המניות עצמן הן נכס לכל דבר והן עוברות ליורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה. אולם הזכות להפוך לבעל מניות פעיל, להצביע באסיפה או לשבת בדירקטוריון אינה מובטחת: תקנון החברה והסכם המייסדים עשויים להגביל את העברת המניות, לחייב הצעה מוקדמת לשאר בעלי המניות או להתנות את רישום היורש בפנקס בעלי המניות. לכן ההפרדה בין הערך הכלכלי של המניה לבין השליטה בחברה היא לב העניין.
פטירה של שותף בעסק פעיל היא אחד האירועים המורכבים ביותר בדיני הירושה. לפיכך, מפני שהיא מפגישה שני עולמות שאינם מדברים באותה שפה. מצד אחד עומדים דיני הירושה, שמעבירים את נכסי הנפטר ליורשיו. מצד שני עומדים דיני החברות והחוזים.
שמעניקים לחברה ולשותפים מנגנוני הגנה מפני כניסת גורם חיצוני לא רצוי. בנוסף, התוצאה היא שיורש עשוי להחזיק בנכס בעל ערך רב שאין לו שליטה עליו. ולעיתים אף אין לו יכולת מיידית לממש אותו.
מי שנמצא בסיטואציה כזו, בין אם כיורש ובין אם כשותף שנותר, מגלה מהר שהשאלות אינן רק שאלות של דיני משפחה וירושה אלא גם שאלות של מסמכי ההתאגדות. במקרים רבים התשובה כתובה במסמך שנחתם שנים קודם לכן ואיש כבר לא זוכר אותו.
חברה פרטית מול שותפות: שני מסלולים שונים לחלוטין
ההבחנה הראשונה שיש לעשות היא בין עסק מואגד לעסק שאינו מואגד. עם זאת, מפני שהיא משנה את התוצאה מן היסוד.
ירושת מניות בחברה פרטית
בחברה בע"מ המניה היא נכס נפרד מהנכסים של החברה. כתוצאה מכך, היורש אינו יורש את המשאית, את המלאי או את חשבון הבנק של החברה. אלא את הזכויות הצמודות למניה. החברה ממשיכה להתקיים כאישיות משפטית נפרדת גם אחרי פטירת בעל מניות, ופעילותה אינה נעצרת.
מה שכן משתנה הוא זהות מי שמחזיק במניות. לעומת זאת, ולעיתים גם היכולת של החברה לקבל החלטות אם המנוח היה בעל תפקיד מרכזי.
ירושת חלק בשותפות שאינה מואגדת
בעסק המתנהל כשותפות, הקשר בין השותפים הוא אישי הרבה יותר. לדוגמה, מסמכי השותפות, וכשאין כאלה הדין החל על שותפויות, קובעים מה קורה בפטירת שותף. ובמקרים מסוימים האירוע עשוי להוביל לפירוק ההתקשרות ולהתחשבנות כספית במקום להמשך פעילות. במצב כזה היורשים אינם "נכנסים לנעליים" של הנפטר כשותפים פעילים.
אלא זכאים בעיקר לערך הכספי של חלקו.
הסעיפים בהסכם המייסדים ששולטים בתוצאה
הסכם מייסדים ותקנון חברה כוללים לא פעם מנגנונים שנועדו לשמור על הרכב בעלי המניות. לדוגמא, כאשר מתרחשת פטירה, המנגנונים האלה הופכים לפתע לרלוונטיים מאוד.
המנגנון המוכר ביותר הוא זכות סירוב ראשונה: מי שמבקש להעביר מניות מחויב להציע אותן תחילה לשאר בעלי המניות בתנאים מסוימים. כלומר, ורק אם אלה מוותרים ניתן להעבירן לגורם חיצוני. מנגנון נוסף מוכר בשם התגוששות או "שוטגאן". שבו צד מציע מחיר למניות ועל הצד השני לבחור.
אם למכור באותו מחיר או לרכוש בו. אולם, קיימות גם הוראות של זכות הצטרפות למכירה או חובת הצטרפות אליה. וכן הוראות המחייבות אישור דירקטוריון להעברת מניות בחברה פרטית.
לצד אלה, הסכמים מתקדמים כוללים לעיתים סעיף ייעודי למקרה פטירה. אמנם, שקובע מראש כי המניות יירכשו מהיורשים לפי מנגנון הערכת שווי מוסכם. לעיתים בגיבוי ביטוח חיים שנרכש לטובת המימון. הסכם כזה חוסך ליורשים ולשותפים שנים של מאבק.
| התרחיש | המכשול העיקרי | מה בודקים ראשון |
|---|---|---|
| יורש שרוצה להצטרף לניהול העסק | אחזקה במניות אינה מקנה אוטומטית תפקיד ניהולי או מושב בדירקטוריון | הוראות התקנון בדבר מינוי דירקטורים וזכויות הצבעה הצמודות לסוג המניה |
| יורש שרוצה למכור את חלקו ולצאת | הגבלות העברה, זכות סירוב ראשונה והיעדר שוק לרכישת מניות מיעוט בחברה פרטית | סעיפי ההעברה בהסכם המייסדים ומנגנון הערכת השווי הקבוע בו |
| יורש קטין שירש מניות | קטין אינו יכול לפעול במניות בעצמו, ופעולות מהותיות עשויות לדרוש אישור בית משפט | מי מייצג את הקטין, והאם נדרש מינוי או אישור להחלטות בעלות משמעות כלכלית |
מה עושים בפועל: סדר פעולות ליורשים ולשותפים
- איתור מסמכי ההתאגדות. תקנון החברה, הסכם המייסדים, הסכמי בעלי מניות מאוחרים והסכמי הלוואות בעלים. אלה המסמכים שמכתיבים את התוצאה, ולעיתים הם נמצאים אצל רואה החשבון או עורך הדין של החברה ולא בבית.
