בקצרה: בפסק דין מבית משפט השלום בבית שאן (ת״א 2103-10-12) נפסק כי מעסיק וחברת הביטוח שלו אחראים לתאונת עבודה של נפילה מסולם, בגובה כ-2.5 מטרים, שבה נפגע עובד קשות. בית המשפט קבע לעובד פיצויים בסך כולל של 689,850 ש״ח, ולאחר ניכוי אשם תורם של 10% וניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי, עמד הסכום הסופי לתשלום על 301,169 ש״ח. פסק הדין ממחיש את חובת הזהירות המוגברת של מעסיקים בעבודה בגובה.
מקרה מצער של תאונת עבודה, בה נפל עובד בניין מסולם בגובה של כ-2.5 מטרים, הגיע לפתחו של בית משפט השלום בבית שאן. פסק הדין המקיף, אשר ניתן בתאריך 16.10.2014 על ידי כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי, קבע כי המעסיק וחברת הביטוח יפצו את העובד בסך של 301,169 ש״ח, בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. פסק דין זה מדגיש את חובת הזהירות המוגברת המוטלת על מעסיקים, ובפרט בעבודות בגובה, ואת חשיבות אספקת אמצעי בטיחות נאותים. הוא גם מציג את אופן חישוב הפיצויים ואת ההתייחסות לאשם תורם במקרים של תאונת עבודה סולם פיצוי. בנושא זה קראו גם: תביעות ביטוח נזקי גוף: מדריך מקיף לעורך דין נזיקין.
תאונת עבודה סולם פיצוי הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, התביעה עוסקת בנזקי גוף שנגרמו לעובד בניין שנפל מגובה כ-2.5 מטרים תוך כדי עלייה בסולם בין קרוואנים באתר עבודה. בית המשפט דן בשאלות האחריות של המעביד לתאונת עבודה. באשם התורם של העובד ובגובה הפיצוי המגיע לו. הפסיקה ממחישה כיצד מיישמים את חובת הזהירות המוגברת המוטלת על מעבידים בעבודה בגובה.
תאונת עבודה סולם פיצוי הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, המקרה נדון בהליך ת״א (בית שאן) 2103-10-12. בנוסף, יוסף מתא נ' חנא מתא תכנון ובניה בע״מ והפניקס חברה לביטוח בע״מ.
רקע עובדתי: נפילה מסולם בתאונת עבודה
התובע, יליד 1960, נפגע בתאונת עבודה ביום 7.9.2011. עם זאת, הוא נדרש, בהוראת הממונה עליו (אחיו, מנהל הנתבעת). בנוסף, לעלות על קרוואנים מוערמים על מנת להביא כלי עבודה. התובע טיפס בסולם שהונח בין הקרוואנים.
הסולם החליק, והוא נפל ונפגע קשות ברגליו ובגבו. הסולם החליק, והוא נפל ונפגע קשות ברגליו ובגבו, אך במקרים כאלו ניתן לפנות לקבלת סיוע בנושא פגיעות פיזיות קשות: זכויות לפיצויים וייצוג משפטי.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לתובע נכות זמנית. לאחר מכן, נקבעה לו נכות צמיתה משוקללת של 30% (לאחר הפעלת תקנה 15).
הנתבעות, המעסיקה וחברת הביטוח שביטחה אותה בביטוח חבות מעבידים, כפרו בנסיבות האירוע, באחריות ובגובה הנזק. לעומת זאת, העובדות הללו הועלו בפני בית המשפט. עם זאת, בית המשפט נדרש להכריע בארבע שאלות משפטיות מרכזיות:
- האם הוכחו נסיבות התאונה כפי שתיאר התובע.
- האם הנתבעת 1, כמעסיקה. כתוצאה מכך, הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי עובדה ואת חובותיה החקוקות לפי פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה.
- לפיכך, האם יש לייחס לתובע אשם תורם, ובאיזה שיעור.
- מהו שיעור הנכות הרפואית והתפקודית הנכון, וכיצד יש לחשב את מלוא ראשי הנזק.
הכרעת בית המשפט ונימוקיה לגבי תאונת עבודה סולם פיצוי
בית המשפט קיבל את התביעה. לעומת זאת, הוא קבע כי גרסת התובע לגבי נסיבות התאונה נתמכה בעדות עדי ראייה. בנוסף, היא נתמכה במסמכי המוסד לביטוח לאומי. הנתבעות לא הצליחו לסתור את הגרסה.
לעניין האחריות, בית המשפט קבע כי הנתבעת 1 הפרה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי עובדה.
הפרת חובה זו נבעה מכך שהמעסיקה לא הנהיגה שיטת עבודה בטיחותית לעבודה בגובה. לדוגמה, היא לא סיפקה סולם קבוע או ציוד בטיחות מתאים. התנהלות זו סותרת את הוראות פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה). בית המשפט דחה את הטענה להחלת הכלל ״הדבר מדבר בעד עצמו״.
