קשר סיבתי מחלת נפש שירות צבאי: המבחן המשפטי המחייב

בית המשפט העליון, בדיון נוסף אזרחי דנ״א 5343/00 קצין התגמולים נ' אורית אביאן, נדרש להכריע בשאלת קשר סיבתי מחלת נפש שירות צבאי לקביעת האם שירות צבאי רגיל יכול לגרום להתפרצות מחלה קונסטיטוציונלית. לפיכך, הרכב מורחב של שבעה שופטים בחן את העיקרון אם קיים קשר בין שירות צבאי שאינו כרוך באירוע חריג לבין התפרצות סכיזופרניה. במסגרת דיון תקדימי זה, בית המשפט העליון עסק בסוגיה האם שירות צבאי רגיל, ללא אירוע חריג, יכול להוביל להתפרצות מחלה נפשית קונסטיטוציונלית, כפי שנדון בהרחבה במדריך לקצין תגמולים משרד הביטחון: מדריך לנכי צה"ל וזכויותיהם.

רקע והעובדות: פרשת אורית אביאן

קשר סיבתי מחלת נפש שירות צבאי הוא נושא מרכזי בתחום זה. אורית אביאן גויסה לצה״ל בשנת 1992 בפרופיל רפואי 97, ללא רקורד נפשי. בתחילה היא שימשה כקלדנית בבסיס מודיעין, ולאחר חודש קודמה לתפקיד עוזרת קצין מבצעים. תפקיד זה דרש שיקול דעת משמעותי. עם זאת, במהלך חפיפה ובשלב העבודה העצמאית היא חשה במתחים וחרדה. לאחר שחוותה קשיים, חשוב לדעת כי ניתן לבחון אפשרויות להמשך הטיפול, כולל ערעור על החלטות הוועדה הרפואית במשרד הביטחון.

כחודש לאחר תחילת תפקידה היא אובחנה כסובלת בפסיכוזה סכיזופרנופורמית, מחלה קונסטיטוציונלית שהייתה חבויה לפני כן. כמו כן, חשוב להכיר את זכויות נכה צה"ל משרד הביטחון לקבלת סיוע במקרים כאלה.

הקשר הסיבתי מחלת נפש שירות צבאי: מבחן משולב

קצין התגמולים דחה את תביעתה של אביאן והטיח כי אין קשר סיבתי לשירותה. בנוסף, ועדת הערר. ובית המשפט המחוזי סגרו על כך שהשירות לא שונה באופן משמעותי מהחיים האזרחיים. לעומת זאת, בית המשפט העליון קיבל את ערעורה וקבע.

כי אמת המידה להערכת מתחים היא סובייקטיבית.

השאלות המשפטיות: סובייקטיביות מול אובייקטיביות

השאלה המרכזית הייתה איזה מבחן יש לאמץ: סובייקטיבי, אובייקטיבי או משולב. בנוסף, נדרש לקבוע את האופן שבו מבחן זה משפיע על זכאות לתגמול לפי סעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). עם זאת, חשוב להבדיל בין חייל שמפתח מחלת נפש בזמן שירותו לבין חייל שהמחלה פורצת ללא קשר לשירות. בנוסף, חשוב להבין את ההבדל בין חייל שמפתח מחלת נפש בזמן שירותו לבין חייל שהמחלה פורצת ללא קשר לשירות, ולהכיר את ההשלכות על הזכאות לזכויות כפי שמוסבר במדריך המלא לנכי צה"ל הכרה ותגמולים.

ההכרעה של בית המשפט העליון

השופט מ' חשין כתב את חוות הדעת המרכזית. ראשית, הוא דרש מהתובע להוכיח את הקשר הסיבתי. שנית, הוא ציין שהמבחן חייב להיות קונקרטי ולא כללי. שלישית, הוא הדגיש שהקשר נבחן לפי מדיניות שיפוטית המשתנה מנסיבה לנסיבה.

רביעית, הוא קבע את עקרון "הגולגולת הדקה", לפיו הצבא לוקח בחשבון חולשות רגישות של החייל.

עקרונות השופטים

• הוכחת הקשר מוטלת על החייל.
• המבחן חייב להיות מבוסס עובדות ספציפיות.
• הקשר נמדד בהתאם לנסיבות המקרה.
• הצבא מתייחס לחולשות האישיות של החייל.

לפיכך, בית המשפט קבע שמבחן משולב "סובייקטיבי-אובייקטיבי" הוא המתאים. הוא דורש להתחשב ברגישות האינדיבידואלית של החייל יחד עם אירוע אובייקטיבי בשירות בעל עוצמה מינימלית שאינה טריוויאלית.

המשמעות המעשית: הכרה בנכות נפשית מצבא

פסק הדין מדגיש. כי לא כל מחלת נפש קונסטיטוציונלית המופיעה במהלך שירות תזכה להכרה כתלויה בשירות. בנוסף, הוא מאפשר להכיר בקשר סיבתי כאשר תנאי שירות "רגילים" משולבים עם רגישות אישית של החייל. עם זאת, יש להוכיח אירוע או מצב שמקשר ישירות את השירות לפרוץ המחלה.

מתי לפנות לייעוץ משפטי?

ההלכה המוצגת מורכבת. ולכן חייל או חיילת שמזהים קשר בין שירותם למחלת נפש צריכים לפנות לעורך דין מומחה. בנוסף, ייעוץ משפטי יסייע לאסוף ראיות ולנתח את סיכויי התביעה. לפיכך, פנייה מוקדמת יכולה למקסם את הסיכוי לקבלת תגמול.

סיכום ההלכה המשפטית

בית המשפט העליון קבע במבחן משולב של קשר סיבתי מחלת נפש שירות צבאי. המבחן דורש התחשבות ברגישות האישית של החייל ובאירוע אובייקטיבי בעל עוצמה מינימלית. בית המשפט דחה את העתירה לדיון נוסף מכיוון שהוכח כי תנאי שירותה של אביאן היו רווי מתחים. בעזרתו של מבחן זה, בתי המשפט משמרים מדיניות פרשנות מקילה עם חיילים, תוך שמירה על דרישת קשר מהותי בין השירות למחלה.

חייל או חיילת המבקשים לברר את זכאותם מוזמנים ללמוד גם על התהליך אצל עורך דין משרד הביטחון להכרה, תגמולים וערעור. במקרים שבהם מתעוררת גם שאלת זכאות מול המוסד לביטוח לאומי, רלוונטי להכיר את עורך דין ביטוח לאומי לוועדה רפואית וערר, וכן, כאשר יש צורך בהליך אזרחי נלווה, אצל עורך דין משפט אזרחי לחוזים ותביעות.

שאלות ותשובות נפוצות על פסק הדין