בקצרה: בישראל אי אפשר לפתוח הליך גירושין בהגשת תביעה. הצעד הראשון הוא בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. רק בתום תקופת עיכוב ההליכים ופגישות המהו"ת קמה הזכות להגיש תביעה. גירושין בהסכמה ובגישור מסתיימים בהסכם גירושין שבית המשפט או בית הדין מאשרים ונותנים לו תוקף של פסק דין, ואילו גירושין בהתנגדות הם ליטיגציה מלאה שבה ההכרעה עוברת לידי הערכאה.
הליך גירושין הוא לרוב נקודת מפנה משמעותית. הוא משפיע על חיי בני זוג וגם על חיי ילדיהם. בישראל, קיימות שתי דרכים מרכזיות להתמודדות משפטית עם סיום קשר הנישואין. דרכים אלו הן גירושין בהסכמה גישור, או גירושין בהתנגדות. שתי הדרכים נבדלות זו מזו באופן מהותי. הן שונות מבחינה פרוצדורלית, וגם מבחינת ההשלכות הרגשיות והכלכליות. לעיון נוסף: הליך גירושין בישראל: מדריך מקיף שלב אחר שלב לזכויותיך.
מאמר זה יסביר את ההבדלים המרכזיים בין מסלולי הגירושין. הוא ידגיש את העקרונות החוזיים הרלוונטיים. המאמר גם יציג את יתרונות הליך הגישור. יתרונות אלה בולטים במיוחד. זאת לאור ההתפתחויות בתחום בשנת 2026. בנושא זה קראו גם: דמי מזונות ילדים: כמה מגיע ואיך מחשבים? מדריך מקיף. ליווי של עורך דין גירושין למזונות, משמורת וחלוקת רכוש מסייע לבחור את המסלול הנכון כבר בשלב הראשון.
גירושין בהסכמה וגישור: הדרך המועדפת והעקרונות החוזיים
גירושין בהסכמה הם הליך שבו בני הזוג מגיעים להסכמה מלאה. הם עושים זאת מרצונם החופשי. הסכמה זו מתייחסת לכלל הנושאים הקשורים בפירוק התא המשפחתי. לעיתים קרובות, מגשר מלווה הליך גירושין בהסכמה גישור. נושאים אלה כוללים, בין היתר, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. הם גם כוללים הסדרי שהות, מזונות ילדים ומזונות אישה, אם רלוונטי. תהליך גירושין בהסכמה גישור מבטיח יחסים טובים יותר בין הצדדים לאחר הפרידה.
הצדדים חותמים על הסכמות אלו במסגרת "הסכם גירושין". לפיכך, לעיתים קרובות מדובר ב"הסכם שלום בית ולחילופין גירושין". בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מאשרים את ההסכם. לאחר האישור, הוא מקבל תוקף משפטי של פסק דין.
עקרונות חוזיים רלוונטיים בהסכם גירושין
הסכם גירושין הוא למעשה חוזה לכל דבר ועניין. לכן, מרבית העקרונות והוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, חלים עליו. בנוסף, להלן מספר סעיפים רלוונטיים:
-
סעיף 1 לחוק החוזים, דרך כריתת חוזה: הצדדים כורתים חוזה בדרך של הצעה וקיבול. בהסכם גירושין, הצדדים מגיעים להסכמה הדדית. הם יוצרים הסכמה זו לאחר משא ומתן. לעיתים קרובות הם עושים זאת בסיוע עורכי דין או מגשרים.
-
סעיף 12 לחוק החוזים, תום לב במשא ומתן: הצדדים צריכים לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת במהלך המשא ומתן. חובת גילוי נאות של כלל הנכסים והחובות קריטית בהקשר זה. אי גילוי עלול להוות עילה לביטול ההסכם בעתיד.
-
סעיפים 14 עד 18 לחוק החוזים, פגמים ברצון: אלה הם הסעיפים הקובעים את פגמי הרצון, ולפיהם חוזה שנכרת עקב טעות (ס' 14), הטעיה (ס' 15), כפייה (ס' 17) או עושק (ס' 18) ניתן לביטול. שימו לב שעושק יושב בסעיף 18 ולא בטווח 13 עד 17, ושסעיף 13 עוסק בחוזה למראית עין וסעיף 16 בטעות סופר, שאינם פגמים ברצון. במקרים של גירושין בהסכמה גישור, לעיתים קרובות קיימת מצוקה רגשית. לכן, הצדדים צריכים לוודא שהם השיגו את ההסכמות מרצונם החופשי. עליהם לעשות זאת ללא לחץ בלתי הוגן.
