דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / מס הכנסה / גילוי מרצון לרשות המסים: מתי כדאי ומהם הסיכונים?
מס הכנסה

גילוי מרצון לרשות המסים: מתי כדאי ומהם הסיכונים?

ע
עו״ד ד״ר קרנית מלכא | | 11 דקות קריאה
מהו גילוי מרצון לרשות המסים ומהם התנאים ב-2026?
הליך שמאפשר לנישום לדווח על הכנסות ונכסים שלא דווחו ולקבל חסינות מהעמדה לדין פלילי, בתמורה לדיווח מלא וכן ולתשלום המס. הוא אינו מעוגן בחוק אלא בנוהל של רשות המסים מיום 02.09.2025, שהוא הוראת שעה עד 31.08.2026. הבקשה מוגשת לסמנכ"לית הבכירה לחקירות ומודיעין בטופס מקוון בלבד, ואין בנוהל מסלול אנונימי. תנאי סף: לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש, גם לא לגבי בן או בת הזוג וחברות שבשליטתם, המבקש לא הורשע בעבירות מס, לא שילם כופר ולא הגיש בעבר בקשה שאושרה. התשלום כולל קרן, הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים, ואין בנוהל קנס מופחת. הנוהל אינו חל על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.

התמודדות עם חשיפה מול רשות המסים על הכנסות או נכסים שלא דווחו מעולם אינה פשוטה. לעיתים קרובות היא מלווה בחששות כבדים מפני הליכים פליליים. גילוי מרצון לרשות המסים הוא הליך ייחודי. הוא מאפשר לאנשים פרטיים וחברות לתקן דיווחים קודמים, או לדווח על הון שלא דווח. זאת, תוך קבלת הגנה משמעותית מפני העמדה לדין פלילי. הליך זה מיועד למי שמעוניין "לנקות את השולחן" ולחזור לציות מלא לחוקי המס. במאמר זה, נבחן מתי כדאי לשקול הגשת בקשה כזו ומהם הסיכונים הכרוכים בה. כמו כן, נבין את הנוהל, את תנאיו ואת החשיבות של ליווי מקצועי.

מהו גילוי מרצון לרשות המסים?

גילוי מרצון הוא הסדר פרוצדורלי. הוא מאפשר לנישום (יחיד או חברה) לדווח לרשות המסים על הכנסות, נכסים או רווחים שלא דווחו בעבר. מטרתו העיקרית היא לגבות את מס האמת ולצמצם את היקף ההון השחור. לפיכך, ההליך מציע "מקלות" למי שבוחר מרצונו לתקן את דרכיו, ולא "מקלות" כלפיו.

הנוהל מעניק למבקש חסינות מפני העמדה לדין פלילי. זאת, בתמורה לדיווח מלא, אמין ותשלום המס המתחייב. בנוסף, הנוהל מבוסס על האמונה שגביית המס עדיפה על פני פתיחה בחקירה פלילית ארוכה. הוא מסייע למנוע השקעת משאבים ציבוריים בהליכים יקרים ומורכבים.

המסגרת המשפטית והנוהל העדכני

החוק אינו מעגן את הגילוי מרצון. ההליך פועל מכוח נוהל גילוי מרצון של רשות המסים, שפורסם ביום 02.09.2025 ולצידו הוראת ביצוע 10/2025. הנוהל אינו הסדר קבוע אלא הוראת שעה, ולשונו קובעת שהוא יחול מיום פרסומו ועד ליום 31.08.2026. המשמעות המעשית היא שמדובר בחלון זמן, ויש לבדוק את תוקפו או את הארכתו לפני כל הסתמכות עליו. הנוהל מחליף כל נוהל והוראות ביצוע קודמות בעניין גילוי מרצון, ולכן אין להסתמך על נהלים משנים קודמות ועל הנחיות שקדמו לו.

