כן, נכות קודמת באותו איבר ובגין אותו פריט ליקוי יכולה להשפיע באופן מהותי על קביעת דרגת נכות חדשה. המוסד לביטוח לאומי עשוי לבצע ״חשבון עובר ושב״ ולנכות את אחוזי הנכות שכבר נקבעו בעבר, במיוחד כאשר מדובר בנכות צמיתה שלא בוטלה. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי ניכוי כזה לגיטימי, כל עוד הוא מנומק ומבוסס על מסמכים קודמים.
נפגעתם בתאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי ניכה לכם נכות קודמת באותו איבר. בנוסף, סוגייה זו נפוצה. ורבים המקרים בהם נדרשת הכרעה לגבי השפעת נכות קודמת על קביעת דרגת נכות חדשה. במקרה שנדון בפני בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ב״ל 39692-05-21.
עידו עוזיאל נ' המוסד לביטוח לאומי, נבחנה בדיוק שאלה זו. עם זאת, בית הדין דחה ערעור של מבוטח על החלטת ועדה רפואית לעררים. אשר ביצעה ניכוי של נכות קודמת שנקבעה לו באותה ברך.
המקרה מעלה שאלות חשובות בנוגע להיקף סמכותה של הוועדה הרפואית. כתוצאה מכך, הוא עוסק גם בחובת ההנמקה המוטלת עליה בעת ביצוע ״חשבון עובר. ושב״ – ניכוי נכות ממצב רפואי קודם. פסק הדין מספק הצצה למורכבות הדין ומאיר את הדרך לאלפי נפגעים.
המערער, עידו עוזיאל, נפגע בברכו השמאלית בתאונת עבודה שאירעה ב-2.3.2020. לעומת זאת, הוא הוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. למערער היה עבר רפואי של פגיעה קודמת באותה ברך, שאירעה ב-8.6.2009. בעקבות אותה תאונה, נקבעו לו 10% נכות צמיתה לפי פריט ליקוי 48.
בעקבות התאונה החדשה, נקבעו למערער ב-20.8.2020 נכויות זמניות. לדוגמה, בתום תקופת הנכות הזמנית. הוועדה מדרג ראשון קבעה לו ב-31.12.2020 נכות אורתופדית של 10% בגין אותה ברך. ובאותו פריט ליקוי 48.
הן המערער והן המוסד לביטוח לאומי הגישו ערר לוועדה הרפואית לעררים.
הוועדה לעררים קיבלה את ערר המוסד. לדוגמא, היא ביצעה ״חשבון עובר ושב״ וקבעה למערער נכות צמיתה של 5% בלבד בגין התאונה הנוכחית. זאת, בניכוי 10% הנכות שנקבעו לו בעבר. המערער הגיש ערעור על החלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
לפני כב' השופטת הבכירה יפה שטיין.
שאלות משפטיות מרכזיות
הערעור לבית הדין האזורי לעבודה התמקד במספר שאלות משפטיות מהותיות. ראשית, בית הדין בחן האם הוועדה הרפואית לעררים הייתה רשאית לבצע ניכוי מצב קודם. כלומר, המכונה ״חשבון עובר ושב״. שאלה זו נגעה לנכות שנקבעה למערער כעשרים שנה קודם לכן.
שנית, נדונה השאלה האם הוועדה נימקה את החלטתה באופן מספק, בהתאם להלכה הפסוקה. אולם, הלכה זו שוללת ניכוי אוטומטי של מצב קודם ומחייבת הנמקה.
בנוסף, המערער טען כי הוועדה התייחסה להיבט הכלכלי של קבלת פיצוי בעבר בגין אותה נכות. אמנם, הוא טען כי אזכור זה מהווה שיקול זר הפוגם בהחלטתה. בית הדין נדרש להכריע בשאלות אלו, אשר משפיעות על נפגעי עבודה רבים בישראל.
הכרעת בית הדין ונימוקיו
בית הדין דחה את ערעורו של עידו עוזיאל. ואולם, הוא פסק כי בהתאם להלכת מרגוליס (דב״ע מג/01-46 יצחק מרגוליס – המוסד לביטוח לאומי). ולהלכת יפה (בר״ע (ארצי) 587/08 בוריס יפה – המוסד לביטוח לאומי). על הוועדה לבצע חשבון עובר ושב.
זהו כלל כאשר קיימים ממצאים מוכחים ומגובים במסמכים על מצב קודם המתאים לסעיף ליקוי זהה.
