בקצרה: בע״א 5246/91 (גבור סברינה) קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לקזז עודף מקדמות ששולמו בשל הוצאות עודפות (לפי סעיף 181ג' לפקודת מס הכנסה) כנגד חוב במס שבח מקרקעין. הטעם: הגדרת ״מס״ בסעיף 1 לפקודה כוללת מס הכנסה ומס חברות בלבד, ומס שבח אינו נכלל בה. זכות קיזוז בין סוגי מס שונים מחייבת הוראה מפורשת בדין, ואין להסתמך על עקרון קיזוז כללי.
בית המשפט העליון דן בשאלה האם נישום שחייב במקדמות בשל ״הוצאות עודפות״ לפי פקודת מס הכנסה. לפיכך, ושילם מקדמות העולות על חבותו במס הכנסה. רשאי לקזז את העודף כנגד חבותו במס שבח מקרקעין. פסק הדין המכונן קובע עיקרון מרכזי בדיני המיסים. פסק הדין המכונן קובע עיקרון מרכזי בדיני המיסים, לפיו ניתן לבחון את האפשרות לקיזוז מקדמות מס עודפות, בדומה לאופן שבו מתנהלת השגה על שומת מס הכנסה.
העוסק בשאלת הזהות בין מס הכנסה למס שבח לצורכי קיזוז. בנוסף, מדובר בהחלטה משמעותית המבהירה את גבולות הקיזוז בתחום מיסוי מקרקעין. החלטה זו משפיעה באופן ישיר על שאלת הזהות בין מס הכנסה למס שבח לצורכי קיזוז. סקירה רחבה של דיני המס תמצאו אצל עורך דין מיסים.
בפסק דין זה. עם זאת, קובע בית המשפט העליון הלכה משפטית ברורה בנוגע לקיזוז מקדמות על הוצאות עודפות. פסק הדין עוסק באופן ספציפי בשאלה האם מס שבח מקרקעין נכלל בהגדרת ״מס״ בסעיף 181ג' לפקודת מס הכנסה. הוא מספק תשובה חד משמעית המדריכה נישומים ורשויות מס כאחד. בפסק דין זה, העוסק באופן ספציפי בשאלה האם מס שבח מקרקעין נכלל בהגדרת "מס" בסעיף 181ג' לפקודת מס הכנסה, קובע בית המשפט העליון הלכה משפטית ברורה בנוגע לקיזוז מקדמות על הוצאות עודפות, כפי שניתן לראות גם בניתוח של עבירות מס וזיוף בחברה משפחתית: ניתוח פסק דין והשלכות.
| סוגיה | מה נקבע |
|---|---|
| הגדרת ״מס״ בסעיף 1 לפקודה | כוללת מס הכנסה ומס חברות בלבד, ולא מס שבח מקרקעין |
| קיזוז עודף מקדמות (ס' 181ג') | אינו חל על חוב במס שבח מקרקעין |
| תנאי לזכות קיזוז | הוראה מפורשת בדין המהותי; אין עיקרון קיזוז כללי בין סוגי מס |
| ס' 48ב' לחוק מס שבח | משווה שבח להכנסה רק לעניין שיעורי המס והזיכויים, לא לכל דבר ועניין |
רקע עובדתי: המערערת וחובות המיסים
המערערת, חברת ״גבור סברינה מפעלי טכסטיל בע״מ״. כתוצאה מכך, שילמה בשנות המס 1986 ו-1987 מקדמות בשל הוצאות עודפות. היא פעלה מכוח סעיף 181ב'(א) לפקודת מס הכנסה. בשלהי 1987, למערערת לא הייתה הכנסה חייבת במס הכנסה.
אולם, היא מכרה באותה שנה נכס מקרקעין וחויבה בתשלום מס שבח.
