למי שייכות זכויות יוצרים בצילום אמנות שפורסם ללא רשות? זכויות אלו שייכות לצלם שיצר את היצירה, גם אם הוא צילם את המצולם ללא תמורה. בית המשפט קובע שהעברת זכויות מחייבת מסמך בכתב, ואתרי תוכן אינם זכאים להגנת ״מפר תמים״ כאשר הם מפרסמים תמונות ללא בדיקת מקורן.
פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב‑יפו, בתיק ת״א 22999‑02‑11, מציב אבני דרך חשובות בדיני זכויות יוצרים בצילום אמנות. פסק הדין נכתב על ידי כבוד השופט הבכיר גדעון גינת בתאריך 04.07.2013.
הפסק מתמקד במגוון שאלות: מיהו הבעלים הראשוני של זכות יוצרים בצילום. לפיכך, כיצד מועברת זכות זו. ומהם גבולות ההגנה של ״מפר תמים״ בעת פרסום תוכן ברשת ללא בדיקת מקורו. המקרה מדגיש את האתגרים בעידן הדיגיטלי ואת החובה המוגברת של גופי תקשורת.
הקשר עובדה
התובע, צלם אמנות, צילם דוגמן ביוזמתו וללא תשלום. בנוסף, הוא גילה כי אתר וואלה. פרסם שתי תמונותיו ללא רשותו וללא ציון שמו. כתוצאה מכך, הוא הגיש תביעה נגד וואלה.
בגין הפרת זכויות יוצרים, הפרת זכות מוסרית ועשיית עושר ולא במשפט.
התובע, אוריה גנור, מנהל סטודיו לצילום אמנות. עם זאת, ב‑17.2.2009 הוא צילם מספר תמונות של הדוגמן שון בלאיש, ביוזמתו וללא תמורה. בעקבות פנייה של הדוגמן לאתר “וואלה”, פורסמו התמונות במדור “סלבס” של האתר. ללא ציון שמו של הצלם.
בדצמבר 2010 פנה התובע לוואלה. כתוצאה מכך, בדרישה להסרת התמונות, למסור דוח חשיפות ולשלם פיצוי. וואלה. דחתה את הדרישות, אך הסירה את התמונות.
בפברואר 2011 התובע הגיש תביעה שכללה עילות של הפרת זכות יוצרים. לעומת זאת, הפרת זכות מוסרית ועשיית עושר שלא במשפט.
המסגרת המשפטית של זכויות יוצרים בצילום אמנות
חוק זכויות יוצרים, תשס״ח‑2007, מגדיר צילום אמנות כיצירה אומנותית. לדוגמה, סעיף 33 קובע שהזכות הראשונית שייכת ליוצר. בנוסף, סעיף 35(ב) קובע חריג: כאשר היצירה היא דיוקן או צילום אירוע משפחתי. ונוצרה לפי הזמנה, הזכות שייכת למזמין, אלא אם הוסכם אחרת.
העברת זכויות יוצרים
החוק קובע שסעיף 37 דורש שמסמך בכתב יזהה את העברת הזכות או רישיון ייחודי. לדוגמא, למרות שהרשאה לשימוש יכולה להינתן בעל‑פה, היא אינה מהווה העברת זכויות.
ההכרעה ונימוקי בית המשפט
בית המשפט קבע שהזכויות שייכות לתובע, אוריה גנור, מכיוון שהוא יזם את הצילום. לכן סעיף 35(ב) אינו חל. בנוסף, בית המשפט דחה את טענת הדוגמן כי לבושו ואיפורו מהווים חלק באמנות.
לא הוצגה העברה בכתב של זכות היוצרים, ולכן אין העברה חוקית. כלומר, מסירת קובץ דיגיטלי ללא חתימה לא נחשבת ויתור.
הגנת ״מפר תמים״ וחובת הבירור
וואלה. אולם, טענה להגנת ״מפר תמים״ לפי סעיף 58. עם זאת, בית המשפט קבע שלאתר המפרסם אלפי עמודים ביום חלה חובה מוגברת לברר את זכויות היוצרים בתכנים. חוסר בירור נחשב למחדל ולא לטעות סבירה.
