ערעור מס הכנסה מוגש לבית המשפט המחוזי, לא לוועדת ערר. סעיף 153(א) לפקודת מס הכנסה קובע: "מי שרואה עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה על פי סעיף 152(ב), רשאי לערער לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה". השלב שקודם לכך הוא השגה לפקיד השומה, שיש להגישה בתוך 30 יום מיום המצאת הודעת השומה (ס' 150(א)). דחיית ההשגה אינה סוגרת את הדלת אלא פותחת אותה: היא ניתנת בצו לפי סעיף 152(ב), והצו הוא שמקים את זכות הערעור. ועדת ערר קיימת במיסוי מקרקעין ובארנונה, לא במס הכנסה.
נישום שקיבל שומה גבוהה מהצהרתו נמצא במרוץ מועדים קצר, ושלושה שלבים מפרידים בינו לבין הכרעה סופית: השגה, ערעור לבית המשפט המחוזי, וערעור לבית המשפט העליון. במדריך זה נציג את המסלול בדיוק כפי שהוא כתוב בפקודה, כולל המועדים ונטלי ההוכחה.
שלב ראשון: השגה לפקיד השומה
סעיף 150(א) לפקודה מקנה למי שחולק על השומה זכות לבקש מפקיד השומה, בהודעת השגה בכתב, "לחזור ולעיין ולשנות את השומה". שני תנאים: ההשגה תפרש בדיוק את הנימוקים, והיא תוגש בתוך 30 יום מיום המצאת הודעת השומה. פקיד השומה רשאי להאריך את המועד אם הוכח להנחת דעתו שהמשיג היה מנוע מלהגיש בזמן בשל היעדרות מהארץ, מחלה או סיבה סבירה אחרת.
שתי הוראות מגנות על הנישום בשלב זה. סעיף 150א קובע ש"מי שערך את השומה לא ידון בהשגה עליה". סעיף 158א מחייב לתת לנישום הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו לפני קביעת שומה לפי מיטב השפיטה או מתן צו, ולפרט בהודעה את הנימוקים ואת הדרך שלפיה נעשתה השומה.
שלב שני: החלטה בהשגה, והמועד שלא נספר
סעיף 152(א) קובע שאם הושג הסכם בין הנישום לפקיד השומה, תתוקן השומה בהתאם. סעיף 152(ב) קובע שאם לא הושג הסכם, פקיד השומה יקבע את המס בצו, ורשאי לקיים את השומה, להגדילה או להפחיתה.
סעיף 152(ג) מוסיף מגן משמעותי לנישום: אם בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדוח, או בתום שנה מיום שהוגשה ההשגה, לפי המאוחר, לא הושג הסכם ופקיד השומה לא הפעיל את סמכותו לתת צו, רואים את ההשגה כאילו התקבלה. בשומה שנערכה לפי סעיף 145(ב), התקופה היא חמש שנים מתום שנת המס שבה הוגשה ההשגה.
| השלב | הגורם המכריע | המועד | המקור |
|---|---|---|---|
| השגה על השומה | פקיד השומה, ולא מי שערך את השומה | 30 יום מיום המצאת הודעת השומה | ס' 150(א), 150א |
| החלטה בהשגה: הסכם או צו | פקיד השומה | אם לא ניתן צו במועד, ההשגה נחשבת כמתקבלת | ס' 152 |
| ערעור על הצו | בית המשפט המחוזי | 30 יום מהיום שנמסרה השומה למערער | ס' 153(א); תקנה 2 לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), התשל"ט-1978 |
| ערעור על פסק הדין | בית המשפט העליון, כבית משפט לערעורים אזרחיים | לפי הדין הכללי | ס' 157 |
שלב שלישי: הערעור לבית המשפט המחוזי
הערעור מוגש בהודעה בכתב לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, והמשיב הוא פקיד השומה (ס' 153(ב)). סעיף 154(א) קובע שהערעור יידון לפני שופט אחד או יותר לפי קביעת נשיא בית המשפט המחוזי, וסעיף 154(ג) קובע שהדיון יישמע בדלתיים סגורות, אלא אם הורה בית המשפט אחרת לבקשת המערער.
סעיף 155 קובע את נטל הראיה: "חובת הראיה כי השומה היא מופרזת תהיה על המערער". לכלל זה קיימים סייגים, בין היתר כאשר המערער ניהל פנקסים קבילים. סעיף 156 מסמיך את בית המשפט לאשר, להפחית, להגדיל או לבטל את השומה, או לפסוק בערעור באופן אחר. סעיף 157 קובע שהחלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 156 ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים.
שימו לב לסיכון שבסעיף 156: לבית המשפט סמכות מפורשת גם להגדיל את השומה. גם פקיד השומה, לפי סעיף 152(ב), רשאי בצו להגדיל את השומה ולא רק להפחיתה. משמעות הדבר שהשגה או ערעור אינם מהלך חד כיווני, ויש לשקול אותם על סמך הערכה מקצועית של החומר ולא כברירת מחדל.
תשלום המס בזמן ההליך
שאלה שחוזרת בכל תיק היא האם לשלם. הפקודה עונה עליה במפורש. סעיף 184 קובע שמי שנמסרה לו הודעת שומה מתוקנת לפי סעיף 152(א) או צו לפי סעיף 152(ב), חייב בתוך 15 יום לשלם את יתרת המס, ואם הגיש ערעור לפי סעיף 153, את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת. כלומר, החוק עצמו מסדיר תשלום חלקי, והתשלום אינו מהווה הסכמה לשומה ואינו פוגע בערעור.
