האם הרשעה בעבירה של הפרת אמונים פוסלת אדם מלכהן בוועדת הבחירות המרכזית? כן, בית המשפט העליון קבע כי הרשעה בעבירת הפרת אמונים פוסלת מועמד מכהונה זו. בנוסף, תקנת חוק הבחירות אינה מונעת ביקורת שיפוטית על שיקול דעת הסיעה הממנה. עם זאת, מעמד ועדת הבחירות כגוף המופקד על טוהר הבחירות מחייב עמידה בסטנדרט ציבורי גבוה במיוחד. לפיכך, פגיעה באמון הציבור ובטוהר המידות גוברת על שיקולי ותק או פגיעה פוליטית בסיעה.
בפסק דין עקרוני. לפיכך, בית המשפט העליון הכריע בסוגיית הפרת אמונים בוועדת הבחירות והשלכותיה על נציגי ציבור. השופטים קבעו כי הגנה על טוהר ההליך הדמוקרטי מחייבת בחינה קפדנית של עבר פלילי. החלטה זו ממחישה את חובת הנאמנות המוטלת על נבחרי ציבור כלפי האזרחים.
רקע למקרה – בג״ץ 1262/06
הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט במסגרת בג״ץ 1262/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' סיעת ש״ס. בנוסף, השתתפו בהוועדה מרכזית יהודה אבידן והיועץ המשפטי לממשלה. כבוד הנשיא א' ברק כתב את פסק הדין המרכזי, כאשר כבוד השופטת מ' נאור וכבוד השופטת א' חיות הצטרפו בהסכמה מלאה.
מבנה ועדת הבחירות המרכזית
הוועדה פועלת מכוח חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ״ט-1969. בנוסף, בראש הוועדה יושב שופט של בית המשפט העליון. ושאר חברי הוועדה הם נציגים של סיעות הכנסת השונות. סמכויות הוועדה רחבות ובעלות אופי מנהלי ומעין-שיפוטי כאחד.
כתוצאה מכך, מעבר לניהול הטכני של יום הבחירות, הוועדה מוסמכת להכריע בנושאים רגישים ביותר:
- אישור רשימות מועמדים שהוגשו כדין.
- פסילת רשימות או מועמדים לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת.
- הכרעה בקובלנות על מעשים או מחדלים לפי חוק הבחירות.
- קביעת תוצאות הבחירות וחלוקת המנדטים בין הרשימות.
הפרת אמונים – הגדרה והקשר
עבירת הפרת אמונים מוגדרת בסעיף 284 לחוק העונשין, תשל״ז-1977. עם זאת, עבירה זו נועדה להגן על אמון הציבור במשרתי הציבור ולהבטיח טוהר המידות של המנהל הציבורי.
נסיבות המקרה: הרשעת סגן יושב ראש הוועדה
המשיב 3, יהודה אבידן, כיהן כנציג סיעת ש״ס בוועדת הבחירות במשך כ-16 שנים. כתוצאה מכך, ובין היתר כ-12 שנים כסגן יושב ראש הוועדה. לפני הבחירות לכנסת השבע-עשרה, ביום 16.11.2004, בית משפט השלום הרשיע את אבידן בעבירת הפרת אמונים. ההרשעה התבססה על הודאתו במסגרת הסדר טיעון.
שבו ביקש אבידן טיפול מזורז ומועדף במסמכים עבור מקורביו.
בית המשפט גזר עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. לעומת זאת, היועץ המשפטי לממשלה קבע כי במעשים אלה דבק קלון. ולכן ההסדר הטיעון חייב את אבידן להתפטר מתפקידו כדירקטור בחברה ממשלתית.
לאחר מכן, יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופטת ד' ביניש. לדוגמה, פנתה לסיעת ש״ס והציעה להחליף את אבידן בנציג אחר. סיעת ש״ס ואבידן סירבו להצעה, והוועדה החליטה ברוב קולות שלא לדון מחדש במינויו.
טענות הצדדים בעתירה לבג״ץ
תנועה למען איכות השלטון והיועץ המשפטי
העותרת דרשה לבטל את מינויו של אבידן כחבר וכסגן יושב ראש הוועדה. לדוגמא, בטענה שמי שהורשע בעבירה עם קלון אינו יכול לשמש בתפקיד רגיש כזה. היועץ המשפטי תמך בעמדת העותרת, והדגיש כי חברות בוועדה דורשת אמון ציבורי מלא.
סיעת ש״ס ויהודה אבידן
הצדדים טענו כי חלפה למעלה משנה ממועד ההרשעה. כלומר, ולכן יש לדחות את העתירה על סף שיהוי. בנוסף, טענו כי חוק הבחירות אינו כולל תנאי כשירות השולל כהונה בשל עבר פלילי. והדחת הנציג תפגע בייצוג הסיעה עקב ניסיונו הרב.
- החוק אינו מונע מינוי של אדם עם הרשעה.
- העבירה הייתה קלה וכללה רק קיצור תורים.