הגנה זו חלה רק על מי שלא ידע על ההפרה. אמנם, במצב של אתר גדול, רמת הזהירות גבוהה יותר.
הזכות המוסרית ו״אשם תורם״
בית המשפט קבע שהצילומים שייכים לתובע ולכן הפרת זכות מוסרית. ואולם, לפי סעיף 46, היוצר זכאי לקרדיט ראוי. בנוסף, בית המשפט קיבל. כי לתובע היה ״אשם תורם״ – הוא לא סימן את התמונות ב‑watermark.
מחדל זה צמצם את הפיצויים.
הטענה לעשיית עושר נדחתה, כיוון שהפרסום לא יצר רווח ישיר לאתר.
הסעד שנפסק
הצדדים קבעו פיצוי כולל של 5,000 ₪. וואלה. נדרש לשלם 3,000 ₪, והדוגמן – 2,000 ₪. בנוסף, בית המשפט חייב את שני הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט.
ושכר טרחת עורך דין של 3,000 ₪.
משמעויות מעשיות
- חובת בירור מוגברת על אתרי תוכן: עליהם לבדוק באופן פעיל את בעלות הזכויות לפני פרסום.
- חשיבות מסמך בכתב: העברת זכויות דורשת הסכם בכתב, כולל פרטים של רישיון או ויתור.
- אשם תורם של היוצר: חוסר סימון היצירה עלול לצמצם פיצויים. מומלץ להשתמש ב‑watermark או בחתימה דיגיטלית.
שאלות ותשובות
האם צלם שמצלם אדם ללא תמורה נחשב לבעל זכויות היוצרים?
כן. סעיף 33 קובע שהצלם יזם את הצילום ולכן הוא הבעלים הראשוני של הזכות. גם ללא תשלום.
האם מסירת תמונה דיגיטלית ללא חתימה מהווה ויתור על זכויות?
לא. העברת זכויות מצריכה מסמך בכתב לפי סעיף 37(ג).
מתי אתר תוכן יכול לטעון להגנת ״מפר תמים״?
רק אם הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיום הזכות בעת ההפרה. חובת הבירור של אתרים גדולים מגבירה את הסטנדרט.
מהי זכות מוסרית של יוצר?
זכות המוגדרת בסעיף 46 מאפשרת ליוצר לדרוש ציון שמו והגנה מפני פגיעה ביצירה.
כיצד ״אשם תורם״ של יוצר משפיע על הפיצויים?
אשם תורם, כגון אי סימון יצירה, יכול לצמצם את סכום הפיצוי שנקבע.
האם ניתן לתבוע פיצוי על עשיית עושר ולא במשפט?
כן, אך יש להוכיח שהמפר הרוויח ישירות מההפרה. במקרים ללא רווח ישיר, הטענה נדחית.
מה עושים במקרה של הפרת זכויות יוצרים בצילום אמנות?
- תיעוד ההפרה: צלמו מסכי, תאריכים וכתובות אתרים.
- פנייה ראשונית למפר: שלחו מכתב דרישה רשמי דרך עורך דין.
- התייעצות משפטית: פנו לעורך דין המתמחה בדיני זכויות יוצרים.
- הגשת תביעה: במידה ואין תגובה, תביעו בבית המשפט.
- נקיטת אמצעי מניעה: חתמו דיגיטלית על יצירות והבטיחו הסכמים בכתב.
אזהרה: המידע במאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. הפרת זכויות יוצרים עלולה לגרור השלכות משפטיות משמעותיות, הן כלפי המפר והן כלפי היוצר הנפגע. מומלץ בחום לפנות לעורך דין מומחה בתחום.
שימו לב: במקרים של הפרת זכויות יוצרים ברשת, פעלו במהירות לתיעוד ההפרה לפני שהתוכן מוסר. התיעוד מהווה ראיה מכרעת בהליך המשפטי. בנוסף, גם אם בית המשפט קבע ״אשם תורם״ ליוצר, המפר נשאר אחראי להפרה.