הנוהל מבטא את המדיניות הציבורית של רשויות האכיפה. הוא מעודד ציות לחוק ומאפשר למי ששגה לשלם את חובו. לעניין דרך ההגשה חשוב לדעת שני דברים שסותרים אמונה נפוצה. ראשית, הבקשה מוגשת לסמנכ"לית הבכירה לחקירות ומודיעין ברשות המסים בלבד, ולא לפקיד השומה ולא לכל גורם אחר. שנית, אין בנוהל מסלול אנונימי. הבקשה מוגשת בטופס מקוון בלבד באזור האישי, בצירוף נספח חתום וייפוי כוח, ולכן החשיפה אינה הדרגתית והיא מלאה מהרגע הראשון. לאחר אישור הבקשה קיימת בחירה בין מסלול של הגשת דוחות מתקנים לבין הליך שומה, וזו הבחירה האמיתית שנותרה בידי המבקש. הדוחות מוגשים תוך 90 ימים, והשומה נערכת תוך שנה מאישור הבקשה. סוגיות של דיווח על חשבונות ונכסים בחו"ל נוגעות גם לתחום עורך דין בנקים: תביעות נגד בנקים.

שימו לב: הבחנה שמפילה נישומים גם בלי קשר לגילוי מרצון: זכות השתיקה חלה בחקירה פלילית באזהרה, אך אינה חלה בבירור אזרחי מול פקיד השומה. סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה מסמיך את פקיד השומה לדרוש התייצבות ומסירת כל הפרטים הדרושים לבירור ההכנסה, וסעיף 216(2) קובע עונש מאסר של שנה למי שהתייצב אך לא השיב לשאלה שנשאל כדין. כלומר, בביקורת ובבירור שומה קיימת חובת מסירת מידע, ולא זכות שתיקה. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שבדיקה משפטית קודמת לכל פנייה לרשות.

תנאים מרכזיים להגשת בקשת גילוי מרצון

הגשת בקשה לגילוי מרצון תלויה במספר תנאים מצטברים. אי עמידה באחד מהם עלולה למנוע את קבלת החסינות. למעשה, התנאים נועדו להבטיח שרק מי שפועל מרצונו החופשי ובהגינות, ייהנה מההגנה המיוחלת.

כנות הגילוי ומלוא הפרטים

תנאי הסף להגשת בקשת גילוי מרצון, לפי נוהל רשות המסים מיום 02.09.2025.
התנאי הדרישה מה מפיל תובעים
כנות הגילוי גילוי כן, מלא ובתום לב דיווח חלקי מתפרש כניסיון הטעיה ומבטל את ההליך כולו
היעדר חקירה או בדיקה לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש ברשות המסים או ברשות אכיפה אחרת הבדיקה חלה גם על בן או בת הזוג, על חברות שבשליטתם ועל תיקי שותפים
היעדר מידע קודם אצל הרשות לרשות אין מידע הקשור לבקשה מידע שהתקבל מבנק זר או מהחלפת מידע בין מדינות שולל את התנאי
היעדר עבר המבקש לא הורשע בעבירות מס, לא שילם כופר ולא הגיש בעבר בקשה שאושרה בקשה שנייה אינה אפשרית
היעדר הליך משטרתי לא נערכה בדיקה או חקירה במשטרה הליך מקביל בגין אותם כספים חוסם את המסלול
מקור הכספים הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית מוצאות מתחולת הנוהל אין הבחנה לפי דרגת חומרה

התנאי הבסיסי ביותר הוא כנות הגילוי. המבקש חייב למסור דיווח מלא, מדויק ושלם על כל ההכנסות והנכסים שלא דווחו. הסתרת מידע, או מסירת מידע חלקי, עלולה לפגוע בהליך כולו. במקרים כאלה, רשות המסים עלולה לראות בגילוי כניסיון להטעות אותה. הדבר עלול להוביל לביטול החסינות.

מרכיב היזמה והעיתוי

תנאי מכריע נוסף הוא עיתוי הבקשה. הגילוי צריך להיות "מרצון". כלומר, הוא חייב להיעשות לפני שרשות המסים או כל גורם אכיפה אחר החל בחקירה. בנוסף, הוא צריך להיעשות לפני איסוף מידע כלשהו שיכול היה להוביל לחקירה נגד המבקש. אם "עננת החשד" כבר מרחפת מעל המבקש, רשות המסים שוללת את מרכיב הרצון החופשי. במצב כזה, הסיכוי לקבל חסינות קטן עד לא קיים.

