לא, בית המשפט הגבוה לצדק אינו מוסמך לדון בעתירות נגד מפעל הפיס בענייני משא ומתן לקראת כריתת חוזה. בית המשפט העליון קבע כי מפעל הפיס אינו ממלא תפקיד ציבורי על פי דין. לפיכך, הסמכות העניינית לדון בסכסוכי מכרזים וחוזים אלה מסורה לבתי המשפט האזרחיים בלבד. משכך, על נפגעים לפנות לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי בהתאם לשווי הסכסוך.
הגשת עתירה נגד מפעל הפיס לבית המשפט הגבוה לצדק מעוררת שאלות כבדות משקל בדבר סמכות שיפוט. לפיכך, עסקים רבים המתמודדים בהליכי בחירה של גופים מעין-ציבוריים חשים לעיתים פגיעה קשה בעקבות החלטות שרירותיות. עם זאת, בחירה שגויה של הערכאה השיפוטית עלולה להוביל לדחיית ההליך על הסף. ולחיוב בהוצאות משפט כבדות.
במאמר זה נסקור פסק דין מרכזי של בית המשפט העליון. בנוסף, נלמד מהן העילות לסילוק עתירות על הסף, כיצד מגדיר הדין את מעמדו של מפעל הפיס. ומהי הדרך הנכונה לפעול.
סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה מסדיר את סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק. עם זאת, על פי סעיף 15(ד)(2) לחוק היסוד. בג״צ מוסמך לתת צווים לרשויות המדינה ולגופים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין.
לעומת זאת, סעיף 15(ג) לחוק היסוד מעניק לבג״צ סמכות שיורית בעניינים שאינם בסמכותו של בית משפט אחר. לפיכך, כאשר קיימת ערכאה שיפוטית אחרת המוסמכת לדון בסכסוך, בג״צ ימשוך את ידו מן הדיון.
חוק יסוד השפיטה ותפקיד ציבורי על פי דין
גוף ממלא תפקיד ציבורי על פי דין רק כאשר מקור סמכותו נעוץ בחקיקה מפורשת. כתוצאה מכך, בעניין מפעל הפיס, הפסיקה קבעה בעבר כי פעילותו אינה מבוססת על חובה חוקית מוגדרת. בשל כך, הפעילות העסקית של המפעל אינה נכנסת לגדרי סעיף 15(ד)(2).
בנוסף לכך, הליכים הקשורים למשא ומתן חוזי שייכים לתחום המשפט האזרחי. לעומת זאת, בתי המשפט האזרחיים מוסמכים להעניק סעדים מגוונים בסכסוכים אלה. נורמות אלו חלות על מגוון התקשרויות מסחריות:
-
פניות לקבלת הצעות מחיר ומכרזים פרטיים.
-
משא ומתן לקראת כריתת חוזה אספקה.
-
התקשרות עם ספקים זרים ויבוא מערכות מחשוב.
פרטי ההליך בבג״צ 244/85: מחשוב מערכת הלוטו
פסק הדין ניתן בהליכים מאוחדים: בג״צ 244/85, בג״צ 271/85 ובשג״צ 115/85. לדוגמה, ההליך התנהל לפני כבוד השופטים א' ברק, א' חלימה ומ' בן-דרור. ופסק הדין ניתן ביום י״ט בחשון תשמ״ו (3.11.1985).
במחצית השנייה של שנת 1984 החליט מפעל הפיס למחשב את מערכת הלוטו באמצעות מסופי תקשורת מקוונת (On-Line). לדוגמא, מפעל הפיס פנה לכמה יצרנים מובילים בענף וביקש מהם להגיש הצעות טכנולוגיות לפרויקט.
בין החברות שהגישו הצעות היו האחים בנקיר (ישראל) בע״מ וסיג סחר בע״מ. כלומר, מנגד, ועדת המומחים של מפעל הפיס המליצה על המערכת של חברת אמטוט האמריקאית. דירקטוריון מפעל הפיס אימץ את ההמלצה והסמיך את המנהל הכללי לנהל משא ומתן עמה.
