מתי ביקורת מסחרית חריפה תהווה עוולה אזרחית. לפיכך, ביקורת מסחרית במסגרת מאבק תאגידי תיחשב לעוולה כאשר היא חורגת מהבעת דעה על המחלוקת עצמה. הצגת שותף כבעל דפוס קבוע של סכסוכים או אזהרה גורפת מפני כל התקשרות עמו חוצות את הגבול המותר. במקרים כאלה בית המשפט מטיל פיצויים על הפגיעה במוניטין.
סכסוכים מסחריים מגיעים לעיתים קרובות אל כלי התקשורת ומייצרים כותרות דרמטיות. לפיכך, תביעת לשון הרע בסכסוך עסקי מעלה שאלות מורכבות על הגבול שבין מאבק לגיטימי לבין הוצאת דיבה אסורה. מאמר זה בוחן את נקודת האיזון המשפטית בין חופש הביטוי להגנה על השם הטוב.
פגיעה במוניטין של איש עסקים עלולה להביא לקריסה כלכלית ולאובדן שותפויות קריטיות. לכן, בתי המשפט בוחנים בקפידה את תוכן הדברים והקשרם הכולל. בנוסף, הקוראים ילמדו כיצד הערכאות מנתחות פרסומים מסחריים ומתי הן פוסקות פיצויים כספיים.
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 קובע איסור מפורש על פרסום דברים העלולים לפגוע באדם במשרתו. עם זאת, בעסקו או במשלח ידו. סעיף 1 מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בכושר השתכרותו.
פקודת הנזיקין (נוסח חדש) משלימה הסדר זה ומאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצויים בגין עוולות אזרחיות.
סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. כתוצאה מכך, תקרת הפיצוי מוכפלת כאשר הפרסום נעשה מתוך כוונה תחילה לפגוע בנפגע. כתוצאה מכך, החוק מגן הן על אדם פרטי והן על תאגיד מסחרי.
שימו לב: בית המשפט מפרש את תוכן הפרסום לפי מובנן הטבעי של המילים בעיני האדם הסביר. כוונת המפרסם אינה מכריעה בשלב סיווג האמירה כדיבה, אלא רק בשלב בחינת תום הלב וגובה הפיצוי.
ההליך העליון: Canwest Global Communications Corp. נ' אלי עזור
בית המשפט העליון, כבית משפט לערעורים אזרחיים, דן בסכסוך רחב היקף בתיק ע״א 6903/12. לעומת זאת, השופטים א' חיות, ע' פוגלמן וד' ברק-ארז הכריעו בערעור ובערעור שכנגד ביום 22.07.2015. השופט פוגלמן כתב את פסק הדין העיקרי, והשופטות חיות וברק-ארז הצטרפו לעמדתו.
המחלוקת החלה עקב משא. לדוגמה, ומתן בין חברת קאנווסט לבין מרקעי תקשורת בע״מ שבשליטת אלי עזור לרכישת קבוצת ״הג׳רוזלם פוסט״. בסופו של יום, מרקעי תקשורת רכשה את העיתון לבדה. כתוצאה מכך, קאנווסט פתחה הליך בוררות בניו-יורק וטענה להפרת זכרון הדברים.
הבורר דחה את כל תביעות קאנווסט וקבע כי המשיבים נהגו בתום לב מלא.
במקביל לבוררות, קאנווסט השתמשה ביועצי יחסי ציבור וביצעה סדרת פרסומים בעיתונות הכלכלית. לדוגמה, הפרסומים הציגו את עזור כאיש עסקים בעייתי שמסוכן להתקשר עמו. לדוגמא, עזור ומרקעי תקשורת הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת״א 1702/07). השופטת מ' אגמון-גונן חייבה את קאנווסט ונושאי משרה בפיצוי של מיליון ש״ח בגין לשון הרע וברשלנות.
שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין.
טענות הצדדים בשאלת לשון הרע בסכסוך עסקי
- המערערים טענו שהפרסומים משקפים דיווח עובדתי הוגן על מחלוקת משפטית.
- המערערים הצביעו על הגנת אמת לפי סעיף 14 והגנת תום לב לפי סעיף 15 לחוק.
- עזור וחברת מרקעי תקשורת טענו שהמערערים ניהלו מסע הכפשה אגרסיבי שמטרתו ללחוץ כלכלית.
- הם דרשו הגדלת סכום הפיצוי ופסק נזק ממוני.
הצדדים הציגו עמדות קוטביות לגבי שלוש שאלות מהותיות:
- האם הצגת איש עסקים כמי שמצוי בלחץ כספי מהווה עוולה בלתי מוגנת.
- האם אזהרת צדדים שלישיים מפני שותפות עם אותו אדם פוגעת בשמו הטוב באופן בלתי מידתי.
- לפיכך, האם תוכנית יחסי ציבור מוכיחה חוסר תום לב המשולל את הגנות החוק.
הכרעת בית המשפט: לשון הרע בסכסוך עסקי רק בחלק מהפרסומים
בית המשפט העליון קיבל את הערעור ברובו ודחה את הערעור שכנגד. השופט פוגלמן קבע מבחן מובנה של ארבעה שלבים לבחינת תביעות דיבה מסחריות. הוא ביטל את החיוב בעוולת הרשלנות, מכיוון שהתובעים זנחו עילה זו בסיכומיהם בערכאה הדיונית.
הבית בחן כל אחת משש סדרות הפרסומים בנפרד. ארבע סדרות פרסומים לא חצו את רף לשון הרע. כיוון שהן מציגות חילופי האשמות טבעיים במסגרת מאבק שליטה.
