בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש קיצור דרך לבירור שאלות עובדתיות ומשפטיות המונחות לפתחו של בית הדין הרבני. כאשר שאלת הסמכות הבינלאומית טרם לובנה במלואה בערכאה האזורית, בג״ץ יימנע מהתערבות בצו עיכוב היציאה. הדבר נכון במיוחד כאשר בעל הדין נמנע מלהתדיין בפני בית הדין האזורי ומסכל את בירור הסוגייה. במצב כזה, בירור הזיקות והסמכות יימשך בבית הדין הרבני.
סכסוכי גירושין בעלי אופי בינלאומי מעוררים לעיתים קרובות שאלות משפטיות סבוכות. שאלת הפעלתו של עיכוב יציאה מהארץ בבית הדין הרבני נגד אזרח זר נוגעת בזכויות יסוד מובהקות. הליך משפטי מורכב זה מפגיש בין הגנה על חופש התנועה לבין החשש מעגינות.
סוגייה זו עמדה במוקד הדיון במסגרת בג״ץ 8121/11 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול…24.01.2012. לפיכך, בפסק הדין דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעתירת בעל נגד בתי הדין הרבניים. השופטים מ' נאור, א' רובינשטיין וס' ג'ובראן בחנו את גבולות ההתערבות השיפוטית. השופט א' רובינשטיין כתב את פסק הדין המרכזי בהסכמת השופטת מ' נאור והשופט ס' ג'ובראן.
הצדדים, יהודים שנישאו בצרפת בשנת 1991, חיו וניהלו את מרכז חייהם במדינה זו. בנוסף, החל משנת 2007 החלו בני הזוג לנהל הליכים משפטיים בפני בתי המשפט בצרפת. בחודש אוגוסט 2011 הגיעו שני הצדדים בנפרד לישראל במעמד של תיירים.
בעת שהותם בארץ, נקטה האישה בצעדים משפטיים מיידיים בפני בית הדין הרבני האזורי בירושלים:
-
האישה הגישה תביעת גירושין נגד הבעל.
-
בד בבד היא עתרה למתן צו המורה על עיכוב יציאה מהארץ בבית הדין הרבני.
-
בית הדין הרבני נעתר לבקשה והוציא צו עיכוב יציאה ערב נחיתת הבעל.
-
בהמשך הגישה האישה תביעת מזונות מדין מעוכבת מחמתו להינשא.
הבעל, אזרח מרוקו ותושב צרפת, כפר מנגד בסמכותם הבינלאומית של בתי הדין הרבניים בישראל. עם זאת, בית הדין האזורי קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעת המזונות. אך מחק את תביעת הגירושין. לאחר מכן, בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעור הבעל.
והורה על בירור מחודש של שאלת הסמכות בגירושין.
המסגרת המשפטית: סמכות שיפוט בינלאומית ומניעת עגינות
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג-1953. כתוצאה מכך, קובע את גבולות השיפוט של בתי הדין הדתיים. סעיף 4 לחוק קובע כי בתביעת מזונות שלא אגב גירושין לא תישמע טענת היעדר שיפוט. נוסף על כך.
סעיף 4א לחוק מסדיר חלופות שונות המקנות סמכות שיפוט מיוחדת בתביעות גירושין במטרה למנוע עגינות.
המחוקק ביקש להעניק מענה למקרים קשים שבהם אישה עלולה להיוותר ללא גט דתי. עם זאת, הפעלת סמכות זו כפופה לעמידה קפדנית בתנאי החוק. לפיכך, בתי הדין נדרשים לבחון זיקות מהותיות של הצדדים לישראל.
שימו לב: רכישת אזרחות לבדה אינה מספקת תמיד לפי סעיף 4א לחוק. יש להוכיח גם תושבות או זיקות עובדתיות נוספות בהתאם לחלופות המנויות בסעיף.
טענות הצדדים בעתירה לבג״ץ
העותר טען כי בתי הדין פעלו בחוסר סמכות מובהק. לעומת זאת, לפי טענתו, תביעת המזונות לא הייתה כנה אלא נועדה לעקוף את היעדר הסמכות בגירושין. יתרה מכך, הבעל הפנה להלכת סבג המגבילה שימוש בסעיף 4 לחוק בנסיבות אלו.
האישה טענה מנגד כי התנהלות העותר מעלה חשש כבד לעגינות ממושכת. לדוגמה, נוסף על כך. בא כוחה הדגיש שינוי נסיבות מהותי: האישה קיבלה אזרחות ישראלית לאחר פסק הדין האזורי. לפיכך, לטענתה, מתקיימת סמכות שיפוט לפי סעיף 4א(א)(5) לחוק.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
השופט א' רובינשטיין, בהסכמת השופטת מ' נאור והשופט ס' ג'ובראן, דחה את העתירה. לדוגמא, בית המשפט קבע כי שאלת הסמכות לדון בתביעות טרם הוכרעה סופית בערכאה הדיונית. לכן, אין מקום להתערבות שיפוטית מוקדמת של בג״ץ בשלב זה.
