לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, כפי שתוקן בתיקון 116, צו הריסה מנהלי ניתן בכתב בידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה. לפי סעיף 222, הצו לא יבוצע לפני שחלפו ארבעה ימים מהמצאתו, או שבעה ימים אם העבודה כבר הסתיימה, והוא מבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר המפקח. לפי סעיף 228, אפשר להגיש בקשה לביטול הצו בתוך 15 ימים מיום המצאתו, לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים, לפי נותן הצו.
צו הריסה מנהלי הוא אמצעי אכיפה חמור שמופעל נגד בנייה בלי היתר או בניגוד להיתר. הוא ניתן בלי הליך משפטי מוקדם, ולכן מי שמקבל אותו נמצא בלוח זמנים קצר מאוד. במאמר נסביר מי מוסמך לתת את הצו, מתי מותר לבצע אותו, ואיך מגישים בקשה לביטולו, לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה כפי שנוסח אחרי תיקון 116 (התשע"ז).
מהו צו הריסה מנהלי?
צו הריסה מנהלי הוא הוראה בכתב להרוס עבודה אסורה, כלומר בנייה שבוצעה בלי היתר או בחריגה מהיתר קיים. הצו ניתן בידי גורם מנהלי שהחוק הסמיך לכך, ולא בידי בית משפט. בזה הוא שונה מצו הריסה שיפוטי, שבית המשפט נותן במסגרת הליך שמתנהל בפניו. לעיון נוסף: בנייה בלי היתר: מתי מותר, סכנות וכיצד לפעול נכון?.
המטרה של הצו היא לאפשר לרשויות התכנון לפעול מהר נגד בנייה אסורה, בלי להמתין להליך ארוך בבית המשפט. לכן החוק קובע לוח זמנים קצר גם לביצוע הצו וגם לבקשה לבטל אותו.
מי מוסמך לתת צו הריסה מנהלי?
סעיף 221 לחוק התכנון והבניה קובע שלושה בעלי סמכות: מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית ומהנדס הוועדה. היחידה הארצית לאכיפה היא הרשות לאכיפה במקרקעין. בפועל, ברוב המקרים הצו ניתן מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שאחראית על האכיפה בתחומה. גם מנהל היחידה הארצית לאכיפה מוסמך לתת צו כזה.
הזהות של נותן הצו חשובה מאוד, כי היא קובעת גם לאיזה בית משפט מגישים את הבקשה לביטול. לכן הדבר הראשון שבודקים בצו הוא מי חתום עליו ומטעם איזה גוף הוא ניתן. בנושא זה קראו גם: חריגות בנייה ועבירות בנייה: הבדלים, השלכות ודרכי התמודדות.
תצהיר המפקח ובית מגורים שאוכלס
הצו ניתן על סמך תצהיר של מפקח, ומועד הגשת התצהיר הוא נקודת המוצא לחישוב חלון הביצוע. כשמדובר בבית מגורים, סעיף 221 מתנה את מתן הצו בכך שבית המגורים לא אוכלס, או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס.
חשוב להבין: 30 הימים האלה נוגעים רק לשאלה אם מותר לתת צו לבית מגורים שכבר גרים בו. אין בחוק תקופה של 30 ימים שבה בעל הנכס אמור להרוס את הבנייה בעצמו, ואין לבנות על תקופה כזו בתכנון הצעדים.
מתי מותר לבצע את הצו?
סעיף 222 קובע שני מועדים. הראשון הוא מועד מוקדם: הצו לא יבוצע לפני שחלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, כשמדובר בעבודה שטרם הסתיימה, או שבעה ימים מיום המצאתו, כשמדובר בעבודה שכבר הסתיימה. השני הוא מועד אחרון: הצו מבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר המפקח.
המשמעות המעשית היא שבמקרים רבים ההריסה יכולה להתבצע ימים ספורים אחרי שהצו נמסר. מי שמחכה חודש מתוך הנחה שיש לו זמן, עלול לגלות שהמבנה כבר נהרס.
בקשה לביטול הצו: לאן ועד מתי
הדרך שקבע החוק להתמודד עם צו הריסה מנהלי היא בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך. לפי סעיף 228, את הבקשה מגישים בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו. בית המשפט המוסמך נקבע לפי נותן הצו: על צו שנתן מנהל היחידה הארצית לאכיפה מגישים לבית משפט השלום, ועל צו שניתן מטעם ועדה מקומית מגישים לבית המשפט לעניינים מקומיים.
