בית המשפט העליון קבע כי אבחון על הרצף האוטיסטי אינו מהווה כשלעצמו מחלת נפש לצורך פטור מאחריות פלילית. בית המשפט בוחן בכל מקרה האם תסמיני הלקות שללו בפועל את יכולת ההבנה או השליטה של הנאשם. כאשר הנאשם פועל בתחכום ומסווה את מעשיו, בתי המשפט רואים בכך הוכחה להבנת הפסול שבמעשה. עם זאת, מצב רפואי זה מהווה שיקול מרכזי להקלה משמעותית ברכיב העונש.
סוגיית היחס שבין אוטיזם וסייג אי שפיות מעוררת שאלות משפטיות ומוסריות מורכבות ביותר בדיני העונשין. לפיכך, מצד אחד עומד הצורך החברתי להגן על הציבור מפני מעשי פשיעה חמורים. מצד שני ניצבת החובה המוסרית שלא להטיל אחריות פלילית מלאה על אדם אשר אינו מבין את משמעות מעשיו.
פסק הדין המנחה שניתן בבית המשפט העליון במסגרת ע״פ 9197/18 פלוני נ' מדינת ישראל משרטט גבולות ברורים.
ומאזן בין ההגנה על הציבור לבין מאפייניו הייחודיים של הנאשם.
במאמר זה ננתח את פסיקת השופטים בעניין חלותו של סייג אי השפיות על אנשים עם אוטיזם. בנוסף, נבחן את שאלת הכשירות הדיונית, תוקפן של חקירות משטרה מיוחדות. בנוסף, ושיקולי הענישה הראויים במקרים מורכבים מסוג זה.
חוק העונשין, התשל״ז-1977, מעגן בסעיף 34ח את הפטור מאחריות פלילית בשל אי שפיות הדעת. עם זאת, סעיף זה קובע. כי אדם לא יישא באחריות למעשה. אם בעת ביצועו סבל ממחלה שפגעה ברוחו או מליקוי בכושרו השכלי.
כתוצאה מכך, עליו להוכיח כי היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר עשה. כתוצאה מכך, להבין את הפסול במעשהו, או להימנע מעשייתו.
בפסיקה המושרשת נקבע כי המונח מחלה שפגעה ברוחו מתייחס בעיקר להפרעות פסיכוטיות הפוגעות בבוחן המציאות. לעומת זאת, הפרעות אישיות או נוירוזות אינן נכללות בהגדרה זו. לפיכך, התעוררה השאלה האם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי נכנסת לגדרי המונח מחלת נפש לצורך מתן פטור פלילי.
התנאים לקבלת טענת סייג אי שפיות
לשם תחולת הפטור הקבוע בחוק. לעומת זאת, על ההגנה להניח תשתית ראייתית המעוררת ספק סביר לגבי שלושה תנאים מצטברים:
-
קיומו של ליקוי: הנאשם סובל ממחלת נפש או מליקוי בכושרו השכלי בעת המעשה.
-
שלילת יכולת מהותית: הנאשם היה חסר יכולת של ממש להבין את טיב המעשה, את הפסול שבו, או לשלוט במעשיו.
-
קשר סיבתי: קיים קשר סיבתי ישיר בין המחלה או הליקוי לבין הפגיעה ביכולת ההבנה או השליטה.
שימו לב: חובת ההוכחה הראשונית לקיומו של ספק סביר רובצת על הנאשם. אם הנאשם מעורר ספק כזה, התביעה נדרשת להפריך אותו מעבר לכל ספק סביר.
האם אוטיזם נחשב מחלת נפש בדין הפלילי?
בית המשפט העליון הבהיר כי אוטיזם כשלעצמו אינו מהווה מחלת נפש. לדוגמה, כל המומחים הרפואיים שהעידו בתיק הסכימו כי הפרעה אוטיסטית אינה הפרעה פסיכוטית. לפיכך, עצם האבחנה על הרצף האוטיסטי אינה מספקת פטור אוטומטי מאחריות פלילית.
