צוואה בכתב ובעל פה הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מכיר בארבע צורות בלבד לעריכת צוואה, וסעיף 18 מונה אותן: בכתב יד. בעדים, בפני רשות ובעל פה. לכל צורה דרישות צורניות משלה. צוואה בכתב יד חייבת להיכתב כולה ביד המצווה, לשאת תאריך שכתב בידו ולהיחתם בידו.
צוואה בעדים חייבת להיות בכתב, לשאת תאריך. בנוסף, ולהיחתם בידי המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. והעדים מאשרים זאת בחתימתם באותו מעמד. צוואה בפני רשות נעשית בפני שופט, רשם של בית משפט.
רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי, ודין נוטריון כדין שופט. עם זאת, הצורה הרביעית, בעל פה, שמורה למצבי חירום בלבד.
שאלת "איזו צוואה לערוך" נשמעת כמו שאלה של העדפה. כתוצאה מכך, אך היא בראש ובראשונה שאלה של דרישות צורניות. החוק אינו מסתפק בכך שרצון המצווה יהיה ברור. הוא קובע לכל צורה רשימת תנאים, ופגם באחד מהם עלול להפוך את המסמך למוקד התדיינות.
המאמר הזה עובר על ארבע הצורות אחת אחת ומפרט מה בדיוק נדרש בכל אחת, מי כשיר לשמש עד, מה נותן יתרון ראייתי ומה קורה כשנפל פגם. אם מה שמעניין אתכם הוא דווקא צוואת החירום, הפירוט המלא שלה מופיע במאמר על צוואה בעל פה (שכיב מרע): התנאים והתוקף.
ארבע הצורות שהחוק מכיר בהן
סעיף 18 לחוק הירושה קצר וממצה: "צוואה נעשית בכתב יד, בעדים. לעומת זאת, בפני רשות או בעל פה". אין צורה חמישית. מסמך שנערך באופן שאינו נכנס לאחת מארבע הצורות אינו צוואה מבחינת החוק.
ולא משנה עד כמה כוונת הכותב ברורה.
שלוש הצורות הראשונות פתוחות לכל אדם כשיר, והבחירה ביניהן היא בחירה חופשית של המצווה. לדוגמה, הצורה הרביעית שונה במהותה: היא אינה עומדת לבחירה אלא נפתחת רק בנסיבות חירום שהחוק מגדיר.
הטבלה מרכזת את הדרישות של כל צורה זו לצד זו. לדוגמא, כדי שאפשר יהיה לראות במה בדיוק הן נבדלות.
| הצורה | הסעיף | הדרישות המרכזיות | יתרון ראייתי |
|---|---|---|---|
| צוואה בכתב יד | סעיף 19 | נכתבת כולה ביד המצווה, נושאת תאריך שכתב בידו ונחתמת בידו. אין צורך בעדים | אין יתרון מיוחד. מבוססת על זיהוי כתב היד |
| צוואה בעדים | סעיף 20 | בכתב, בציון תאריך, חתומה בידי המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים מאשרים בחתימתם באותו מעמד | שני עדים המעידים על ההצהרה ועל החתימה |
| צוואה בפני רשות | סעיף 22 | נאמרת בעל פה בפני הרשות או מוגשת לה בכתב בידי המצווה עצמו, נקראת בפניו, הוא מצהיר שזו צוואתו והרשות מאשרת בחתימתה | ראיה לכאורה שהמצווה עשה את הצוואה ביום ובמקום הנקובים בה |
| צוואה בעל פה | סעיף 23 | שכיב מרע או מי שרואה עצמו מול פני המוות, בפני שני עדים השומעים את לשונו, ורישום זיכרון דברים והפקדתו אצל הרשם | אינה טעונה הגשת מקור, אך נשענת כולה על עדויות |
צוואה בכתב יד: הפשוטה ביותר וגם החשופה ביותר
סעיף 19 מנוסח בשורה אחת: "צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה. כלומר, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו". שלושה יסודות, וכולם חייבים להתקיים.
המילה "כולה" אינה מקרית. אולם, מסמך מודפס שהמצווה רק חתם עליו אינו צוואה בכתב יד. וגם מסמך שחלקו מודפס וחלקו בכתב יד אינו עומד בדרישה. גם התאריך חייב להיות כתוב בידו של המצווה, ולא מוטבע בחותמת או מודפס.