-
סעיף 23 לחוק החוזים, צורת החוזה: "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת. זאת, זולת אם צורה מסוימת הייתה תנאי לתוקפו על פי חוק או הסכם". אולם, הצדדים חייבים לערוך הסכם גירושין בכתב. הדבר חשוב בשל חשיבות ההסכם. בנוסף, ההסכם מצריך אישור של בית משפט.
-
סעיף 30 לחוק החוזים, חוזה פסול: "חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור, בטל". הצדדים צריכים לוודא כי תנאי ההסכם עומדים בהוראות החוק. הם צריכים להקפיד במיוחד על כך בכל הנוגע לטובת הילדים.
דוגמאות לסעיפים חוזיים בהסכם גירושין
לשם המחשה, להלן מספר דוגמאות לסעיפים טיפוסיים שהצדדים כוללים בהסכם גירושין:
-
סעיף משמורת והסדרי שהות: "הצדדים מסכימים כי משמורת הקטינים [שמות הילדים] תהיה משותפת/בידי האם/בידי האב, והסדרי השהות יתקיימו בהתאם לנספח א' המצורף להסכם זה."
-
סעיף מזונות: "האב/האם ישלם/תשלם לאם/לאב סך של [סכום] שקלים חדשים לחודש עבור מזונות הילדים, בתוספת מחצית מהוצאות חינוך וחריגות מוסכמות. זאת עד הגיע כל קטין לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים, המאוחר מבניהם."
-
סעיף חלוקת רכוש: "הצדדים מסכימים כי דירת המגורים המשותפת המצויה ברחוב [כתובת] תימכר. התמורה נטו תחולק ביניהם בחלקים שווים/כאמור בנספח ב'."
גירושין בהתנגדות: הליך משפטי ארוך ומורכב
בניגוד לגירושין בהסכמה גישור, גירושין בהתנגדות מתרחשים. הם מתרחשים כאשר בני הזוג אינם מצליחים להסכים על תנאי הגירושין. אולם גם במצב כזה אי אפשר לפתוח את ההליך בהגשת תביעה. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, מחייב את מי שמבקש לפתוח בהליך משפחתי להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או שליד בית הדין הרבני. רק לאחר מיצוי המסלול הזה, ובתום תקופת עיכוב ההליכים, קמה הזכות להגיש תביעות. תביעה שתוגש בטרם עת עלולה להימחק.
מרגע הגשת הבקשה מתקיימות עד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום, המכונות פגישות מהו"ת, כולן בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה. לפגישה הראשונה הצדדים מתייצבים ללא עורכי דין. במקביל חלה תקופת עיכוב הליכים מצטברת: 60 ימים מהגשת הבקשה, או 75 ימים אם הוארכה, ולאחריה 5 ימים למתן הודעה על רצון להמשיך בהליך חלופי ועוד 15 ימים נוספים. בתום התקופה עומדים למגיש הבקשה 15 ימים של זכות ראשונים להגיש תביעה לערכאה שבחר. לא ניצל את החלון, הזכות פתוחה לשני הצדדים כאחד.
-
הגשת בקשה ליישוב סכסוך: הבקשה מוגשת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או שליד בית הדין הרבני. זהו הצעד הפותח, ולא כתב תביעה.
-
פגישות מהו"ת: עד ארבע פגישות בתוך 45 ימים. לפגישה הראשונה מתייצבים ללא עורכי דין, והיא נועדה להסביר את ההליכים החלופיים ואת משמעות הליטיגציה.
-
תקופת עיכוב ההליכים: 60 ימים מהגשת הבקשה, או 75 אם הוארכה, ולאחריה 5 ימים להודעה על רצון בהליך חלופי ועוד 15 ימים.
-
ניצול זכות הראשונים: 15 ימים שבהם רק מגיש הבקשה רשאי להגיש תביעה, ובכך לקבוע את הערכאה הדנה.
-
מסלול מוסכם או מסלול שנוי במחלוקת: הגיעו הצדדים להסכמות, הן מנוסחות בהסכם גירושין ומובאות לאישור. לא הגיעו, מתחילה ליטיגציה מלאה.
