בקצרה: בתיק רע״א 3007/12 קבע בית המשפט העליון, מפי השופט צ' זילברטל, כי יש לנקוט גישה ליברלית ומקלה במינוי מומחים רפואיים בתביעות תאונות דרכים, וכי ככלל חברת הביטוח הנתבעת היא זו שתישא במימון הביניים של שכר המומחים, ולא הנפגע.
מינוי מומחים רפואיים בתביעות תאונות דרכים הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, תביעות פיצויים בגין נזקי גוף דורשות הוכחה רפואית קפדנית ומקצועית ביותר. עבור נפגעים רבים. הדרך היחידה להוכיח את נכותם עוברת דרך החלטת בית המשפט למנות מומחה מטעמו. פסק דין חדשני של בית המשפט העליון מדגיש. בנושא זה קראו גם: תאונת דרכים בעת תיקון רכב: מי מפצה לפי הפסיקה החדשה?.
כי יש לנקוט גישה ליברלית ומקלה בכל הנוגע אל מינוי מומחים רפואיים בתביעות תאונות דרכים. בנוסף, ובכך הוא מונע חסימת דרכם של נפגעים לקבלת צדק. בנוסף לכך, השופט קבע כלל צרכני. וסוציאלי דרמטי: חברת הביטוח הנתבעת היא זו שתישא כמעט תמיד במימון הביניים של שכר המומחים. כפי שמודגם במאמר בנושא תאונת דרכים עקב שמן בכביש: הבנת האחריות המשפטית, גישה זו מבטיחה כי נפגעים יקבלו את הסיוע הדרוש לקבלת צדק.
נפגעים המתמודדים עם תביעת נזקי גוף מורכבת, לרבות סוגיות של מינוי מומחים ומימון חוות דעת, מוזמנים להכיר את עורך דין נזיקין לתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף לקבלת ליווי מקצועי.
המסגרת המשפטית: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975
הוכחת נכות רפואית בהליך אזרחי רגיל נעשית באמצעות הגשת חוות דעת פרטיות מטעם בעלי הדין. לעומת זאת, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975 יוצר הסדר ייחודי ושונה. בהתאם לחוק זה, הנפגע אינו רשאי להציג חוות דעת רפואית מטעמו כלל. לפיכך, הדרך המשפטית היחידה הפתוחה בפניו היא הגשת בקשה מנומקת למינוי מומחה מטעם בית המשפט. בניגוד להליכים אזרחיים רגילים בהם מגישים חוות דעת פרטיות, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים יוצר הסדר ייחודי, ולכן כדאי להבין את ההשלכות של סטייה מחוות דעת מומחה רפואי בתאונת דרכים: המדריך המלא.
תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ״ז-1986 קובעות את הפרוצדורה המלאה להגשת הבקשה. עם זאת, על הנפגע לצרף לכתב התביעה ״מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי״ המהווה ראשית ראיה לטענותיו. עם זאת, בתי המשפט נוטים לעיתים להחמיר עם נפגעים. ולדחות בקשות מינוי בשל דרישות סף נוקשות. חשוב להבין את הדרך הנכונה לממש את זכויותיכם, במיוחד כשבתי המשפט נוטים להחמיר עם נפגעים, ולכן כדאי לקרוא את המדריך המלא: נפגעתם בתאונת דרכים? כך תממשו את זכויותיכם לפי חוק הפיצויים.
מצב זה עלול לסכל לחלוטין את סיכויי התביעה של הניזוק.
| פרט | נתון |
|---|---|
| מספר תיק | רע״א 3007/12 |
| ערכאה | בית המשפט העליון, בבקשת רשות ערעור |
| שופט | צ' זילברטל |
| ערכאה קמא | בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו |
| תחומי המומחים המבוקשים | אורתופדיה, נוירולוגיה, ראומטולוגיה, פסיכיאטריה |
| תוצאת הערעור | התקבל כמעט במלואו, מינוי מומחים נוספים במימון ביניים של הנתבעת |
המקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון: רע״א 3007/12
במסגרת הליך רע״א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע״מ. כתוצאה מכך, דן בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור של נפגעת תאונה. המבקשת נפגעה ביום 22.6.2009 בתאונת דרכים והגישה תביעת פיצויים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. היא ביקשה למנות מומחים רפואיים בארבעה תחומים מרכזיים:
- אורתופדיה.
