דחיית בקשת רשות ערעור מטרד שכנים הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור ב״גלגול שלישי״ שהגיש שכן. וזאת לאחר שטענותיו בדבר גידול עופות בחצר שכניו גרמו למטרדי ריח, רעש וטפילים. המקרה ממחיש את הרף הגבוה הנדרש לקבלת רשות ערעור נוספת. לאחר שתביעה נדחתה בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. באופן דומה למקרים של אחריות לנזקי דרכים: מדריך משפטי מקיף ותובנות מפסיקה, שבהם יש להוכיח רשלנות וקשר סיבתי ברור, גם בבקשות רשות ערעור נדרש הצגת עילה משפטית משכנעת מעבר לנזק אישי בלבד.
דחיית בקשת רשות ערעור מטרד שכנים מצביעה על חשיבות ההוכחה העובדתית ביסוד עוולות הפרת חובה חקוקה. בנוסף, ומטרד ליחיד. להרחבה ראו: אשם תורם בתאונת דרכים: הבנת האחריות המשפטית והשלכותיה.
רקע והליכים קודמים: תביעת מטרד שכנים
המבקש, יעקב משה, והמשיבים, יהודה ותקווה גוהרי, מתגוררים בבתים סמוכים בקריית מלאכי. עם זאת, לטענת המבקש, המשיבים גידלו במשך שנים עופות למטרות מסחריות. המבקש טען כי גידול זה גרם למטרדים של ריח רע, רעש וטפילים. וכי המשיבים הקימו שלא כדין כלובים ופרגולה. נושא קשור: אחריות בתאונת דרכים בפתיחת דלת רכב: מדריך משפטי ומעשי.
לאחר שפניותיו לעיריית קריית מלאכי לא נשאו פרי, הגיש המבקש. כתוצאה מכך, יחד עם המנוח עובד משה ז״ל, תביעה לבית משפט השלום בבאר שבע. התביעה כללה דרישה לפיצוי בסך 75,000 ש״ח בגין פגיעה באיכות חייהם ועוגמת נפש. בנוסף, הם עתרו לצווי עשה להריסת המבנים ולסילוק העופות, וכן לצו מניעה עתידי.
בית משפט השלום דחה את התביעה. לעומת זאת, בית המשפט קבע כי חלק מן התביעה התיישן, ולגבי יתרתה. התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח גידול עופות בהיקף מסחרי או קיומם של מטרדים בפועל. ערעור שהגישו המבקש ועיזבונו של המנוח לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נדחה אף הוא.
כאשר בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום.
טענות המבקש בפני בית המשפט העליון
המבקש טען כי בתי המשפט הקודמים שגו בכך שלא בחנו את כל טענותיו המשפטיות. בפרט ביחס ליסודותיה של עוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין. לדוגמה, הוא הוסיף כי בית משפט השלום לא הזכיר חלק מהחיקוקים שלטענתו המשיבים הפרו. והסתפק בקביעה כללית שלא הופרו חיקוקים.
יתרה מכך, המבקש טען. לדוגמא, כי בית משפט השלום שגה כאשר קיבל את גרסת המשיבים לפיה לא גידלו עופות בכמות גדולה. לטענתו, קביעה זו לא נומקה כדין והיא שגויה, שכן להפרת חיקוקים מסוימים. כדוגמת החוק להגנת חיית הבר, אין כל דרישה כמותית.
המבקש גרס כי התקיימו יסודות עוולת מטרד ליחיד לפי סעיף 44 לפקודת הנזיקין. כלומר, ובתי המשפט לא התייחסו לכך. באשר להתיישנות התביעה. טען המבקש כי בית המשפט המחוזי אימץ ללא נימוק את החלטת בית משפט השלום לעניין זה.
וכי במקרה של מטרד. אולם, עילת התביעה נמשכת וקמה כל יום מחדש בהתאם לסעיפים 89(1) ו-89(2) לפקודת הנזיקין. לבסוף, המבקש טען כי שגה בית המשפט בקובעו כי העדים היו אובייקטיביים. בשעה שבית משפט השלום קבע שהוטרינרית איננה עדה ניטראלית.