עם זאת, בית הדין הבהיר כי על הוועדה לנמק את החלטתה ולא לבצע ניכוי אוטומטי. יחד עם זאת, בעניינו של המערער. בית הדין קבע. כי הוועדה ציינה במפורש שהמערער קיבל בעבר 10% נכות צמיתה בגין אותה ברך.
ואותו פריט ליקוי 48. מאידך, הוא מצא כי הנמקה זו – המבוססת על מסמכים. ועל נכות קודמת שאינה שנויה במחלוקת – מספקת ואינה מהווה ניכוי בעלמא.
יתרה מכך, בית הדין הבהיר כי מדובר בנכות קודמת שהייתה צמיתה, ולא זמנית. מצד שני, המערער לא פנה בעצמו לביטוח לאומי בבקשה לבטלה בשל שיפור במצבו. מכאן, שלא היה מקום לטענה כי חלוף הזמן מייתר את הניכוי. אשר לטענת השיקולים הזרים.
בית הדין קבע. לסיכום, כי אזכור הוועדה את העובדה שהמערער קיבל בעבר פיצוי כספי בגין אותה נכות אינו מלמד. כי זהו הטעם לניכוי, ואינו פוגם בהחלטה. לפיכך, בית הדין מצא.
כי לא נפלה טעות משפטית או חוסר סבירות קיצוני בהחלטת הוועדה המצדיקים התערבות שיפוטית.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין בעניין נכות קודמת באותה ברך מבהיר מספר נקודות קריטיות עבור נפגעי עבודה. ראשית, הוא מדגיש כי לצורך ביצוע חשבון עובר ושב. לאור, אין די בכך שחלף זמן רב ממועד הפגיעה הקודמת. כלומר, משך הזמן אינו רלוונטי כאשר הנכות הקודמת נקבעה כצמיתה.
ולא בוטלה על ידי הנפגע עצמו.
שנית, עולה מהפסיקה. בהתאם, כי חובת ההנמקה של הוועדה הרפואית מתמלאת כאשר היא מפנה למסמכים. ולקביעה קודמת מוסכמת בדבר נכות באותו איבר ואותו פריט ליקוי. במקרים כאלה, אין צורך בהנמקה מפורטת נוספת.
בנוסף לכך, נקבע כי אזכור ההיבט הכלכלי (קבלת פיצוי בעבר) בגוף ההחלטה, כשלעצמו. למעשה, אינו מהווה שיקול זר הפוגם בהחלטת הוועדה, כל עוד לא מדובר בטעם שביסוד ההחלטה.
כמו כן, פסק הדין מדגיש את החשיבות של מעקב אחר מצב רפואי קודם. ראשית, במיוחד כשהוא נוגע לנכות צמיתה. אי פנייה לביטוח לאומי לביטול נכות קודמת, גם אם חל שיפור. יכולה להשפיע על תביעות עתידיות.
על כן, חשוב להיות ערניים ולפעול בהתאם. שנית, זה מדגיש את הצורך בייעוץ משפטי מקצועי.
שאלות ותשובות
האם המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות אחוזי נכות קודמים באופן אוטומטי?
לא, המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לנכות אחוזי נכות קודמים באופן אוטומטי. הוועדה הרפואית נדרשת לנמק את החלטתה לבצע ״חשבון עובר ושב״. גם אם קיימים ממצאים מוכחים על מצב קודם באותו איבר ובאותו פריט ליקוי. ההנמקה צריכה להיות מבוססת על מסמכים וקביעות רפואיות קודמות.
מהי הלכת מרגוליס והלכת יפה בהקשר של נכות קודמת?
הלכת מרגוליס והלכת יפה הן אבני דרך בפסיקה הישראלית. הן קובעות כי הוועדה הרפואית צריכה לבצע ״חשבון עובר. ושב״ כאשר ישנם ממצאים רפואיים מוכחים על נכות קודמת. הנכות הקודמת צריכה להתאים לסעיף ליקוי זהה.
עם זאת, ההלכות מדגישות את הצורך בהנמקה מפורטת של ההחלטה ולא בניכוי שרירותי.
האם חלוף הזמן מאז הפגיעה הקודמת משפיע על ניכוי נכות?