זאת משום שהתובע ידע ותיאר את נסיבות התאונה באופן ברור.
אשם תורם
בית המשפט ייחס לתובע אשם תורם בשיעור 10%. לדוגמא, זאת משום שהיה עליו לבקש סיוע בהחזקת הסולם במהלך הטיפוס. למרות זאת, בית המשפט הדגיש את אחריותו המרכזית של המעביד ליצירת סביבת עבודה בטוחה. הנטייה בפסיקה היא להקל עם העובד בהיבט זה ולהחמיר עם המעסיק.
האחריות על בטיחות המפעל ושיטות העבודה מוטלת על המעסיק.
קביעת הנכות וחישוב הפיצויים
בנושא הנכות הרפואית, בית המשפט העדיף את חוות דעת המומחה מטעם התובע. המומחה קבע נכות בשיעור 24%. זאת על פני חוות הדעת מטעם הנתבעות, שקבעה 15%. העדפה זו נבעה בין היתר מכך שחוות הדעת של הנתבעות לא התבססה על צילומי רנטגן.
בנוסף, היא לא התייחסה לממצאי המוסד לביטוח לאומי.
הנכות התפקודית נקבעה בשיעור 30%. זאת תוך התחשבות באופי עבודתו הפיזית של התובע וקושי בהסבה מקצועית בגילו.
בהתאם לקביעות אלו, בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך כולל של 689,850 ש״ח. סכום זה כלל הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, עזרת צד שלישי. בנוסף, הוא כלל הוצאות נסיעה והפסד פנסיה. לאחר ניכוי אשם תורם של 10% (68,985 ש״ח).
ולאחר ניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי בסך 318,917 ש״ח. עמד הסכום הסופי לתשלום על 301,169 ש״ח. בנוסף, לתשלום זה צורפו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
| רכיב | סכום / שיעור |
|---|---|
| נכות רפואית שנקבעה על ידי המומחה מטעם התובע | 24% |
| נכות תפקודית שנקבעה על ידי בית המשפט | 30% |
| סך הפיצויים לפני ניכויים | 689,850 ש״ח |
| ניכוי בגין אשם תורם (10%) | 68,985 ש״ח |
| ניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי | 318,917 ש״ח |
| הסכום הסופי לתשלום | 301,169 ש״ח |
אזהרה: פסק דין זה משקף את נסיבותיו הפרטניות של המקרה שנדון, ואת הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו על ידי בית המשפט בשנת 2014. אין להסיק ממנו מסקנות גורפות לגבי שיעור נכות או גובה פיצוי במקרה אחר: כל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו.
משמעות פסק הדין: חובת המעסיק ומאפייני תביעת תאונת עבודה סולם פיצוי
פסק הדין ממחיש את היקף חובת הזהירות המוגברת המוטלת על מעבידים בעבודות גובה. חובה זו כוללת את הצורך לספק אמצעי בטיחות נאותים, כגון רתמות, כלים מכניים וסולמות קבועים. אין להסתפק באלתורים שיכולים לסכן את העובדים. בנוסף, הוא מדגים את האיזון העדין שבין אחריות המעביד לאשם התורם של העובד.
כאשר יש נטייה להטיל את עיקר האחריות על המעסיק.
כמו כן, פסק הדין מציג את השיטה המקובלת לחישוב פיצויי נזקי גוף. חישוב זה כולל את העדפת חוות דעת רפואית מבוססת יותר על פני חוות דעת חסרה. מידע זה רלוונטי להליכי תביעות נזיקין הנובעות מתאונות עבודה שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי. למעשה, במקרים של תאונת עבודה סולם פיצוי. מידע זה רלוונטי להליכי תביעות נזיקין הנובעות מתאונות עבודה שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובהקשר זה, ניתן להרחיב על נזקי גוף כלליים: מדריך מקיף לזכויותיך ותפקיד עו"ד.
על המעסיק לוודא שכל ציוד עבודה בטיחותי זמין ומונע סיכונים ככל הניתן.
לתשומת לב: תאונת עבודה מזכה בדרך כלל בשני מסלולים נפרדים: תביעה למוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה, ובמקביל תביעת נזיקין נגד המעסיק ומבטחו על מלוא הנזק שנגרם, לרבות כאב וסבל. שני המסלולים אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים.
כיצד נכון לפעול לאחר תאונת עבודה סולם פיצוי?
אם נפגעתם בתאונת עבודה, במיוחד בנפילה מסולם או מגובה, חשוב לנקוט בצעדים הבאים: להרחבה ראו: נפגעתם בתאונת דרכים? כך תממשו את זכויותיכם לפי חוק הפיצויים.
-
תיעוד מיידי: דווחו על התאונה למעסיק מיד ובכתב. אספו שמות של עדי ראייה. צלמו את מקום האירוע ואת הסולם אם הוא רלוונטי.
