בית המשפט העליון קבע פטור מארנונה לחברת החשמל על שולי פרוזדור קווי החשמל, כי השטח אינו נחשב קרקע תפוסה. עם זאת, הוא חויב את החברה בארנונה על עמודי חשמל גדולים ששטח הבסיס שלהם עולה על 32 מ״ר, לפי תעריף קרקע תפוסה. בנוסף, פסק הדין מגביל חיובים רטרואקטיביים של הרשויות המקומיות.
פסק דין תקדימי שניתן בתאריך 1.12.2011 מגדיר מחדש את גבולות האחריות של חברות תשתית כלפי תשלומי ארנונה. לפיכך, ההחלטה משפיעה הן על חברות תשתית והן על הרשויות המקומיות.
החלטת בית המשפט העליון על פטור מארנונה לחברת החשמל
בהליך נמשך שנים, חברת החשמל נדרשה לשלם ארנונה על שטחים סביב קווי המתח. לפני פסק הדין, החברה לא שילמה ארנונה על פרוזדור החשמל או על העמודים. עם זאת, בשנת 2000-2001 העיריות בתל אביב, יבנה וגבעת שמואל דרשו תשלום. ולאחר מכן עיריית ראש העין שלחה חיובים רטרואקטיביים בסך של 134 מיליון ש״ח.
בית המשפט העליון קיבל חלק מהערעור של החברה וקבע. כי פטור מארנונה לחברת החשמל מתייחס רק למרכז הפרוזדור, ולא לשוליו. בנוסף, הוא קבע כי קרקע הפרוזדור אינה קרקע תפוסה ולכן אינה ניתנת לחיוב בארנונה.
השאלות המשפטיות המרכזיות
- האם פטור מארנונה לחברת החשמל חל על כל פרוזדור החשמל או רק על מרכזו?
- האם קרקע הפרוזדור נחשבת קרקע תפוסה לפי פקודת העיריות?
- לפיכך, האם עמודי חשמל ששטח הבסיס שלהם גדול מ-32 מ״ר חייבים בארנונה?
- בנוסף, האם חיובים רטרואקטיביים של ארנונה חוקיים?
הכרעת בית המשפט והנימוקים
בפסיקה, בית המשפט קבע כי נוסח סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות מצומצם למרכז הפרוזדור בלבד. עם זאת, הוא ציין כי קרקע הפרוזדור אינה נחשבת קרקע תפוסה. כי אין בה שימוש ויחס של החזקה ממשית. לכן, אפילו ללא פטור, לא ניתן לחייב את החברה בארנונה על שטח זה.
ביחס לעמודי חשמל, בית המשפט קבע כי כאשר שטח הבסיס עולה על 32 מ״ר. העמוד אינו נחשב למתקן חיבור ולכן אינו זכאי לפטור מארנונה לחברת החשמל. הוא חייב את העמודים בתעריף קרקע תפוסה, ולא בתעריף בניין.
בנוסף, בית המשפט קבע כי חיוב ארנונה אחרי תום שנת הכספים הוא רטרואקטיבי. עם זאת, הוא קבע שהחיוב שהוטל בדצמבר 2002 על ידי עיריית ראש העין היה רטרואקטיבי רק לגבי התקופה שלאחר המועד של ההודעה, ולא לגבי השנים הקודמות.
משמעות פסק הדין והשלכותיו
הפסקה יצרה מסגרת ניתוח ברורה לגבי פטור מארנונה לחברת החשמל. ראשית, היא מגדירה את גבולות הפטור למרכז הפרוזדור בלבד. שנית, היא קובעת. כי קרקע שאין בה שימוש והחזקה בפועל אינה קרקע תפוסה ולכן פטורה מחיוב.
שלישית, היא מפרידה בין מתקני חיבור (פטורים) למתקנים גדולים (מחויבים).
בנוסף, ההחלטה מגבילה את האפשרות של רשויות מקומיות להטיל חיובים רטרואקטיביים ללא נימוק מספק. לכן, כל נישום שמקבל דרישת תשלום ארנונה צריך לבדוק את חוקיותה בהתאם לפסק הדין.
שאלות ותשובות
מהו פרוזדור החשמל וכיצד הוא קשור לפטור מארנונה לחברת החשמל?
פרוזדור החשמל הוא רצועת קרקע מתחת לקווי המתח ובשוליה. פסק הדין קבע כי פטור מארנונה לחברת החשמל במקור חל רק על מרכז הפרוזדור. אך השטח כולו אינו קרקע תפוסה ולכן אין אפשרות לחיוב.
באילו תנאים עמודי חשמל גדולים יחויבו בארנונה?
כאשר שטח הבסיס של עמוד החשמל גבוה מ-32 מ״ר. בית המשפט קבע כי הוא אינו נחשב למתקן חיבור. לכן, הוא יחויב בתעריף קרקע תפוסה ולא ייהנה מפטור מארנונה לחברת החשמל.
מתי חיוב ארנונה נחשב רטרואקטיבי ובלתי חוקי?
חיוב שמוטל אחרי תום שנת הכספים נחשב רטרואקטיבי. אם ההודעה נשלחה בדצמבר 2002, החיוב אינו חוקי לגבי החודשים שקדמו למועד ההודעה. עקב הסתמכות לגיטימית של החברה.
מהם הקריטריונים לסיווג קרקע כקרקע תפוסה?
קרקע נחשבת קרקע תפוסה אם היא איננה חקלאית, משמשת בפועל. מחזיקה בשליטה פיזית או זכות קניינית, ואינה מחויבת יחד עם בניין. קרקע פרוזדור החשמל אינה עומדת בתנאים אלו.
מה לעשות במקרה של חיוב ארנונה שאינו ברור?
- בדיקת החיוב. וודא שההודעה מתייחסת לנכס ולשטח הנכון.
- אימות חוקיות. השווה את החיוב לדרישות פקודת העיריות ולפסקי הדין הרלוונטיים.
- הגשת השגה. במידה ויש עילה, שלח השגה למנהל הארנונה או ערר לוועדת הערר במועד הקבוע.
- פנייה לעורך דין. במקרים מורכבים, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי ממומחה בדיני ארנונה.
פסק הדין עע״מ 4551/08, עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל בע״מ והיועץ המשפטי לממשלה, שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 01.12.2011, שינה את ההבנה לגבי פטור מארנונה לחברת החשמל. הוא קבע כי קרקע פרוזדור החשמל אינה קרקע תפוסה ולכן פטורה, אך עמודי חשמל גדולים חייבים בתעריף קרקע תפוסה. בנוסף, הוא קבע כי חיובים רטרואקטיביים חייבים לעמוד במבחן חוקיות מחמיר.