במסלול השנוי במחלוקת כל אחד מהצדדים מגיש תביעות נפרדות. הצדדים מגישים את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. מדובר בהליך ליטיגציה מלא. הוא כולל הגשת כתבי טענות, דיונים בבית המשפט והגשת ראיות. בנוסף, ההליך כולל עדויות וחקירות נגדיות. לעיתים הוא אף כולל חוות דעת ממומחים, כגון אקטוארים או פסיכולוגים.
הליך גירושין בהתנגדות מתאפיין בדרך כלל באורכו הרב. הוא כרוך גם בעלויות כספיות גבוהות. עלויות אלו כוללות שכר טרחת עורכי דין, אגרות בית משפט ומומחים. בנוסף, הוא מלווה במתח רגשי ניכר.
השליטה על התוצאה עוברת לידי בית המשפט.
בית המשפט יכריע בסוגיות השנויות במחלוקת. הוא יעשה זאת על פי שיקול דעתו והדין הרלוונטי. דוגמאות לחוקים אלה כוללות את חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. גם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, נכלל בהם.
בנוסף, קיים חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959. מי שמנהל במקביל סוגיות רכוש, מיסוי מקרקעין או חובות משותפים ימצא ערך גם בליווי של עורך דין דיני משפחה לצוואות, ירושה והסכמי ממון.
| המסלול | הצעד הפותח | מי מכריע בתוצאה | מה נדרש כדי לסיים |
|---|---|---|---|
| גירושין בהסכמה | בקשה ליישוב סכסוך, ולאחריה הסכם מוסכם | בני הזוג עצמם | אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני |
| גישור | בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת, ואז הליך גישור | בני הזוג, בסיוע מגשר חסר סמכות הכרעה | הסכם גירושין מנוסח, ואישורו כפסק דין |
| גירושין בהתנגדות | תביעה, רק בתום תקופת עיכוב ההליכים | שופט בית המשפט לענייני משפחה או דיין | פסק דין בתום ליטיגציה מלאה על כל הסוגיות |
אזהרה: אל תגישו כתב תביעה כצעד ראשון. פתיחת הליך משפחתי מחייבת בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, ותביעה שתוגש לפני מיצוי ההליך ובטרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים חשופה למחיקה. בנוסף, מי שמפספס את חלון זכות הראשונים בן 15 הימים מאבד את היכולת לקבוע לבדו את הערכאה הדנה.
הליכי גישור בגירושין: היתרונות בשנת 2026
הגישור הוא הליך ליישוב סכסוכים. במסגרתו, צדדים לסכסוך נפגשים עם גורם שלישי. הגורם ניטרלי וחסר סמכות הכרעה. גורם זה הוא המגשר. מטרתם היא להגיע להסכמות מרצון. הליך גישור, ובמיוחד גירושין בהסכמה גישור, הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות.
המגשר מסייע לצדדים לתקשר ביניהם באופן אפקטיבי. הוא עוזר לזהות אינטרסים משותפים. בנוסף, הוא מסייע למצוא פתרונות יצירתיים.
פתרונות אלה מתאימים באופן אישי לצרכיהם.
מדוע הגישור רלוונטי במיוחד בשנת 2026?
הסעיפים שלהלן הם הערכה של מגמות ולא הוראת דין. אין מאחוריהם שינוי חקיקה שנכנס לתוקף בשנת 2026, ויש לקרוא אותם ככאלה:
-
מודעות ציבורית: ההיכרות הציבורית עם היתרונות של פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט הולכת ומתרחבת, בין היתר משום שהחוק להסדר התדיינויות מחייב כיום כל זוג לעבור פגישות מהו"ת.
-
התקדמות טכנולוגית: גישור מקוון (Online Dispute Resolution, ODR) נעשה נפוץ יותר. פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות גישור גמיש, חסכוני ונגיש יותר, בכפוף לשמירה על סודיות ועל אבטחת מידע.
-
התמקצעות המגשרים: ניכרת מגמה של התמחות בתחומים ספציפיים, ובכללם גישור בגירושין. חלק מהמגשרים מציעים מעטפת רחבה יותר, שכוללת לעיתים ייעוץ פסיכולוגי או כלכלי משלים.
-
דגש על טובת הילד: המערכת המשפטית מדגישה את שמירת יציבותם ורווחתם של הילדים במהלך גירושין. הגישור מאפשר ליצור תוכניות הוריות מותאמות אישית, זאת בניגוד להכרעות כלליות של בית המשפט.
