בית המשפט העליון קבע כי נאשם אשר פועל בחוסר תום לב ומכשיל במודע את הסדרת ייצוגו המשפטי אינו יכול להישמע בטענה של פגם בהיעדר ייצוג. בנוסף, רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת אך ורק במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית רחבה, או כאשר נגרם עיוות דין חמור. לפיכך, בית המשפט לא יאפשר להליך הפלילי להפוך לכלי תמרון בידי נאשם המבקש לבטל את הכרעת דינו בעקבות מחדליו שלו.
הגשת תביעות כוזבות לחברות ביטוח מהווה עבירה חמורה הפוגעת באינטרס הציבורי ובקופות המבטחים. לפיכך, במסגרת הליך רע״פ 8083/10 אילן בכור נ' מדינת ישראל. נדרש בית המשפט העליון להכריע בבקשת רשות ערעור של בעל מוסך שהורשע בהונאת ענק שיטתית. פסק דין זה מחדד את גבולות הזכות לייצוג משפטי.
ואת החובות המוטלות על הנאשם לאורך ההליך.
מעבר לחומרת המעשים. בנוסף, הדיון המשפטי עסק בעיקר בשאלה האם היעדר ייצוג בערכאה הדיונית מצדיק את ביטול פסק הדין. במיוחד כאשר הנאשם עצמו תרם למצב זה. כמו כן, נבחנו שאלות של אחידות ענישה והשפעת התמשכות ההליכים על חומרת העונש.
במאמר זה ננתח את נסיבות התיק, את קביעות השופטים ואת המשמעויות המעשיות העולות מתוכן.
כתב האישום ייחס למבקש, שהיה בעל מוסך בתל אביב. עם זאת, מעורבות מרכזית בפרשת הונאה רחבת היקף בין השנים 1996 ל-1998. יחד עמו הואשמו שמאי רכב ושלושה מכרים נוספים. על פי עובדות כתב האישום.
המעורבים קשרו קשר להגיש דוחות כוזבים על תאונות דרכים פיקטיביות שלא אירעו מעולם.
באמצעות מצגי השווא. כתוצאה מכך, הוציא המבקש במרמה מחברות הביטוח סכום כולל של כ-800,000 ש״ח עבורו ועבור אחרים. שמאי הרכב שהיה שותף למהלך קיבל סך של כ-389,000 ש״ח. בנוסף, נתבעו סכומים נוספים שלא שולמו בפועל, והמבקש אף הואשם בעבירה של הדחה בחקירה.
כתב האישום כלל 26 אישומים בעבירות שונות לפי חוק העונשין, התשל״ז-1977. לעומת זאת, בין העבירות שיוחסו למבקש נמנו:
-
קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א) לחוק.
-
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
-
ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 415 ו-25 לחוק.
-
זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף לפי סעיפים 418 ו-420 לחוק.
-
הדחה בחקירה לפי סעיף 245 לחוק העונשין.
בית משפט השלום בתל אביב-יפו הרשיע את המבקש במרבית פרטי האישום. לדוגמה, בהכרעת דין מקיפה שנפרסה על פני כ-300 עמודים. ההליך התאפיין בהתמשכות חריגה שנבעה בין היתר מהיקף הראיות. אך גם מהתנהלות המבקש שלא הסדיר את ייצוגו המשפטי במשך שנים.
סוגיית היעדר הייצוג של נאשם בעבירות מרמה
השאלה המרכזית שהעסיקה את הערכאות הייתה העובדה שהמבקש ניהל את משפטו ללא סניגור במרבית שלבי ההוכחות. לדוגמא, המבקש טען כי אי מינוי סניגור ציבורי פגע בזכויות היסוד שלו. וגרם לו לעיוות דין מהותי שמחייב משפט חוזר.
