הליך ההתנגדות לצוואה מתחיל בהגשת בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה, שמפרסם עליה הודעה ברבים וקוצב זמן להגשת התנגדויות. ההתנגדות מוגשת לרשם, מנומקת ונתמכת בתצהיר. משהוגשה התנגדות, סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה מחייב את העברת הבקשה לבית המשפט, ולפי סעיף 151 מדובר בבית המשפט לענייני משפחה. שם מתנהל ההליך כתובענה אזרחית: כתבי טענות, קדם משפט, תצהירי עדות ראשית, חקירות נגדיות, חוות דעת מומחים, סיכומים ופסק דין. על פסק הדין ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
רוב מי שמגיש התנגדות מכיר את השלב הראשון בלבד, את ההגשה לרשם. השלבים שאחריו הם שקובעים כמה זמן ההליך יימשך, כמה הוא יעלה ומה בדיוק יידרש מכם בכל צומת.
המאמר הזה מתאר את ההליך משלב הבקשה לצו ועד פסק הדין והערעור. אם עדיין לא בחרתם עילה, כדאי להתחיל במאמר על העילות לפסילת צוואה, ואם המועד לוחץ, המידע נמצא במאמר על המועד להגשת התנגדות לצוואה.
השלב הראשון: הבקשה, הפרסום וההתנגדות
ההליך אינו מתחיל בהתנגדות אלא בבקשה. סעיף 66(א) לחוק הירושה מסמיך את הרשם לענייני ירושה להצהיר על זכויות היורשים, בירושה על פי דין באמצעות צו ירושה, ובירושה על פי צוואה באמצעות צו קיום צוואה.
לאחר הגשת הבקשה, סעיף 67 מחייב את הרשם להודיע עליה ברבים ולקבוע זמן מתאים להגשת התנגדויות, שלא יפחת משבועיים. הפרסום נעשה בעיתונות וברשומות, והוא נקודת הפתיחה של מניין הימים.
ההתנגדות עצמה מוגשת לרשם. היא צריכה להיות מנומקת, לפרט את העילות ואת העובדות, ולהיתמך בתצהיר מאומת בפני עורך דין. יש לצרף אישור על תשלום האגרה, ולשלוח העתק לכל אחד מבעלי הדין האחרים.
- מוגשת בקשה לצו קיום צוואה או לצו ירושה לרשם לענייני ירושה.
- הרשם מפרסם הודעה ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות.
- המתנגד משלם אגרה ומגיש התנגדות מנומקת בתצהיר, בתוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.
- הבקשה וההתנגדות עוברות לבית המשפט לענייני משפחה.
- מתקיים קדם משפט, ולעיתים הפניה לגישור.
- שלב ההוכחות: תצהירי עדות ראשית, חקירות נגדיות וחוות דעת מומחים.
- סיכומים ופסק דין, ובעקבותיו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.
המעבר לבית המשפט: מתי הוא אוטומטי
הנקודה הזו חשובה משום שהיא אינה נתונה לשיקול דעת. סעיף 67א(א) מונה מקרים שבהם בקשה שהוגשה לרשם תועבר לבית המשפט, והראשון ברשימה הוא "הוגשה התנגדות לבקשה". כלומר עצם הגשת התנגדות כדין מוציאה את התיק מידי הרשם.
הרשימה כוללת עילות העברה נוספות: כאשר המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה, כאשר היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ראו לנכון ליזום הליך או להצטרף אליו, כאשר האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהוא מנהל את רכושו, וכאשר הרשם עצמו ראה לנכון להעביר את הבקשה.
סעיף 67א(ב) מסביר מה קורה לאחר ההעברה: רואים את הבקשה כתובענה, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים. מכאן ואילך ההליך אינו מנהלי אלא משפטי לכל דבר.
זהות הערכאה קבועה בסעיף 151: "בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני משפחה". קיים חריג בסעיף 155, המסמיך בית דין דתי שהיה לו שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש, אך רק בהסכמה בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר.
מרגע שהתיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה הוא מתנהל לפי סדרי דין וראיות אזרחיים, על תצהירי עדות ראשית, חקירות נגדיות וחוות דעת מומחים, וזהו תחום העבודה של עורך דין משפט אזרחי.
| השלב | הגורם המטפל | המקור בחוק |
|---|---|---|
| בקשה לצו קיום צוואה או לצו ירושה | הרשם לענייני ירושה | סעיף 66 |
| פרסום הודעה וקציבת זמן להתנגדויות | הרשם לענייני ירושה | סעיף 67 |
| הגשת ההתנגדות | מוגשת לרשם לענייני ירושה | סעיף 67 |
| העברת התיק להכרעה | בית המשפט לענייני משפחה | סעיפים 67א(א)(1) ו-151 |
| בירור התובענה והכרעה | בית המשפט לענייני משפחה | סעיף 67א(ב) |
| מסלול חלופי בהסכמת כל הצדדים בכתב | בית דין דתי בעל שיפוט במעמד האישי של המוריש | סעיף 155 |
שלב ההוכחות: מה בעצם צריך להוכיח
בבית המשפט ההליך מתנהל כתובענה אזרחית. הצדדים מגישים כתבי טענות, מתקיים קדם משפט שבו מתבררות המחלוקות ולעיתים נבחנת אפשרות לגישור, ולאחריו נפתח שלב ההוכחות.
