חזקת שיתוף לזוג שנישא בחו״ל: זכויות רכוש של עולים חדשים

האם אישה זכאית למחצית מהרכוש כאשר בני הזוג נישאו מחוץ לארץ ועלו לארץ? חזקת שיתוף לזוג שנישא בחו״ל קובעת כי היא זכאית לשיתוף מלא בנכסים שנצברו, גם כאשר הנישואין נערכו בחו״ל. בנוסף, העלייה לארץ יוצרת הסכמה מכללא לשיתוף קנייני.

סוגיית חלוקת הרכוש בין בני זוג שעלו לארץ מעוררת שאלות מורכבות בדיני המשפחה. לפיכך, פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון קבע. לפיכך, כי חלה חזקת שיתוף לזוג שנישא בחו״ל כאשר מתקיימים אורח חיים תקין ומאמץ משותף. מאמר זה מנתח את ההכרעה העקרונית.

החוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג-1973, מסדיר את המשטר הרכושי של זוגות רבים. בנוסף, סעיף 15 לחוק קובע הוראה מיוחדת בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי. בנוסף, לפיה על יחסי הממון חל דין מקום המושב בעת עריכת הנישואין.

עם זאת, סעיף זה מעניק לבני הזוג חופש פעולה רחב. עם זאת, ומאפשר להם לקבוע הסכם משטר רכושי אחר לפי מקום מושבם החדש. זאת יצרה מתח משפטי כבד בין שמירה על זכויות קודמות לבין עקרון השוויון.

בנוסף, הפסיקה בארץ פיתחה לאורך השנים את חזקת השיתוף. כתוצאה מכך, חזקת שיתוף קובעת. כתוצאה מכך, כי רכוש שנצבר במאמץ משותף שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים. הדבר חל בעיקר על זוגות שנישאו לפני שנת 1974.

דנ״א 1558/94 ויקטוריה נפיסי נ' סימנטוב נפיסי: הרקע העובדתי

בני הזוג ויקטוריה וסימנטוב נפיסי נישאו בפרס בשנת 1944 וחיו שם קרוב לארבעים שנה. לעומת זאת, במהלך שנות נישואיהם גידלו חמישה ילדים וצברו נכסים שונים. בשנת 1979, בסמוך לעליית שלטון חומייני. ביקר הבעל בארץ ורכש חנות בתל אביב שנרשמה על שמו בלבד.

בשנת 1983 עלו בני המשפחה לארץ כדי להשתקע בה לצמיתות. לדוגמה, המשפחה רכשה דירת מגורים משותפת בחולון שנרשמה על שם שני בני הזוג. במקביל, הבעל פתח שני חשבונות בנק על שמו בלבד והפקיד בהם 320,000 דולר שהביא מעירו.

בשנת 1987 נוצר קרע עמוק ביחסי בני הזוג. לדוגמא, בעקבות זאת, פנתה האישה לבית המשפט המחוזי ודרשה פסק דין הצהרתי. היא תבעה בעלות במחצית החנות ובמחצית הכספים שבחשבונות הבנק.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת האישה במלואה מכוח חזקת השיתוף. אולם, בית המשפט העליון קיבל בערעור ראשון את עמדת הבעל וביטל את השיתוף. כלומר, וקבע כי סעיף 15 לחוק מפנה לדין הפרסי, שלא הוכח על ידי האישה.

טענות הצדדים בדיון הנוסף בעליון

הוא הציגה כי אורח חייהם המשותף מעיד על כוונת שיתוף ברורה בכל הנכסים. בנוסף, התאזרחות בארץ משקפת רצון לאמץ את עקרונות הצדק והשוויון המקומיים.

• בני הזוג חיו בהרמוניה במשך למעלה מארבעים שנה תוך מאמץ משפחתי משותף.
• החנות והכספים נועדו להבטיח את עתיד המשפחה לאחר העלייה.
• אין להפלות עולים חדשים לעומת זוגות שנישאו בארץ באותה תקופה.
• סעיף 15 מאפשר הכרה בהסכם מכללא לשיתוף ללא צורך בהסכם כתוב.

הבעל טען כי יש להחיל באופן דווקני את הוראות סעיף 15. אולם, הוא נימק כי הדין הפרסי קובע הפרדה רכושית מלאה. והעברת המושב לארץ אינה וויתור על זכויות קיבוש.

