החל מיום מעצרו, 23/11/08.
  • מאסר על תנאי למשך 12 חודשים. ראשית, אשר יופעל אם יעבור עבירת אלימות כנגד הגוף או קשירת קשר לביצוע פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו.
  • פיצוי למתלונן טל יוסף בסך 60,000 ש״ח. הפיצוי ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 01.12.10.
  • קנס בסך 5,000 ש״ח או 60 ימי מאסר תמורתו.

בית המשפט מחוזי מרכז גזר על הנאשם רן דוד 12 שנות מאסר בפועל, פיצוי וקנס. בית המשפט הדגיש כי החלטתו מבוססת על ההבחנה בין הנאשמים בהתאם לחומרת מעשיהם ונסיבותיהם האישיות. ובכך שלח מסר ברור בדבר חומרת האחריות הפלילית ובהלימה של העונשים לעבירות.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

שיקולי הענישה בגזר דין של ניסיון לרצח

הטבלה מפרידה בין שיקולי החומרה לשיקולים לקולא, ובין רכיבי הענישה השונים. הפיצוי הכספי שנפסק בהליך הפלילי אינו חוסם תביעה אזרחית נפרדת, שנבחנת מול עורך דין משפט אזרחי.

רכיבי הענישה והשיקולים שמאחוריהם
הרכיב או השיקול המשמעות
חומרת המעשה ונסיבות ביצועו השיקול המרכזי להחמרה
מידת הפגיעה במתלונן נבחנת לפי הנזק הגופני והנפשי שנגרם
הודאה בעובדות כתב האישום שיקול לקולא. חוסכת זמן שיפוטי ומעידה על נטילת אחריות
פיצוי כספי למתלונן נפסק לצד המאסר וניתן לפרוס אותו לתשלומים חודשיים
קנס עם מאסר חלופי אי תשלום הקנס מומר במספר ימי מאסר שנקבע בגזר הדין
ניכוי תקופת מעצר תחילת ריצוי העונש נספרת ממועד המעצר
שימו לב: הפיצוי הכספי שנפסק בהליך הפלילי אינו סוף פסוק מבחינת הנפגע. הוא אינו חוסם הגשת תביעה אזרחית נפרדת, והוא נגבה, אם אינו משולם, בהליכי עורך דין הוצאה לפועל.

חמישה גורמים שמשפיעים על העונש בפועל

  1. מועד ההודאה. הודאה בשלב מוקדם נחשבת שיקול משמעותי יותר לקולא מאשר הודאה שניתנת לאחר שמיעת ראיות.
  2. חלקו של כל נאשם באירוע. כאשר מעורבים מספר נאשמים, בית המשפט מבחין בין מבצע עיקרי לבין מי שתרם תרומה משנית.
  3. הנזק שנגרם למתלונן. תיעוד רפואי ותסקיר נפגע עבירה הם שמתרגמים את הפגיעה לשיקול ענישה קונקרטי.
  4. עבר פלילי ומאסרים תלויים. עבר רלוונטי מחמיר, ומאסר על תנאי תלוי עלול להיות מופעל ולהתווסף לעונש.
  5. יכולת תשלום הפיצוי והקנס. פריסה לתשלומים נקבעת לפי יכולת. חוסר יכולת מוכח משפיע על אופן הקביעה.
אזהרה: קנס שנגזר לצד עונש המאסר מלווה לרוב במאסר חלופי במקרה של אי תשלום. התעלמות מהחיוב הכספי מובילה להוספת ימי מאסר, ולכן יש לטפל בו כחלק מהעונש ולא כעניין נפרד.
לפני שלב הטיעונים לעונש

שיקולי הקולא מוצגים בשלב אחד ויחיד. תסקיר, תיעוד ואישורים שנאספים מראש הם מה שהופך טענה למשקל ממשי.

לבדיקת המקרה מול עורך דין פלילי

שאלות נפוצות על ענישה בניסיון לרצח

הודאה בעובדות כתב האישום מקלה בעונש?

כן, ככלל היא נחשבת שיקול לקולא. היא חוסכת זמן שיפוטי, מקצרת את ההליך לנפגע, ולעיתים מעידה על נטילת אחריות. משקלה גדול יותר ככל שניתנה מוקדם יותר.

כמה נאשמים יכולים לקבל עונשים שונים על אותו אירוע?

כן, וזה שכיח. בית המשפט מבחין בין מבצע עיקרי לבין מי שתרם תרומה משנית, ומתחשב בהודאה, בעבר הפלילי ובנסיבות האישיות של כל אחד בנפרד.

מה קורה אם לא משלמים את הפיצוי שנפסק למתלונן?

הפיצוי ניתן לגבייה בהליכי הוצאה לפועל. במקרים מסוימים אי תשלום של רכיב כספי, ובעיקר קנס, מומר במאסר חלופי שנקבע מראש בגזר הדין.

ימי המעצר לפני גזר הדין נספרים?

כן. תחילת ריצוי העונש נספרת ממועד המעצר בגין אותה עבירה, ולכן תקופת המעצר שקדמה לגזר הדין נלקחת בחשבון.

אפשר לערער על חומרת העונש בלבד?

כן. ניתן לערער על גזר הדין גם בלי לערער על ההרשעה. ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בעונש, אלא כשהוא חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת.

אפשר לפרוס את הפיצוי לתשלומים?

כן. בית המשפט רשאי לקבוע פריסה לתשלומים חודשיים, בהתאם ליכולת התשלום שהוצגה בפניו. באותו תיק נקבעה פריסה לעשרים תשלומים חודשיים שווים.

הערה משפטית: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. אין בו כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. אין להסתמך על האמור בו בלא לפנות לעורך דין.

עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ארגוב ארצי
עו״ד ארגוב ארצי
עו"ד ארגוב ארצי (מ.ר. 56611), מומחה לדין הפלילי - מעצרים, חקירות, עבירות אלימות וסמים וערעורים. הכותב והעורך של מדריכי הדין הפלילי ב-Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום פלילי?

מידע וייצוג בפלילי