כן, במקרים רבים. מי שקיבל הזדמנות להתגונן, לא מיצה אותה ולא ערער על ההחלטה, עלול לגלות שפסק הדין הפך לסופי ומונע ממנו לחזור לאותן טענות בהליך אחר. הפסיקה צמצמה את הכלל הישן שלפיו דחיית בקשה להתגונן אינה יוצרת השתק, והוסיפה את עקרון המניעות. המסקנה המעשית: להגיש בקשה מלאה עם תצהיר מפורט, להתייצב לחקירה, ולערער במועד אם הבקשה נדחתה, רצוי בליווי עורך דין כבר מהשלב הראשון.
הימנעות מהתגוננות בתביעה מקוצרת, כפי שנדון בפסק דין של בית המשפט, יוצרת מעשה בית דין. כאשר נמנעים מהתגוננות בתביעה מקוצרת, כפי שנדון בפסק דין של בית המשפט, נוצר מצב בו ההתמודדות עם הליכים משפטיים, לרבות עיקולים בהוצאה לפועל, עלול להיות מורכב יותר.
לכן, בית המשפט קבע שההחלטה מונעת חזרת הטענה.
בשנת 1985, בנק הפועלים הגיש תביעה מקוצרת נגד רלה וינשטיין. כפי שהודגם בתביעה מקוצרת שהגיש בנק הפועלים נגד רלה וינשטיין בשנת 1985, התמודדות עם עיקול חשבון בנק דורשת הבנה מעמיקה של הצעדים המעשיים.
בנוסף, הבנק דרש תשלום חוב בחשבון בנק.
וינשטיין ביקשה רשות להתגונן וטענה שהחשבון שייך לחברת "אולטרהדנט".
עם זאת, היא לא הופיעה לחקירת תצהיר.
לפיכך, השופטת ב' גילאור דחתה את בקשתה.
היא נתנה פסק דין לבנק באותו היום.
וינשטיין לא ערערה על ההחלטה.
כתוצאה מכך נוצר מעשה בית דין.
השאלה המשפטית המרכזית
האם פסק דין בתביעה מקוצרת יוצר השתק פלוגתא? לצד השאלות הנוגעות לפסק דין בתביעה מקוצרת והשתק פלוגתא, חשוב גם להבין מתי יש צורך בטיפול של עורך דין ביצוע שטר – גביית חובות, שיקים ושטרות חוב.
במקביל, בית המשפט צריך לבדוק אם יש להפסיק טענות עתידיות.
בנוסף, ההחלטה מתייחסת להלכה בעניין ע"א 202/70 אליהו נ' יחזקאל.
ההלכה קובעת שהדחייה של רשות להתגונן אינה יוצרת השתק פלוגתא.
לעומת זאת, השופטת מ' נאור בחנה את גבולות הסופיות.
הכרעת בית המשפט העליון
השופטת נאור, בדעת הרוב, קבעה שפסק הדין השני מבוטל.
בנוסף, היא קבעה שהפסק הראשון יוצר מעשה בית דין.
היא הציעה שני נתיבים: השתק פלוגתא או דוקטרינת מניעות.
הנתיב הראשון מתבסס על הלכת אליהו.
הנתיב השני משקף את עקרון מניעת טענות.
הימנעות מהתגוננות בתביעה מקוצרת משמשת כבסיס לדוקטרינה זו.
דעות השופטים
השופט רובינשטיין הצטרף לרוב.
הוא נימק את עמדתו בדוקטרינת המניעות, הידועה גם כהלכת אבוניל.
הוא חיבר זאת למקורות משפט עבריים.
השופט מלצר התמקד בדוקטרינת המניעות בלבד.
הוא הציג השוואה למערכות משפטיות באנגליה, קנדה וארה"ב.
לכן, הוא תמך במסקנה של השופטת נאור.
התוצאה האופרטיבית
ביום 08.03.2009, בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין השני.
וינשטיין חויבה בתשלום של 20,000 ש"ח כעלויות משפט.
הבקשה של הבנק לערעור רע"א 2237/06 נלקחה ללא צו להוצאות.
החלק של העברת 45,000 דולר נותר ללא החלטה.
משמעות מעשית של פסק הדין
הימנעות מהתגוננות בתביעה מקוצרת מונעת חזרת תביעות עתידיות.
לכן, נתבעים חייבים לנצל את זכויות ההגנה. להרחבה ראו: חייב מוגבל באמצעים: זכויות, הגדרות והתמודדות עם חובות.
הפסיקה מצמצמת את השפעת הלכת אליהו.
היא מגדילה את המשקל של דוקטרינת המניעות.
בהתאם, יש להגיש בקשת רשות להתגונן במלואה.
טעויות נפוצות והתנהלות נכונה
רבים מתעלמים מהליך תביעה מקוצרת.
עם זאת, אי-הופעה לחקירה מסכנת את ההגנה.
בנוסף, יש להגיש ערעור במועד קבוע.
לפיכך, פנה לייעוץ משפטי מקצועי.
- הגשת בקשת רשות להתגונן עם תצהיר מפורט.
- התייצבות לחקירת תצהיר בזמן.
- ערעור על החלטת הדחייה במועד.
- פנייה לעורך דין מומחה.
פסק הדין ניתן לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומאז 1 בינואר 2021 מסלול "סדר דין מקוצר" אינו קיים עוד בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ובקשת רשות להתגונן מוגשת כיום בעיקר כהתנגדות לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל (תקנה 20).
שאלות ותשובות
מהו מעשה בית דין?
מעשה בית דין הוא כלל שמונע מצדדים להתדיין שוב בעניין שכבר הוכרע בפסק דין סופי. הכלל נועד להבטיח סופיות של הליכים, לחסוך משאבים ולמנוע הכרעות סותרות. יש לו שני ענפים עיקריים: השתק עילה, שחוסם הגשת תביעה נוספת על אותה עילה, והשתק פלוגתא, שחוסם העלאה מחודשת של שאלה עובדתית או משפטית שכבר נדונה והוכרעה.
מהו השתק פלוגתא?
השתק פלוגתא מונע מצד להעלות שוב שאלה מסוימת שכבר נדונה והוכרעה בהליך קודם מול אותו יריב. ההלכה המסורתית קבעה שדחיית בקשת רשות להתגונן אינה יוצרת השתק כזה, משום שהשאלות לא נבחנו לגופן. הפסיקה המאוחרת צמצמה את ההלכה הזו, והוסיפה את דוקטרינת המניעות כדרך למנוע טענות שצד יכול היה להעלות ובחר שלא לעשות זאת.
מה קורה אם לא מתייצבים לחקירה על התצהיר?
מי שהגיש בקשת רשות להתגונן ולא התייצב לחקירה על התצהיר שצירף מסתכן בכך שהבקשה תידחה ושפסק דין יינתן נגדו כבר באותו יום. אם לא מערערים על ההחלטה במועד, היא הופכת לסופית ועלולה לחסום את אותן טענות גם בהליכים עתידיים. לכן חשוב להתייצב לחקירה בזמן, ולהגיש ערעור במועד אם הבקשה נדחתה.
האם מסלול סדר דין מקוצר עדיין קיים?
לא. מאז כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, המסלול של סדר דין מקוצר אינו קיים עוד. כיום בקשת רשות להתגונן מוגשת בעיקר כהתנגדות לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל. העיקרון של סופיות ההליך ממשיך לחול, ולכן מי שנמנע מלהתגונן במועד עלול לאבד את טענותיו.