מעבר לכך, השופטים הדגישו כי יש לבחון את התסמינים הספציפיים של כל אדם. לדוגמא, אם תסמיני ההפרעה פגעו בבוחן המציאות עד כדי מצב פסיכוטי, רק אז ייבחן הפטור. ללא פגיעה חמורה כזו בבוחן המציאות, הנאשם יישא באחריות למעשיו.
נסיבות המקרה בעניין ע״פ 9197/18 פלוני נ' מדינת ישראל
המערער, צעיר יליד 1998 המאובחן על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה. כלומר, ביצע בין השנים 2015 ל-2017 שורה ארוכה של עבירות חמורות. פעילותו העבריינית התבצעה באמצעות רשת האינטרנט מחדרו בבית הוריו. המערער התקשר ואיים אלפי פעמים על מוסדות שונים בישראל וברחבי העולם, לרבות שדות תעופה.
בתי חולים, תחנות משטרה ומוסדות חינוך.
באמצעות טכנולוגיות מתקדמות להסוואת זהותו וקולו, הוא איים בהטמנת מטעני חבלה ובביצוע פיגועי ירי. אולם, בעקבות איומיו, גורמי החירום הזניקו מטוסי קרב, הורו על נחיתות חירום של מטוסים. ופינו רבבות אזרחים ממבנים. בנוסף, המערער מכר שירותי איום ב״רשת האפלה״, תיווך בעסקאות סמים, החזיק חומרי תועבה פדופיליים.
ובעת מעצרו תקף שוטרת וחטף את נשקה.
היקף עבירות הסייבר והאיומים
כתב האישום ייחס למערער שמונה אישומים חמורים בעבירות סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות, עבירות מחשב. אמנם, הלבנת הון ועבירות נשק. המערער צבר ארנקי ביטקוין בסכום שווה ערך למאות אלפי שקלים בתמורה למעשי הסחיטה והפחדת הציבור.
המערער הודה בעובדות כתב האישום בבית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו. עם זאת, סנגוריו טענו כי בשל הלקות האוטיסטית הוא לא הבין את הפסול במעשיו. ואולם, ולחלופין אינו כשיר לעמוד לדין.
טענות ההגנה בדבר היעדר אחריות פלילית
ההגנה הציגה חוות דעת מומחים מטעמה אשר קבעו. יחד עם זאת, כי המערער חסר יכולת אמפתית להבין את סבל הקורבנות. לטענתם, המערער תפס את מעשיו כמשחק משעשע שגרם הנאה לאחרים. ולכן לא הבחין בין טוב לרע.
בנוסף, טענה ההגנה. מאידך, כי נשללה זכותו של המערער לחקירה על ידי חוקר מיוחד לפי חוק הליכי חקירה. והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו-2005.
בית המשפט המחוזי דחה את עמדת מומחי ההגנה והעדיף את חוות דעתם של הפסיכיאטר המחוזי. מצד שני, ושל פאנל מומחים מיוחד. כפועל יוצא, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער וגזר עליו עשר שנות מאסר בפועל. מאסר על תנאי, קנס כספי וחילוט כספים.
הכרעת בית המשפט העליון בסוגיית אוטיזם וסייג אי שפיות
בית המשפט העליון דן בערעור בהרכב השופטים ע' ברון, ג' קרא וא' שטיין. לסיכום, פסק הדין המרכזי, שנכתב על ידי כבוד השופט ג' קרא. דחה את הערעור על הכרעת הדין. השופט קרא קבע באופן חד משמעי כי אוטיזם אינו מקים פטור פלילי מאחריות.
לפיכך, בית המשפט ביטל את קביעת הערכאה הדיונית שלפיה אוטיזם מהווה כשלעצמו מחלת נפש. לאור, כל המומחים שהעידו בתיק הסכימו כי המערער אינו שרוי במצב פסיכוטי. ועל כן התנאי הבסיסי הראשון לקיומו של הסייג אינו מתקיים.
