בית המשפט העליון קבע כי שר הבריאות אינו חייב להתקין תקנות מנהליות המתירות מכירת איברים. השופטים פסקו כי מדובר בסוגיה סבוכה המשלבת משפט ומוסר, המחייבת הכרעה של הכנסת במסגרת חקיקה ראשית. עמדת המדינה, שהעדיפה הסדרה מקיפה בחוק על פני חקיקת משנה נקודתית, נמצאה סבירה לחלוטין. לפיכך, בית המשפט דחה את העתירה ולא חייב את השר בהתקנת התקנות המבוקשות.
סוגיית מכירת כליה מעוררת שאלות כבדות משקל של מוסר, חברה ומשפט חוקתי. לפיכך, אנשים הנתונים במצוקה כלכלית קשה מחפשים לעיתים פתרונות קיצוניים כדי לפרוע חובות. מנגד, מערכת הבריאות והמשפט נדרשות להגן על ערך כבוד האדם ולמנוע ניצול של מצוקה אנושית.
במאמר זה נסקור את פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת אליהו אטרי נ' מדינת ישראל. בנוסף, נבחן את השאלה המנהלית והחוקתית שעמדה על הפרק, ואת הנימוקים שהובילו לדחיית העתירה.
במסגרת הליך בג״צ 161/94 אליהו אטרי נ' מדינת ישראל. עם זאת, פנה אזרח חסר מגורים ופרנסה אל בית המשפט העליון. חובות כבדים רבצו על כתפיו של העותר. כדי לפתור את מצוקתו הכלכלית החריפה, הוא ביקש לבצע מכירת כליה לחולה שנזקקה להשתלה.
העותר פנה יחד עם החולה לשני בתי חולים לשם עריכת בדיקות התאמה. עם זאת, בתי החולים סירבו לבצע את הבדיקות הנדרשות. כתוצאה מכך, לטענת העותר, הסירוב נבע מהיעדר תקנות ברורות, חוסר בהנחיות או איסור ישיר של משרד הבריאות.
בעקבות זאת, הגיש העותר עתירה המכוונת נגד משרד הבריאות. לעומת זאת, העתירה כללה שתי דרישות עיקריות:
-
צו המורה לשר הבריאות להתקין תקנות שיאפשרו סחר וביצוע השתלות איברים בשכר.
-
ביטול האיסור המנהלי שהטיל המשרד על תרומת איברים בתמורה כספית.
שימו לב: בתי החולים פעלו על פי כללי האתיקה הרפואית והחלטת הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם משנת 1988, שהתירה תרומת כליה מן החי רק בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
עמדת המדינה והמשפט המשווה בסוגיית מכירת כליה
בתשובתו לעתירה הבהיר שר הבריאות. לדוגמה, כי לא היה קיים באותה עת חוק ספציפי המסדיר סחר באיברים. בתי החולים נשענו על הנחיות אתיות מקצועיות והחלטות של ועדות מוסמכות. הוועדה העליונה קבעה.
כי נטילת איבר תבוצע רק לאחר אישור המרכז הרפואי ורק עבור בן משפחה קרוב.
בנוסף, המדינה הציגה סקירה בינלאומית רחבה לגבי איסור מכירת כליה. לדוגמא, מדינות מערביות רבות כבר קבעו איסורים פליליים ברורים בחוקיהן:
-
באנגליה חוקק חוק השתלת איברי אדם (Human Organ Transplant Act 1989) האוסר סחר באיברים.
-
בארצות הברית נקבע איסור מפורש בחוק הלאומי להשתלות איברים (National Organ Transplant Act 1984).
-
חקיקה דומה ואוסרת נחקקה גם בקנדה.
-
ארגון הבריאות העולמי קיבל בשנת 1989 החלטה עקרונית האוסרת באופן גורף מכירת איברים.
יתרה מכך, הממשלה הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 13), התשנ״ב-1991. כלומר, סעיף 8 להצעה ביקש להטיל איסור פלילי על סחר באיברים. ולקבוע בטלות מוחלטת לחוזים מסוג זה. ההצעה עברה בקריאה ראשונה והייתה תלויה ועומדת בדיוני ועדת הכנסת.
ההכרעה השיפוטית: מדוע נדחתה העתירה?
המשנה לנשיא א' ברק, בהסכמת השופט א' מצא והשופטת ד' דורנר, דן בהרחבה בשאלה המנהלית. אולם, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דחה את העתירה ללא צו להוצאות ביום 01.03.1994. השופטים קבעו כי מדובר בסוגיה סבוכה ביותר המשלבת תפיסות מוסר ומשפט מורכבות.
לפיכך, נקבע כי הליך חקיקה ראשית בכנסת מהווה את האכסניה הראויה להסדרת הנושא. אמנם, חקיקה כזו מאפשרת ליבון יסודי של האיזונים בין זכויות שונות. לרבות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. עמדת השר, שהעדיף חקיקה ראשית על פני חקיקת משנה, נמצאה סבירה ועניינית.
