בקצרה: גישור משפחתי הוא הליך וולונטרי, ואין בדין חובה להתגשר. מה שהחוק כן מחייב הוא להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולהתייצב לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. הפגישות ניתנות ללא תשלום, ולפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין. הסכם גישור מקבל תוקף מחייב רק לאחר שערכאה שיפוטית מוסמכת אישרה אותו, ואז ניתן לאכוף אותו כפסק דין.
גישור משפחתי הוא הליך וולונטרי לפתרון סכסוכים, המאפשר לצדדים להגיע להסכמות הדדיות בסיוע מגשר ניטרלי. לפיכך, הליך זה שומר על יחסים עתידיים ומונע את הצורך בהתדיינות משפטית יקרה וארוכה. הוא רלוונטי במיוחד לבני זוג המצויים בתהליכי פרידה או גירושין, אך גם לסכסוכים אחרים בתוך המשפחה כמו סכסוכי ירושה.
מאמר זה יפרט את היתרונות המרכזיים של גישור משפחתי. בנוסף, יסביר מתי מומלץ לפנות אליו, מה בדיוק מחייב החוק לפני הגשת תביעה, וכיצד ההליך יכול לסייע לכם להגיע לפתרונות מוסכמים ויעילים. ליווי של עורך דין דיני משפחה לצוואות, ירושה והסכמי ממון מסייע לבחור את המסלול הנכון כבר בשלב הראשון.
מהו גישור משפחתי וכיצד הוא עובד?
גישור משפחתי הינו תהליך שבו הצדדים לסכסוך, לרוב בני זוג או בני משפחה אחרים. לפיכך, נפגשים עם מגשר ניטרלי וחסר פניות. מטרת הגישור היא לסייע להם לנהל שיח פתוח, לזהות את האינטרסים המשותפים והמנוגדים. ולגבש הסכמות שיענו על צרכיהם.
המגשר אינו מכריע בסכסוך ואינו פוסק לטובת צד כלשהו.
במקום זאת, תפקידו של המגשר הוא להנחות את השיח. בנוסף, לסייע בהבנת עמדות הצדדים ולספק כלים לתקשורת אפקטיבית. הגישור שונה מהליך משפטי בבית המשפט בכך שהוא מעניק לצדדים שליטה מלאה על התוצאה. הם אלו שמחליטים על ההסכמות, ולא גורם חיצוני.
התהליך מתנהל באווירה רגועה וסודית, המעודדת שיתוף פעולה. חשוב להבחין בין שני דברים שמתערבבים תדיר: גישור פרטי, שהצדדים בוחרים בו ומממנים אותו, לבין פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, שהן שלב סטטוטורי מקדים ואינן גישור. פגישת מהו"ת היא פגישת מידע, היכרות ותיאום, שבה עובדי יחידת הסיוע מציגים לצדדים את דרכי יישוב הסכסוך בהסכמה. רק אם הצדדים בוחרים בכך, ההליך ממשיך לגישור של ממש.
היתרונות המרכזיים של גישור משפחתי
לגישור משפחתי מגוון רחב של יתרונות משמעותיים, במיוחד כשמדובר בסכסוכים בתוך המשפחה. ראשית, הוא מאפשר שמירה על יחסים עתידיים תקינים. עם זאת, כאשר מדובר בהורים לילדים. היכולת לתקשר באופן מכובד וחיובי היא חיונית לטובת הילדים ולהורות משותפת יעילה.
בנוסף, הגישור מעניק לצדדים שליטה מלאה על התוצאה הסופית. לדוגמה, בניגוד להליך בבית המשפט, שבו שופט מכריע בנוגע לזמני שהות, מזונות או חלוקת רכוש. כתוצאה מכך, בגישור ההסכמות נוצרות על ידי הצדדים עצמם. גמישות זו מובילה לפתרונות יצירתיים ומותאמים אישית לצרכיהם הספציפיים של בני המשפחה.
מעבר לכך, הליך הגישור חוסך באופן משמעותי בזמן, בעלויות כספיות ובעוגמת נפש רבה. הליכים משפטיים עלולים להימשך זמן רב ולגרום להוצאות כבדות ולמתח נפשי גבוה. גישור, לעומת זאת, בפועל ולרוב מהיר ויעיל יותר. יתרון נוסף הוא הסודיות של הליך הגישור, בניגוד לדיונים בבית המשפט. מי שמנהל במקביל סכסוך גירושין מלא ימצא ערך גם בהיכרות עם עורך דין גירושין למזונות, משמורת וחלוקת רכוש.
מתי מומלץ לפנות לגישור משפחתי?