הבנת הפסול והסוואת מעשים מתוחכמת
השופטים קבעו כי מעשיו של המערער הוכיחו בבירור כי הבין את הפסול בהתנהגותו. בהתאם, בית המשפט ביסס מסקנה זו על שורה של ראיות חד משמעיות:
-
שימוש באמצעי הסוואה: המערער הפעיל אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, תוכנות שינוי קול וחיבורי רשת מרוחקים כדי לחמוק מגילוי.
-
פעילות ברשת האפלה: הנאשם בחר לפעול במרחב אנונימי ולגבות תשלום במטבעות ביטקוין מוצפנים.
-
מעקב אחר הליכים משפטיים: המערער התעניין באופן פעיל בנאשם אמריקאי שהועמד לדין בגין מעשים דומים, דבר המלמד על מודעותו לאיסור הפלילי.
-
שינוי גרסאות מגמתי: המערער טען בתחילה כי הוא מצטער על מעשיו, ורק בשלב מאוחר שינה את גרסתו וטען כי סבר שמדובר במעשים חיוביים.
התנהלות מתוכננת ומאורגנת זו מקימה חזקה עובדתית ברורה בדבר יכולת שליטה ומודעות מלאה לפסול המוסרי. למעשה, והחוקי של המעשים.
קבילות הודאות בחקירה ומעמד חוק ההתאמה
בית המשפט העליון דחה את הטענה לפסילת אמרותיו של המערער במשטרה עקב אי חקירתו בידי חוקר מיוחד. סעיף 14 לחוק התאמה למוגבלות קובע מפורשות. כי חקירה שלא נערכה בידי חוקר מיוחד אינה פוגמת בתוקפה החוקי.
בנוסף לכך, השופטים ציינו כי חוקר מיוחד בחן את התיק בזמן אמת והתרשם. כי המערער הבין את השאלות והתמודד היטב עם החקירה. כמו כן, בית המשפט הסתמך על הודעות המערער רק להוכחת הלך רוחו והבנתו. ולא להוכחת ביצוע המעשים שבהם הודה ממילא.
אזהרה: אי העלאת טענות פסלות ראיה במועד הדיוני המתאים עלולה לחסום את הנאשם מלהעלותן לראשונה בשלב הערעור.
הקלת העונש והאיזון הראוי בענישה
אף שבית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה, הוא מצא לנכון להתערב בגזר הדין. עונש המאסר בפועל הופחת מעשר שנים לשבע שנים. השופט קרא מנה מספר טעמים כבדי משקל להתערבות חריגה זו בענישה:
-
ביצוע חלק מהעבירות בקטינות: המערער החל בביצוע המעשים כשהיה קטין, ועובדה זו מחייבת מתן משקל לשיקולי שיקום.
-
השפעת האוטיזם על תנאי הכליאה: הלקות התקשורתית החריפה והבדידות שממנה סבל המערער הופכות את עונש המאסר לקשה ופוגעני במיוחד עבורו.
-
היעדר עבר פלילי: למערער לא היו הרשעות קודמות טרם פרשה זו.
-
חריגה מעמדת התביעה ללא הנמקה: המדינה עתרה בערכאה הדיונית למאסר שלא יפחת משבע שנים. בית המשפט המחוזי חרג מעמדה זו לחומרה והטיל עשר שנים, מבלי לספק הנמקה מפורטת לפער זה.
השופטים ע' ברון וא' שטיין הצטרפו לעמדתו של השופט קרא. השופטת ברון הדגישה. כי פסק הדין מאזן ברגישות בין הסכנה לציבור לבין חומרת הפגיעה בצעיר המצוי על הרצף האוטיסטי.
השוואת עמדות השיפוט בין הערכאות
השוואה בין פסיקת בית המשפט המחוזי להכרעת בית המשפט העליון סוגיה משפטית עמדת בית המשפט המחוזי הכרעת בית המשפט העליון הגדרת אוטיזם כמחלת נפש קבע כי אוטיזם מהווה מחלת נפש בדין הפלילי ביטל את הקביעה ופסק כי אוטיזם כשלעצמו אינו מחלת נפש תחולת סייג אי השפיות דחה את תחולת הסייג עקב הבנת הפסול אישר את דחיית הסייג בשל היעדר פסיכוזה והבנת הפסול תוקף חקירת המשטרה קיבל את ההודעות וקבע כי לא נגרם עיוות דין אישר את קבילות ההודעות בהתאם לסעיף 14 לחוק ההתאמה עונש מאסר בפועל גזר עשר שנות מאסר בפועל הפחית את העונש לשבע שנות מאסר בפועל.