סעיף 185 משלים את התמונה לאחר פסק הדין: שילם הנישום יותר מדי, יוחזר לו העודף בצירוף הפרשי הצמדה וריבית; שילם פחות מדי, תשולם היתרה בתוך 15 יום ממסירת ההחלטה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
- בדקו את תאריך ההמצאה של הודעת השומה וסמנו את היום ה-30.
- נסחו השגה מנומקת, המפרטת בדיוק את נימוקי המחלוקת, וצרפו אסמכתאות.
- נהלו את הדיון מול פקיד השומה, תוך תיעוד כל מסמך שנמסר וכל טענה שהועלתה.
- התקבל צו לפי ס' 152(ב), שלמו את המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 15 יום כדי למנוע ריבית והליכי גבייה.
- הגישו הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום, בהתאם לתקנה 2 לתקנות הערעורים.
- היערכו לניהול הוכחות: נטל הראיה על המערער, ולכן התשתית החשבונאית והמסמכית היא לב התיק.
אל תבלבלו בין המסלולים. במס הכנסה: השגה לפקיד השומה ואז ערעור לבית המשפט המחוזי. במיסוי מקרקעין: השגה למנהל מיסוי מקרקעין ואז ערר לוועדת ערר שליד בית המשפט המחוזי. בארנונה: השגה למנהל הארנונה ואז ערר לוועדת ערר לענייני ארנונה, ומשם ערעור מנהלי. שימוש במונח "ועדת ערר" בהקשר של מס הכנסה הוא שגיאה שגוררת הגשה לגורם הלא נכון ואיבוד מועדים.
לאן מגישים ערעור על שומת מס הכנסה?
לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, לפי סעיף 153(א) לפקודת מס הכנסה. לא לוועדת ערר; ועדת ערר היא הערכאה במיסוי מקרקעין ובארנונה, ולא במס הכנסה.
כמה זמן יש להגיש השגה וכמה להגיש ערעור?
השגה: 30 יום מיום המצאת הודעת השומה, לפי סעיף 150(א), עם אפשרות הארכה בנסיבות מוצדקות. ערעור: 30 יום מהיום שנמסרה השומה למערער, לפי תקנה 2 לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), התשל"ט-1978.
ההשגה שלי נדחתה. נגמר לי המסלול?
ההפך. דחיית ההשגה מתגבשת לצו לפי סעיף 152(ב), והצו הזה הוא בדיוק מה שמקנה את זכות הערעור לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 153. דחיית ההשגה פותחת את שלב הערעור ואינה סוגרת אותו.
כדאי לשלם את המס לפני הערעור?
סעיף 184 מחייב לשלם, בתוך 15 יום מקבלת הצו, את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת כאשר הוגש ערעור. תשלום זה אינו מהווה הסכמה לשומה ואינו פוגע בערעור. אי תשלום גורר ריבית והפרשי הצמדה ועלול להוביל להליכי גבייה.
על מי נטל ההוכחה בערעור?
סעיף 155 קובע שחובת הראיה כי השומה מופרזת מוטלת על המערער, בכפוף לסייגים, בין היתר כאשר נוהלו פנקסים קבילים ובמקרים שבהם פקיד השומה חייב להצדיק את השומה. זו הסיבה שאיכות התיעוד החשבונאי היא הגורם המשפיע ביותר על סיכויי הערעור.
מה קורה אם פקיד השומה לא מכריע בהשגה?
סעיף 152(ג) קובע שאם לא הושג הסכם ולא ניתן צו בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדוח, או בתום שנה מיום הגשת ההשגה, לפי המאוחר, רואים את ההשגה כאילו התקבלה. בשומה לפי סעיף 145(ב) התקופה היא חמש שנים מתום שנת המס שבה הוגשה ההשגה.
קיבלתם שומה שאינכם מסכימים איתה, או צו שדחה את השגתכם? המועדים קצרים, 30 יום בכל אחד משני השלבים, ונטל ההוכחה מוטל עליכם. בדיקה מוקדמת של השומה ושל התשתית החשבונאית היא מה שקובע את התוצאה. אפשר לפנות לבדיקת המקרה מול עורך דין מיסים: שומות, השגות וגילוי מרצון.
להבנת אופן חישוב המס שממנו נגזרת השומה ראו איך מחשבים מס הכנסה, ולבדיקת זכאות להחזר במקרים שבהם שולם מס ביתר ראו החזר מס: איך בודקים זכאות. להליכי השגה מול רשויות מנהליות אחרות, ובכללן ארנונה, ראו עורך דין מנהלי: עתירות, ארנונה והיתרי בנייה, ולמסלול הנפרד של מיסוי מקרקעין ראו עורך דין מקרקעין: קנייה, מכירה וליקויי בנייה.
הערה משפטית: מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, ואין להסתמך עליו בלא בדיקה פרטנית. מועדים והוראות דיוניות עשויים להשתנות, ותחולתם על תיק מסוים תלויה בנסיבותיו. בכל מקרה קונקרטי יש לפנות לעורך דין מיסים.