- נוירולוגיה.
- ראומטולוגיה (לאבחון תסמונת פיברומיאלגיה).
- פסיכיאטריה (בשל תסמינים נפשיים קשים).
בית המשפט המחוזי החליט למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה בלבד, ודחה את יתר הבקשות. לעומת זאת, השופטת קבעה כי המסמכים הרפואיים ניתנו באופן ״פרטי״ ולא במסגרת טיפול שוטף בקופת חולים. כמו כן, השופטת ציינה כי פיברומיאלגיה היא מחלה שעצם קיומה שנוי במחלוקת מדעית. יתרה מכך, בית המשפט חייב את הנפגעת לשלם את שכר המומחה הנוירולוגי כיוון שהתאונה היוותה גם תאונת עבודה.
החלטת בית המשפט העליון ונימוקיו של השופט צ' זילברטל
כבוד השופט צ' זילברטל קיבל את בקשת רשות הערעור וקבע כי הערעור מתקבל במלואו כמעט. לדוגמה, בית המשפט העליון הבהיר. כי מניעת מינוי מומחה שקולה למעשה לחסימת הגישה לערכאות ודחיית התביעה עצמה. משום כך, בתי המשפט מחויבים להפעיל אמת מידה ליברלית.
ומרחיבה בבואם לבחון מינוי מומחים רפואיים בתביעות תאונות דרכים. לדוגמא, די ב״ראשית ראיה״ לקיומה של נכות ולקשר סיבתי, ואין צורך בהוכחה ודאית בשלב מקדמי זה.
בנוסף, השופט דחה לחלוטין את האבחנה השגויה בין רפואה פרטית לרפואה ציבורית. כלומר, בית המשפט קבע כי המבחן היחיד לקביעת קבילות המסמך הוא מטרתו של הטיפול הרפואי. כל עוד המסמך ניתן במסגרת טיפול רפואי אמיתי. ואינו נושא סממנים מובהקים של ״חוות דעת מוזמנת״ (כמו קביעת אחוזי נכות מוגדרים).
יש להתחשב בו. אולם, כמו כן, השופט מתח ביקורת על העברת ההכרעה המשפטית בדבר הצורך במומחים נוספים לידי הנוירולוג שמונה.
שימו לב: בית המשפט העליון הבהיר בפסק הדין כי מניעת מינוי מומחה שקולה למעשה לחסימת הגישה לערכאות ודחיית התביעה עצמה. די ב״ראשית ראיה״ לקיומה של נכות ולקשר סיבתי בשלב מינוי המומחה, ואין צורך בהוכחה ודאית באותו שלב מקדמי.
צעדים מעשיים לנפגעים: איך להבטיח מינוי מומחים רפואיים בתביעות תאונות דרכים
כדי לשפר את הסיכויים לקבלת אישור למינוי מומחים, על הנפגעים לפעול בצורה מסודרת:
-
פנייה רציפה לקבלת טיפול רפואי ובדיקות מקיפות החל ממועד התאונה.
-
איסוף קפדני של כל סיכומי המחלה, הפניות לרופאים מקצועיים. אמנם, מרשמי תרופות והמלצות לטיפולים נפשיים או פיזיים.
-
הימנעות מלבקש מהרופא המטפל לקבוע אחוזי נכות במסמכים. ואולם, שכן הדבר עלול להגדירם כ״חוות דעת אסורה״ ולפסול אותם.
-
גילוי ערנות מיוחדת לקשר שבין תלונות הגוף השונות לבין מנגנון הפגיעה בתאונה.
הקפדה על תיעוד רפואי מפורט, גם אם הוא מבוצע באופן פרטי. יחד עם זאת, מהווה את הבסיס המשפטי האיתן ביותר להוכחת התביעה. החלטת השופט זילברטל מגינה על נפגעים אשר אינם יכולים לממן מכיסם הפרטי את עלויות הרופאים המומחים. ומבטיחה להם יום הוגן בבית המשפט.
מימון ביניים של שכר המומחים: על מי הוא חל?
