בקצרה: פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית לפי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ובנסיבות מסוימות גם עבירה פלילית לפי סעיף 5. הסעד המרכזי הוא פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף 29א: עד 50,000 ש״ח, ובפגיעה שנעשתה בכוונה לפגוע עד כפל הסכום. הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים ב-16 בכל חודש, ולכן הסכום בפועל גבוה מהנקוב בחוק. בנוסף מסמיך סעיף 29 את בית המשפט לתת ארבעה צווים: איסור הפצה או החרמה של החומר הפוגע, פרסום פסק הדין על חשבון הנתבע, מסירת החומר לנפגע, והשמדת מידע שנתקבל שלא כדין. ⛔ אין בחוק סעד בשם "צו הריסה". ניתן להגיש תלונה גם לרשות להגנת הפרטיות, במקביל להליך האזרחי.
הגדרת פגיעה בפרטיות והיקפה
פגיעה בפרטיות היא מושג משפטי רחב המקיף מגוון רחב של פעולות הפוגעות בזכותו היסודית של אדם לשלוט במידע אודותיו. עם זאת, במרחב האישי שלו ובכבודו. החוק מגן על פרטיות האדם באמצעות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981. המגדיר מהי פגיעה בפרטיות וקובע כיצד ניתן לתבוע בגינה. החוק מגן על פרטיות האדם באמצעות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, ולשמירה יעילה על המידע האישי במרחב הדיגיטלי, כדאי לעיין במדריך המלא בנושא הגנת פרטיות ברשת: מה החוק קובע ואיך לשמור על המידע האישי?.
המטרה היא לאפשר לכל אדם לחיות את חייו ללא הפרעה, השפלה או פגיעה בחירותו.
פגיעה בפרטיות יכולה להתבטא בדרכים רבות. כתוצאה מכך, היא יכולה להיות חשיפה של מידע אישי או פרטי שנדרשו על ידי אדם או שנודעו לו על סמך יחסיו עם אדם אחר, ללא הסכמתו. בנוסף, היא כוללת גם צילום, הקלטה או פרסום של אדם בפרטיותו, שימוש בשמו, בכינויו. בתמונתו או בקולו לשם רווח, ואף העברת מידע ממעסיק לעובד שלא כדין.
חשוב להבין כי לא כל חשיפה של מידע מהווה פגיעה בפרטיות; ישנם מקרים בהם החוק מתיר זאת. לעומת זאת, למשל כאשר הדבר נדרש על פי דין, או כאשר מדובר במידע שפורסם ברבים.
עילות מרכזיות להגשת תביעה בגין פגיעה בפרטיות
על מנת שניתן יהיה להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות. לדוגמה, יש להוכיח כי אכן אירעה עבירה על חוק הגנת הפרטיות. החוק מונה מספר עילות מרכזיות המהוות פגיעה בפרטיות: לדוגמה, יש להוכיח כי אכן אירעה עבירה על חוק הגנת הפרטיות, כפי שמפורט בהגנת פרטיות והסרת תוכן ברשת: מדריך משפטי מקיף לזכויותיך, החוק מונה מספר עילות מרכזיות המהוות פגיעה בפרטיות:
-
חשיפת מידע אישי או פרטי: זוהי אחת העילות הנפוצות ביותר. כאשר מידע שנמסר לגורם מסוים, בין אם על ידי האדם עצמו ובין אם נודע לו על סמך יחסים אישיים או עסקיים, נחשף ללא הסכמתו או ללא הוראה חוקית, הדבר מהווה פגיעה. לדוגמה, חשיפת מידע רפואי של מטופל על ידי איש צוות רפואי, או העברת פרטי התקשרות של לקוח לחברה חיצונית ללא אישור.
-
צילום, הקלטה או פרסום שלא כדין: צילום אדם במקום פרטי, הקלטת שיחה ללא ידיעתו, או פרסום תמונותיו או סיפור חייו באופן שחודר לפרטיותו, מהווים פגיעה. הגנה זו רלוונטית במיוחד בעידן הדיגיטלי, כאשר קל יותר לשתף מידע ותמונות ברשתות חברתיות.