- הדחת הנציג תפגע בייצוג הסיעה.
הכרעת בית המשפט: כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד
דחיית טענת השיהוי
הנשיא א' ברק בחן את טענת השיהוי לפי שלושה יסודות – סובייקטיביים, אובייקטיביים וחומרת הפגיעה. אולם, בית המשפט מצא כי התקיים שיהוי, אך עקרון שלטון החוק ואמון הציבור גוברים במקרה זה. פגם מהותי בהרכב ועדת הבחירות מצדיק דיון למרות חלוף הזמן.
פסילת חבר ועדת הבחירות עקב פגיעה באמון הציבור
בית המשפט יישם את ההלכה "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד". אמנם, למרות שאין תנאי פסילה מפורש בחוק. הרשות חייבת להפעיל שיקול דעת סביר ולהתחשב בעבר הפלילי של המועמד. חובת הנאמנות מחייבת שמירה קפדנית על אמון הציבור במוסדות השלטון.
| שיקולים בעד המשך כהונה | שיקולים לפסילת המינוי |
|---|---|
| שיקום המועמד ועקרון התשובה במשפט. | שמירה על טוהר הבחירות ותקינות ההליך. |
| ניסיון מקצועי של 16 שנה. | מניעת שחיקה באמון הציבור בוועדה. |
| עונש קל שנגזר בהסדר טיעון. | חומרת המעשה של העדפת מקורבים. |
| אינטרס הסיעה בייצוג פוליטי מיטבי. | מעמד הוועדה כגוף ממלכתי ומעין-שיפוטי. |
בכך, בית המשפט הפך את הצו על תנאי למוחלט. ואולם, חברותו של יהודה אבידן בוועדת הבחירות המרכזית בוטלה, וכן כהונתו כסגן יושב ראש הוועדה.
השלכות פסק הדין על הפרת אמונים בוועדת הבחירות
פסק הדין ביסס נורמה מחייבת עבור כל הגופים הממונים במישור הציבורי. יחד עם זאת, סיעה בכנסת, כיחידה חוקתית ורשות ציבורית, חלה עליה כללי המשפט המנהלי במינוי נציגים לוועדות סטטוטוריות. בנוסף, ההלכה מבהירה. כי כהונה בוועדת הבחירות איננה עניין פנימי בלבד; היא דורשת ניקיון כפיים מוחלט כדי לשמור על הלגיטימציה של תוצאות הבחירות.
מה עושים במקרה של מינוי ציבורי פגום?
- איסוף הממצאים העובדתיים. יש לקבל העתק מכתב האישום, את הכרעת הדין ואת גזר הדין של המועמד.
- בחינת עמדת היועץ המשפטי לממשלה. לבדוק האם נקבע קלון במעשי המועמד על ידי הגורמים המוסמכים.
- פנייה מוקדמת בכתב. חובה לפנות לגוף הממנה בבקשה מנומקת לביטול המינוי הפגום לפני עתירה.
- מניעת שיהוי. יש לפעול במהירות וללא דיחוי כדי למנוע טענות של שיהוי אובייקטיבי.
- הגשת עתירה לבג״ץ. אם הרשות מסרבת לתקן את הפגם, ניתן להגיש עתירה מנהלית או עתירה לבג״ץ.
שאלות ותשובות
האם הרשעה ללא מאסר בפועל מונעת חברות בוועדת הבחירות?
כן, בהחלט. בית המשפט הבהיר. כי גם עונש של מאסר על תנאי וקנס כספי מעיד על פגם מוסרי חמור. המבחן הקובע אינו גובה העונש אלא אופי העבירה והפגיעה באמון הציבור.
מה ההבדל בין תנאי כשירות לשיקול דעת מנהלי?
תנאי כשירות קובעים רף טכני שהשולל מינוי אוטומטית. לעומת זאת, שיקול דעת מנהלי מחייב את הרשות לבחון את מכלול הנתונים, כולל עבר פלילי. גם כאשר החוק שותק לגבי כשירות.
כיצד משפיעה עבירת הפרת אמונים על טוהר הבחירות?
העבירה כוללת העדפת מקורבים ופגיעה באינטרס הציבורי. ועדת הבחירות מחויבת לשמירה על הגינות, שוויון וניטרליות. לכן, קיים ניגוד עמוק בין אופי העבירה לתכלית התפקיד בוועדה.
מתי בית המשפט ידון בעתירה למרות שיהוי?
הבית יתעלם משיהוי כאשר עולה פגיעה חמורה בעקרון שלטון החוק. אם השארת המינוי הפגום על כנו תפגע קשות באמון הציבור. האינטרס הציבורי גובר על טענת השיהוי.
האם סיעה בכנסת כפופה לכללי המשפט המנהלי במינוי נציגים?
כן. סיעה פועלת כנאמן של כלל הציבור. ולכן כאשר היא ממנה נציגים לגופים סטטוטוריים כמו ועדת הבחירות, החלטותיה כפופות לעקרונות הסבירות. ההגינות וטוהר המידות.