היתרון הוא הפשטות: אין צורך בעדים, ברשות או בעלות כלשהי. אמנם, החיסרון הוא שאין שום גורם חיצוני שיכול להעיד על כשירות המצווה או על היעדר לחץ בשעת הכתיבה. כשעולה טענה של השפעה בלתי הוגנת, בצוואה כזו יש פחות ראיות שיכולות לסתור אותה.
צוואה בעדים: מה בדיוק חייב לקרות באותו מעמד
זו הצורה הנפוצה ביותר, וגם זו שבה נופלות רוב הטעויות הצורניות. ואולם, לשון סעיף 20: "צוואה בעדים תהיה בכתב. תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור".
שימו לב לסדר שהחוק קובע: תחילה המצווה מצהיר בפני העדים שזו צוואתו. יחד עם זאת, ורק אחר כך הוא חותם. ההצהרה אינה פורמליות ריקה, היא חלק מהדרישה.
המספר הוא שני עדים, לא "לפחות שניים". מאידך, החוק נוקב במספר מדויק, וניתן כמובן להוסיף, אך שני עדים כשירים הם מה שנדרש. באשר לכשירות, סעיף 24 קובע ששני סוגי אנשים אינם כשרים לשמש עדים: קטין. ומי שהוכרז פסול דין.
המילים "באותו מעמד" מחייבות את העדים לאשר בחתימתם על פני הצוואה בזמן אמת. מצד שני, ולא לחתום למחרת או בנפרד זה מזה. בניגוד לצוואה בכתב יד, הצוואה עצמה אינה חייבת להיכתב בכתב ידו של המצווה. והיא יכולה להיות מודפסת.
עד לצוואה בעדים אינו יכול לזכות על פיה. לסיכום, סעיף 35 קובע שהוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה. את מי שהיה עד לעשייתה או את מי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה. וכן הוראה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה, בטלה.
בן משפחה שאמור לרשת אינו יכול לשמש עד.
צוואה בפני רשות: מי נחשב "רשות" ומה היתרון
סעיף 22 מונה במפורש מי מוסמך לקבל צוואה בפני רשות: שופט, רשם של בית משפט. לאור, רשם לענייני ירושה, או חבר של בית דין דתי. סעיף 22(ז) מוסיף כלל קצר וחשוב: "לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט".
הרשם לענייני ירושה נמנה במפורש ברשימה, וזו נקודה שנשמטת בסקירות רבות. בהתאם, באשר לבתי הדין הדתיים. החוק מדבר על "חבר של בית דין דתי" ואינו מוגבל לבית הדין הרבני בלבד.
ההליך עצמו קבוע בסעיף 22(ב): הצוואה נקראת בפני המצווה, הוא מצהיר שזו צוואתו. למעשה, ונציג הרשות מאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. אם הצוואה נכתבה בלשון שהמצווה אינו מבין, סעיף 22(ג) מחייב לקרוא אותה בפניו בתרגום. והמתרגם מאשר זאת על פני הצוואה.
היתרון המשמעותי מופיע בסעיף 22(ו): צוואה בפני רשות היא ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בה כמצווה אכן עשה אותה. ראשית, ושהיא נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה. זהו יתרון ראייתי שאין לצורות האחרות.
נכסי עיזבון גוררים לא פעם שאלות מס בפני עצמן, למשל בעת מכירת דירה שהתקבלה בירושה, ובנקודה הזו נדרשת בדיקה של עורך דין מיסים לצד הטיפול בעיזבון עצמו.
סעיף 22 מונה במפורש גם את הרשם לענייני ירושה בין בעלי הסמכות לקבל צוואה בפני רשות. שנית, וזו נקודה שנשמטת בסקירות רבות. כמו כן החוק נוקב ב"חבר של בית דין דתי", ואינו מוגבל לבית הדין הרבני בלבד.
הפקדה, פגמים ומה שנשאר פתוח
סעיף 21 מאפשר למי שערך צוואה בכתב יד או בעדים להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה. שלישית, וההפקדה נעשית במסירה בידי המצווה עצמו. צוואה שהופקדה ונשמרה בפיקדון עד מות המצווה מהווה ראיה לכאורה לכך שהמצווה עשה אותה. ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.
ההפקדה היא רשות ולא חובה, והמצווה רשאי לקבל את הצוואה בחזרה בכל עת.
כשנפל פגם צורני, סעיף 25 מאפשר לרשם או לבית המשפט לקיים את הצוואה בהחלטה מנומקת. מכאן, אם התקיימו מרכיבי היסוד ואין ספק שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. מרכיבי היסוד מוגדרים בסעיף 25(ב) לכל צורה בנפרד: בכתב יד. שהצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה; בעדים.