מקור הכספים והיבטי הלבנת הון

הכספים נשוא הבקשה אינם יכולים להיות ממקור לא חוקי. לשון הנוהל חדה בנקודה הזו וקובעת שהוא לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית, בלי הבחנה לפי דרגת חומרה ובלי החרגה לעבירות קלות. אין מדובר רק בסחר בסמים או במימון טרור. כל הכנסה שמקורה בעבירה מוצאת מתחולת הנוהל. בנוסף, החסינות שהנוהל מקנה מוגבלת לרשימת דברי חקיקה סגורה שבנספח לו, ובכללם פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין שהוא מתחום עורך דין מקרקעין: קנייה, מכירה וליקויי בנייה, חוק מס קנייה, פקודת המכס, החוק לצמצום השימוש במזומן וחוק מס רכוש וקרן פיצויים, וכן חוק איסור הלבנת הון אך רק כאשר עבירת המקור היא אחת מאלה. הנוהל אינו חל על עבירות מנהליות לפי חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985. רשות המסים בוחנת בקפידה את מקור הכספים. היא עושה זאת כדי למנוע מצב שבו הליך הגילוי מרצון לרשות המסים ישמש כצינור להלבנת הון. לכן, אם תגלה כי מקור הכספים הוא פלילי, רשות המסים תדחה את בקשת הגילוי. יתר על כן, היא תפתח הליכים פליליים גם בעניין הלבנת ההון.

היתרונות המרכזיים: חסינות מפלילי ומניעת הליכים

היתרון המובהק ביותר של גילוי מרצון הוא קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי. בכך, עובר הטיפול בענייני המס ממישור פלילי למישור אזרחי. המשמעות היא שרשויות האכיפה לא יחקרו את הנישום באזהרה. הוא גם לא יצטרך להתמודד עם כתב אישום או סנקציות פליליות. במקום זאת, רשות המסים תדרוש ממנו לשלם קרן, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים בהתאם להוראות החוק הרלוונטי, לרבות עיצומים כספיים. שימו לב לניסוח: אין בנוהל קנס מופחת ואין בו הנחה בשיעורי הקנס. מה שההליך קונה הוא חסינות מפלילי, לא הקלה בסכום. סוגיות של שומות, השגות וחישוב החוב עצמן שייכות לתחום עורך דין מיסים: שומות, השגות וגילוי מרצון.

  • שקט נפשי: סיום תקופה של חרדה וחשיפה מתמדת.
  • שקיפות: חזרה למצב של שקיפות מלאה מול רשויות המס.
  • צמצום נזקים: מניעת הטלת קנסות פליליים כבדים ועונשי מאסר.
  • הסדרה כוללת: אפשרות להסדיר את כלל היבטי המס הקשורים להון שלא דווח.
  1. בדיקת תוקף הנוהל. מדובר בהוראת שעה עד 31.08.2026. לפני כל צעד יש לוודא שהמסלול עדיין פתוח או שהוארך.
  2. אמידת החשיפה תחת חיסיון. חישוב מלא של ההכנסות, הנכסים והמס החייב, בשלב שבו הכול עדיין תחת חיסיון עורך דין לקוח.
  3. בדיקת תנאי הסף אחד אחד. ובמיוחד התנאי של היעדר חקירה או בדיקה, שנבדק גם לגבי בן או בת הזוג וחברות שבשליטתם.
  4. הגשת הבקשה לסמנכ"לית הבכירה לחקירות ומודיעין. בטופס מקוון בלבד באזור האישי, בצירוף נספח חתום וייפוי כוח.
  5. עמידה בלוחות הזמנים לאחר האישור. הגשת הדוחות תוך 90 ימים, ועריכת השומה תוך שנה מאישור הבקשה.
  6. תשלום המס במלואו ובמועד. אי תשלום מבטל את ההליך ואת החסינות גם בשלב מאוחר.