עם זאת, בית המשפט המחוזי הבהיר. כלומר, כי במועדים הרלוונטיים טרם נכנס לתוקפו תיקון 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982. לפיכך, לא חלה באותה עת חובת ייצוג גורפת. בית משפט השלום אף נאות לפנים משורת הדין להורות על מינוי סניגור ציבורי.
בכפוף לבדיקת זכאות כלכלית לפי חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו-1995.
למרות החלטות חוזרות ונשנות. אולם, המבקש בחר באופן מודע שלא לשתף פעולה עם הסניגוריה הציבורית ולא המציא מסמכים. במקביל, הציג מצגי שווא בפני בית המשפט כאילו הוא שוקד על הסדרת ייצוג פרטי. התנהלות זו הובילה לדחיות רבות ולעיכוב בלתי סביר בשמיעת הראיות.
שימו לב: זכות הייצוג אינה מעניקה לנאשם חסינות מפני ניהול המשפט אם הוא בוחר במפגיע להכשיל את ההליך. בית המשפט אינו כבול לחובת מימון הגנה על חשבון הקופה הציבורית כאשר הנאשם מסרב להוכיח חוסר אמצעים.
החלטת בית המשפט העליון בפרשת תביעות כוזבות לחברות ביטוח
בפסק הדין בתיק רע״פ 8083/10, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור. אמנם, השופט י' דנציגר, בהסכמת השופטים ס' ג'ובראן וח' מלצר. קבע כי המקרה אינו מצדיק התערבות בגלגול שלישי בהתאם להלכת חניון חיפה.
בית המשפט הדגיש כי לא מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית כללית המצדיקה דיון נוסף. ואולם, יתרה מכך, התנהלותו של המבקש הוכיחה חוסר תום לב מובהק. תוך ניסיון מחושב לייצר עילת ערעור מלאכותית המבוססת על היעדר ייצוג.
אזהרה: ניסיון לתמרן את בית המשפט באמצעות סירוב לשתף פעולה עם סניגור עלול להסתיים בניהול הליך ללא הגנה מקצועית ובהרשעה חלוטה. הערכאות השיפוטיות אינן סובלניות למניפולציות דיוניות.
השופטים אימצו את עמדת בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, אשר ציין כי האינטרס הציבורי מונע מנאשם מניפולטיבי ״לזכות מן ההפקר״. ההליך הפלילי נועד לעשיית צדק. ואין להפוך אותו ל״כלי משחית״ שמטרתו לשבש את בירור האמת העובדתית.
שיקולי ענישה ואחידות הענישה בתיקי מרמה
במסגרת גזר הדין. מאידך, הטיל בית משפט השלום על המבקש 55 חודשי מאסר לריצוי בפועל וקנס כספי. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעור על חומרת העונש. והעמיד את עונש המאסר הכולל על 47 חודשים בפועל.
בשל שיהוי של שנתיים וחצי במתן הכרעת הדין.
המבקש טען בפני בית המשפט העליון לפגיעה בעקרון אחידות הענישה. מצד שני, לטענתו, שמאי הרכב שותפו נדון לשישה חודשי עבודות שירות בלבד עקב התמשכות ההליכים. ועל כן היה ראוי להקל עמו באופן דומה. בית המשפט העליון דחה טענה זו מכל וכל.
השופטים קבעו כי התקיימו הבדלים מהותיים בין המעורבים בפרשה:
-
המבקש שימש ״הרוח החיה״ בתוכנית המרמה והפיק את הרווח הכספי העיקרי ממנה.
-
שמאי הרכב לא תרם להתמשכות ההליכים. לסיכום, ולכן חלוף הזמן היווה עבורו עינוי דין מובהק המצדיק הקלה.
-
המבקש אחראי ישיר לשנים ארוכות של עיכובים בדיונים עקב מחדלי הייצוג שלו.
-
העונש שנגזר בסופו של יום תואם את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מרמה שיטתיות בהיקף כזה.
