קרן השתלמות שנצברה במהלך חיי הנישואין נחשבת נכס בר איזון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, גם אם היא רשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד. חלוקתה נעשית בדרך כלל לפי היתרה הצבורה במועד הקרע, כלומר במועד שבו נפסקה השיתופיות הכלכלית בין הצדדים. ניתן לחלק את הקרן בפדיון וחלוקת התמורה, או להשאיר אותה על שם בעל החשבון תוך קיזוז שוויה מנכס אחר.
כשזוג מתגרש, תשומת הלב בחלוקת הרכוש בגירושין מופנית כמעט תמיד לדירת המגורים ולקרן הפנסיה. קרן ההשתלמות נשארת בצד, ולעיתים קרובות היא הנכס הפיננסי השני בגודלו של המשפחה. ההתעלמות ממנה עלולה לעלות עשרות אלפי שקלים לבן הזוג שאינו רשום כבעל החשבון, במיוחד כשמדובר בקרן ותיקה שנצברה לאורך שנים.
חשוב להבחין בין קרן השתלמות לבין קרן פנסיה. קרן פנסיה היא חיסכון פנסיוני ארוך טווח, וחלוקת קרן פנסיה בגירושין נעשית לרוב בחישוב אקטוארי מורכב או בהפניית חלק מהקצבה העתידית לבן הזוג. קרן השתלמות, לעומת זאת, היא חיסכון נזיל יחסית לטווח בינוני, שניתן למשוך אותו בתנאים מסוימים ושכפוף לכללי מיסוי משלו. ההבדל הזה משנה לגמרי את דרך החלוקה המעשית, ולכן הוא ראוי לטיפול נפרד ולא כהערת שוליים במסגרת דיון בפנסיה. במאמר זה נפרט כיצד מאתרים את הקרן, כיצד קובעים את המועד הקובע, ואילו חלופות חלוקה עומדות לרשות הצדדים בליווי עורך דין גירושין שמכיר את הצד הפיננסי של איזון המשאבים.
קרן השתלמות כנכס בר איזון
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שעם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים מסוימים שהוחרגו במפורש, כגון נכסים שהיו לאחד מהם ערב הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה. לפיכך, קרן השתלמות אינה נכללת בחריגים. ולכן החלק שנצבר בה במהלך הנישואין הוא נכס משותף לכל דבר ועניין.
הרישום על שם אחד מבני הזוג אינו משנה את התוצאה. בנוסף, בקרן השתלמות של שכיר, ההפקדות מגיעות משני מקורות: חלק העובד המנוכה מהשכר, וחלק המעסיק. שני החלקים הם פרי עבודתו של בן הזוג במהלך התקופה המשותפת. ולכן שניהם נכללים במסת הנכסים לאיזון.
גם הרווחים שנצברו על ההפקדות עד המועד הקובע נכללים.
מה כן עשוי לצאת מהחלוקה
יש מקרים שבהם חלק מהיתרה אינו בר איזון. עם זאת, אם הקרן נפתחה שנים לפני הנישואין, היתרה שנצברה עד מועד הנישואין שייכת לבעל החשבון. ורק הצבירה שמעבר לה מתחלקת. באופן דומה, סכומים שהופקדו לקרן לאחר מועד הקרע, מתוך שכר של תקופה שלאחר הפרידה.
אינם חלק ממסת האיזון. כתוצאה מכך, הפרדה כזו דורשת דוח יתרות מפורט מהגוף המנהל, לא רק צילום מסך של היתרה הנוכחית.
המועד הקובע: מועד הקרע לעומת מועד הגירושין
אחת השאלות שמייצרות את מרבית המחלוקות היא לפי איזה תאריך מחשבים את היתרה. לעומת זאת, הפסיקה נוהגת לקבוע את מועד הקרע. כלומר את הנקודה שבה הסתיימה בפועל השיתופיות הכלכלית בין בני הזוג. ולא בהכרח את מועד הגט או את מועד פסק הדין.
הפער בין שני המועדים יכול להימשך שנים. לדוגמה, ובקרן פעילה שממשיכה לקבל הפקדות חודשיות הפער הזה שווה כסף רב.