שהצוואה בכתב ושהמצווה הביאה בפני שני עדים; בפני רשות. לכן, שהצוואה נאמרה בפני הרשות או הוגשה לה על ידי המצווה עצמו.
צוואה מאוחרת מבטלת קודמת רק במידת הסתירה. משום כך, סעיף 36(ב) קובע שרואים צוואה חדשה כמבטלת את הקודמת "במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת". זולת אם אין בחדשה אלא הוספה על הקודמת.
בנפרד מהפגמים הצורניים פועלות עילות פסילה מהותיות, ובהן השפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכה. הפירוט שלהן מופיע במאמר על העילות לפסילת צוואה.
גירושין משנים את מפת היורשים על פי דין, ולכן מי שהתגרש ולא עדכן את צוואתו יוצר פער בין רצונו לבין המסמך. סוגיות רכוש שנותרו פתוחות מטופלות מול עורך דין גירושין.
הליך שמגיע לבית המשפט מתנהל לפי סדרי דין וראיות אזרחיים לכל דבר, על תצהירים, חקירות נגדיות וחוות דעת, וזהו תחום העבודה של עורך דין משפט אזרחי.
- לבחור את הצורה המתאימה מבין ארבע הצורות שסעיף 18 מונה.
- לוודא שהמסמך עומד בכל דרישות אותה צורה: כתב, תאריך, חתימה, ולפי הצורך עדים או רשות.
- לוודא שהעדים כשירים, כלומר אינם קטינים ואינם פסולי דין, לפי סעיף 24.
- לפיכך, לוודא שאיש מהעדים ומבני זוגם אינו זוכה על פי הצוואה, לפי סעיף 35.
- לשקול הפקדה אצל הרשם לענייני ירושה לפי סעיף 21, לשם היתרון הראייתי.
- לעדכן את הצוואה לאחר אירועי חיים משמעותיים, ולכלול בה הוראת ביטול מפורשת של צוואות קודמות.
לפני שאתם חותמים על צוואה, כדאי לוודא שהיא עומדת בדרישות הצורניות של הצורה שבחרתם. כן, פגם קטן בחתימה, בתאריך או במעמד העדים הוא מה שמזין התנגדויות שנים לאחר מכן.
שאלות ותשובות
האם צוואה בכתב יד יכולה להיות מודפסת בחלקה?
לא. בנסיבות, סעיף 19 דורש שהצוואה תיכתב "כולה" ביד המצווה, שתישא תאריך שכתב בידו ושתיחתם בידו. מסמך מודפס שנחתם בכתב יד אינו צוואה בכתב יד. וכדי שיהיה תקף הוא צריך לעמוד בדרישות של צוואה בעדים או של צוואה בפני רשות.
כמה עדים נדרשים בצוואה בעדים, ומי פסול לשמש עד?
שני עדים. בשל, סעיף 24 קובע שקטין ומי שהוכרז פסול דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה. בנוסף, לפי סעיף 35 הוראה המזכה עד או את בן זוגו בטלה. ולכן אין להחתים כעד מי שאמור לרשת.
האם נוטריון יכול לערוך צוואה בפני רשות?
כן. לאחר, סעיף 22 מונה שופט, רשם של בית משפט. רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי. וסעיף 22(ז) מוסיף שדין נוטריון כדין שופט לעניין זה.
חייבים להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה?
בצוואה בכתב יד ובצוואה בעדים ההפקדה היא רשות ולא חובה, לפי סעיף 21. לפני, והיא מקנה יתרון ראייתי. בצוואה בעל פה המצב הפוך: ההפקדה אצל הרשם היא חלק מדרישות סעיף 23(ב).
נפל פגם בצוואה. האם היא בטלה אוטומטית?
לא בהכרח. מעבר לכך, סעיף 25 מאפשר לקיים צוואה למרות פגם או חסר, בהחלטה מנומקת. אם התקיימו מרכיבי היסוד המוגדרים בסעיף ואין ספק שהצוואה משקפת את רצונו החופשי. והאמיתי של המצווה.
אם חסר אחד ממרכיבי היסוד עצמם, אין אפשרות לרפא.
כתבתי צוואה חדשה. האם הקודמת בטלה?
לפי סעיף 36(ב), צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהוראותיה סותרות אותה. חרף, גם בלי ביטול מפורש. אם החדשה רק מוסיפה על הקודמת, השתיים עומדות יחד. כדי למנוע ספק, נהוג לכלול בצוואה חדשה הוראת ביטול מפורשת.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. על אף, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