שלבים לבחינת סייג אי שפיות בהליך הפלילי
כאשר עולה חשד לפגיעה בכשרו הנפשי או השכלי של חשוד. על צוות ההגנה לפעול לפי סדר פעולות קפדני:
-
איסוף תיעוד רפואי ואבחוני מלא. יש לאסוף מסמכים מהילדות, אבחונים התפתחותיים ותיעוד פסיכיאטרי עדכני.
-
בדיקת התאמת החקירה לחוק. יש לוודא האם החוקרים פעלו לפי חוק התאמה למוגבלות והאם נדרש חוקר מיוחד.
-
הפניה לבדיקה פסיכיאטרית ופסיכולוגית מקיפה. עריכת חוות דעת מקצועית הבוחנת הן את הכשירות הדיונית והן את האחריות המהותית בעת ביצוע העבירה.
-
הצגת טענות מקדמיות בבית המשפט. העלאת טענות בדבר אי כשירות לעמוד לדין כבר בפתח ההליך המשפטי.
שאלות ותשובות
האם אבחון על הרצף האוטיסטי פוטר מעונש באופן אוטומטי?
לא. בית המשפט העליון הבהיר כי אוטיזם אינו מעניק פטור אוטומטי מאחריות פלילית. על הנאשם להוכיח. כי תסמיני ההפרעה שללו ממנו את היכולת להבין את מעשיו או את הפסול שבהם.
דבר שאינו מתקיים לרוב כאשר הנאשם פועל בתחכום ומסווה את פעולותיו.
כיצד נבחן סייג אי שפיות באוטיזם בתפקוד גבוה?
בית המשפט בוחן את בוחן המציאות של הנאשם ואת התנהגותו המעשית לפני המעשה. בעת ביצועו ולאחריו. פעולות תכנון, הסתרת ראיות ושימוש באמצעי הצפנה מעידים על כך שהנאשם ידע. כי מעשיו אסורים על פי חוק.
מה דינה של חקירה שלא נערכה בידי חוקר מיוחד?
סעיף 14 לחוק הליכי חקירה והעדה קובע. כי חקירה שבוצעה ללא חוקר מיוחד אינה נפסלת באופן אוטומטי. בית המשפט יבחן האם נגרם עיוות דין ממשי והאם החשוד הבין את השאלות שנשאל. והגיב אליהן בצורה עניינית.
מדוע בית המשפט העליון הפחית את עונש המאסר של המערער?
השופטים התחשבו בכך שחלק מהעבירות בוצעו בהיותו קטין, בעברו הנקי. ובקושי החריג שחווה אדם על הרצף האוטיסטי במאסר. בנוסף, בית המשפט המחוזי חרג מעמדת התביעה לחומרה ללא הנמקה מספקת. דבר שהצדיק את העמדת העונש על שבע שנות מאסר.
סיכום ומסקנות מעשיות
פסק הדין בעניין ע״פ 9197/18 קובע הלכה תקדימית ומבהיר. כי אוטיזם כשלעצמו אינו מהווה מחלת נפש המקימה סייג לאחריות פלילית. בתי המשפט בוחנים את כושר השיפוט המעשי ואת מודעות הנאשם לאיסור החוקי והמוסרי. הסוואה מתוחכמת של עבירות מהווה אינדיקציה חזקה להבנת הפסול במעשה.
יחד עם זאת, הפסיקה מכירה במאפיינים הייחודיים של הספקטרום האוטיסטי כשיקול מהותי להקלה משמעותית בעונש. התמודדות עם הליך פלילי המערב אדם עם מוגבלות דורשת ייצוג מקצועי. יסודי ורגיש הבקיא ברזי דיני העונשין ובדיני בריאות הנפש.