-
שימוש בשם, כינוי, תמונה או קול לשם רווח: שימוש בפרטים המזהים של אדם (שמו, תמונתו, קולו) לצורך קידום מוצר, שירות או כל פעילות עסקית אחרת, ללא קבלת רשותו, מהווה פגיעה. לדוגמה, פרסומת המשתמשת בתמונת אדם מפורסם מבלי לשלם לו או לקבל את הסכמתו.
-
הטרדה טלפונית או אחרת: פגיעה בפרטיות יכולה להתבטא גם בהטרדה חוזרת ונשנית, בין אם בטלפון, בדואר או באמצעים דיגיטליים, הגורמת לאדם אי נוחות, חשש או פחד.
-
פגיעה בכבודו או בשמו הטוב: פרסום מידע שקרי או מכפיש על אדם, הגורם לו בוז, לעג או השפלה, עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות, ובפרט כהשמצה.
חשוב להדגיש כי לא כל פעולה שנראית כפגיעה היא אכן כזו מבחינה משפטית. לדוגמא, על התובע להוכיח את קיום התנאים הנדרשים על פי החוק. לדוגמה, אם מידע פורסם באופן חוקי או שהאדם נתן את הסכמתו לחשיפתו. לא ניתן יהיה לתבוע בגין פגיעה בפרטיות.
המסגרת המשפטית והחוק הרלוונטי
פסיקות בתי המשפט לאורך השנים הרחיבו את הפרשנות של החוק והתאימו אותו למציאות המשתנה. כלומר, במיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות. כך, למשל, התפתחו פסקי דין הנוגעים לשימוש במידע ברשתות חברתיות, למעקב דיגיטלי. ולחשיפת מידע על ידי אלגוריתמים. כך, למשל, התפתחו פסקי דין הנוגעים לשימוש במידע ברשתות חברתיות, למעקב דיגיטלי, לחשיפת מידע על ידי אלגוריתמים, וכן התפתח דיון משפטי ער בנוגע ללשון הרע ברשתות חברתיות.
בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבותיו הספציפיות, ובפרט במידת הפגיעה. אולם, בכוונה של הפוגע, ובקשר שלו עם הנפגע.
הליך הגשת תביעה בגין פגיעה בפרטיות
הגשת תביעה בגין פגיעה בפרטיות מתחילה באיסוף ראיות. אמנם, על הנפגע לאסוף כל מסמך, הודעה, צילום, הקלטה או כל ראיה אחרת המוכיחה את הפגיעה. לאחר מכן, רצוי לפנות לייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין יבחן את הראיות, יסביר את סיכויי ההצלחה, ויסייע בניסוח כתב התביעה.
כתב התביעה יוגש לבית המשפט המוסמך, לרוב בית משפט השלום. ואולם, אלא אם סכום התביעה גבוה יותר. בכתב התביעה יפורטו העובדות, העילה המשפטית, והסעדים המבוקשים (פיצויים בגין נזק ממוני. נזק לא ממוני, עוגמת נפש, וכדומה).
לאחר הגשת התביעה, יוגש כתב הגנה על ידי הנתבע. יחד עם זאת, ולאחר מכן יתנהל הליך משפטי הכולל שלב הוכחות, סיכומים, ולבסוף פסק דין.
חשוב לציין כי ניתן להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות גם במסגרת הליכים אחרים, למשל. כתביעה שכנגד בהליך המתנהל בין הצדדים. עורך דין מומחה יוכל להעריך את הדרך האופטימלית למימוש זכויותיכם.
סעדים אפשריים בגין פגיעה בפרטיות
במקרה של קבלת תביעה בגין פגיעה בפרטיות, בית המשפט יכול להעניק מגוון סעדים לנפגע. הסעד העיקרי הוא פיצוי כספי. הסעד המיוחד קבוע בסעיף 29א לחוק: בתביעה בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע בפיצוי בלא הוכחת נזק שלא יעלה על 50,000 ש״ח. הוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק עד כפל הסכום, ללא הוכחת נזק. שתי הסתייגויות חשובות: ראשית, הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי מדד המחירים לצרכן, כשמדד הבסיס הוא מדד חודש מאי 2007, ולכן הסכום בפועל גבוה מהנקוב בנוסח החוק ויש לאמת אותו במועד ההגשה. שנית, סעיף 29א(ג) קובע שלא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל אותה פגיעה. מסלול מקביל קיים בהליך הפלילי: הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו בפיצוי לנפגע עד אותו סכום, וחיוב זה כמוהו כפסק דין אזרחי.
