שיהוי בעתירות בחירות מוביל במקרים רבים לדחייה על הסף ללא בירור הטענות לגופן. בתי המשפט מקפידים על לוחות זמנים קשיחים בהליכי בחירות כדי למנוע את דחיית מועד ההצבעה או פגיעה בציבור הבוחרים. עותר שמשהה את פנייתו, אפילו בימים ספורים, מסתכן באובדן הסעד השיפוטי ובחיוב בהוצאות משפט כבדות.
המשפט המנהלי מבחין בין שיהוי סובייקטיבי לשיהוי אובייקטיבי. לפיכך, שיהוי סובייקטיבי מתמקד בהתנהגות העותר ובשאלה האם הוא ישב על שמריו וויתר על זכויותיו. שיהוי אובייקטיבי בוחן את הנזק שנגרם לאינטרס הציבורי או לצדדים שלישיים עקב חלוף הזמן.
בתחום דיני הבחירות, שני היבטים אלה מקבלים משנה תוקף. בנוסף, מועדי הבחירות קבועים מראש, וכל שלב בתוכם כפוף למועד סופי ברור. לפיכך, בית המשפט אינו יכול להמתין לעותרים שאינם פועלים בזריזות ראויה. צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח-1958, קובע מועדים מחייבים להגשת רשימות מועמדים.
ולכן כל שינוי במודד חייב להיעשות זמן רב לפני תאריכים אלה.
ההליך בבג״ץ 968/89: עובדות המקרה והצדדים
פסק הדין בתיק בג״ץ 968/89. עם זאת, ניר צבי אגודה חקלאית שיתופית של יהודי ארגנטינה בע״מ ואח' נ' שר הפנים ואח'. מדגים עיקרון זה היטב. המושב ניר צבי ושלושה מחבריו פנו אל בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
הם עתרו נגד שר הפנים, המנהל הכללי של משרד הפנים, המועצה האזורית עמק לוד. כתוצאה מכך, ועדת הבחירות ויושב ראש הוועדה.
העותרים דרשו לקבוע. לעומת זאת, כי המודד הכללי לקביעת נציגי המועצה בבחירות שנועדו ליום 26.12.1989 יעמוד על 220 תושבים. ולא 230 כפי שקבעו המשיבים. בנוסף, הם ביקשו להצהיר כי מספר הזכאים לבחור מטעם המושב הוא 587 תושבים.
ולכן המושב זכאי לשלושה נציגים במועצה האזורית עמק לוד ולא לשניים בלבד.
השתלשלות העניינים ובירור טענת שיהוי בעתירות בחירות
ההשתלשלות העובדתית הציגה תמונה של התנהלות איטית מצד העותרים לכל אורך הדרך. לדוגמה, המועצה האזורית החליטה על שינוי המודד בישיבתה ביום 13.8.1989. והעותרים ידעו על כך כבר באותו היום. למרות זאת, העותרים נקטו בצעדים מאוחרים ולא מדויקים:
-
ביום 25.8.1989 הגישו העותרים ערעור למועצה האזורית במקום להפנות אותו אל שר הפנים.
-
משרד הפנים ביקש לקבל נימוקים מפורטים, אך העותרים לא הגישו אותם במועד שהוארך עד 5.9.1989.
-
ביום 31.10.1989 החליט שר הפנים לאשר את המודד שהציעה המועצה האזורית.
-
החלטת השר הודעה לעותרים לכל המאוחר ביום 10.11.1989.
-
העותרים פנו אל בית המשפט העליון רק ביום 27.11.1989.
על פי סעיף 30(ב) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח-1958. לדוגמא, הגשת רשימות המועמדים חייבת להתבצע לפחות 33 ימים לפני יום הבחירות. במועד שבו הגישו העותרים את העתירה, כבר חלף המועד החוקי להגשת הרשימות.
אזהרה: הגשת עתירה לבג״ץ בענייני בחירות לאחר חלוף המועד להגשת רשימות מועמדים תוביל כמעט בוודאות לדחיית העתירה על הסף, שכן קבלתה תגרור בהכרח את דחיית הבחירות כולן.
הכרעת בג״ץ: דחיית העתירה מחמת שיהוי ואי צירוף משיבים
השופט מ' בייסקי, בהסכמת השופטים ג' בך וי' קדמי, בחן שתי טענות מקדמיות שעוררו המשיבים. כלומר, הטענה המרכזית הייתה כי העותרים הישהו את פנייתם יתר על המידה. בית המשפט קבע כי שיהוי זה עשוי להביא לדחיית יום הבחירות. דבר שהינו בלתי נסבל מבחינה ציבורית.
בית המשפט הדגיש כי בחיקוקי בחירות נקבעו מועדים קצרים וקשיחים לכל שלב ושלב. כתוצאה מכך, אפילו שיהוי קצר ביותר מצדיק השבת פני העותר ריקם. אולם, שיהוי כזה עלול להכשיל את ציבור הבוחרים ולפגוע בתקינות ההליך הדמוקרטי כולו.
שימו לב: אי צירוף צדדים רלוונטיים עלול לחרוץ את גורל העתירה. בעתירה רגילה ניתן להורות על צירוף משיבים נוספים, אולם בלוח זמנים של בחירות, סד הזמנים אינו מאפשר זאת כלל.