ההמלצה לפנות לגישור משפחתי רלוונטית למגוון רחב של מצבים וסוגיות. לעומת זאת, המקרה הנפוץ ביותר הוא כאשר בני זוג מחליטים על גירושין או פרידה. במצב כזה, גישור יכול לסייע להם לגבש הסכם גירושין מקיף, הכולל התייחסות לכל הסוגיות המרכזיות.
בין הסוגיות הללו ניתן למצוא את חלוקת הרכוש המשותף, קביעת מזונות ילדים או מזונות אישה, והסדרת אחריות הורית וזמני שהות של הילדים. גישור יעיל במיוחד גם כאשר ישנם סכסוכים על ירושה או צוואות בין בני משפחה.
כמו כן, גישור משפחתי מומלץ תמיד כאשר הצדדים מעוניינים לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים, ומכובדים ביניהם. רצון זה חשוב במיוחד כאשר ישנם ילדים משותפים. וההורים יצטרכו להמשיך ולתקשר בענייניהם גם לאחר הפרידה.
פנייה להליך הסכמי בטרם הגשת תביעות היא צעד חכם. כלומר, אך יש להבחין בינה לבין החובה שהחוק כן מטיל, והיא הגשת בקשה ליישוב סכסוך.
אזהרה: אין בדין חובת גישור. מי שקורא שהגישור עצמו "חובה על פי חוק" עלול לשלם למגשר פרטי בלי צורך. מה שחייבים לעשות לפני הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי הוא להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהתייצב לפגישות המהו"ת ביחידת הסיוע. הפגישות ניתנות ללא תשלום, והגישור עצמו נותר וולונטרי לחלוטין.
המסגרת המשפטית לגישור משפחתי והסכמים
ההליך המקדים בישראל מוסדר בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. סעיף 3(א) לחוק קובע כי המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך, והבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט. סעיף 2 לחוק מונה את דרכי יישוב הסכסוך בהסכמה כרשימה חלופית ולא כחובה, ובכלל זה ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי.
שימו לב לשם החוק. אולם, הכינוי "(הוראת שעה)" היה בנוסח המקורי, והוסר בתיקון מס' 2. מי שמחפש היום "חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)" ומסיק מכך שתוקפו זמני, טועה. החוק קבוע.
הבקשה מוגשת ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית. "ערכאה שיפוטית" לעניין זה היא בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי (רבני, שרעי, דרוזי או כנסייתי). אין בישראל גוף בשם "בית הדין לענייני משפחה", וניסוח כזה מפנה את הקורא לגוף שאינו קיים.
| הרכיב | חובה או רשות | מי הגורם | עלות לצדדים |
|---|---|---|---|
| בקשה ליישוב סכסוך | חובה לפני כל תובענה בסכסוך משפחתי | הערכאה השיפוטית שאליה מוגשת הבקשה | אגרה מופחתת לפי התקנות |
| פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע | חובת התייצבות, עד ארבע פגישות | יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית | ללא תשלום |
| גישור בפועל | וולונטרי לחלוטין | מגשר שהצדדים בוחרים | לפי הסכמת הצדדים עם המגשר |
| אישור הסכם הגישור | הכרחי כדי לקבל תוקף של פסק דין | בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי, בעניין שהוא מוסמך לדון בו | אגרה לפי התקנות |
המסגרת המספרית שהחוק והתקנות מעמידים היא זו שקורא בסכסוך משפחתי זקוק לה בפועל: עד ארבע פגישות מהו"ת, שייערכו כולן בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (עם אפשרות להארכה אחת של 15 ימים); לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין; ובתקופת עיכוב ההליכים, שהיא 60 ימים מהגשת הבקשה (או 75 ימים אם הוארכה), אין הצדדים רשאים להגיש תובענה בעניין הסכסוך. בתום התקופה עומדים למגיש הבקשה 15 ימי "זכות ראשונים" להגיש תביעה לערכאה שבה הוא בוחר, ורק לאחר מכן נפתחת הדרך גם לצד השני.
לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות במסגרת הגישור, הן מתועדות בהסכם גישור כתוב. להסכם זה יש חשיבות משפטית רבה. כדי שההסכם יהיה מחייב ויקבל תוקף של פסק דין, יש להגישו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הערכאה רשאית לתת תוקף של פסק דין להסדר בעניין שהיא מוסמכת לדון בו, ולא מעבר לכך.
אישור זה מעניק להסכם מעמד של החלטה שיפוטית.
לאחר אישור ההסכם, ניתן לאכוף אותו כמו כל פסק דין אחר, למשל באמצעות עורך דין הוצאה לפועל לעיקולים ואיחוד תיקים במקרה של הפרה. לכן, חשוב מאוד שהסכם הגישור יהיה מנוסח בקפידה, באופן ברור וחד-משמעי, ויכלול את כל הסוגיות עליהן הוסכם.