ההכרעה ונימוקי בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, בשבתו בפני כבוד השופט י' דנציגר. אמנם, דחה את בקשת רשות הערעור ביום 21.03.2012. בית המשפט קבע כי בהתאם להלכה הפסוקה. רשות ערעור ב״גלגול שלישי״ תינתן רק כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית.
אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין. ואולם, לחלופין, רשות תינתן כאשר נדרשת התערבות למניעת עיוות דין.
במקרה זה, בית המשפט קבע כי טענות המבקש מתמקדות במחלוקת העובדתית הפרטנית שבינו לבין המשיבים. יחד עם זאת, אין בהימנעות מהתערבות מצד בית המשפט העליון כדי לגרום לעיוות דין. טענותיו העובדתיות של המבקש נבחנו לגופן בבית משפט השלום ונדחו. בנוסף, בית המשפט הוסיף כי משנקבע עובדתית שלא הוכחו מטרדים.
התייתר הדיון ביסודות הנוספים של עוולת הפרת חובה חקוקה.
בית המשפט העליון הדגיש. מאידך, כי אין מקום להתערבות בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים ביותר. בנוסף, אשר לטענת ההתיישנות. בית המשפט קבע כי גם אם בית המשפט המחוזי לא נדרש במפורש לטענת העילה הנמשכת.
אין בכך כדי לגרום לעיוות דין. מצד שני, הסיבה לכך היא שראיות המבקש ממילא לא הספיקו להוכחת התביעה. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר היעדר הנמקה מספקת. וציין כי חובת ההנמקה אינה מחייבת התייחסות לכל טענה וטענה, ודי בהתייחסות לטענות הרלוונטיות והעניינות.
המשמעות המשפטית והמעשית של דחיית בקשת רשות ערעור מטרד שכנים
החלטת בית המשפט העליון מדגישה את הרף הגבוה והנדיר למתן רשות ערעור שלישית. לסיכום, רשות זו שמורה למקרים המעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. או למקרים שבהם נשקף עיוות דין ממשי. כמו כן, ההחלטה ממחישה את חשיבות הביסוס העובדתי בתביעות מטרד שכנים.
בתביעות אלו, המבוססות על עוולות הפרת חובה חקוקה ומטרד ליחיד. לאור, הכרעת הדין תלויה במידה רבה בהוכחת המטרד בפועל. יש להוכיח גם קיומו של גידול בהיקף המצדיק את תחולת הדין. חשוב להבין כי קביעות עובדתיות ומהימנות של הערכאה הדיונית לא ייסקרו מחדש בערכאות גבוהות יותר.
אלא במקרים חריגים ביותר.
מתי לפנות לייעוץ משפטי?
המקרה של דחיית בקשת רשות ערעור מטרד שכנים מדגיש את המורכבות של תביעות מטרד שכנים. הוא גם מדגיש את הדרישה לרף הוכחה גבוה. לכן, כאשר אדם מתמודד עם מטרד שכנים או נתבע בגינו. חשוב ביותר לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם. לעיון נוסף: נזקי רטיבות מהשכנים: אחריות, הליך משפטי ופיצויים מקיפים.
עורך דין מנוסה יסייע באיסוף הראיות הדרושות. הוא יבנה אסטרטגיה משפטית אפקטיבית, וייצג את האינטרסים שלכם בכל שלבי ההליך המשפטי. בכך, הוא יגדיל את הסיכוי להצלחה בתביעה או בהגנה מפניה.
סיכום
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור ברע״א 69/12. יעקב משה נ' יהודה גוהרי ואח', ובכך אישר את ההחלטות הקודמות שדחו את תביעת המטרד. פסק הדין מדגיש את הדרישה לביסוס עובדתי מוצק בתביעות מטרד שכנים. הוא גם מבהיר את המגבלות על התערבות ערכאות הערעור בממצאי עובדה.
ההחלטה ממחישה את החשיבות העצומה של ייעוץ משפטי מקצועי. הוא חיוני כבר בשלביה המוקדמים של תביעה כזו. כך, ניתן להבטיח איסוף ראיות נכון ובניית טיעון משפטי חזק.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