בנוסף לעניין השיהוי, העותרים לא צירפו כמשיבים את שאר המושבים במועצה האזורית. אמנם, יישובי המועצה האחרים היו עשויים להיפגע מקבלת העתירה ומשינוי חלוקת המנדטים. בשל סמיכות הזמנים ליום הבחירות. בית המשפט לא יכול היה להורות על צירופם בשלב כה מאוחר.
לפיכך, מסיבות אלה בלבד. ואולם, דחה בית המשפט את העתירה מחמת שיהוי בהגשתה מבלי להיכנס לגופן של טענות. בית המשפט חייב את העותרים לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש״ח למשיבים 1-2. ובסך 2,000 ש״ח נוספים למשיבים 3-5.
השוואת השפעת השיהוי: עתירה מנהלית רגילה מול עתירת בחירות
כדי להבין את חומרת הדרישות בעתירות בחירות, ניתן להשוות אותן לעתירות מנהליות בעניינים שגרתיים אחרים.
השוואת מאפייני שיהוי בעתירות מנהליות כלליות לעומת עתירות בדיני בחירות מאפיין ההליך עתירה מנהלית רגילה עתירה בענייני בחירות רגישות ללוחות זמנים גמישה יחסית לפי נסיבות המקרה קשיחה ביותר וכפופה למועדי חקיקה השלכות שיהוי קצר לרוב אינו מוביל לדחייה אוטומטית עלול להביא לדחייה מוחלטת על הסף פגיעה באינטרס הציבורי נמדדת בהתאם לעניין הנקודתי חשש ישיר משיבוש הליך דמוקרטי כולל צירוף משיבים באיחור בית המשפט מאפשר לרוב את התיקון בלתי אפשרי בגלל סמיכות מועד ההצבעה.
מה עושים במקרה של מחלוקת משפטית לקראת בחירות מקומיות?
כאשר גוף מקומי או אזרח נפגעים מהחלטה של ועדת בחירות או משרד הפנים, עליהם לנקוט פעולה דחופה ומדויקת כדי למנוע טענת שיהוי בעתירות בחירות:
-
בדיקת לוח הזמנים הסטטוטורי. עיינו בחיקוק הרלוונטי וסמנו את המועדים הקריטיים של הגשת הרשימות וההצבעה.
-
מיצוי הליכים ממוקד ומהיר. פנו ישירות לגורם המוסמך על פי דין, ולא לגורמים מתווכים שאינם מחזיקים בסמכות ההכרעה.
-
הגשת נימוקים מלאים ללא דיחוי. המציאו את מלוא המסמכים מיד עם הגשת הפנייה הראשונית בלי לבקש ארכות חוזרות.
-
איתור וצירוף כל בעלי העניין. זהו מראש את כל הגורמים והיישובים שעלולים להיפגע מן ההחלטה וצרפו אותם כמשיבים לעתירה.
-
הגשת עתירה דחופה לבית המשפט. פעלו מיד עם קבלת ההחלטה הסופית, עוד בטרם יחלוף המועד להגשת רשימות המועמדים.
שאלות ותשובות
מהו שיהוי בעתירות בחירות ומדוע הוא נבחן בחומרה?
שיהוי בהקשר זה הוא איחור בפנייה לערכאות משפטיות בעניין הקשור למערכת בחירות. יחד עם זאת, בתי המשפט בוחנים אותו בקפדנות רבה מכיוון שלוחות הזמנים נקבעו בחוק. וכל עיכוב עלול לפגוע בציבור הבוחרים או לכפות את דחיית הבחירות כולן.
האם בית המשפט יברר את העתירה אם נפלה בהחלטה שגיאה מהותית?
כאשר מתקיים שיהוי ממשי שמסכן את קיום הבחירות במועדן, בית המשפט יימנע מבירור הטענות לגופן. פסק הדין בבג״ץ 968/89 מוכיח. כי בית המשפט דוחה עתירות כאלה על הסף מטעמי שיהוי בלבד. מבלי לדון בצדקת הטענות המקוריות.
מדוע אי צירוף משיבים רלוונטיים נחשב לפגם כה חמור?
כל החלטה הנוגעת למספר המנדטים או למודד הבחירות משפיעה על יתר היישובים והסיעות המשתתפות. פגיעה בזכויותיהם ללא שניתנה להם זכות טיעון עומדת בסתירה לכללי הצדק הטבעי. ובלוחות זמנים דחוקים לא ניתן לתקן מחדל זה.
מה היו תוצאות העתירה בבג״ץ 968/89?
בית המשפט העליון דחה את עתירת מושב ניר צבי מחמת שיהוי בלבד. בנוסף לכך, חייבו השופטים את העותרים בתשלום שכר טרחת עורך דין. והוצאות בסך 4,000 ש״ח בסך הכל למשיבים.
מתי יש לפנות לייעוץ משפטי בנושאי בחירות?
מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא במשפט מנהלי מיד עם קבלת החלטה של רשות הפוגעת בייצוג או בזכויות הבחירה. כל שיהוי של ימים בודדים עלול לסכל לחלוטין את האפשרות לתקוף את ההחלטה בפני בג״ץ.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