בנוסף, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים ממשיים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה, כגון הוצאות שהוצאו, הפסד השתכרות. או נזקים תדמיתיים.
בנוסף לפיצויים כספיים, בית המשפט יכול להורות על סעדים נוספים, כגון:
-
צו מניעה: הוראה לנתבע להפסיק את הפעולה הפוגעת ולהימנע מלבצעה שוב.
-
הצווים הנוספים שבסעיף 29 לחוק: אין בחוק הגנת הפרטיות סעד בשם "צו הריסה". סעיף 29 לחוק מונה ארבעה צווים שבית המשפט רשאי לתת, במשפט אזרחי או פלילי, בנוסף לכל עונש וסעד אחר: איסור הפצה של עותקי החומר הפוגע או החרמתו (וצו החרמה כזה יפה כלפי כל אדם שברשותו החומר לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם לא היה צד למשפט); פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו, על חשבון הנתבע או הנאשם; מסירת החומר הפוגע לנפגע; והשמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או איסור שימוש בו, או כל הוראה אחרת לגביו. להרחבה על האיזון בין הזכות לפרטיות לאינטרסים אחרים ראו הזכות לפרטיות: איזון מול אינטרס ציבורי וביטחון המדינה.
-
צו פרסום התנצלות: במקרים בהם הפגיעה כללה פרסום מידע שקרי או מכפיש.
הסעדים המוענקים תלויים בנסיבות המקרה, בחומרת הפגיעה, ובמידת הנזק שנגרם. עורך דין מיומן ידע כיצד למקסם את הסיכויים לקבלת הסעד המתאים.
דרכי פעולה מומלצות ואפשרויות פתרון
במידה ואתם חווים פגיעה בפרטיות, או חושדים שפרטיותכם נפגעת, קיימות מספר דרכי פעולה אפשריות:
-
תיעוד: אספו ושימרו כל ראיה רלוונטית, הודעות, מיילים, צילומים, הקלטות, תאריכים ושעות.
-
פנייה לגורם הפוגע: במקרים מסוימים, פנייה ישירה לגורם הפוגע (באמצעות עורך דין) עשויה להוביל לפתרון מהיר, כגון הפסקת הפגיעה או פיצוי.
-
הגשת תלונה לרשויות: ניתן להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות, או במקרים מסוימים, למשטרת ישראל.
-
הגשת תביעה אזרחית: כאמור, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לקבלת סעד כספי או אחר.
-
גישור: במקרים בהם היחסים בין הצדדים מאפשרים זאת, גישור יכול להיות פתרון יעיל ומהיר לפתרון הסכסוך, תוך שמירה על דיסקרטיות.
בחירת הדרך המתאימה ביותר תלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה. ליווי משפטי מקצועי ומותאם אישית יבטיח שתפעלו בצורה הנכונה ביותר למימוש זכויותיכם.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
התמודדות עם פגיעה בפרטיות כרוכה במורכבויות משפטיות רבות. חוק הגנת הפרטיות והפסיקה הענפה בתחום דורשים ידע והבנה מעמיקים. לכן, במרבית המקרים, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בדיני הגנת הפרטיות והמשפט האזרחי. עורך דין יוכל:
-
להעריך את סיכויי ההצלחה של התביעה.
-
לסייע באיסוף ראיות ובניסוח כתב התביעה.
-
לייצג אתכם בבית המשפט.
-
לנהל משא ומתן עם הצד השני.
-
להבטיח שתקבלו את הפיצוי המרבי המגיע לכם.
אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי. הגנה על הפרטיות היא זכות יסוד, ואנו כאן כדי לסייע לכם לממש אותה.