המערערת ביקשה לקזז את עודף המקדמות ששילמה בגין ההוצאות העודפות. לעומת זאת, היא רצתה לקזז אותן כנגד חבותה במס שבח מקרקעין. פקיד השומה סירב להתיר את הקיזוז, ובית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אישר את סירובו. מכאן, המערערת הגישה ערעור לבית המשפט העליון.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בתיק עמ״ה 27/90, על ידי כבוד השופט א. לדוגמה, פלפל.
השאלה המשפטית המרכזית: הגדרת ״מס״ לצורך קיזוז מקדמות
השאלה המשפטית העיקרית שעמדה בפני בית המשפט העליון, בע״א 5246/91. לדוגמא, הייתה פרשנות המונח ״מס״ בסעיף 181ג' לפקודת מס הכנסה. סעיף זה מאפשר קיזוז עודף מקדמות על הוצאות עודפות כנגד מס בשנים הבאות. בית המשפט נדרש לבדוק האם המונח כולל גם את מס שבח מקרקעין.
או שהוא מוגבל למס הכנסה ומס חברות בלבד.
הבנת הגדרה זו קריטית להבנת גבולות הקיזוז. כלומר, היא משליכה ישירות על תכנוני מס ועל חבות מס במקרים דומים. על כן, פסק הדין מציע בהירות בסוגייה משפטית מורכבת זו. הוא מסייע בנישומים להבין את זכויותיהם וחובותיהם.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון, לפני כבוד הנשיא מ. אולם, שמגר והשופטים ת. אור וא. מצא, דחה את הערעור שגבור סברינה הגיש מפעלי טכסטיל בע״מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים.
ביום 03.07.1994. אמנם, הנשיא שמגר קבע כי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר ״מס הכנסה״ או ״מס״ ככולל. אך ורק מס הכנסה ומס חברות. מס שבח מקרקעין אינו נכלל בהגדרה זו.
על כן, בית המשפט קבע כי הוראת סעיף 181ג' לפקודה. ואולם, המאפשרת קיזוז עודף מקדמות על הוצאות עודפות, אינה חלה על מס שבח. הוא הדגיש כי זכות קיזוז מחייבת הוראה מפורשת בדין המהותי. הנישום אינו יכול להסתמך על זכות קיזוז כללית בין חובות מס שונים.
הוצאות עודפות ככלי מרתיע
יתרה מכך, בית המשפט הדגיש כי מקדמות על הוצאות עודפות נועדו לשמש ככלי מרתיע. יחד עם זאת, התרת קיזוזן כנגד מס שבח הייתה מנוגדת ללשון החוק ולתכליתו. הנשיא שמגר הוסיף הערת אגב חשובה. לטעמו, ראוי היה שהמחוקק יאפשר קיזוז כאמור.
עם זאת, המצב המשפטי הקיים אינו מתיר זאת.
הבחנה בין מס שבח למס הכנסה
בית המשפט התייחס גם לסעיף 48ב' לחוק מס שבח מקרקעין. מאידך, סעיף זה קובע כי לעניין שיעורי המס והזיכויים ממנו יראו את השבח כחלק מההכנסה החייבת. אולם, בית המשפט הבהיר. כי אין בכך כדי להשוות באופן מלא בין שבח להכנסה לכל דבר ועניין. בית המשפט אמנם הבהיר כי אין בכך כדי להשוות באופן מלא בין שבח להכנסה לכל דבר ועניין, אך במקרים מסוימים, כמו בפרשת פרומדיקו, ניתן היה לראות מקרים של תכנון מס אגרסיבי עם זיכוי מלא.
הוא קבע שההשוואה נעשית רק לצורך קביעת שיעור המס. מצד שני, כמו כן, בית המשפט ציין. כי מקום בו המחוקק רצה לקבוע שדין שבח לכל דבר ועניין כדין הכנסה חייבת. הוא קבע כך במפורש.
דוגמאות לכך כוללות את סעיף 28(1) לפקודה לעניין קיזוז הפסדים. לסיכום, וסעיף 92(א) לפקודה לעניין קיזוז רווח הון.