הסיכונים והמורכבויות בבחירה בגילוי מרצון

לצד היתרונות, קיימים סיכונים ומורכבויות רבות. לפיכך, יש לשקול אותם היטב לפני הגשת הבקשה. פעולה שגויה עלולה להחמיר את המצב במקום לשפר אותו.

חשיפת מידע ללא חסינות

הסיכון המרכזי הוא חשיפת מידע לרשות המסים ללא קבלת חסינות בפועל. הדבר עלול לקרות אם המבקש לא יקיים את תנאי הגילוי מרצון לרשות המסים. למשל, אם יתברר שהגילוי לא היה "מרצון". הוא עלול לקרות גם אם המידע לא היה מלא או כנה. במצב כזה, רשות המסים תחזיק במידע מפליל. היא תוכל להשתמש בו לפתיחה בחקירה פלילית, ללא כל הגנה למבקש.

הערכה שגויה של החשיפה

הגשה של בקשה, המבוססת על הערכה שגויה של היקף ההון או ההכנסות שלא דווחו, עלולה להיות בעייתית. חוסר דיוק עלול להתפרש כניסיון להטעות את הרשויות. הדבר עלול להוביל לפסילת הבקשה כולה. יתר על כן, הוא עלול להוביל לפתיחת חקירה פלילית. חקירה זו תהיה על ההעלמה המקורית ועל ניסיון ההטעיה הנוסף.

עלויות וזמן התהליך

הליך הגילוי מרצון כרוך בעלויות משמעותיות. עלויות אלו כוללות תשלום מס רב, ריביות והצמדות. הן כוללות גם שכר טרחת אנשי מקצוע. ההליך יכול להיות ארוך ומורכב. הוא דורש השקעת זמן ומשאבים גם מצד הנישום. לכן, על הנישום להיערך לכך מראש ולהבין את ההשלכות הכלכליות במלואן.

אזהרה: הסיכון החמור ביותר אינו בעלות ההליך אלא בכך שהוא עלול להפוך את המבקש לתיק פלילי מוכן. הנוהל קובע שאם הופרו תנאי הכנות והפירוט או שהמס לא שולם, ההליך מבוטל, החסינות מבוטלת, והרשות רשאית להשתמש בנתונים שנמסרו כראיה בכל הליך פלילי או אזרחי. בצד השני של המשוואה, כאשר הבקשה לא אושרה מלכתחילה, הרשות לא תשתמש במידע שנמסר בה. ההבדל בין שני המצבים הוא כל הסיכון, ולכן אין להגיש בקשה על בסיס אמדן גס של החשיפה.

כיצד לפעול נכון: תפקידו של עורך דין מומחה

נוכח המורכבות והסיכונים, ליווי מקצועי של עורך דין מומחה בתחום דיני המסים ועבירות המס הוא קריטי. עורך דין כזה ילווה את הנישום בכל שלבי ההליך. הוא יסייע בקבלת ההחלטות הנכונות. בנוסף, הוא יגן על זכויותיו וימנע טעויות קריטיות.

  • בחינת כדאיות: הערכה האם גילוי מרצון הוא האפשרות הנכונה עבור הלקוח.
  • שמירת סודיות בשלב הבדיקה: הבדיקה המוקדמת מתבצעת תחת חיסיון עורך דין לקוח, ולכן ניתן לאמוד את החשיפה בלי לפנות לרשות. החיסיון הזה נוגע לשלב הבדיקה בלבד. משהוגשה הבקשה, אין אנונימיות.
  • הערכת חשיפה: חישוב מדויק של היקף ההכנסות, הנכסים והמס החייב.
  • בחירת מסלול: החלטה בין הגשת דוחות מתקנים לבין הליך שומה לאחר אישור הבקשה. אין מסלול אנונימי, ולכן אין החלטה על רמת חשיפה.
  • ניהול ההליך: הגשת הבקשה, מילוי הטפסים, תיאום מול רשות המסים וניהול מו"מ.
  • התמודדות עם קשיים: ייצוג הלקוח במקרה של אי הסכמות או מורכבויות שעולות במהלך הבדיקה.
שוקלים גילוי מרצון לפני שהחלון נסגר?

