היתר הצבת שולחנות וכסאות: מתי מותר לעירייה להגביל שעות?

האם עירייה רשאית להגביל שעות של היתר הצבת שולחנות וכסאות מחוץ לעסק?

כן, הרשות המקומית מחזיקה בשיקול דעת רחב להגביל או לצמצם שעות של היתר הצבת שולחנות וכסאות במרחב הציבורי עקב מטרדי רעש. בנוסף, לבעל העסק אין זכות קנויה לשימוש ברחוב, וההיתר אינו חייב לחפוף לשעות רישיון העסק. עם זאת, הרשות מחויבת לנהוג בשוויון ובעקביות מנהלית. לפיכך, עליה להעניק הזדמנות נוספת ובחינה עיתית מחודשת אם היא נוהגת כך כלפי עסקים סמוכים.

סוגיית השימוש במרחב הציבורי מציבה מתח קבוע בין צורכי המסחר לבין איכות חיי התושבים. לכן, בעלי עסקים רבים רואים במרחב הרחוב מנוף כלכלי חיוני להפעלת העסק. מנגד, דיירי הסביבה דורשים שקט ושלווה בשעות הלילה המאוחרות. במסגרת זו, היתר הצבת שולחנות וכסאות על המדרכה מהווה פריבילגיה מנהלית מותנית ולא זכות מוקנית.

רקע עובדתי: פרשת שותפות שם טוב נגד עיריית תל אביב

המחלוקת נדונה במסגרת עת״מ (תל אביב) 12722-12-14 שותפות שם טוב נ' ראש עיריית תל אביב ואח'. לדוגמה, פסק הדין ניתן ביום 26.01.2016 על ידי כבוד השופטת רות רונן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כשופט לעניינים מנהליים. לפיכך, העותרים הפעילו בר ברחוב מסריק 14 בתל אביב. והחזיקו ברישיון עסק קבוע עד השעה 02:00 לפנות בוקר.

במקביל לכך, העירייה העניקה לעסק היתר להצבת שולחנות וכיסאות במדרכה. בנוסף, בעקבות תלונות שכנים על מטרדי רעש, נערך לשוכרי העסק שימוע בשנת 2012. במהלך השימוע, העותרים הסכימו מיוזמתם להגביל את הישיבה בחוץ עד השעה 24:00 כדי להפחית את הפגיעה בדיירים.

בהמשך הדרך, העירייה אישרה לעסק תקופת ניסיון להוצאת ריהוט עד השעה 01:00. אולם בחודש מאי 2013, בעקבות תלונות נוספות וביקורת פקחים בדירת מתלונן, העירייה ביטלה את ההקלה. עם זאת, הרשות החזירה את המגבלה לשעה 24:00 וסירבה להאריכה גם לקראת סוף שנת 2014. בעקבות זאת, הגישו בעלי העסק עתירה מנהלית.

טענות הצדדים: זכות מוקנית מול מטרד סביבתי

העותרים טענו כי שלילת הישיבה בחוץ לאחר חצות פוגעת במקור פרנסתם. בנוסף, טענו שהרשות פועלת ללא מדדים אובייקטיביים למדידת רעש ומסתמכת על תלונות סובייקטיביות בלבד. כתוצאה מכך, העותרים הציגו גם מסמכים המצביעים על אכיפה בררנית ואפליה פסולה.

הם הראו כי עסקים דומים ברחוב דיזנגוף קיבלו היתרים מלאים עד 02:00. לעומת זאת, אף על פי שהגישו תלונות רבות. עסקים אלה היו מושא לבירור מול מבקר המדינה, אך העירייה לא שללה מהם את ההיתר.

מנגד, עיריית תל אביב טענה כי היתר הצבת שולחנות וכסאות אינו זכות קנויה. לדוגמה, היא הדגישה את פעולות הבדיקה שערכו פקחי איכות הסביבה בדירות השכנים. אשר אימתו קיום רעש בלתי סביר.

הכרעת בית המשפט: היקף שיקול הדעת והזכות להזדמנות נוספת

כבוד השופטת רות רונן דחתה את הטענה לקיומה של זכות מוקנית במרחב הציבורי. בנוסף, היא קבעה כי המדרכה היא רשות הרבים. לדוגמא, וכל שימוש פרטי בה מהווה פריבילגיה זמנית הניתנת לביטול. הרשות המקומית אינה חייבת להתאים את שעות הישיבה בחוץ לשעות היתר הלילה של המבנה.

היא אישרה כי בדיקת פקח עירוני בדירת מגורים מהווה ראיה מנהלית מספקת. עם זאת, היא קבעה שאין חובה לבצע מדידות דציבלים מדעיות כאשר מדובר ברעש אנושי משתנה תחת כיפת השמיים. לפיכך, העירייה הפעילה שיקול דעת סביר כשהטילה את המגבלה המקורית.

עם זאת, השופטת רונן קיבלה את טענת העותרים בדבר חוסר שוויון במדיניות המתמשכת. הראיות הוכיחו כי העירייה נוהגת להעניק “הזדמנות נוספת” לעסקים שהוגבלו. ולבחון מחדש את המצב בשטח בחלוף הזמן. כתוצאה מכך, בית המשפט חייב את העירייה להעניק לעסק היתר הצבת שולחנות.

וכסאות עד השעה 02:00 לתקופת ניסיון של שישה חודשים.

הזהרות משפטיות

הפעלת עסק או הצבת שולחנות בניגוד לתנאי ההיתר חושפת את בעל העסק לקנסות. לכתבי אישום ולביטול מיידי של רישיון העסק.

השוואה בין סוגי היתרים לעסקי מזון ולילה

מה עושים במקרה של הגבלת היתר הצבת שולחנות וכסאות?

• תיעוד ואיסוף נתונים. בעל העסק נדרש לתעד את התנהלות המקום, לרבות שעות הפעילות ופינוי השולחנות בפועל.
• בדיקה אקוסטית מקצועית. מומלץ להזמין מומחה אקוסטיקה מוסמך שיערוך חוות דעת מקצועית לגבי רמת הרעש הסביבתי.
• איסוף מידע על עסקים סמוכים. יש לבחון באמצעות בקשות חופש מידע כיצד הרשות נוהגת כלפי עסקים מתחרים באזור.
• היערכות לשימוע מנהלי. יש להציג לרשות פתרונות הנדסיים ממתנים, כגון סככות אקוסטיות או שינוי מערך הישיבה.
• דרישה לתקופת ניסיון מחודשת. בחלוף תקופה של רגיעה, יש לפנות לרשות בדרישה להשוואת תנאים ומתן הזדמנות שנייה.

שאלות ותשובות