זה מבטיח שהזכויות והחובות של כל צד יהיו ברורות ומעוגנות.
לתשומת לב: אישור ההסכם ניתן רק בעניין שהערכאה מוסמכת לדון בו. הסכם שנחתם בגישור אך לא הובא לאישור ערכאה שיפוטית הוא הסכם חוזי בלבד, ולא ניתן לפתוח בגינו תיק הוצאה לפועל כמו על פסק דין.
תפקידו של עורך הדין בהליך הגישור
אף שהמגשר הוא ניטרלי ואינו מייצג אף אחד מהצדדים. אמנם, חשוב ביותר שלכל צד יהיה ייצוג וייעוץ משפטי עצמאי לאורך כל הליך הגישור המשפחתי. עורך הדין שתבחרו ילווה אתכם, יספק לכם מידע משפטי חשוב. ויבהיר לכם את זכויותיכם וחובותיכם על פי הדין.
עורך הדין יבחן את טיוטות ההסכם, יוודא שהוא הוגן ושומר על האינטרסים שלכם, ויסייע בניסוח הסופי של ההסכם. לאחר גיבוש ההסכמות. עורך הדין יהיה אמון על הגשת הסכם הגישור לאישור בית המשפט או בית הדין.
שימו לב שלפגישת המהו"ת הראשונה מגיעים בלי עורכי דין, וזה אינו מייתר ייעוץ מוקדם לקראתה.
עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה יוודא שכל הפרטים הרלוונטיים ייכללו בהסכם. מאחר שהסכם מאושר הוא מסמך אכיף לכל דבר, יש לו גם ממד חוזי מובהק, ובנקודות מסוימות כדאי לבחון אותו בעיניים של עורך דין משפט אזרחי לחוזים ותביעות כספיות.
ליווי משפטי מקצועי מבטיח שההסכם יהיה מקיף ותקף, וכי לא תתגלינה הפתעות בלתי נעימות בעתיד. יחד עם זאת, מעורבות של עורך דין אינה סותרת את רוח הגישור, אלא משלימה אותה ומעניקה ביטחון משפטי.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן בגישור משפחתי
כדי להבטיח את הצלחת הגישור המשפחתי, חשוב להיות מודעים לטעויות נפוצות ולהימנע מהן. מאידך, טעות מרכזית היא חוסר רצון אמיתי לשתף פעולה. גישור דורש גמישות, פתיחות ונכונות להתפשר מצד כל המעורבים. אם אחד הצדדים אינו מוכן לכך, ההליך עלול להיכשל.
טעות נוספת היא הסתרה של מידע רלוונטי, כמו פרטים פיננסיים הקשורים לרכוש או מיסים. מצד שני, שקיפות מלאה היא תנאי הכרחי לגיבוש הסכם הוגן ובר-קיימא. ויתור על ייעוץ משפטי עצמאי לפני חתימה על הסכם גישור מהווה גם הוא טעות חמורה.
היעדר ליווי משפטי עלול להוביל לחתימה על הסכם שאינו משרת את האינטרסים שלכם במלואם. לסיכום, כמו כן, חוסר סבלנות ורצון לסיים את ההליך במהירות מופרזת עלולים לפגוע באיכות ההסכם. גישור דורש זמן והשקעה כדי להגיע לפתרונות הטובים ביותר.
ולבסוף, הטעות שעולה ביוקר יותר מכולן: להתייחס לפגישות המהו"ת כאל פורמליות שאפשר לדלג עליה. לאור, אי התייצבות מעכבת את ההליך. ומי שלא ניצל את חלון 15 ימי הזכות הראשונים בתום עיכוב ההליכים מוצא שהצד השני הוא שקבע לאיזו ערכאה נכנס התיק.
כיצד לבחור מגשר ועורך דין מנוסים לגישור משפחתי?
-
בדקו הכשרה וניסיון בתחום: חשוב לבחור מגשר בעל הכשרה מתאימה וניסיון מוכח בגישור משפחתי, ולוודא שהוא שולט היטב בסוגיות הרלוונטיות לדיני משפחה, כגון אחריות הורית, מזונות וחלוקת רכוש.
-
היפגשו עם יותר ממגשר אחד: גם הכימיה האישית בין הצדדים למגשר חשובה. מומלץ להיפגש עם מספר מגשרים טרם קבלת ההחלטה.
-
ודאו התמחות בדיני משפחה אצל עורך הדין: כאשר אתם בוחרים עורך דין, יש לוודא שהוא מתמחה בדיני משפחה ובעל ניסיון בליווי הליכי גישור. עורך דין כזה ידע לזהות נקודות תורפה בהסכם.
-
בקשו המלצות ובדקו מוניטין: בדקו את המוניטין המקצועי, וודאו שהתקשורת עם עורך הדין נעימה וברורה.