הנוהל הוא הוראת שעה עד 31.08.2026, וכל חקירה או בדיקה שנפתחת בינתיים, גם בעניין בן או בת הזוג, שוללת את תנאי הסף.

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות נפוצות על גילוי מרצון לרשות המסים

עד מתי אפשר להגיש בקשת גילוי מרצון?

נוהל גילוי מרצון של רשות המסים מיום 02.09.2025 הוא הוראת שעה, ולשונו קובעת שהוא יחול מיום פרסומו ועד ליום 31.08.2026. מדובר בחלון זמן ולא בהסדר קבוע, ולכן יש לבדוק את תוקפו או את הארכתו לפני כל הסתמכות. מה שיקרה אחרי מועד זה אינו קבוע בנוהל.

יש מסלול אנונימי בגילוי מרצון?

לא. בנוהל הנוכחי אין מסלול אנונימי. הבקשה מוגשת בטופס מקוון בלבד באזור האישי, בצירוף נספח חתום וייפוי כוח, ומופנית לסמנכ"לית הבכירה לחקירות ומודיעין ברשות המסים בלבד. אמונה נפוצה זו מבוססת על נהלים קודמים שהנוהל הנוכחי מחליף.

גילוי מרצון מקנה קנס מופחת?

לא. הנוהל קובע תשלום קרן, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים בהתאם להוראות החוק הרלוונטי, לרבות עיצומים כספיים. אין בו קנס מופחת ואין בו הנחה בשיעורי הקנס. מה שההליך מקנה הוא חסינות מהעמדה לדין פלילי, ולא הקלה בסכום.

מה קורה אם הבקשה נדחית?

יש להבחין בין שני מצבים. אם הבקשה לא אושרה מלכתחילה, הרשות לא תשתמש במידע שנמסר בה. אם הבקשה אושרה ולאחר מכן הופרו תנאי הכנות והפירוט או שהמס לא שולם, ההליך מבוטל, החסינות מבוטלת, והרשות רשאית להשתמש בנתונים כראיה בכל הליך פלילי או אזרחי.

אפשר להסדיר בגילוי מרצון כספים מעבירה?

לא. הנוהל קובע במפורש שהוא לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית, בלי הבחנה לפי דרגת חומרה. גם החסינות עצמה מוגבלת לרשימת דברי חקיקה סגורה שבנספח לנוהל, וחוק איסור הלבנת הון נכלל בה רק כאשר עבירת המקור היא אחת מאותה רשימה.

החקירה בעניין בן הזוג משפיעה על הבקשה שלי?

כן. תנאי הסף דורש שלא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש ברשות המסים או ברשות אכיפה אחרת, והבדיקה חלה במפורש גם לגבי בן או בת הזוג, לגבי חברות שבשליטתם ולגבי תיקי שותפים. הליך פתוח באחד מאלה עלול לשלול את המסלול כולו.

סיכום

גילוי מרצון לרשות המסים הוא הליך בעל פוטנציאל רב. הוא מספק שקט נפשי והגנה מפני הליכים פליליים. הוא מאפשר לציבור הרחב ולחברות כאחד להסדיר את ענייני המס שלהם. עם זאת, הוא טומן בחובו סיכונים משמעותיים. הוא דורש הבנה עמוקה של הדין והנוהל. לפיכך, קבלת החלטה על גילוי מרצון לרשות המסים חייבת להיעשות לאחר בחינה מעמיקה של כלל ההיבטים. ייעוץ משפטי מקצועי וחף מאינטרסים הוא הכרחי. הוא מבטיח את התנהלות ההליך באופן מיטבי. הוא גם ממזער את הסיכונים וישיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית עבור המבקש.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ד״ר קרנית מלכא
עו״ד ד״ר קרנית מלכא
עו"ד ד"ר קרנית מלכא (מ.ר. 56680), מומחית לדיני מיסים - מיסוי מקרקעין, מס הכנסה, מע"מ ותכנון מס. הכותבת והעורכת של מדריכי המיסוי ב-Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום מיסים?

מידע וייצוג במיסים