לפיכך, נקבע כי ההבדל בענישה בין הנאשמים משקף הבחנה מבוססת ואינו מהווה אפליה פסולה. לאור, השופט י' דנציגר הורה למבקש להתייצב לריצוי מאסרו ביום 1.5.2011.
השוואת מעמדם של המעורבים בפרשת תביעות כוזבות לחברות ביטוח
השוואת מעמד, היקף מעורבות וענישה בין הנאשמים המרכזיים בפרשהקריטריון להשוואההמבקש (בעל המוסך)שמאי הרכב (שותף להונאה)תפקיד בפרשההרוח החיה ויוזם התוכנית העברייניתשותף מקצועי להערכת הנזקים הפיקטיבייםרווח כספי משוערכ-800,000 ש״ח מחברות הביטוחכ-389,000 ש״ח מחברות הביטוחאחריות לשיהוי בדיוניםגרם לעיכוב כבד עקב הכשלת הסדרת הייצוגתרומה מזערית להתמשכות ההליכים המשפטייםעונש סופי בפועל47 חודשי מאסר לריצוי בפועל וקנס6 חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס
מה עושים כאשר עומדים בפני הליך פלילי מורכב
-
הסדרת ייצוג מוקדם. יש לפנות לעורך דין פלילי מיד עם פתיחת החקירה ולא להמתין להגשת כתב האישום.
-
שיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית. במידה ואין יכולת כלכלית לשכור סניגור פרטי, יש למלא את טופסי הזכאות במלואם ובמועד.
-
הימנעות משיבוש הליכים. אין לנסות לדחות דיונים במכוון או להטעות את בית המשפט לגבי כוונות הייצוג.
-
בחינת חומר הראיות. יש לעבור בצורה שיטתית על חומר הראיות בתיק יחד עם עורך הדין לבניית קו הגנה מסודר.
שאלות ותשובות
מהי ההלכה לגבי בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי?
בית המשפט העליון מעניק רשות ערעור בגלגול שלישי במשורה ורק במקרים חריגים. בהתאם, על המבקש להראות כי מתעוררת שאלה משפטית. ציבורית או חוקתית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים. או להוכיח כי נגרם לו עיוות דין ממשי וקיצוני.
האם היעדר ייצוג משפטי מוביל תמיד לביטול הרשעה?
לא. למעשה, בית המשפט בוחן את הסיבות להיעדר הייצוג ואת תום ליבו של הנאשם. אם הנאשם בחר במודע שלא להסדיר ייצוג או הכשיל את מינוי הסניגור הציבורי כדי לייצר עילת ערעור. בית המשפט לא יבטל את פסק הדין.
כיצד משפיעה התמשכות הליכים על גזר הדין?
שיהוי בלתי סביר בניהול המשפט עשוי להוות שיקול כבד משקל להקלה בעונש. עם זאת, הקלה זו ניתנת בעיקר כאשר השיהוי אינו רובץ לפתחו של הנאשם. ראשית, נאשם שגרם בעצמו לעיכובים לא ייהנה מהקלה משמעותית בשל חלוף הזמן.
מה המשמעות של עקרון אחידות הענישה?
עקרון אחידות הענישה דורש להטיל עונשים דומים על נאשמים בעלי מעורבות ונסיבות דומות באותה פרשה. שנית, כאשר קיימים פערים משמעותיים ברמת המעורבות, ברווח הכספי או בהתנהלות לאורך המשפט. מוצדק לגזור עונשים שונים בתכלית.
הכרעת בית המשפט העליון בפרשת תביעות כוזבות לחברות ביטוח מבהירה את החשיבות של התנהלות בתום לב מצד נאשמים בפלילים. שלישית, התחמקות מהסדרת ייצוג מתוך כוונה לייצר פגם דיוני לא תעמוד לנאשם בעת ערעור. בסופו של יום, בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור במלואה. והותיר את עונש המאסר הממושך על כנו.