טענות החברות במסגרת עתירה נגד מפעל הפיס
שתי החברות המפסידות פנו בעתירות דחופות לבג״צ. אולם, העותרות טענו כי ההליך היווה בפועל ״מכרז פנימי״, ולכן חלים עליו כללי המשפט המנהלי. לטענתן, מפעל הפיס קיפח אותן והפלה אותן לרעה.
כמו כן, סיג סחר בע״מ טענה כי המפעל מסר מידע מדויק לחברת אמטוט בלבד. בנוסף, העותרות צירפו להליך את שר התעשייה והמסחר. אמנם, ואת המפקח על מטבע חוץ מכוח חוק הפיקוח על המטבע, תשל״ח-1978. העותרות ביקשו למנוע מתן היתרים ורישיונות יבוא לצורך העסקה.
שימו לב: צירוף של שר או רגולטור ממשלתי כמשיב פורמלי אינו מקנה לבג״צ סמכות לדון בגוף פרטי שאינו כפוף לסמכותו הישירה.
נימוקי השופטים: מדוע נדחתה עתירה נגד מפעל הפיס?
השופט א' ברק כתב את פסק הדין המרכזי. ואולם, בית המשפט הפנה להלכה שנפסקה בבג״צ 126/84 (גלבוע נ' מפעל הפיס). על פי הלכה זו, מפעל הפיס אינו ממלא תפקיד ציבורי על פי דין.
לפיכך, אין לבג״צ סמכות לדון בעתירות נגדו לפי סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה. יחד עם זאת, יתרה מכך, כאשר מדובר במשא ומתן לקראת כריתת חוזה, הסמכות נתונה לבתי המשפט האזרחיים הרגילים.
סמכות בתי המשפט האזרחיים בדיני חוזים
העותרות טענו כי בית משפט אזרחי לא יעניק להן סעד אפקטיבי של אכיפה או ביטול. מאידך, אלא פיצויים בלבד. השופט ברק דחה טענה זו מכל וכל. בית המשפט הבהיר כי בתי המשפט האזרחיים מוסמכים לתת סעדים מגוונים, לרבות צווי מניעה.
בנוסף לכך, השופטים הדגישו כי דחיפות העניין אינה יוצרת סמכות יש מאין. כתוצאה מכך, בית המשפט דחה את שתי העתירות על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית. מצד שני, בית המשפט ביטל את צו הביניים וחייב כל אחת מהעותרות בהוצאות בסך מיליון שקל.
אזהרה: פנייה לערכאה שאינה מוסמכת עלולה לגרור דחייה מהירה וחיוב בהוצאות משפט משמעותיות ביותר.
השלכות מעשיות בעקבות עתירה נגד מפעל הפיס
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לכל ספק. וקבלן המתמודד מול תאגידים עירוניים או חברות לתועלת הציבור. כאשר גוף מנהל הליך התקשרות מסחרי, יש לבחון היטב את מקור סמכותו.
משכך, תקיפת הליך בחירה של מפעל הפיס חייבת להתבצע בערכאה האזרחית. תובע רשאי לתבוע בעילות של חוסר תום לב במשא ומתן, הפרת חובת שוויון חוזית. או גרם הפרת חוזה.
טעויות נפוצות בהליכים נגד גופים מעין-ציבוריים
טעות שכיחה היא ההנחה שכל גוף בעל אופי ציבורי כפוף אוטומטית לבג״צ. מפעל הפיס מחלק מענקים רבים לציבור, אך מבחינה תאגידית הוא פועל כחברה בעלת מאפיינים ייחודיים.
כמו כן, ספקים רבים מצרפים משרדי ממשלה להליך כדי ״למשוך״ את התיק לבג״צ. כפי שקבע השופט ברק בבג״צ 244/85, מהלך זה אינו מקנה סמכות ישירה נגד הגוף המרכזי.
