זכות סירוב ראשונה מכירת מניות: פסיקה תקדימית

פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון דן בשאלה מהותית בדיני חברות ובפרשנות חוזים: האם זכות סירוב ראשונה מכירת מניות, אשר הוענקה לבעלי מניות בהסכם מייסדים, תהיה תקפה גם במקרים בהם ההעברה מתבצעת בעקיפין? מדובר במכירת מניות בחברת אחזקות המחזיקה במניות החברה, ולא במכירה ישירה של מניות החברה עצמה. לעיון נוסף: הבנת ליקויי בנייה וחוזה מכר: פסק דין מנחה.

זכות סירוב ראשונה מכירת מניות הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, לסוגייה זו קיימת חשיבות מעשית רבה. מנגנון זכות הסירוב הראשונה נפוץ מאוד בהסכמי מייסדים ומיזמים משותפים. עקיפתו הפורמלית עלולה לרוקן מתוכן זכויות מהותיות של שותפים עסקיים. בנושא זה קראו גם: מכירת רכב מזויפת: הכרעת בית המשפט במקרה מורכב.

רקע והעובדות המרכזיות בהליך

חברת וש טלקנל בע״מ הוקמה כמיזם משותף של שישה גופים. בנוסף, מטרתה הייתה להפעיל ערוץ טלוויזיה ייעודי בשפה הרוסית. ביום 9.5.2001 נחתם הסכם מייסדים, אשר תוקן ביום 21.5.2001. ההסכם קבע כי חלק מהמייסדים, כמו מרלז תקשורת בע״מ ומגה טי.וי ישראל בע״מ. להרחבה ראו: הסכם פשרה ומגבלות מימוש פסק דין: מדריך משפטי מקיף.

רשאים להחזיק במניות החברה בעקיפין.

אחזקה זו נעשתה באמצעות חברות אחזקה בבעלותם המלאה, מרלז מדיה וטי.וי.אר, בהתאמה. חברות אלו היו חסרות פעילות או נכסים למעט החזקת מניות החברה. סעיף 5.2 להסכם המייסדים העניק לכל בעלי המניות זכות סירוב ראשונה מכירת מניות בחברה. נושא קשור: פתרון סכסוך בנייה: זכות התיקון והפיצויים.

בסוף שנת 2001 ובתחילת שנת 2002 נערכו שתי עסקאות מהותיות. עם זאת, מגה טי.וי הקצתה לחברת וסטה השקעות וניהול בע״מ 90% ממניות טי.וי.אר. כמו כן, מרלז תקשורת מכרה את מלוא אחזקותיה במרלז מדיה לוולדימיר גוסינסקי.

אפריקה ישראל להשקעות בע״מ, שהייתה בעלת מניות בחברה. כתוצאה מכך, טענה כי שתי העסקאות היו למעשה העברה עקיפה של מניות החברה. המפעילה את זכות הסירוב הראשונה שלה. המשיבים, מנגד, טענו כי העסקאות עסקו בהעברת מניות בחברות האחזקה בלבד.

ולכן הן אינן כפופות לזכות הסירוב בהתאם ללשון ההסכם.

השאלה המשפטית שבמוקד

השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הביטוי ״העברת מניות בחברה״ בהסכם המייסדים. לעומת זאת, המפעיל את זכות הסירוב הראשונה, חל רק על העברה ישירה של מניות החברה עצמה. לחלופין, נבחן אם הוא חל גם על העברת השליטה בחברת אחזקות שכל ייעודה הוא החזקת מניות החברה.

שאלה נגזרת נוספת הייתה האם יש להבחין, לעניין זה, בין ״הקצאת מניות״ לבין ״העברת מניות״. לדוגמה, הדיון המשפטי התמקד בפרשנות תכליתית של הוראות ההסכם אל מול פרשנות דווקנית.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בע״א 4857/02 ו-ע״א 5069/02, דחה את הערעורים. לדוגמא, הוא אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי. אשר קבע כי שתי העסקאות כפופות לזכות הסירוב הראשונה. פסק הדין ניתן ביום 14.11.2002 על ידי השופטים ט' שטרסברג-כהן.

י' אנגלרד (כותב פסק הדין) וא' א' לוי.

השופט י' אנגלרד קבע, על בסיס סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973. כלומר, שיש לפרש את הסכם המייסדים לפי אומד דעתם של הצדדים ותכליתו. תכליתה של זכות הסירוב הראשונה היא למנוע כניסת שותף עסקי בלתי רצוי למיזם. השופט אנגלרד הדגיש כי תכלית זו חלה באופן שווה.

תכלית זו תקפה בין אם בעל מניות מחזיק במניות החברה במישרין ובין. אולם, אם הוא מחזיק בהן דרך חברת אחזקות ייעודית. פרשנות דווקנית שהייתה משחררת העברות עקיפות מזכות הסירוב. הייתה מאפשרת עקיפה קלה של הזכות באמצעות הקמת חברת אחזקות פורמלית.

