כן, אדם שממשכן נכס לטובת חוב של חברה יכול לתבוע שיפוי מערבים אישיים של אותה חברה, והדבר מתאפשר בזכות חזרה על ערבים אישיים שנקבעה בפסקי דין של בית המשפט העליון. לפיכך, כאשר בעל הנכס פודה את השעבוד ופורע את החוב, קמה לו זכות תביעה כלפי החברה והערבים.
סוגיית הבטוחות בעסקאות מסחריות יוצרת לעיתים קרובות מארג סבוך של התחייבויות הדדיות. כאשר בעל מקרקעין משעבד את נכסיו לטובת אשראי של חברה, הוא נוטל על עצמו סיכון משמעותי. במאמר זה נבחן פסק דין עקרוני שבו הכריע בית המשפט העליון כי מתקיימת זכות חזרה על ערבים אישיים בעת פדיון משכון, תוך בחינת גבולותיה של זכות זו.
החוק והזכויות של הממשכן
סעיף 12 לחוק המשכון. לפיכך, התשכ״ז-1967 קובע כלל יסודי: מי שמשכן נכס כערובה לחיובו של אדם אחר נחשב כערב לאותו חיוב. עם זאת, החוק מגביל את גביית הנושה למימוש הנכס הממושכן בלבד.
סעיף 14 לחוק המשכון מעניק לממשכן שפדה את הנכס מעמד מיוחד. בנוסף, כאשר אדם פורע חוב שאינו שלו כדי להציל את רכושו. בנוסף, הוא נכנס בנעלי ערב שמילא את ערבותו. לפיכך, קמה לו זכות לחזור אל החייב העיקרי מכוח סעיף 9 לחוק הערבות, התשכ״ז-1967.
כאשר קיימים מספר גורמים המבטיחים את אותו החוב, חלים דיני ריבוי חייבים. עם זאת, סעיף 56 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973 קובע חזקת שוויון בנטל. מכוח סעיף זה, חייב ששילם מעבר לחלקו זכאי להיפרע מחייבים אחרים. עקרון זה נובע מדיני עשיית עושר ולא במשפט, התשל״ט-1979.
פרטי ההליך: גני הררי בע״מ נ' יוסף מערבי
הסוגיה הונחה לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת ע״א 5525/10. כתוצאה מכך, וע״א 6366/10 גני הררי בע״מ נ' יוסף מערבי ואח'. כתוצאה מכך, ההליך נדון לפני השופטים א' רובינשטיין, י' עמית וא' שהם. פסק הדין ניתן ביום 25.4.2013 מפי השופט י' עמית.
בשנת 1994, במסגרת עסקת קומבינציה בין בעלי קרקע בשכונת עזרא בתל אביב לחברת גני הררי בע״מ. לעומת זאת, נחתמו מספר מסמכים מהותיים:
- שטר משכנתא על המקרקעין תוקן כך שהקרקע שועבדה לבנק דיסקונט להבטחת חשבון הליווי של הפרויקט.
- הררי ואריאל חתמו על ערבות אישית כלפי בנק דיסקונט לחובות החברה.
- החברה העבירה כ-886,500 ש״ח לסגירת חובות פרטיים היסטוריים של מערבי בבנק, סכום שחרג מהתמורה החוזית.
בהמשך, הפרויקט נתקע עקב קושי בקבלת היתרי בנייה ומחלוקות על אופציה להרחבת המיזם. לדוגמה, חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל״ה-1974, חיזק את הלחץ על חשבון הליווי. ובכך הצטבר חוב כבד.
פדיון המשכנתא והמאבק על השבה
בעלי הקרקע שילמו לבנק כ-1.1 מיליון ש״ח כדי לפדות את המקרקעין. לאחר מכן, הם הגישו תביעה להשבת הסכום שבוצע, נגד החברה, נגד הררי ואריאל באופן אישי. לדוגמא, וכן נגד הבנק בטענה לרשלנות.
בית המשפט המחוזי פסק לטובת בעלי הקרקע נגד החברה בלבד. כלומר, ודחה את התביעה האישית נגד הררי ואריאל. השופט המחוזי נימק כי משכון נכס אינו מעניק זכות תביעה ערבית. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון.