העדויות מוגשות בדרך כלל בתצהירי עדות ראשית בכתב, והעדים נחקרים עליהם בחקירה נגדית. כאשר נטענת טענה רפואית, למשל חוסר כשירות לצוות לפי סעיף 26, נדרשת חוות דעת של מומחה. כאשר נטען זיוף, נדרשת חוות דעת של מומחה לכתב יד.
סוגיה ראייתית ייחודית קבועה בסעיף 68(ב): צוואה, למעט צוואה בעל פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור. אם הוכח שהמקור נשמד בדרך שאין בה כדי לבטל את הצוואה, או שאי אפשר להגישו, רשאי בית המשפט או הרשם להתיר הוכחה בהעתק או בדרך אחרת.
שתי חזקות ראייתיות פועלות לטובת הצוואה. סעיף 21(ב) קובע שצוואה שהופקדה אצל הרשם ונשמרה בפיקדון עד מות המצווה היא ראיה לכאורה לכך שהמצווה עשה אותה, וסעיף 22(ו) קובע חזקה דומה לצוואה בפני רשות.
נטל ההוכחה מוטל על המתנגד לאורך כל הדרך. ראיות נסיבתיות ותחושות משפחתיות אינן מספיקות, ובמיוחד כאשר עומדת מול המתנגד חזקה ראייתית מסעיף 21(ב) או מסעיף 22(ו).
פסק דין, ערעור ומה שביניהם
בסיום ההליך בית המשפט מכריע. הוא רשאי לדחות את ההתנגדות ולתת צו קיום, לקבלה במלואה ולפסול את הצוואה, או לקבלה בחלקה. האפשרות השלישית שכיחה יותר מכפי שנהוג לחשוב, משום שרוב סעיפי הפסילה מנוסחים כמבטלים "הוראת צוואה" ולא את הצוואה כולה.
אם הצוואה נפסלת כולה, העיזבון מחולק לפי צוואה קודמת תקפה, ובהיעדר כזו לפי דיני הירושה על פי דין. על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בהתנגדות ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
לאורך כל הדרך פתוחה גם דרך ההסכמה. הסדר שאליו מגיעים הצדדים, בגישור או במשא ומתן ישיר, מוגש לאישור בית המשפט ומקבל תוקף של פסק דין. בסכסוכי ירושה זו לא פעם התוצאה העדיפה, שכן היא חוסכת שנים והוצאות ומשמרת את מה שנותר מהיחסים.
לפני שמחליטים להיכנס להליך מלא, כדאי לקרוא את המאמר על הסיכונים והעלויות בהתנגדות לצוואה ואת המאמר על מי רשאי להתנגד לצוואה ומה קורה אם ההתנגדות מתקבלת.
סכסוך ירושה נוגע גם בנכסים עצמם, ומכירת דירה או קרקע מתוך העיזבון גוררת שאלות מס נפרדות שכדאי לבדוק מול עורך דין מיסים עוד לפני החלוקה בפועל.
כאשר המנוח היה פרוד או גרוש, מעמדו של בן הזוג לשעבר ברכוש המשותף עשוי להשפיע על היקף העיזבון עצמו, וזו שאלה שמטופלת מול עורך דין גירושין.
שימו לב להבדל בין שתי הערכאות. בית המשפט לענייני משפחה שומע את העדים וקובע ממצאי עובדה ומהימנות, ואילו בית המשפט המחוזי, בערעור, בוחן בעיקר את ההכרעה המשפטית ואינו נוטה להתערב באותם ממצאים. לכן ראיה שלא הוגשה בערכאה הראשונה כמעט אינה ניתנת לתיקון בהמשך.
הגשתם התנגדות והתיק עבר לבית המשפט לענייני משפחה? השלבים הבאים כוללים כתבי טענות, תצהירים וחקירות, וכדאי להיערך אליהם מראש ולא תוך כדי.
שאלות ותשובות
כמה זמן נמשך הליך התנגדות לצוואה?
אין פרק זמן קבוע בחוק. משך ההליך נגזר ממספר הצדדים, ממספר העדים, מהצורך בחוות דעת מומחים ומעומס בית המשפט. הליך שכולל חוות דעת רפואית או בדיקת כתב יד נמשך בדרך כלל זמן רב יותר מהליך המבוסס על מסמכים בלבד.
למי מגישים את ההתנגדות ומי מכריע בה?
ההגשה נעשית לרשם לענייני ירושה. לפי סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה, משהוגשה התנגדות הבקשה מועברת לבית המשפט, ולפי סעיף 151 מדובר בבית המשפט לענייני משפחה, שהוא הגורם שמכריע לגופו של עניין.
האם צריך לצרף תצהיר להתנגדות?
כן. ההתנגדות צריכה להיות מנומקת ולהיתמך בתצהיר מאומת בפני עורך דין שתומך בעובדות הנטענות בה, לצד אישור על תשלום האגרה והעתקים לכל בעלי הדין.
האם ניתן לערער על פסק הדין?
כן. על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בהתנגדות ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
האם אפשר לסיים את הסכסוך בלי משפט?
כן. הצדדים רשאים להגיע להסדר בגישור או במשא ומתן ישיר בכל שלב. כדי שההסדר יחייב, יש להגישו לאישור בית המשפט ולקבל לו תוקף של פסק דין.
האם בית דין רבני יכול לדון בהתנגדות?
רק בהסכמה. סעיף 155 לחוק הירושה מסמיך בית דין דתי שהיה לו שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש לתת צו ירושה או צו קיום צוואה, אך זאת רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך. ברירת המחדל היא בית המשפט לענייני משפחה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