בכך הייתה רוקנה אותה מתוכן, דבר אשר נוגד את עקרונות תום הלב ותכלית החוזה.

בית המשפט דחה את טענת המערערים. אמנם, כי השמטת סעיף מפורש מטיוטת ההסכם מלמדת על כוונה לפטור העברות עקיפות. אותו סעיף שהושמט התייחס לחברות אם פעילות ומגוונות, כמו אפריקה ישראל עצמה. ולא לחברות אחזקה ייעודיות חסרות פעילות עצמאית.

העברת מניותיהן של חברות אחזקה ייעודיות שקולה כלכלית להעברת מניות החברה גופה. לבסוף, בית המשפט אימץ מבחן של ״הרמת מסך״ בין מניות חברת האחזקות למניות החברה.

הרמת מסך: מתי?

מושג ״הרמת מסך״ בדיני חברות מתייחס למצב שבו בית המשפט מתעלם ממעמדה הנפרד של חברה. ואולם, ומטיל אחריות על בעלי המניות שלה באופן אישי. במקרה זה, בית המשפט השתמש בעקרון ״הרמת המסך״ באופן ייחודי.

הוא לא עשה זאת כדי להטיל אחריות, אלא כדי לפרש חוזה ולהבין את מהות העסקאות. יחד עם זאת, כאשר חברת אחזקות קיימת אך ורק לצורך החזקת מניות בחברת יעד. והעברת השליטה בה שקולה כלכלית להעברת מניות חברת היעד, יש לראות את העסקאות כמהותיות.

הבחנה בין הקצאת מניות להעברת מניות

באשר לטענת מגה טי.וי. מאידך, כי מדובר ב״הקצאת מניות״ ולא ב״העברת מניות״, בית המשפט דחה אותה. ההקצאה העבירה בפועל את השליטה ואת רוב הבעלות בחברת האחזקות. מבחינה כלכלית, היא שקולה להעברה ישירה.

אי לכך, בית המשפט החיל את זכות הסירוב הראשונה גם על עסקה זו.

המשמעות המעשית וההלכה

פסק הדין קובע הלכה חשובה לפיה זכויות סירוב ראשונה. מצד שני, והוראות דומות המגבילות העברת מניות בהסכמי מייסדים ובעלי מניות. אינן ניתנות לעקיפה באמצעות שימוש במבנה תאגידי דו-שכבתי של חברות אחזקה ייעודיות. בית המשפט מעדיף את התכלית הכלכלית-מהותית של ההוראה החוזית על פני צורתה המשפטית הפורמלית.

יתרה מכך, הוא מאמץ גישה של ״הרמת מסך״ לצורך פרשנות חוזה. לסיכום, גישה זו מיושמת כאשר המבנה התאגידי נועד להשיג תוצאה זהה מבחינה כלכלית להעברה ישירה. להלכה זו השלכות מעשיות משמעותיות על ניסוח הסכמי מייסדים, מיזמים משותפים והסכמי בעלי מניות.

בנוסף, היא מחייבת עורכי דין המנסחים הוראות זכות סירוב. לאור, וזכות קדימה להביא בחשבון מפורשות גם תרחישים של העברה עקיפה דרך חברות אחזקה. בהיעדר הוראה אחרת, בית המשפט עשוי לפרש את ההגבלה כחלה גם עליהם. לכן, חשוב להקפיד על ניסוח מדויק וברור של הוראות אלו בהסכמים משפטיים.

שאלות ותשובות נפוצות על המקרה

סיכום

פסק הדין בע״א 4857/02. בהתאם, ו-ע״א 5069/02 של בית המשפט העליון מדגיש את עקרון הפרשנות התכליתית בחוזים. במיוחד בהקשר של זכות סירוב ראשונה מכירת מניות. בית המשפט קבע.

כי זכות זו חלה גם על העברות עקיפות של מניות בחברות אחזקה ייעודיות. למעשה, הוא עשה זאת על מנת למנוע עקיפה פורמלית של הוראות חוזיות חשובות. ההלכה מאמצת גישה מהותית של ״הרמת מסך״ בין חברת האחזקות לחברת היעד. היא מחזקת את הוודאות העסקית ומגינה על זכויות בעלי המניות.

לפיכך, מומלץ לכל מי שמעורב בהסכמי מייסדים או הסכמי בעלי מניות. ראשית, ובפרט בניסוח הוראות זכות סירוב, להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני חברות. עורך דין מקצועי יבטיח שההסכם ישקף נאמנה את כוונות הצדדים. וימנע מחלוקות עתידיות בעניין זכות סירוב ראשונה מכירת מניות.