| הסעד | המקור | הערות |
|---|---|---|
| פיצוי בלא הוכחת נזק | ס' 29א(ב)(1) | עד 50,000 ש״ח בתביעה בשל עוולה אזרחית לפי ס' 4. |
| פיצוי מוכפל | ס' 29א(ב)(2) | עד כפל הסכום כשהוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע. |
| הצמדה למדד | ס' 29א(ד) | הסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש; מדד הבסיס הוא מאי 2007. |
| פיצוי אחד בלבד | ס' 29א(ג) | לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל אותה פגיעה. |
| פיצוי בהליך הפלילי | ס' 29א(א) | הורשע נאשם לפי ס' 5, בית המשפט רשאי לחייבו בפיצוי לנפגע. דינו כפסק דין אזרחי. |
| איסור הפצה או החרמה | ס' 29(א)(1) | צו ההחרמה יפה גם כלפי מי שהחומר ברשותו למכירה או להפצה ולא היה צד למשפט. |
| פרסום פסק הדין | ס' 29(א)(2) | על חשבון הנתבע או הנאשם, במקום ובדרך שיקבע בית המשפט. |
| מסירת החומר הפוגע לנפגע | ס' 29(א)(3) | סעד מעשי שמונע המשך שימוש. |
| השמדת מידע שנתקבל שלא כדין | ס' 29(א)(4) | לרבות איסור שימוש במידע או ב"מידע עודף", או כל הוראה אחרת. |
| פיצוי בגין נזק מוכח | דיני הנזיקין הכלליים | הפסד השתכרות, הוצאות ונזק תדמיתי, בנוסף לפיצוי הסטטוטורי ובכפוף להוכחה. |
ההליך האזרחי וההליך המנהלי אינם מחליפים זה את זה. לצד התביעה האזרחית קיימת הרשות להגנת הפרטיות, שהיא רגולטור בעל סמכויות פיקוח ואכיפה על מאגרי מידע. תלונה אליה אינה מזכה את המתלונן בפיצוי, והיא אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות בתביעה האזרחית. בכיוון ההפוך, ממצא של הרשות עשוי לשמש ראיה משמעותית בהליך האזרחי. שני המסלולים מתנהלים במקביל, ויש להחליט על שניהם מראש ולא בדיעבד.
שתי טעויות שחוזרות בכתבי תביעה בתחום. הראשונה: ערבוב בין פגיעה בפרטיות לבין לשון הרע. אלה שני חוקים נפרדים, עם עילות נפרדות, הגנות נפרדות ומסלולי פיצוי נפרדים. פרסום מידע שקרי ומכפיש הוא בעיקרו עניין לחוק איסור לשון הרע; פרסום מידע אמיתי הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם הוא עניין לחוק הגנת הפרטיות. לעיתים שתי העילות מתקיימות יחד, אך צריך לטעון כל אחת מהן בנפרד ובמפורש. השנייה: הנחה שהסכום בחוק הוא הסכום שנפסק. סעיף 29א(ד) קובע הצמדה חודשית למדד מאז מאי 2007, ולכן התקרה בפועל גבוהה משמעותית מ-50,000 ש״ח. מנגד, סעיף 29א(ג) חוסם קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל אותה פגיעה, גם אם הוגשו כמה הליכים.
סדר פעולות מעשי מרגע גילוי הפגיעה
- לתעד מיד, לפני כל פנייה. צילומי מסך עם תאריך ושעה, כתובות אינטרנט מלאות, הודעות ומיילים במקור. חומר שנמחק אחרי פנייה לפוגע קשה מאוד לשחזר.
- לזהות את העילה המדויקת מבין החלופות שבסעיף 2 לחוק. תביעה שאינה מצביעה על חלופה קונקרטית חשופה לסילוק.
- לבדוק אם יש גם עילה של לשון הרע, ולטעון אותה בנפרד ובמפורש.
- לבדוק את ההגנות שיעמדו לנתבע מראש: הסכמה, חובה או היתר על פי דין, ומידע שכבר פורסם ברבים.
- לשקול פנייה מקדימה בכתב לדרישת הסרה. היא לעיתים פותרת את העניין, ובכל מקרה מקבעת את מודעות הפוגע לצורך רכיב הכוונה.
- להחליט על תלונה לרשות להגנת הפרטיות במקביל, ולא במקום.
- לכמת את הסעד: פיצוי ללא הוכחת נזק לפי הסכום המעודכן, בתוספת נזק מוכח אם קיים, ולציין במפורש אילו צווים מבוקשים לפי סעיף 29.
- לא לתבוע פעמיים על אותה פגיעה, בשל המגבלה שבסעיף 29א(ג).