- קריאת סעיפי ההעברה והפטירה. יש לבדוק במפורש האם קיים סעיף המסדיר מקרה פטירה, האם קיימת זכות סירוב ראשונה, והאם רישום היורש כבעל מניות מותנה באישור כלשהו.
- הסדרת המעמד המשפטי של היורשים. ללא צו ירושה או צו קיום צוואה אין בסיס לפנייה לחברה. זהו הצעד שבלעדיו כל השאר תקוע.
- פנייה מסודרת לשאר בעלי המניות. עדיף בכתב, תוך הצגת הצו ובקשה לקבל את מסמכי החברה ואת הדוחות הכספיים העדכניים, כדי להבין מה בכלל שווה החלק שהתקבל.
- עדכון הרישומים. רישום השינוי בפנקס בעלי המניות של החברה ודיווח לרשם החברות, בהתאם למה שנדרש באותו מקרה.
- בחינת חלופת מימוש. אם ברור שהיורשים אינם מעוניינים בניהול, כדאי לבחון מוקדם מנגנון מכירה מוסכם לשותפים במקום להיכנס למאבק שליטה ממושך.
קריאה נכונה של הסכם המייסדים בשלב מוקדם קובעת אם תקבלו שותפות, כסף או מאבק ממושך.
שאלות ותשובות
האם יורש הופך אוטומטית לבעל מניות פעיל בחברה?
לא בהכרח. ואולם, הבעלות הכלכלית במניות אכן עוברת בירושה, אך המעורבות בניהול תלויה בסוג המניה. בזכויות ההצבעה הצמודות לה ובהוראות התקנון. במקרים רבים היורש נהפך לבעל מניות שאין לו תפקיד ניהולי.
ולעיתים העברת המניות עצמה מותנית בהליך הקבוע במסמכי החברה.
מה קורה כשאין הסכם מייסדים כלל?
בהיעדר הסכם חלות הוראות התקנון, וכשגם הוא כללי חלות הוראות הדין הכללי בענייני חברות. יחד עם זאת, התוצאה היא לרוב חוסר ודאות: אין מנגנון מוסכם להערכת שווי, אין מנגנון יציאה. ואין דרך ברורה להכריע במחלוקת. זו הסיבה שתיקים ללא הסכם מייסדים מגיעים לבית המשפט לעיתים קרובות יותר.
האם השותפים יכולים לסרב לקבל את היורש כשותף?
הם אינם יכולים למחוק את זכותו הכלכלית של היורש במניות. מאידך, אך הם עשויים להיות רשאים למנוע ממנו מעמד פעיל או להפעיל מנגנון רכישה שקבוע במסמכי החברה. במילים אחרות, הוויכוח אינו על עצם הזכות אלא על צורתה: האם היורש יישאר בפנים או יקבל תמורה כספית ויצא.
מה מיוחד בחברה משפחתית שבה כל בעלי המניות מאותה משפחה?
הקושי בחברה משפחתית הוא ששני הסכסוכים מתמזגים: סכסוך הירושה וסכסוך העסק. מצד שני, יורש שמרגיש מקופח בחלוקת העיזבון יעביר את התחושה גם לאסיפת בעלי המניות. בפועל, בחברות כאלה מומלץ במיוחד להסדיר מראש מנגנון יציאה מוסכם. כדי שלא כל מחלוקת משפחתית תשתק את הפעילות העסקית.
איך מעריכים את שווי המניות לצורך חלוקה בין כמה יורשים?
הערכת שווי נעשית בדרך כלל על ידי מעריך שווי או רואה חשבון. לסיכום, בהתבסס על הדוחות הכספיים, על הרווחיות ועל מאפייני הענף. כשקיים מנגנון הערכה בהסכם המייסדים הוא בדרך כלל מחייב את הצדדים. חשוב לזכור שמניות מיעוט בחברה פרטית שוות פחות ממכפלה פשוטה של שווי החברה בשיעור האחזקה.
בשל היעדר שליטה וקושי במימוש.
מה ההבדל בין ירושת מניות לירושת חלק בעסק שאינו רשום כחברה?
במניות מדובר בנכס מוגדר עם רישום פורמלי, שעובר בירושה בכפוף למגבלות ההעברה. לאור, בעסק שאינו מואגד אין מניה להעביר, ולכן הדיון נסוב על זכויות השותפות ועל ההתחשבנות הכספית. במקרים רבים התוצאה המעשית בעסק שאינו מואגד היא קבלת ערך כספי ולא הצטרפות לפעילות.