בנוסף, חלק מהעותרים נמנעים מפנייה לבית המשפט המחוזי מתוך חשש מעיכובים. אולם, הגשת הליך סרק לבג״צ מבזבזת זמן יקר ומובילה לאובדן זכויות. ניהול נכון מחייב פנייה ישירה לערכאה הנכונה.
מה עושים במקרה של פגם בהליך מול מפעל הפיס
כאשר אתם מזהים פגם בהליך תחרותי או במשא ומתן, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
תיעוד מלא של ההתרחשות. אספו את כל התכתובות, מסמכי הפנייה ופרוטוקולי השיחות עם נציגי הגוף.
-
פנייה מוקדמת בכתב. שלחו מכתב התראה מנומק המפרט את הפגמים ואת הפגיעה בעיקרון השוויון.
-
בדיקת הסמכות העניינית. קבעו את שווי הסכסוך כדי להחליט אם לפנות לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי.
-
הגשת בקשה לצו מניעה זמני. הגישו בקשה דחופה לעצירת ההתקשרות במקביל להגשת כתב התביעה העיקרי.
-
תביעת סעדים חלופיים. דרשו אכיפה של הליך הבחירה או פיצויים כספיים על הוצאות ההשתתפות ואובדן רווחים.
שאלות ותשובות
מדוע בג״צ דחה את העתירות בבג״צ 244/85?
בית המשפט העליון דחה את העתירות מחוסר סמכות עניינית. השופטים קבעו כי מפעל הפיס אינו גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין. וכי סכסוכים הנוגעים למשא ומתן חוזי מסורים לבתי המשפט האזרחיים.
האם צירוף שר התעשייה והמסחר העניק סמכות לבג״צ?
לא, בית המשפט קבע במפורש. כי צירוף גורמים ממשלתיים כמשיבים פורמליים אינו מקנה סמכות נגד מפעל הפיס. בג״צ לא ישמש אכסניה לתקיפת התקשרות מסחרית באמצעות צירוף רגולטורים.
איזה סעד ניתן לתבוע בבית משפט אזרחי נגד מפעל הפיס?
בית משפט אזרחי מוסמך להעניק צווי מניעה, צווי עשה. סעד של אכיפת משא ומתן בתום לב ופיצויי הסתמכות או קיום. סמכות זו אינה מוגבלת לפיצוי כספי בלבד.
מה גובה ההוצאות שהוטלו על העותרות בפסק הדין?
בית המשפט העליון ביטל את צו הביניים. וחייב כל אחת משתי החברות העותרות בהוצאות משפט בסך מיליון שקל. חיוב זה הדגיש את החומרה שבפנייה לערכאה נטולת סמכות.
האם חוק הפיקוח על המטבע, תשל״ח-1978 רלוונטי להכרעה?
העותרות טענו כי נדרש היתר לפי חוק הפיקוח על המטבע. תשל״ח-1978 לביצוע העסקה עם החברה הזרה. עם זאת, בית המשפט קבע. כי טענה זו אינה מעניקה לבג״צ סמכות לדון בהתקשרות החוזית של מפעל הפיס.
סיכום והמלצות מעשיות
פסק הדין בבג״צ 244/85 ממחיש עיקרון יסוד בדיני הסמכות השיפוטית. גם כאשר מדובר בגוף בעל תהודה ציבורית עצומה כמפעל הפיס. הליכי משא ומתן לקראת חוזה נדונים בערכאות האזרחיות. פנייה שגויה לבג״צ עלולה לעלות בזמן יקר ולגרור הוצאות משפט כבדות.
לפיכך, לפני נקיטת צעדים משפטיים בסכסוכי מכרזים. יש לבחון היטב את סיווג הגוף ואת עילות התביעה המתאימות. פנייה נכונה לבית המשפט המוסמך תבטיח שמירה מיטבית על הזכויות המסחריות שלכם.