מועד הקרע נלמד מנסיבות עובדתיות: מועד עזיבת הבית, פתיחת חשבונות בנק נפרדים. לדוגמא, הפסקת ניהול משק בית משותף, מועד הגשת התביעה הראשונה. כל צד עשוי לטעון למועד שנוח לו. ולכן כדאי לאסוף מראש אסמכתאות שמעגנות את התאריך שאתם טוענים לו.
| מאפיין | קרן השתלמות | קרן פנסיה |
|---|---|---|
| אופי החיסכון | חיסכון לטווח בינוני, נזיל בתנאים מסוימים | חיסכון פנסיוני ארוך טווח לגיל פרישה |
| דרך החלוקה המקובלת | חלוקת היתרה הכספית הצבורה למועד הקרע | חלוקת זכויות עתידיות, לעיתים בחישוב אקטוארי |
| מועד מימוש בפועל | אפשרי יחסית מוקדם, בכפוף לכללי הקרן | בדרך כלל רק עם הגיע בן הזוג לגיל פרישה |
| שאלת המיסוי | מרכזית, כי משיכה מוקדמת עלולה לשלול הטבת מס | רלוונטית בעיקר בשלב קבלת הקצבה |
| צורך במומחה חיצוני | לרוב רואה חשבון לחישוב יתרות ומס | לרוב אקטואר לחישוב שווי הזכויות |
ההבדל בין קרן של שכיר לקרן של עצמאי
בקרן השתלמות של שכיר, ההפקדה מתבצעת דרך המעסיק ומורכבת מחלק העובד ומחלק המעסיק. כלומר, הזרם קבוע יחסית, ומכאן שקל לשחזר את קצב הצבירה ולחשב מה נצבר עד מועד הקרע. בקרן של עצמאי, לעומת זאת, ההפקדה תלויה בהחלטת בעל העסק ובתזרים שלו. והיא עשויה להיות בלתי סדירה לחלוטין: שנה עם הפקדה גדולה בסוף השנה.
ואחריה שנתיים ללא הפקדה כלל.
ההבדל הזה חשוב בשני מובנים. ראשית, מבחינת ראיות. אולם, בקרן של עצמאי קשה יותר לחלץ תמונה מסודרת ולעיתים נדרשת בדיקה מול הדוחות השנתיים. שנית, מבחינת סיכון.
בן זוג עצמאי יכול להאט או להפסיק הפקדות לקראת הפרידה ולהסיט כספים לאפיקים אחרים. אמנם, כשיש חשד כזה, אפשר לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים ולעקוב אחר תנועות בתקופה הרלוונטית.
מועד נזילות והשפעתו על החלוקה
קרן השתלמות הופכת נזילה בתום תקופת חיסכון הקבועה בדין ובתקנון הקרן, ובמקרים מסוימים מוקדם יותר. ואולם, למשל לצורך השתלמות מקצועית או במצבים אישיים חריגים. כשהקרן עדיין אינה נזילה במועד הגירושין. החלוקה בפועל נדחית או שנעשית בדרך של קיזוז מנכס אחר.
עדיף לברר את מועד הנזילות המדויק מול הגוף המנהל לפני שמנסחים סעיף בהסכם. יחד עם זאת, כדי שההסכם לא יחייב פעולה שאי אפשר לבצע.
ארבע דרכים מעשיות לחלק את הקרן
אין נוסחה אחת נכונה. מאידך, הבחירה תלויה בנזילות הקרן, בשאלת המס, ובשאלה אם יש נכסים נוספים שניתן לקזז מולם.
- איתור מלא של הקרנות. בקשו דוח ריכוז יתרות מהמסלקה הפנסיונית או מהגופים המנהלים, וודאו שאתם רואים את כל הקרנות, כולל קרנות לא פעילות מעבודות קודמות.
- קביעת מועד הקרע והצגת אסמכתאות. אספו מסמכים שתומכים בתאריך שאתם טוענים לו, כגון הסכם שכירות לדירה נפרדת או פתיחת חשבון בנק עצמאי.
- הפקת דוח יתרות למועד הקובע. בקשו מהגוף המנהל את היתרה נכון לאותו תאריך, ולא רק את היתרה העדכנית.
- הפחתת רכיבים שאינם ברי איזון. נכו את היתרה שנצברה לפני הנישואין ואת ההפקדות שלאחר מועד הקרע.
- בחירת מנגנון החלוקה. החליטו בין פדיון וחלוקת התמורה, לבין השארת הקרן על שם בעל החשבון עם קיזוז ערכה מנכס אחר.