לעומת זאת, בית המשפט קבע כי שתי סדרות פרסומים אכן היוו לשון הרע:
- סדרה ד': ריאיון שבו נציג קאנווסט ייחס לעזור דפוס פעולה קבוע של סכסוכים עם כל שותפיו בעבר.
- סדרה ו': הודעה לעיתונות ואזהרה פומבית שבהן נמסר שכל עסקה עתידית עם עזור תהיה חשופה לתביעות, ללא קשר לבוררות עצמה.
הבית שלל את תחולת ההגנות לגבי שתי סדרות אלו. בנוסף, הקורא נזהר כי קאנווסט פעלה לפי תוכנית משחק שמטרתה הפעלת לחץ עסקי. ולכן לא פעלה בתום לב.
עם זאת, עזור וחברתו לא הציגו נזק ממוני ממשי בדוחות כספיים או בעדות בנק. לכן, בית המשפט הפחית את הפיצוי הכולל ל-220,000 ש״ח. קרוב לתקרה לפי סעיף 7א בגין שני פרסומים בכוונה לפגוע. בנוסף, בית המשפט הפחית את הוצאות המשפט בערכאה הדיונית ל-35,000 ש״ח.
| סדרת הפרסום | תוכן עיקרי | קביעת העליון | נימוק מרכזי |
|---|---|---|---|
| סדרות א'-ג' | טענות לסחיטה, לחץ כספי והפרת חוזה | אינו מהווה לשון הרע | הקורא מזהה חילופי אשמות טבעיים בסכסוך מתוקשר |
| סדרה ד' | טענה ל״דפוס עסקי קבוע לריב עם שותפים״ | לשון הרע ללא הגנה | ייחוס תכונה שלילית כללית החורגת מגדרי הסכסוך הנקודתי |
| סדרה ו' | אזהרת גורמים מממנים מכל עסקה עם עזור | לשון הרע ללא הגנה | הצגת סיכון גורף שאינו נובע מהוראות צו מניעה בבית המשפט |
טעויות נפוצות בניהול סכסוך תקשורתי
מנהלים רבים שוכחים כי עולם העסקים אינו מעניק חסינות מפני הוצאת דיבה. עם זאת, הרצון להרתיע את היריב מוביל לפגיעה חמורה במוניטין של שותפים לשעבר. שגיאות אלו עלולות להוביל לתביעות נזיקין משמעותיות.
אזהרה: הוצאת מכתבי התראה לצדדים שלישיים או פרסומם בתקשורת עלולה לעלות כדי דיבה חמורה אם האזהרה חורגת מגדרי הצו המשפטי שניתן בפועל.
- שימוש במסעות יחסי ציבור אגרסיביים במטרה לאלץ צד שכנגד להיכנע בפשרה.
- ייחוס תכונות אישיות פסולות שאינן קשורות במישרין למחלוקת המסחרית.
- הימנעות מאיסוף ראיות לנזק ממוני ממשי לצורך ביסוס הפיצוי בתביעה.
מה עושים בעת פגיעה במוניטין בסכסוך מסחרי?
כאשר יריב מסחרי מפרסם אמירות פוגעניות, מומלץ לפעול בצורה שקולה ומתועדת היטב. ראשית, תיעוד מיידי של הפרסומים מסייע בבניית תזה משפטית חזקה.
- תיעוד מיידי של הפרסומים. שמרו העתקים מדויקים של כל כתבה, פוסט ברשתות או מכתב שנשלח לצד שלישי.
- בחינת ההקשר הכולל. בדקו האם הפרסום מציג עמדה חד-צדדית או כולל את תגובתכם המלאה לאירועים.
- איסוף הוכחות לנזק כלכלי. אספו דוחות כספיים, תיעוד על ביטול קווי אשראי ומכתבים מגופים שנסוגו מהתקשרות.
- משלוח מכתב התראה מקצועי. דרשו הסרה מיידית של הפרסום ופרסום התנצלות בולטת בהתאם לחוק.
שאלות ותשובות
האם כל אמירה חריפה בסכסוך מסחרי נחשבת לשון הרע?
לא. בית המשפט מכיר בכך שסכסוכים עסקיים מלווים לעיתים בהטחת האשמות הדדית. כאשר ברור לקורא הסביר כי הדברים נאמרים במסגרת יריבות עסקית, האמירה אינה נחשבת לשון הרע.
כיצד משפיעה תוכנית יחסי ציבור על הגנת תום הלב?
תוכנית יחסי ציבור שמטרתה המרכזית היא השחרת פניו של היריב לצורך הפעלת לחץ עסקי מעידה על כוונה לפגוע. ממצא כזה משומט את הבסיס מתחת לטענת תום הלב ומבטל את ההגנות הקבועות בחוק.
האם חברה יכולה לתבוע פיצוי בגין נזק למוניטין ללא הוכחת נזק ממוני?
כן. החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לחומרת הפגיעה. היקף הפרסום וחשיבות המוניטין העסקי.
מה ההבדל בין פרסום מכתב לבנק לבין פרסומו בעיתונות?
מכתב לבנק מוגבל לנכסים שבמחלוקת משפטית. לעומת זאת, פרסום בעיתונות המציג אזהרה גורפת מפני כל עסקה יוצר רושם מוטעה. ומסוכן לציבור הרחב.
כיצד בית המשפט מחשב את גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק?
בית המשפט מאזן בין תפוצת הפרסום, חומרתו וכוונת המפרסם. כאשר מוכחת כוונה לפגוע, הוא עשוי לפסוק פיצוי כפול לפי סעיף 7א לחוק עבור