סוגיית מימון הביניים של שכר המומחים היא בעלת השפעה כלכלית מכרעת על נפגעי תאונות. תקנות המומחים מעניקות לבית המשפט שיקול דעת רחב לקבוע מי יישא בעלויות בשלב הראשוני. בפסק דין זה, השופט זילברטל קבע הלכה ברורה לטובת הניזוקים. ככלל, מימון הביניים של שכר המומחים יוטל על חברת הביטוח הנתבעת ולא על הנפגע.
החלטה זו נשענת על פערי הכוחות הכלכליים המובהקים שבין חברות הביטוח הגדולות לבין הנפגעים הפרטיים. הטלת החיוב על הניזוק עלולה למנוע ממנו להוכיח את נכותו רק בשל חסרון כיס זמני. לעומת זאת, חברת הביטוח יכולה לקזז את עלויות המומחים מהפיצוי הסופי שייפסק לתובע. ככל שיתברר בסוף ההליך כי המינוי היה מיותר או גבולי.
בנוסף, נקבע כי אין כל זיקה בין התביעה לבין חובת מיצוי הליכים מול המוסד לביטוח לאומי.
לתשומת לב: פסק הדין תואר כאן כפי שניתן, לרבות העובדות, הצדדים והנימוקים כפי שהוצגו בפני בית המשפט העליון בתיק רע״א 3007/12. תיאור זה אינו משתנה עם הזמן, שכן הוא מתעד הליך שיפוטי ספציפי שכבר הוכרע.
סיכום המשמעות המשפטית והפרקטית של ההחלטה
פסק הדין בתיק רע״א 3007/12 מחזק את מעמדם של הנפגעים מול חברות הביטוח. בית המשפט העליון הגן על זכות הגישה לערכאות וסלל דרך קלה וברורה לקבלת צדק רפואי. הערעור של פלונית התקבל. ובית המשפט הורה למנות באופן מיידי מומחים בתחומי הראומטולוגיה.
והפסיכיאטריה במימון ביניים מלא של חברת הראל. במידה ונפגעתם בתאונה ואתם נתקלים בקשיים מול חברות הביטוח או בתי המשפט. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת זכויותיכם.
נפגעתם בתאונת דרכים ונתקלים בקשיים במינוי מומחה רפואי או במימון חוות הדעת? לבחינת זכויותיכם לפי חוק הפיצויים, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על מינוי מומחים רפואיים בתביעות תאונות דרכים
מה נקבע בתיק רע״א 3007/12?
בית המשפט העליון, מפי השופט צ' זילברטל, קיבל כמעט במלואו את בקשת רשות הערעור וקבע כי יש להפעיל אמת מידה ליברלית ומרחיבה במינוי מומחים רפואיים בתביעות תאונות דרכים.
מדוע נדרש הנפגע במקרה זה לפנות למינוי מומחה מטעם בית המשפט ולא להגיש חוות דעת פרטית?
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975, יוצר הסדר ייחודי שלפיו הנפגע אינו רשאי להציג חוות דעת רפואית מטעמו, והדרך היחידה היא הגשת בקשה מנומקת למינוי מומחה מטעם בית המשפט.
באילו תחומים ביקשה המבקשת למנות מומחים, ומה קבעה הערכאה הראשונה?
היא ביקשה מומחים באורתופדיה, נוירולוגיה, ראומטולוגיה ופסיכיאטריה. בית המשפט המחוזי מינה מומחה בתחום הנוירולוגיה בלבד ודחה את יתר הבקשות.
מה קבע בית המשפט העליון לגבי מסמכים רפואיים שניתנו באופן פרטי?
השופט זילברטל דחה את ההבחנה בין רפואה פרטית לרפואה ציבורית, וקבע כי המבחן היחיד לקבילות המסמך הוא מטרתו של הטיפול הרפואי, ולא הזירה שבה ניתן.
על מי חל מימון הביניים של שכר המומחים על פי פסק הדין?
נקבע כי ככלל, מימון הביניים של שכר המומחים יוטל על חברת הביטוח הנתבעת ולא על הנפגע, לאור פערי הכוחות הכלכליים בין הצדדים.
מה הייתה תוצאת הערעור בסופו של דבר?
הערעור של פלונית התקבל, ובית המשפט הורה למנות באופן מיידי מומחים נוספים בתחומי הראומטולוגיה והפסיכיאטריה, במימון ביניים מלא של חברת הראל.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