המשמעות המעשית של פסק הדין על קיזוז מקדמות
פסק הדין מבהיר כי לצורך קיזוז מקדמות ותשלומי מס בין הסדרי מיסוי שונים. לאור, נדרשת הוראה מפורשת בחוק המתירה זאת. לכן, אין להסתמך על עקרון קיזוז כללי בין חובות מס שונים. הפסיקה מבחינה בבירור בין מס הכנסה למס שבח מקרקעין לצורך הגדרת ״מס״ בהקשר של הוראות קיזוז ספציפיות.
פסק הדין ממשיך לשמש אסמכתא חשובה בדיני המיסים בשאלות של קיזוז חובות מס ממקורות שונים. בהתאם, הוא מדריך נישומים כיצד לתכנן את ענייני המיסים שלהם בצורה נכונה. בנוסף, הוא מסייע להבין את ההשלכות של הוצאות עודפות על חבות המס הכוללת. כמו כן, הוא מדגיש את החשיבות של התייעצות עם עורך דין מיסים.
השלכות רוחביות וטיפים מעשיים לנישומים
לפיכך, פסק הדין בעניין גבור סברינה מפעלי טכסטיל בע״מ מדגיש את הצורך בערנות מצד נישומים. למעשה, עליהם להיות מודעים להבחנות המשפטיות בין סוגי מס שונים. נישומים רבים, במיוחד חברות, עשויים לשלם מקדמות על הוצאות עודפות. הוצאות אלו יכולות לנבוע מפעילות עסקית שוטפת.
עם זאת, חברות אלו עלולות למצוא עצמן עם עודף מקדמות במקרה של חוסר הכנסה חייבת במס הכנסה.
אם כן, חשוב להבין כי במצב כזה. ראשית, עודף המקדמות לא יוכל לשמש לקיזוז חובות מס שבח מקרקעין. על כן, נישומים המבצעים עסקאות מקרקעין צריכים לתכנן את חבות המס שלהם מראש. הם צריכים לקחת בחשבון את ההגבלות על קיזוז מקדמות.
התייעצות עם עורך דין מיסים יכולה למנוע טעויות יקרות ולמקסם את היעילות הפיננסית.
לתשומת לב: ההלכה שנקבעה בע״א 5246/91 עומדת בתוקפה, וקיזוז חוצה-מיסים עדיין מחייב הוראה מפורשת בחוק. הנשיא שמגר ציין בהערת אגב כי ראוי היה שהמחוקק יאפשר קיזוז מסוג זה, אך כל עוד אין הוראה כזו, המצב המשפטי אינו מתיר אותו.
-
מפו את יתרות המקדמות שלכם: בדקו אם שילמתם מקדמות על הוצאות עודפות ואם נותר עודף מעל חבות מס ההכנסה.
-
אל תניחו קיזוז חוצה-מיסים: עודף מקדמות לא יקוזז אוטומטית כנגד מס שבח, אלא אם יש לכך הוראה מפורשת בדין.
-
תכננו את חבות מס השבח מראש: לפני עסקת מקרקעין, בדקו את החבות הצפויה ואת מקורות התשלום, בלי להסתמך על עודף המקדמות.
-
היוועצו בעורך דין מיסים: לבחינת אפשרויות הקיזוז והשומה, ולמניעת טעויות תכנון יקרות.
הגדרות ומושגים עיקריים בנוגע לקיזוז מקדמות על הוצאות עודפות
-
הוצאות עודפות: הוצאות שאינן מותרות בניכוי מההכנסה החייבת במס, או שעולות על הסכומים שנקבעו כמותרים בניכוי. המחוקק רואה בהן כחלק אינטגרלי מההכנסה החייבת.
-
מקדמות על הוצאות עודפות: תשלום מקדמי הנדרש מנישומים שהוציאו הוצאות עודפות. הוא נועד להרתיע ולצמצם את היקף ההוצאות הבלתי מוכרות.
-
מס שבח מקרקעין: מס המוטל על רווח הון שנוצר ממכירת מקרקעין. יש לו חוקים ותקנות ייחודיים.