איפה עוד יושבת הפגיעה הזו מבחינה משפטית
פגיעה בפרטיות היא לפני הכול עוולה אזרחית, ולכן חלים עליה דיני הנזיקין הכלליים: הוכחת נזק מעבר לפיצוי הסטטוטורי, קשר סיבתי, אשם תורם והתיישנות. לצדה עולות פעמים רבות עילות חוזיות, כגון הפרת חובת סודיות של מעסיק או של נותן שירות; ראו עורך דין משפט אזרחי: חוזים ותביעות. במקביל, סעיף 5 לחוק הופך פגיעה בפרטיות שנעשתה במזיד ובנסיבות המנויות בו לעבירה פלילית. כשהתיק מגיע לזירה הזו, כללי המשחק משתנים לחלוטין: נטל הוכחה מעבר לספק סביר, חקירה במשטרה וזכויות חשוד; ראו עורך דין פלילי: חקירה, כתב אישום ומעצר. לנפגע חשוב להבין שההליכים אינם חלופיים: פתיחה בחקירה פלילית אינה מקנה פיצוי, והרשעה לפי סעיף 5 מאפשרת פיצוי לנפגע גם בגדרי ההליך הפלילי עצמו.
שאלות ותשובות
כמה פיצוי אפשר לקבל בלי להוכיח נזק?
סעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות מאפשר לבית המשפט לפסוק עד 50,000 ש״ח בלא הוכחת נזק. אם הוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע, ניתן לפסוק עד כפל הסכום. חשוב: הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים ב-16 בכל חודש לעומת מדד מאי 2007, ולכן התקרה בפועל גבוהה מהמספר הנקוב בנוסח החוק.
אפשר לקבל צו להריסה או להשמדת החומר?
אין בחוק סעד בשם "צו הריסה". סעיף 29 מסמיך את בית המשפט לצוות על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין או על איסור שימוש בו, וכן על איסור הפצה או החרמה של עותקי החומר הפוגע, על מסירת החומר לנפגע ועל פרסום פסק הדין על חשבון הנתבע. אלה סעדים נוספים על הפיצוי, ולא במקומו.
מה ההבדל בין פגיעה בפרטיות ללשון הרע?
לשון הרע עוסקת בפרסום שעלול להשפיל או לבזות אדם, והאמת היא בדרך כלל הגנה. פגיעה בפרטיות עוסקת בחדירה לתחום האישי, והיא מתקיימת גם כשהמידע נכון לחלוטין. שני החוקים נפרדים לגמרי, ולעיתים שתי העילות מתקיימות באותו אירוע. חשוב לטעון כל עילה בנפרד ובמפורש, שכן ההגנות ומסלולי הפיצוי שונים.
הקלטתי שיחה שהייתי צד לה. עברתי עבירה?
הקלטת שיחה בידי מי שהוא צד לה אינה נחשבת האזנת סתר אסורה. הסוגיה הרגישה היא השימוש בהקלטה ופרסומה: פרסום תוכן של שיחה שהוקלטה עלול להיכנס לחלופות הפגיעה בפרטיות שבסעיף 2 לחוק. הקלטת שיחה שאינכם צד לה היא סיפור אחר לגמרי וכפופה לחוק האזנת סתר.
מישהו פרסם עליי תמונה ברשת. מה עושים ראשון?
מתעדים לפני שפונים. צילום מסך מלא, כתובת אינטרנט, תאריך ושעה, ומספר הצפיות אם מוצג. רק אחר כך שולחים דרישת הסרה. פנייה לפני תיעוד מובילה פעמים רבות למחיקה מהירה של הפרסום, שמותירה את הנפגע בלי ראיה. במקביל אפשר לפנות לפלטפורמה עצמה ולרשות להגנת הפרטיות.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
תביעה אזרחית בשל פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, ולכן חלה עליה תקופת ההתיישנות הכללית בדיני הנזיקין. פנייה לרשות להגנת הפרטיות או להנהלת הפלטפורמה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. כשמדובר בפרסום מתמשך ברשת עולות שאלות נוספות לגבי מועד תחילת המרוץ, ולכן לא נכון להמתין.
תמונה, הקלטה או מידע אישי שפורסמו בלי הסכמה, או מעקב שחצה את הגבול? אפשר לבדוק את המקרה מול עורך דין תקשורת ומדיה: לשון הרע והסרת תוכן.
הערה משפטית: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. הדין והסכומים משתנים מעת לעת; יש לאמת את הנתונים מול המקור הרשמי במועד הפעולה.