- עיגון בהסכם ואישורו. נסחו סעיף מפורש שכולל את שם הקרן, מספר החשבון, המועד הקובע, שיעור החלוקה והמועד לביצוע, והביאו את ההסכם לאישור הערכאה המוסמכת.
שתי החלופות המרכזיות שוות בעיקרן מבחינה כלכלית, אבל שונות מאוד בהשלכות. מצד שני, פדיון וחלוקת תמורה מסיים את הקשר הפיננסי מיד. אך עלול לגרור חיוב מס אם הקרן טרם הבשילה. השארת הקרן על שם בעל החשבון עם קיזוז מול נכס אחר.
למשל מול חלק בתמורת מכירת הדירה. לסיכום, שומרת על הטבות המס אך מחייבת שיהיה נכס שממנו אפשר לקזז.
טעויות נפוצות שמייקרות את התיק
הטעות השכיחה ביותר היא הסתמכות על היתרה הנוכחית במקום על היתרה במועד הקרע. לאור, טעות שנייה היא ויתור על קרנות לא פעילות מעבודות קודמות. שלעיתים מחזיקות סכומים משמעותיים ואינן מופיעות בתלוש השכר האחרון. טעות שלישית היא ניסוח כללי בהסכם, מהסוג של חלוקה שווה של כל הזכויות הכספיות.
בלי לפרט שם קרן ומספר חשבון. בהתאם, ניסוח כזה מייצר סכסוך נוסף בשלב הביצוע, שנים אחרי שהגט כבר ניתן.
טעות רביעית היא התעלמות מהמס. למעשה, סכום ברוטו של מאה אלף שקל אינו שווה בהכרח מאה אלף שקל ביד. והסכם שמחלק ברוטו בלי להתייחס לשאלה מי נושא בנטל המס מייצר עיוות לטובת אחד הצדדים.
איתור מוקדם של כל הנכסים הפיננסיים חוסך שנים של הליכי ביצוע אחרי הגירושין.
שאלות ותשובות
הקרן רשומה רק על שמי, האם בן הזוג זכאי למחצית ממנה?
ברירת המחדל לפי חוק יחסי ממון היא שנכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים בין בני הזוג. ראשית, בלי קשר לשאלה על שם מי הם רשומים. הרישום קובע מי מנהל את החשבון, לא מי הבעלים הכלכלי. חריגה מהחלוקה השווה אפשרית, אך היא דורשת נסיבות מיוחדות והכרעה של בית המשפט.
האם צריך למשוך את הקרן כדי לחלק אותה?
לא בהכרח. שנית, אפשר להשאיר את הקרן על שם בעל החשבון ולקזז את שווי המחצית מנכס אחר. למשל מחלק בתמורת מכירת דירה או מהסדר תשלומים. הפתרון הזה שומר על רצף החיסכון ועל הטבות המס.
ולכן הוא לרוב עדיף כשהקרן עדיין אינה נזילה.
מה קורה לקרן שנפתחה לפני הנישואין?
היתרה שנצברה עד מועד הנישואין נחשבת נכס חיצוני של בעל החשבון ואינה מתחלקת. שלישית, רק הצבירה שנוספה במהלך הנישואין ועד מועד הקרע נכללת באיזון. כדי להפריד בין השניים נדרש דוח יתרות היסטורי מהגוף המנהל, ולעיתים חישוב של רואה חשבון.
בן הזוג הפסיק להפקיד לקרן ברגע שהתחלנו בהליך, האם זה משנה משהו?
הפסקת הפקדות אחרי מועד הקרע אינה פוגעת בזכויותיכם. מפני שהחישוב נעשה לפי היתרה במועד הקובע ולא לפי היתרה בסוף ההליך. אם יש חשד שהכספים הוסטו לאפיק אחר עוד לפני מועד הקרע. אפשר לבקש צו לגילוי מסמכים ולבחון את תנועות החשבון בתקופה הרלוונטית.
איך מנסחים נכון סעיף חלוקה של קרן השתלמות בהסכם גירושין?
הסעיף צריך לכלול את שם הגוף המנהל, מספר החשבון, התאריך הקובע לחישוב היתרה, שיעור החלוקה. זהות הצד שנושא בחבות המס, והמועד המדויק לביצוע ההעברה או הקיזוז. ניסוח כללי בלי הפרטים האלה מייצר מחלוקת חדשה בשלב הביצוע.