-
טיפול רפואי: פנו בהקדם לטיפול רפואי ותעדו את כל הפגיעות והתלונות. שמרו את כל המסמכים הרפואיים.
-
הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי: הגישו תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה על מנת לקבל דמי פגיעה וקצבת נכות, במידת הצורך. חשוב לציין את כל הפרטים המדויקים של התאונה.
-
איסוף מסמכים: שמרו דוחות רפואיים, תלושי שכר, אישורי מחלה וכל תיעוד אחר הקשור לתאונה ולמצבכם הרפואי והתפקודי.
-
פנייה לייעוץ משפטי: התייעצו עם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה ונזקי גוף. עורך דין יכול להעריך את סיכויי התביעה, לסייע באיסוף ראיות, להגיש תביעה נגד המעסיק וחברת הביטוח ולנהל את ההליך המשפטי מול כל הגורמים הרלוונטיים.
סיכום
פסק הדין ת״א (בית שאן) 2103-10-12. יוסף מתא נ' חנא מתא תכנון ובניה בע״מ והפניקס חברה לביטוח בע״מ. מהווה תזכורת חדה למעבידים באשר לחובתם הבסיסית להבטיח סביבת עבודה בטוחה, בפרט בעבודות בגובה. על מעסיקים לספק אמצעי בטיחות מתאימים, כגון סולמות קבועים וציוד בטיחות.
ולא להסתמך על אלתורים מסוכנים. בית המשפט קבע כי המעסיק וחברת הביטוח אחראים לתאונת עבודה סולם פיצוי שנגרמה לעובד. וחייב אותם בתשלום פיצויים משמעותיים. למרות ייחוס אשם תורם קטן לעובד, האחריות העיקרית נותרה על המעסיק.
המדגיש את החשיבות בנטילת אמצעי בטיחות קפדניים. במקרים של פגיעה בעבודה. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא צעד קריטי להבטחת זכויותיו של העובד הנפגע.
שאלות ותשובות בנושא תאונת עבודה ופיצוי בגין נפילה מסולם
מהו אשם תורם, וכיצד הוא משפיע על גובה הפיצוי?
אשם תורם הוא שיעור האחריות שמייחס בית המשפט לנפגע עצמו בקרות התאונה. ככל ששיעור האשם התורם גבוה יותר, כך מנוכה חלק גדול יותר מסכום הפיצוי הכולל שנפסק. גם כאשר מיוחס לעובד אשם תורם, האחריות העיקרית לרוב נותרת על המעסיק.
מה ההבדל בין הנכות שקובע המוסד לביטוח לאומי לנכות שקובע בית המשפט?
נכות המוסד לביטוח לאומי היא נכות רפואית שנקבעת לצורך תשלום קצבאות וגמלאות במסגרת החוק. בית המשפט, בתביעת נזיקין, בוחן בנפרד את הנכות הרפואית והתפקודית לצורך חישוב מלוא הפיצוי, ורשאי להעדיף חוות דעת רפואית מטעם אחד הצדדים.
האם אפשר לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי וגם את המעסיק?
כן. מדובר בשני מסלולים נפרדים: תביעה למוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה, ותביעת נזיקין נגד המעסיק ומבטחו על מלוא הנזק. הסכומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי מנוכים בדרך כלל מהפיצוי שנפסק בתביעת הנזיקין, כדי למנוע כפל פיצוי.
מה חשוב לעשות מיד לאחר תאונת עבודה?
לדווח על התאונה למעסיק בכתב, לפנות מיד לטיפול רפואי ולתעד את הפגיעות, לאסוף פרטי עדי ראייה ותמונות מהמקום, ולשמור כל מסמך רפואי או אחר הקשור לאירוע.
תוך כמה זמן צריך לפעול לאחר תאונת עבודה?
ככלל, תביעת נזיקין מתיישנת בתוך שבע שנים ממועד קרות הנזק, בהתאם לחוק ההתיישנות, תשי״ח-1958. עם זאת, מומלץ לפעול בהקדם האפשרי: הודעה על פגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי ואיסוף ראיות משתלמים ככל שנעשים סמוך יותר למועד התאונה.
מתי כדאי לפנות לעורך דין בתאונת עבודה?
מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתאונות עבודה ונזקי גוף בסמוך ככל האפשר לאירוע, כדי לוודא תיעוד נכון, הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי במועד, ובחינת האחריות והראיות מול המעסיק וחברת הביטוח.
תחומים משיקים שכדאי להכיר: עורך דין ביטוח לאומי, עורך דין נזיקין ועורך דין דיני עבודה.
כל מקרה של תאונת עבודה נבחן לפי נסיבותיו, שיעור הנכות והראיות הקיימות. לבדיקת זכאותכם לפיצוי בעקבות תאונת עבודה, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