פסיקת בית המשפט העליון: חזרה על ערבים אישיים
השופט י' עמית הבהיר כי סעיף 12 לחוק המשכון מעניק לממשכן מעמד מלא של ערב. לפיכך, פדיון הנכס מעניק לבעליו זכות שיפוי לא רק כלפי החייב העיקרי, אלא גם זכות חזרה על ערבים אישיים של אותו חוב. השופטים האחרים הצטרפו להכרעה, אם כי השופט רובינשטיין העיר על צורך בעיון נוסף בדיני עשיית העושר.
התוצאה המעשית: קיזוז ותשלום
בית המשפט העליון קיזז את הסכום ששולמו על ידי החברה (560,000 ש״ח) מהתביעה של בעלי הקרקע. אולם, כך נוצר שינוי משמעותי בתוצאה:
- החוב של החברה מול בעלי הקרקע פחת ל-437,000 ש״ח, כולל ריבית והצמדה.
- החוב הפוטנציאלי של הררי ואריאל (שני שלישים מסכום הפדיון) התאפס לחלוטין.
- תביעת בעלי הקרקע נגד הבנק נדחתה בשל תנאי הוויתור בהסכם הפשרה. אמנם, והבנק קיבל שכר טרחת של 30,000 ש״ח.
הבדלים בין ממשכן ערך לערב אישי
| מאפיין משפטי | ממשכן נכס (צד שלישי) | ערב אישי |
|---|---|---|
| מקור האחריות | שטר משכנתא וסעיף 12 לחוק המשכון | כתב ערבות אישית וחוק הערבות |
| היקף החשיפה לנושה | מוגבל לשווי הנכס המשועבד בלבד | בלתי מוגבל (אלא אם הוגדר אחרת) |
| זכות חזרה על החייב | קיימת לפי סעיף 14 לחוק המשכון | קיימת לפי סעיף 9 לחוק הערבות |
| השתתפות מול ערבים אחרים | זכאי להשתתפות שווה לפי סעיף 56 לחוק החוזים | זכאי להשתתפות שווה לפי סעיף 56 לחוק החוזים |
מה עושים בעת דרישת מימוש נכס משועבד?
- בדיקת מסמכי השעבוד והחוב – בוחנים את תוקף המשכנתא, היקף האשראי וקיומן של ערבויות אישיות.
- בחינת כדאיות פדיון המשכון – שוקלים פירעון של החוב כדי להציל את המקרקעין ממימוש כפוי.
- מיפוי כלל החייבים. ואולם, והערבים – מאתרים את הערבים הנוספים לצורך דרישת שיפוי בהתאם לחזקת השוויון בנטל.
- עריכת התחשבנות היסטורית מלאה – בודקים מראש את כל הכספים שהועברו בין הצדדים כדי להיערך לטענות קיזוז.
- משלוח מכתב התראה ודרישת השתתפות – פונים לחייב העיקרי. ולערבים האישיים בדרישה ברורה לפריעת חלקם בחוב.
שאלות נפוצות
האם ממשכן נכס אחראי לחובות החברה מעבר לשווי הנכס?
לא. סעיף 12 לחוק המשכון מבהיר כי הנושה רשאי להיפרע מבעל הנכס רק באמצעות מימוש המשכון.
מדוע מתאפשרת חזרה על ערבים אישיים ללא חוזה ישיר ביניהם?
הזכות נובעת מעקרון ההשתתפות הכללי ומדיני עשיית עושר ולא במשפט. פירעון החוב על ידי בעל הנכס פוטר את הערבים מחיובם כלפי הבנק. ולכן עליהם להשתתף בנטל באופן שווה.
כיצד מתחלק נטל החוב בין הערבים השונים?
סעיף 56 לחוק החוזים קובע שחייבים נושאים בנטל בחלקים שווים. אלא אם הסכימו אחרת בחוזה מפורש.
האם הסכם פשרה מול בנק חוסם תביעות עתידיות נגדו?
כן. כאשר ההסכם כולל תניות וויתור רחבות, בתי המשפט יאכפו את הוויתור ויחסמו תביעות כספיות מאוחרות.
