פסילת רשימה לכנסת: מתי העליון יתערב ומהן עילות הפסילה?

מתי בית המשפט העליון יורה על פסילת רשימה מהתמודדות בבחירות לכנסת? בית המשפט העליון מפעיל את סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת רק במקרים קיצוניים וחריגים ביותר. לפיכך, לצורך פסילת רשימה נדרשות ראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות שמטרותיה שוללות את קיום המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. כל ספק ראייתי פועל לטובת השתתפות הרשימה בבחירות, ולכן החוק מגביל בקפדנות את זכות הערעור רק לגורמים מוסמכים מסוימים.

הזכות לבחור ולהיבחר מהווה אחד מעמודי התווך המרכזיים של כל משטר דמוקרטי. לפיכך, לצד זכות יסוד זו, נובעת זכותה הבסיסית של המדינה להגן על קיומה ועל זהותה. בהליך ע״ב 2600/99 אבנר ארליך נ' יו״ר. ועדת הבחירות המרכזית בחן בית המשפט העליון דרישה לפסילת רשימת בל״ד לפני הבחירות לכנסת ה-15.

פסק הדין המחיש את כובד המשקל שמייחסים לשמירה על חופש הביטוי הפוליטי. בנוסף, וכן את הרף המחמיר שנדרש לשלילת זכויות ייצוג. בנוסף, סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת קובע שלוש עילות מרכזיות לפסילת רשימה:

• שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה של העם היהודי.
• שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה.
• הסתה לגזענות מצד הרשימה או מועמדיה.

מכך, הסעיף מבקש למנוע מצב שבו גורמים פוליטיים ינצלו את כללי המשחק הדמוקרטי כדי להחריב את המדינה מבפנים. כתוצאה מכך, הוא משמש דוקטרינה של “דמוקרטיה מתגוננת”. עם זאת, מנגד, שלילת הזכות להיבחר פוגעת בליבת חופש הביטוי וההתאגדות.

ההליך, הצדדים והרקע העובדתי

המערער, מר אבנר ארליך. כתוצאה מכך, פנה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בבקשה לפסול את רשימת בל״ד בראשות ח״כ עזמי בשארה. הבקשה התבססה על התבטאויות שונות של ח״כ בשארה בריאיון בעיתון “הארץ”. בריאיון הוא טען כי ליהדות יש רק סטטוס דתי, וכינה את העם היהודי “קולקטיב מדומה”.

ועדת הבחירות דנה בבקשה בתאריך 15.4.99 והייתה ברוב של 21-4 נגד הפסילה. לעומת זאת, בעקבות ההחלטה המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון, כאשר הוא ייצג את עצמו.

המכשלים הדיוניים: זכות העמידה וצירוף משיבים

בפסק דינו, השופט י’ טירקל ציין שני פגמים דיוניים מהותיים:

• היעדר זכות ערעור: סעיף 64(א1) לחוק הבחירות קובע במפורש כי רק היועץ המשפטי לממשלה, יו״ר ועדת הבחירות או רבע מחברי הוועדה רשאים לערער. המערער אינו שייך לקבוצות אלה.
• אי-צירוף משיבים: המערער לא צירף את רשימת בל״ד או את ח״כ בשארה, שהם בעלי העניין הישירים. אי-צירוף משיבים פוגע בזכות הטיעון.

בית המשפט הודיע כי פגמים אלה אינם ניתנים לתיקון בנסיבות העניין. לדוגמה, ולכן דחה את הערעור על הסף.

ניתוח מהותי: האם דברי בשארה מהווים עילה לפסילת רשימה?

למרות הפגמים הדיוניים, בית המשפט בחן את הטענות בגופן. לדוגמא, השופט טירקל קבע כי ההתבטאויות עוררו קושי רב. אך הן אינן מהוות ראייה חד-משמעית שמראה על “פרוגרמה ממשית ופעילה” של הרשימה. בנוסף, ח״כ בשארה סיפק בהמשך הבהרות שמצביעות על הכרה במדינת ישראל.

ובזכותו של העם היהודי-ישראלי לחיות בה.

בהתאם להלכה הפסוקה, כל ספק עובדתי או משפטי פועל לטובת שמירת הזכות לבחור ולהיבחר. כלומר, על כן, בית המשפט קבע. כי לא חצו את הקו האדום המצביע על צורך ב-פסילת רשימה.

הכרעת השופטים ונימוקי חברי המותב

בפסק הדין ע״ב 2600/99, בית המשפט העליון דחה את הערעור פה אחד. אולם, השופטת ט’ שטרסברג-כהן הצטרפה לעמדתו של השופט טירקל. והשופט י’ קדמי חיזק את עמדתו והוסיף דגשים על “דמוקרטיה מתגוננת”. הוא הדגיש כי חופש הביטוי נסוג רק כאשר קיים סיכון ממשי לקיום המדינה.

וכי הרוב הסבור שהדברים אינם חוצים את הקו האדום.

שאלות ותשובות

מה לעשות לפני הגשת פנייה או עתירה בענייני בחירות?

1. בדיקת זכות העמידה: וודאו כי אתם נחשבים לגורמים המורשים לפי חוק הבחירות.
2. איסוף תשתית ראייתית מוצקה: רכזו ראיות מרובות ורציפות המצביעות על מטרות הרשימה, ולא תסמכו על התבטאות בודדת.
3. הקפדה על צירוף כל בעלי הדין: כלול כמשיבים את הגורמים שעלולים להיפגע מתוצאות ההליך.
4. עמידה בלוחות זמן קפדניים: הליכי בחירות מצריכים פעולה מהירה ומדויקת.

לסיכום, פסק הדין ע״ב 2600/99 דחה את ערעורו של אבנר ארליך. וקבע את השתתפות רשימת בל״ד בבחירות לכנסת ה-15. החלטה זו חיזקה את הרף הראייתי הגבוה לפסילת רשימה. והדגישה את חשיבות שמירה על סדרי הדין.