-
קיזוז מס: האפשרות להפחית חוב מס אחד באמצעות זכות לסכום עודף ששולם במס אחר. קיזוז דורש בדרך כלל הוראה מפורשת בחוק.
הבנת מושגים אלו חיונית לכל מי שמעורב בעסקאות מקרקעין. היא חשובה גם לכל מי שנדרש להתמודד עם תשלומי מס מורכבים. היא מאפשרת קבלת החלטות מושכלות בתחום המיסוי. מכאן, עולה הצורך בייעוץ משפטי מקצועי.
אזהרה: אל תסתמכו על עודף מקדמות ששילמתם בגין הוצאות עודפות ככיסוי לחוב מס שבח בעסקת מקרקעין. כפי שנקבע בפסק הדין, קיזוז כזה אינו מותר, ותכנון שגוי עלול להותיר אתכם עם חוב מס בלתי צפוי בתוספת ריבית והצמדה.
שאלות ותשובות נפוצות
מה נפסק בע״א 5246/91 (גבור סברינה)?
בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לקזז עודף מקדמות ששולמו בשל הוצאות עודפות כנגד חוב במס שבח מקרקעין, משום שהגדרת ״מס״ בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה כוללת מס הכנסה ומס חברות בלבד.
מהן מקדמות על הוצאות עודפות?
תשלום מקדמי הנדרש מנישומים שהוציאו הוצאות שאינן מותרות בניכוי או שעולות על הסכומים המותרים. הן נועדו להרתיע ולצמצם את היקף ההוצאות הבלתי מוכרות.
מדוע אי אפשר לקזז מול מס שבח?
משום שזכות קיזוז בין סוגי מס שונים מחייבת הוראה מפורשת בדין המהותי. מס שבח אינו נכלל בהגדרת ״מס״ שבפקודה, ואין עיקרון קיזוז כללי בין חובות מס שונים.
מה קובע סעיף 48ב' לחוק מס שבח?
הוא רואה את השבח כחלק מההכנסה החייבת רק לעניין שיעורי המס והזיכויים, ולא לכל דבר ועניין. לכן אין בו כדי להשוות שבח להכנסה לצורך זכות קיזוז המקדמות.
האם ההלכה עדיין רלוונטית?
כן. פסק הדין ממשיך לשמש אסמכתא בדיני המיסים בשאלות של קיזוז חובות מס ממקורות שונים, ומדגיש שקיזוז חוצה-מיסים מחייב הוראה מפורשת בחוק.
מה כדאי לעשות לפני עסקת מקרקעין?
לתכנן מראש את חבות מס השבח ואת מקורות התשלום, בלי להסתמך על עודף מקדמות, ולהיוועץ בעורך דין מיסים כדי למנוע טעויות תכנון יקרות.
סיכום
פסק הדין ע״א 5246/91, גבור סברינה מפעלי טכסטיל בע״מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים. מבהיר חד משמעית כי לא ניתן לקזז מקדמות על הוצאות עודפות. כנגד חוב במס שבח מקרקעין. בית המשפט העליון, בהרכב הנשיא מ.
שמגר והשופטים ת. אור וא. מצא, דחה את הערעור. וקבע כי ההגדרה של ״מס״ בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה אינה כוללת מס שבח.
על כן, קיזוז מקדמות על הוצאות עודפות מול חוב במס שבח אינו מתאפשר. זאת בשל העדר הוראה מפורשת בחוק. פסק הדין מהווה אבן יסוד בהבנת ההבחנה בין סוגי המיסים השונים. הוא מחייב נישומים ויועצי מס לתכנן בקפידה את ענייני המיסוי שלהם.
במקרים מורכבים, פנייה לעורך דין המתמחה בדיני מיסים היא חיונית על מנת להבטיח עמידה בהוראות החוק. ומיקסום זכויות.
מתכננים עסקת מקרקעין או מתמודדים עם עודף מקדמות וחבות מס שבח? לתכנון נכון של חבות המס ובחינת אפשרויות הקיזוז והשומה, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