עם זאת, בית המשפט הדגיש. ואולם, כי קיומו של הליך חקיקתי אינו פוטר את הרשות מלפעול לפי הדין הקיים. אם הליך החקיקה יתעכב מעבר לזמן סביר, יהיה על השר לשקול מחדש את עמדתו.
אזהרה: ניסיון לביצוע עסקאות מסחריות באיברים עלול להוביל לביטול חוזים ואף לחשיפה פלילית בהתאם לחקיקה ולהנחיות הדין.
שיקולי כבוד האדם ומצבם של הצדדים
במהלך הדיון ביררו השופטים את מצבו האישי והכלכלי של העותר. יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש כי כבודו של אדם מחייב הבטחת קיום מינימלי בכבוד אנושי. עם זאת, העותר אישר כי רשויות הסעד מעניקות לו סיוע שוטף. ואינו נזקק לסיוע מוסדי נוסף.
לעומת זאת, טענת העותר כי מדובר בעניין של חיים ומוות עבור החולה נדחתה בהיבט העובדתי. מאידך, באת-כוח המדינה הבהירה. כי חולים הממתינים לתרומת כליה נעזרים בטיפולי דיאליזה מצילי חיים עד לאיתור תורם מתאים.
השוואה בין עמדת העותר לעמדת המדינה ובית המשפטהנושאעמדת העותרעמדת המדינה ובית המשפטהכלי הנורמטיביהתקנת תקנות מידיות על ידי שר הבריאותהסדרה מקיפה במסגרת חקיקה ראשית של הכנסתתמורה כספיתהתרת עסקאות מסחריות לסיוע במצוקה כלכליתאיסור על סחר באיברים בהתאם לסטנדרטים בינלאומייםמענה רפואי לחולההצלת חיים מיידית באמצעות רכישת איברהסתייעות בדיאליזה והמתנה לתרומה לפי כללי האתיקה
המשמעות המעשית של פסק הדין במשפט המנהלי
פסק הדין המחיש את גבולות ההתערבות השיפוטית בסמכויות הרשות המבצעת. כאשר סוגיה ערכית רחבה נמצאת על שולחן המחוקק. בית המשפט יימנע מלחייב את השר להקדים את הכנסת בחקיקת משנה. הכרעות בעלות אופי ציבורי ומוסרי כבד דורשות דיון פרלמנטרי מעמיק ושקוף.
משכך, המקרה של אליהו אטרי נותר כאבן דרך חשובה בדיני המשפט הציבורי. הוא ממחיש את המורכבות העצומה שבהסדרת תרומת איברים. ואת המתח בין אוטונומיית הפרט לבין ערכי המוסר החברתיים.
שלבים להתמודדות חוקית עם מצוקה כלכלית קשה
-
פנייה למחלקות הרווחה והסעד. רשויות הסעד המקומיות מספקות מעטפת תמיכה, סיוע בדיור וסיוע כלכלי ראשוני לנמצאים במצוקה.
-
הסדרת חובות מול נושים. פנייה לערוצים חוקיים כמו הוצאה לפועל או הליכי חדלות פירעון מאפשרת פריסת חובות ומחיקתם ללא פגיעה בגוף.
-
מיצוי זכויות בביטוח הלאומי. מומלץ לבדוק זכאות לקצבאות הבטחת הכנסה, נכות או סיוע בשכר דירה מול המוסדות הממשלתיים.
-
קבלת ייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בתחום האזרחי או המנהלי יסייע בבחינת פתרונות חוקיים להגנה על זכויות היסוד של הפרט.
שאלות ותשובות
מדוע דחה בית המשפט העליון את הדרישה להתקין תקנות?
בית המשפט קבע כי סוגיית סחר באיברים מחייבת הכרעה ציבורית ומוסרית רחבה. לכן, ראוי שהנושא יוסדר באמצעות חקיקה ראשית בכנסת ולא דרך חקיקת משנה של השר.
האם מותר לאדם לבצע מכירת כליה בישראל?
פסיקת בית המשפט וההנחיות הרפואיות שללו עסקאות מסחריות באיברים. המגמה המשפטית והבינלאומית אוסרת מכירה וקנייה של איברי אדם מטעמי מוסר והגנה על כבוד האדם.
מה הכלל לגבי תרומת כליה מן החי לפי הנחיות משרד הבריאות באותה עת?
לפי החלטת הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם משנת 1988. תרומת איבר מן החי הותרה רק כאשר התורם הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המקבל. ובכפוף לאישור רפואי.
מה קורה כאשר הליך החקיקה בכנסת מתעכב זמן רב?
בית המשפט הבהיר כי אם הליך החקיקה הראשית לא יבשיל בתוך זמן סביר. יהיה על שר הבריאות לבחון מחדש את עמדתו ביחס לחובתו לפעול לפי סמכויותיו בדין הקיים.