על פי פסק הדין. חלוף זמן רב ממועד הפגיעה הקודמת אינו מספיק כדי למנוע ניכוי נכות. רלוונטיות של משך הזמן מתמעטת כאשר הנכות הקודמת נקבעה כצמיתה. בנוסף, הנפגע לא פנה בעצמו לביטוח לאומי בבקשה לבטל את הנכות בשל שיפור במצבו.
על כן, חלוף הזמן לבדו אינו מייתר את הניכוי.
האם אזכור קבלת פיצוי כספי בעבר נחשב לשיקול זר?
בית הדין קבע. כי אזכור העובדה שהמערער קיבל פיצוי כספי בעבר בגין אותה נכות אינו נחשב לשיקול זר הפוגם בהחלטת הוועדה. זהו כלל כל עוד אזכור זה אינו הטעם העיקרי לניכוי. המבחן הוא האם הוועדה ביססה את החלטתה על שיקולים רפואיים ועובדתיים רלוונטיים.
מה עליי לעשות אם המוסד לביטוח לאומי ניכה לי נכות קודמת?
אם המוסד לביטוח לאומי ניכה לך נכות קודמת, מומלץ לבחון היטב את נימוקי הוועדה. ודא כי ההחלטה מבוססת על מסמכים רפואיים וכי היא מנומקת כדבעי. במידת הצורך, הגש ערעור לבית הדין לעבודה. ובקש ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום הביטוח הלאומי.
עורך דין יכול לבדוק את כל היבטי המקרה.
כיצד אוכל לדעת אם ההנמקה של הוועדה מספקת?
הנמקה מספקת היא כזו המפנה למסמכים רפואיים ולקביעה קודמת בדבר נכות באותו איבר. ובאותו פריט ליקוי. אם הוועדה מסתמכת על נכות קודמת צמיתה שלא בוטלה, ההנמקה עשויה להיחשב מספקת. במקרים שבהם ההנמקה כללית, מעורפלת או חסרת בסיס עובדתי, היא עשויה להיחשב כלא מספקת.
מה עושים במקרה של ניכוי נכות קודמת?
-
בחינת ההחלטה. ודא שהוועדה פירטה את נימוקיה לביצוע חשבון עובר ושב. בדוק שההחלטה מבוססת על מסמכים רפואיים מבוססים וקביעות נכות קודמות.
-
איסוף מסמכים רפואיים. אסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, הן לפגיעה הנוכחית והן לפגיעה הקודמת. יש לכלול פרוטוקולים של ועדות רפואיות קודמות, חוות דעת מומחים ובדיקות הדמיה.
-
פנייה לייעוץ משפטי. פנה לעורך דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי. עורך דין יוכל לבחון את נסיבות המקרה, להעריך את סיכויי הערעור ולייצג אותך מול הגורמים הרלוונטיים.
-
הגשת ערעור לבית הדין לעבודה. אם ההחלטה אינה נראית תקינה, יש להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 30 יום. הערעור יבחן שאלות משפטיות בלבד, כגון חובת הנמקה ושיקולים זרים.
-
מעקב ועדכון. עקוב אחר ההליך והקפד להציג כל שינוי במצבך הרפואי. אם חל שיפור במצב של נכות צמיתה קודמת, שקול לפנות לביטוח לאומי בבקשה לבטלה.
אזהרה: ניכוי נכות קודמת עלול להשפיע באופן דרמטי על שיעור קצבת הנכות שתקבלו. חשוב להבין את זכויותיכם ולפעול בצורה מושכלת, תוך קבלת ייעוץ משפטי מתאים. אי הגשת ערעור במועד או אי נימוק מספק של טענותיכם עלולים להוביל לדחיית תביעתכם.
סיכום
פסק הדין ב״ל (ירושלים) 39692-05-21, עידו עוזיאל נ' המוסד לביטוח לאומי. מספק בהירות חשובה בסוגיית ניכוי נכות קודמת. הוא דן בעניין נכות קודמת באותה ברך וחישוב ״עובר ושב״ על ידי ועדות רפואיות. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הוועדה הרפואית רשאית לבצע ניכוי זה.
בתנאי שההחלטה מנומקת ומבוססת על מסמכים רפואיים מוכחים. בנוסף, חלוף הזמן אינו מייתר את הניכוי של נכות צמיתה שלא בוטלה על ידי הנפגע. בית הדין אף הבהיר כי אזכור היבט כלכלי בתוך ההחלטה, כשלעצמו, אינו פוגם בה. פסק הדין מדגיש את חשיבות הליווי המשפטי.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