-
יעילות וחסכון: הגישור חוסך זמן וכסף רב בהשוואה לליטיגציה. הוא מונע התדיינויות ממושכות ומאבק משפטי יקר. כך הוא מותיר משאבים רבים יותר לרווחת המשפחה.
-
שליטה בתוצאה: בני הזוג עצמם מעצבים את ההסכם הסופי, ולא שופט או דיין. תחושת השליטה והמעורבות מגבירה את הסיכוי לשביעות רצון מההסכם. היא אף מגבירה את המחויבות לקיומו.
-
שמירה על כבוד וקשר: הליך הגישור מעודד תקשורת בונה ומכבדת גם במצב של פרידה. הדבר חיוני במיוחד כאשר יש ילדים משותפים. הוא מאפשר להורים להמשיך לתפקד כהורים משותפים באופן מתואם ויעיל.
-
סודיות: הליך הגישור הוא חסוי. הצדדים אינם יכולים להשתמש בדברים שהם אומרים בו כראיה בבית המשפט. זאת, אלא אם הסכימו אחרת. סודיות זו מאפשרת להם לדון בחופשיות ובפתיחות על כלל הנושאים.
מה לבדוק בהסכמי גירושין וגישור: אזהרות ממלכודות נפוצות
גם כאשר הסכם הגירושין נוצר מתוך גישור ובהסכמה, חשוב ביותר לבדוק אותו בקפדנות. הצדדים צריכים לבדוק אותו לפני החתימה ולאחריה. עליהם לוודא כי הוא משקף נאמנה את ההסכמות. כמו כן, הם צריכים לוודא שהוא אינו מכיל מלכודות.
נקודות חשובות לבדיקה בהסכם גירושין בגישור:
-
בהירות ופירוט: הסעיפים חייבים להיות ברורים, ספציפיים וחד משמעיים. הימנעו מניסוחים כלליים או עמומים. ניסוחים כאלה עלולים ליצור פרשנויות שונות בעתיד.
-
כיסוי מלא של הנושאים: ודאו כי הצדדים טיפלו במלואן בכל הסוגיות החשובות. סוגיות אלו כוללות משמורת, מזונות וחלוקת רכוש. הן גם כוללות זכויות פנסיוניות וסוציאליות, דירת מגורים, רכבים וחובות.
-
התייחסות לעתיד: האם ההסכם כולל מנגנונים לשינויים עתידיים? לדוגמה, הוא יכול לכלול התאמת מזונות לעליית יוקר המחיה. הוא יכול גם לכלול שינויים בהסדרי שהות ככל שהילדים גדלים. בנוסף, האם הוא מציע מנגנון לפתרון מחלוקות עתידיות ללא פנייה לבית משפט?
-
זכויות פנסיוניות: ודאו חלוקה הוגנת ונכונה של זכויות פנסיוניות. זכויות אלה כוללות קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים. הצדדים צריכים לעשות זאת באמצעות מנגנון איזון משאבים או חלוקה ספציפית.
-
ייעוץ משפטי עצמאי: גם אם המגשר ערך את ההסכם, חיוני שכל אחד מהצדדים יקבל ייעוץ משפטי פרטני. עורך דין מטעמו ייתן את הייעוץ. עורך הדין יבדוק את ההסכם. הוא גם יבטיח את הגנת האינטרסים של הצד.
מלכודות נפוצות שכדאי להימנע מהן בהסכם גירושין:
-
אי גילוי נאות: הסתרת נכסים או חובות מצד אחד עלולה להוביל לביטול ההסכם בעתיד. חובה לגלות באופן מלא וכנה את כלל המידע הכלכלי.
-
הסכמות על בסיס לחץ רגשי: מצוקה רגשית אינה עילה אוטומטית לביטול הסכם. עם זאת, היא עשויה להוות בסיס לטענת עושק לפי סעיף 18 או כפייה לפי סעיף 17 לחוק החוזים. הדבר נכון במיוחד אם תנאים מפלים באופן קיצוני מלווים אותה.
-
התעלמות ממיסוי: להסכם גירושין יש השלכות מיסוי משמעותיות. אלה כוללות מס שבח, מס רכישה ומס רווח הון. הצדדים צריכים לוודא שההסכם נותן מענה להיבטים אלה. כך הוא מונע הפתעות לא נעימות.
-
היעדר מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות: הסכם טוב יכלול סעיף המסדיר כיצד בני הזוג יטפלו במחלוקות עתידיות. סעיף זה יאפשר להם להימנע מחזרה לבית המשפט. לדוגמה, הם יוכלו לפנות שוב לגירושין בהסכמה גישור.