• הנכסים נרשמו על שמו בלבד ומקורם בעסקיו הבלעדיים בחוץ לארץ.
• האישה לא הוכיחה כי הדין הזר מעניק זכויות קנייניות ברכוש הרשום על שמו.
• סעיף 15 דורש הסכם ממון מפורש ומאושר לשינוי הדין הזר.
• המעבר לארץ אינו מהווה ויתור על זכויות קיבוש.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופטים

בית המשפט העליון בירושלים פסק בהרכב מורחב של תשעה שופטים. אמנם, בהם הנשיא א' ברק והמשנה לשופטת ש' לוין. ברוב של שבעה שופטים, בית המשפט קיבל את עתירת האישה.

השופטים קבעו כי האישה זכאית למחצית מהזכויות בחנות ולמחצית מהכספים שבשני חשבונות הבנק. בנוסף, החייבו את הבעל לשלם שכר טרחת עורך דין של 10,000 ש״ח.

השופט א' גולדברג הציע לראות בארץ את מקום מושבם של בני הזוג כבר בשנת 1979. ואולם, מכיוון שהכוונה לעלות לארץ הייתה ברורה. הוא סיכם כי קיים הסכם מכללא לשיתוף ברכוש.

הנשיא א' ברק קבע כי כללי ברירת הדין ניתנים להתנאה. יחד עם זאת, כאשר זוג עולה לארץ ומקיים תנאי חיים משותפים. קמה הסכמה משתמעת להחיל משטר שיתוף מקומי על כלל הנכסים שנצברו.

השופט מ' חשין ביסס את עמדתו על עקרון השוויון כעקרון-על חוקתי. מאידך, והדגיש כי החברה אינה יכולה לאפשר נישול של אישה מנכסים שנצברו במשך ארבעים שנות עמל. השופטים ט' שטרסברג-כהן, ד' דורנר. ש' לוין ות' אור הצטרפו לקביעה כי חזקת שיתוף לזוג שנישא בחו״ל חלה.

שופטי המיעוט (א' מצא וצ' טל) טענו כי יש לדחות את העתירה. מצד שני, בטענה שסעיף 15 מחייב הוכחה פוזיטיבית של הדין הזר או הצגת הסכם ממון רשמי. עם זאת, רוב השופטים קבעו אחרת.

השוואת גישות השופטים בהליך

משמעות ההלכה עבור זוגות שעלו לארץ

פסק הדין שינוי משמעותי את מעמדם של עולים חדשים בענייני רכוש. לסיכום, המעבר לארץ יוצר נקודת מפנה משפטית ביחסי הממון. בתי המשפט אינם דורשים עוד הוכחת דין זר.

ההכרעה מונעת מצב שבו בן זוג אחד נותר חסר כל לאחר עשרות שנות נישואין. המשפט מעניק עדיפות לערכי השוויון והגינות פנימיים על פני כללים טכניים של המשפט הבינלאומי הפרטי.

כתוצאה מכך, זוגות שעלו לארץ כפופים כעת למשטר שיתוף שוויוני. הן לגבי נכסי מקרקעין והן לגבי זכויות פיננסיות. כולל חסכונות וחשבונות בנק הרשומים על שם אחד הצדדים.

אזהרה: כאשר נכסים נרכשו לפני הנישואין או התקבלו בירושה, לא תחול חזקת שיתוף באופן אוטומטי. יש לבחון כוונת שיתוף ספציפית לכל נכס.

מה עושים במקרה של סכסוך רכושי בנישואי חוץ

1. איסוף מסמכים פיננסיים. רכז דפי חשבון, אישורי הפקדות ומסמכי רכישה של נכסים בארץ ובחו״ל.
2. בדיקת מועדי הנישואין והעלייה. אמת את תאריך הנישואין ואת מועד ההשתקעות הרשמי בארץ.
3. איתור נכסים עסקיים ופרטיים. בדוק רישומי מקרקעין, זכויות בחברות וחשבונות בנק.
4. בחינת עריכת הסכם ממון. אם קיימת הסכמה הדדית, עדיף לעגן את חלוקת הרכוש בהסכם ממון מאושר כחוק.
5. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין מומחה יבחן את נסיבות המקרה ויגבש אסטרטגיה מותאמת.

שאלות ותשובות

סיכום והמלצות מעשיות

פסק הדין בדנ״א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי עיגן את זכותם של עולים לשוויון מלא בחלוקת הרכוש המשפחתי. בית המשפט העליון הכריע. כי חזקת שיתוף לזוג שנישא בחו״ל חלה על בני זוג שעלו לארץ. ודחה את הגישה שמעדיפה משטרים רכושיים זרים.

כאשר מתעוררת מחלוקת רכושית מורכבת בעלת זיקה בינלאומית. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני כדי להבטיח את מלוא הזכויות.