-
סכמו מראש את היקף הליווי: עורך דין שילווה אתכם נאמנה ויספק תמיכה משפטית מקצועית הוא נכס יקר ערך בתהליך רגיש כמו גישור משפחתי. הגדירו מראש אם הליווי כולל גם את שלב אישור ההסכם בערכאה.
-
תעדו את מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך: ממנו נמנים לוחות הזמנים של הפגישות ושל עיכוב ההליכים, והוא הרכיב שנבדק ראשון כשמתעוררת מחלוקת על הפורום.
ההבדל בין "גישור" לבין "בקשה ליישוב סכסוך" הוא ההבדל בין הליך רשות להליך שהחוק מחייב, והוא זה שקובע מתי ולאיזו ערכאה תוכלו להגיש תביעה. לבדיקת המסלול הנכון עבורכם ולתכנון לוח הזמנים, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על גישור משפחתי
מהו ההבדל העיקרי בין גישור להליך משפטי?
בגישור, הצדדים מגיעים להסכמות בעצמם בסיוע מגשר ניטרלי. לעומת זאת, בהליך משפטי, שופט או דיין מכריע בסוגיות השונות. בהתאם, הגישור הוא הליך וולונטרי, סודי וגמיש יותר, המאפשר פתרונות יצירתיים המותאמים אישית לצרכי המשפחה.
האם הסכם גישור מחייב משפטית?
כן, לאחר שכל הצדדים חתמו עליו ולאחר שהוגש לאישור. למעשה, יש להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי. בעניין שאותה ערכאה מוסמכת לדון בו. ברגע שההסכם מאושר, הוא מקבל תוקף של פסק דין מחייב וניתן לאכוף אותו.
לרבות בהוצאה לפועל.
האם אני צריך עורך דין אם אני נמצא בגישור משפחתי?
מומלץ ביותר. ראשית, אף שהמגשר ניטרלי, עורך דין מנוסה בדיני משפחה יכול לייעץ לכם לאורך כל ההליך. לוודא שזכויותיכם נשמרות. לסייע בהבנת ההשלכות המשפטיות של כל הסכמה ולדאוג לניסוח נכון של ההסכם הסופי.
לפגישת המהו"ת הראשונה עצמה מגיעים בלי עורכי דין.
כמה זמן נמשך הליך גישור משפחתי?
משך הגישור משתנה ממקרה למקרה, ותלוי במורכבות הסוגיות, במספר הנושאים לדיון וברצון הצדדים לשתף פעולה. שנית, בפועל ולרוב, גישור קצר משמעותית מהליכים משפטיים מקבילים. לעומת זאת, פגישות המהו"ת כפופות ללוח זמנים קבוע בחוק: עד ארבע פגישות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה.
האם גישור מתאים לכל מקרה של סכסוך משפחתי?
גישור מתאים לרוב סכסוכי המשפחה, במיוחד כאשר יש רצון לשמור על יחסים תקינים והבנה הדדית. שלישית, במקרים מסוימים, כמו קיום אלימות במשפחה או חוסר איזון כוחות קיצוני בין הצדדים. ייתכן שגישור לא יהיה הפתרון המתאים ביותר, ויש לשקול חלופות משפטיות אחרות.
האם חייבים להתגשר לפני הגשת תביעת משמורת?
לא. אין חובת גישור. החובה היא להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהתייצב לפגישות המהו"ת. אם בתום ההליך המקדים לא הושגה הסכמה, הדרך לתביעה פתוחה.
לאן מגישים את הבקשה ליישוב סכסוך?
לערכאה השיפוטית שאליה מתכוונים להגיש את התובענה: בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי. הפגישות עצמן נערכות ביחידת הסיוע שליד אותה ערכאה. אין בישראל גוף בשם "בית הדין לענייני משפחה".
סיכום
גישור משפחתי מציע דרך יעילה, מכבדת ואפקטיבית לפתרון סכסוכים בתוך המשפחה. הוא מאפשר לצדדים לשמור על יחסים טובים, במיוחד כאשר מעורבים ילדים. ומעניק להם שליטה מלאה על עתידם. הגישור חוסך זמן, כסף ועוגמת נפש, ומאפשר להגיע להסכמות יצירתיות המותאמות אישית לצרכי המשפחה.
עם זאת, יש להבחין בין ההליך הוולונטרי לבין החובה הסטטוטורית. מה שהחוק מחייב הוא בקשה ליישוב סכסוך והתייצבות לפגישות מהו"ת, והגישור עצמו נותר בחירה. מומלץ לפנות לגישור במגוון רחב של מצבים, כשהליווי המשפטי של עורך דין מנוסה הוא הכרחי. בבחירת מסלול זה, תצעדו לעבר פתרון מוסכם ושקט.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