לתשומת לב: הסכם גירושין הוא חוזה, ולכן דיני החוזים חלים עליו במלואם. טענה לפגם ברצון מתבססת על סעיפים 14 עד 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ובהם טעות, הטעיה, כפייה ועושק. סעיף 13 (חוזה למראית עין) וסעיף 16 (טעות סופר) אינם פגמים ברצון, ואין לבסס עליהם בקשה לביטול הסכם גירושין. פירוט נוסף על עילות חוזיות מופיע אצל עורך דין משפט אזרחי לחוזים ותביעות.
הצעד הראשון קובע את כל מה שבא אחריו, וגם את הערכאה שתדון בתיק. לבדיקה של המסלול הנכון עבורכם, של מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ושל חלון זכות הראשונים, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על גירושין בהסכמה, גישור והליך יישוב סכסוך
אפשר להגיש תביעת גירושין ישירות לבית המשפט?
לא. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, מחייב להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע. רק בתום ההליך ותקופת עיכוב ההליכים קמה הזכות להגיש תביעה, ותביעה שהוגשה מוקדם מכך חשופה למחיקה.
כמה זמן נמשכת תקופת עיכוב ההליכים?
התקופה מצטברת: 60 ימים מהגשת הבקשה, או 75 ימים אם הוארכה, ולאחריה 5 ימים למתן הודעה על רצון להמשיך בהליך חלופי ועוד 15 ימים נוספים. בסופה עומדים 15 ימים של זכות ראשונים למגיש הבקשה.
מהן פגישות מהו"ת והאם מגיעים אליהן עם עורך דין?
פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע. מתקיימות עד ארבע פגישות, כולן בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה. לפגישה הראשונה מתייצבים ללא עורכי דין.
מה נותן להסכם הגירושין תוקף משפטי?
אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. לאחר האישור ההסכם מקבל תוקף של פסק דין וניתן לאכיפה, ולכן חשוב שינוסח במלואו ובבהירות לפני ההגשה לאישור.
באילו עילות אפשר לבטל הסכם גירושין שאושר?
בעיקר בעילות חוזיות של פגם ברצון, לפי סעיפים 14 עד 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973: טעות, הטעיה, כפייה ועושק. עילה שכיחה נוספת היא אי גילוי נאות של נכסים או חובות, המהווה הפרת חובת תום הלב לפי סעיף 12.
מה ההבדל בין מגשר לבין שופט?
למגשר אין סמכות הכרעה. הוא מסייע לצדדים לתקשר, לזהות אינטרסים משותפים ולגבש פתרון מוסכם. שופט או דיין מכריעים בסוגיה במקום הצדדים, ולכן בליטיגציה השליטה בתוצאה עוברת מהם אל הערכאה.
האם הדברים שנאמרים בגישור יכולים לשמש נגדי בבית המשפט?
ככלל לא. הליך הגישור חסוי, והצדדים אינם רשאים להשתמש בדברים שנאמרו בו כראיה, אלא אם הסכימו אחרת. הסודיות היא שמאפשרת לדון בפתיחות בכל הנושאים.
סיכום: גירושין בהסכמה גישור כדרך המועדפת
הבחירה בין גירושין בהסכמה לגירושין בהתנגדות היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר. היא משפיעה על תהליך הגירושין כולו. הליך גירושין בהתנגדות הוא לרוב ארוך, יקר ורצוף מאבקים. לעומתו, גירושין בהסכמה גישור מציע מסלול יעיל, חסכוני. הוא גם שומר על כבודם ועל רווחתם של בני המשפחה. בשני המסלולים כאחד, הצעד הפותח זהה: בקשה ליישוב סכסוך.
יתרונות הליך הגישור מתחזקים בזכות שילוב של טכנולוגיה והתמקצעות, ובזכות הבנה עמוקה יותר של חשיבות הפתרונות המוסכמים. לכן, אנו ממליצים בחום לבחון את אפשרות הגירושין בהסכמה גישור ככלי מרכזי. כלי זה יסייע להשגת הסכם גירושין הוגן, מאוזן ובר קיימא. הצדדים צריכים להקפיד על ייעוץ משפטי מקצועי ועצמאי לכל אחד מהצדדים.
הערה: אנו מגישים מאמר זה כשירות לציבור. הוא מהווה מידע כללי בלבד. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. ייעוץ כזה בוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