בית המשפט הדגיש מספר נקודות מרכזיות בנימוקיו:
-
שאלת הסמכות דורשת בירור עובדתי לגבי זיקות הצדדים לישראל.
-
התאזרחות האישה יצרה תשתית חדשה המצדיקה בדיקה מחודשת של תנאי התושבות.
-
העותר עצמו סירב להתדיין בבית הדין האזורי ותרם להתארכות עיכובו.
-
מניעת עגינות היא ערך מרכזי המוכר בדין, ובירורו צריך להיעשות בערכאה המוסמכת.
בית המשפט פסק כי העותר יישא בשכר טרחת בא כוח המשיבה בסך 10,000 ש״ח. יחד עם זאת. כלומר, השופטים הביעו ציפייה לבירור עובדתי מהיר בבית הדין האזורי בשל הפגיעה בחופש התנועה.
אזהרה: הימנעות מהתייצבות לדיונים בערכאה הדיונית לצורך הגשת עתירה לבג״ץ עלולה להוביל לדחיית העתירה על הסף ולחיוב בהוצאות משפט כבדות.
השוואת עילות התערבות בג״ץ בהחלטות ביניים
השוואה בין מצבים המצדיקים התערבות בג״ץ לבין מצבים שבהם העתירה תידחה על הסף עילת הפנייה עמדת בג״ץ ככלל המשמעות הדיונית טענת חוסר סמכות הדורשת בירור עובדתי דחיית העתירה החזרת התיק לבית הדין לקביעת ממצאים פגיעה בחופש התנועה כאשר הטענה מופרכת מיסוד הנכונות להתערבות בחינת ביטול הצו להגנה על זכות יסוד קיומו של סעד חלופי שטרם מוצה דחייה על הסף הפניית בעל הדין לערכאה הדיונית המוסמכת.
מה עושים כאשר מוצא צו עיכוב יציאה בינלאומי
-
בחינת עילת הצו והסמכות. יש לבדוק באיזה הליך ניתן הצו והאם לערכאה קיימת סמכות שיפוט בינלאומית.
-
מיצוי טענות בערכאה הדיונית. חובה להעלות את כל טענות הסמכות והעובדות בפני בית הדין הרבני עצמו.
-
הצעת חלופות וערבויות כספיות. ניתן להציע הפקדת ערובה או ערבויות מתאימות לצורך הבטחת התביעה וביטול הצו.
-
בירור עובדתי מסודר. יש להציג ראיות מוצקות לגבי מרכז החיים, התושבות והיעדר זיקות לישראל.
שאלות ותשובות
מתי ניתן להטיל עיכוב יציאה מהארץ בבית הדין הרבני נגד אזרח זר?
בית הדין הרבני מוסמך להטיל צו עיכוב יציאה כאשר מוגשת תביעה כדין. אולם, ויש חשש ממשי לסיכול ההליך או לעגינות. עם זאת, על התובע להראות תשתית לכאורית לסמכות שיפוט בינלאומית לפי הדין.
האם ניתן לעתור מיידית לבג״ץ נגד החלטת ביניים של בית הדין הרבני?
בג״ץ אינו נוטה להתערב בהחלטות ביניים כל עוד ההליך תלוי ועומד בערכאה הדתית. התערבות תיעשה רק במקרים נדירים של חריגה קיצונית מסמכות או פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי.
מה המשמעות של תביעת מזונות מדין מעוכבת מחמתו להינשא?
תביעה זו נועדה לספק סעד כספי לאישה שבעלה מסרב לתת לה גט ללא הצדקה. בית הדין עשוי לחייב את הבעל בתשלום מזונות מוגברים עד להתרת הנישואין כחלק מהמאבק בסרבנות גט.
כיצד משפיעה קבלת אזרחות ישראלית על סמכות בית הדין בגירושין?
סעיף 4א לחוק שיפוט בתי דין רבניים מקנה סמכות במקרים מסוימים כאשר התובע הוא אזרח ישראלי. אולם החוק דורש לרוב תנאי מצטבר של מקום מושב או תושבות בישראל אותם יש להוכיח כדבעי.
פסק הדין בפרשת פלוני ממחיש את המורכבות שבסכסוכי נישואין חוצי גבולות. בית המשפט העליון הבהיר כי שאלות של סמכות שיפוט בינלאומית מחייבות בירור עובדתי יסודי. צדדים לסכסוך נדרשים לפעול בתום לב ולמצות את הדיון בפני הערכאה המוסמכת.