באותה בקשה אפשר לבקש גם עיכוב ביצוע של הצו עד שבית המשפט יכריע. מכיוון שהצו יכול להתבצע כבר ארבעה או שבעה ימים אחרי ההמצאה, כדאי להגיש את הבקשה ואת בקשת העיכוב מוקדם ככל האפשר, ולא לחכות ליום האחרון של 15 הימים.
הבקשה צריכה להיות מנומקת ומגובה במסמכים. בקשה כללית שנועדה רק לדחות את ההריסה, בלי טענות של ממש, עלולה להידחות.
מה עושים מיד עם קבלת הצו?
ראשית, רושמים את התאריך שבו הצו הומצא. ממנו סופרים גם את ארבעת או שבעת הימים שלפני הביצוע וגם את 15 הימים להגשת הבקשה לביטול. שנית, בודקים מי נתן את הצו, כי זה קובע לאיזה בית משפט פונים. שלישית, אוספים את כל המסמכים הרלוונטיים: היתרי בנייה, תוכניות, מפות, תמונות ומסמכים שמראים מתי הסתיימה העבודה ומתי אוכלס המבנה, אם מדובר בבית מגורים.
בשלב הזה כדאי לפנות לעורך דין שמתמחה בתכנון ובנייה. עורך הדין יבדוק אם הצו ניתן בידי מי שמוסמך לכך, אם הומצא כדין ואם נשמרו התנאים שבחוק, ויכין את הבקשה לבית המשפט הנכון בזמן.
טעויות נפוצות
הטעות הנפוצה ביותר היא להניח שיש 30 ימים להרוס בעצמך או להתארגן. כפי שראינו, אין בחוק תקופה כזו, והצו יכול להתבצע כבר אחרי ארבעה או שבעה ימים. טעות נוספת היא להתעלם מהצו ולקוות שהרשות לא תבצע אותו. גם הגשת הבקשה לבית משפט שאינו מוסמך, או הגשה אחרי שחלפו 15 הימים, עלולות לסגור את הדלת לבחינת הצו לגופו.
מתי לפנות לעורך דין?
בהקדם האפשרי, רצוי ביום שבו הצו התקבל. בלוח זמנים של ימים ספורים, כל יום משנה. עורך דין יכול לבחון את הצו, לזהות פגמים בסמכות או בהמצאה, להגיש בקשה לביטול ובקשה לעיכוב ביצוע, ולבחון יחד איתכם אם אפשר להסדיר את הבנייה.
שאלות ותשובות
האם יש 30 ימים להרוס את הבנייה בעצמי אחרי שקיבלתי צו הריסה מנהלי?
לא. אין בחוק התכנון והבניה תקופה של 30 ימים להריסה עצמית. לפי סעיף 222, הצו לא יבוצע לפני שחלפו ארבעה ימים מהמצאתו, או שבעה ימים אם העבודה הסתיימה, והוא מבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר המפקח. ה-30 ימים שבסעיף 221 נוגעים רק לבית מגורים שאוכלס.
מי חותם על צו הריסה מנהלי?
לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, אחרי תיקון 116, הצו ניתן בכתב בידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, שהיא הרשות לאכיפה במקרקעין, בידי יושב ראש ועדה מקומית או בידי מהנדס הוועדה. ברוב המקרים הצו ניתן מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. זהות החותם חשובה, כי היא קובעת לאיזה בית משפט מגישים את הבקשה לביטול.
לאיזה בית משפט מגישים בקשה לביטול צו הריסה מנהלי?
לפי סעיף 228, בית המשפט נקבע לפי נותן הצו. על צו שנתן מנהל היחידה הארצית לאכיפה מגישים לבית משפט השלום. על צו שניתן מטעם ועדה מקומית מגישים לבית המשפט לעניינים מקומיים. לכן חשוב לבדוק בצו מי נתן אותו לפני שמגישים את הבקשה.
עד מתי אפשר להגיש בקשה לביטול הצו?
לפי סעיף 228, את הבקשה לביטול מגישים בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו. מאחר שהצו יכול להתבצע כבר ארבעה או שבעה ימים אחרי ההמצאה, כדאי להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר ולבקש בה גם עיכוב ביצוע עד שבית המשפט יכריע.
האם אפשר לתת צו הריסה מנהלי לבית שכבר גרים בו?
סעיף 221 מתנה את מתן הצו לבית מגורים בכך שבית המגורים לא אוכלס, או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס. לכן כדאי לשמור מסמכים שמראים מתי בדיוק התחילו לגור במבנה, ולהציג אותם לעורך הדין בהקדם. חשוב לזכור שה-30 ימים האלה אינם תקופה להריסה בידי בעל הנכס, אלא תנאי למתן הצו עצמו.
