איך מקבלים אזרחות ישראלית: ארבע הדרכים שבחוק האזרחות

ארבע הדרכים, בקצרה

מכוח שבות. זהו המסלול שנשען על חוק השבות, התש"י-1950, ומיועד למי שזכאי לעלות לישראל. עולה שקיבל אשרת עלייה רוכש אזרחות מכוח שבות. זהו המסלול המהיר ביותר למי שעומד בתנאיו, ואינו מחייב ויתור על אזרחות קודמת.

מכוח ישיבה בישראל. מסלול היסטורי שהעניק אזרחות אוטומטית למי שהיה תושב ישראלי בעת הקמת המדינה ועמד בתנאים שנקבעו בחוק, ובעקבותיו קיבלו רוב תושבי המדינה אזרחות בבת אחת בשנת 1952.

מכוח לידה. ילד שנולד לאב או לאם שהם אזרחים ישראלים רוכש אזרחות בלידתו. קיימת גם אפשרות מוגבלת יותר למי שנולד בישראל ואינו אזרח של מדינה אחרת, בכפוף לתנאי גיל ותנאי שהות.

מכוח התאזרחות. המסלול לכל מי שאינו זכאי באחת מהדרכים האחרות. הוא מבוסס על תנאים מצטברים, והענקת האזרחות בו נתונה לשיקול דעת שר הפנים.

תנאי ההתאזרחות, לפי סעיף 5 לחוק

סעיף 5 לחוק האזרחות מציב רשימה מצטברת. מי שמבקש להתאזרח צריך להימצא בישראל בעת הגשת הבקשה, לשהות בישראל שלוש מתוך חמש השנים שקדמו להגשה, להיות זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע, להשתקע בישראל או להתכוון להשתקע בה, לדעת "ידיעת מה" את השפה העברית, ולוותר בטופס הבקשה על אזרחותו האחרת אם קיימת. לצד אלה נבדק שאין מניעה פלילית או ביטחונית להתאזרחות.

שני פטורים בולטים. מבקשים מעל גיל 60 פטורים מדרישת ידיעת העברית. מי ששירת שירות סדיר בצה"ל או בשירות מוכר ושוחרר כחוק, ומי ששכל בן או בת בשירות מוכר, פטור מכל התנאים למעט תנאי ההשתקעות בישראל. קיימים גם מקרים שבהם אין דרישה להוכיח ויתור על אזרחות נוספת, בין היתר בשל אי אפשרות מעשית להמציא אישור כזה.

מסלול ההגשה בפועל

1. הגשה בנוכחות אישית במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה הקרובים למקום המגורים.
2. מסמכים: טופס בקשה, תעודת זהות, דרכון זר או תעודת מעבר, וראיות למרכז חיים בישראל בשלוש השנים שקדמו לבקשה.
3. הצהרות: הצהרת המבקש, הצהרת ויתור על אזרחויות נוספות והצהרת אמונים למדינת ישראל בנוסח "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל".
4. אגרה. נכון לשנת 2026 עומדת האגרה בבקשת התאזרחות של תושב קבע על 205 שקלים, ולמשרתים בשירות לאומי אזרחי, לחיילים בשירות חובה ולמשרתי מילואים ניתנת הנחה של מחצית.
5. הוכחת הוויתור. לאחר ההגשה ועמידה בתנאים נדרש המתאזרח להוכיח שוויתר על האזרחות הזרה שברשותו.
6. קבלת האזרחות. האזרחות נכנסת לתוקף מיום הצהרת האמונים למדינת ישראל.

הליך מדורג לבן זוג של אזרח ישראלי

נישואין לאזרח ישראלי אינם מקנים אזרחות אוטומטית ואינם מסלול נפרד בחוק. הם מקנים הקלות ופטור מחלק מהתנאים בתוך מסלול ההתאזרחות, והטיפול בבקשה נעשה בהליך מדורג מול רשות האוכלוסין וההגירה. ההליך מבוסס על רישיונות שהייה שמתחדשים בשלבים, ועל בחינה מתמשכת של כנות הקשר ושל מרכז החיים המשותף בישראל. משכו של ההליך נקבע בנהלי הרשות ומשתנה לפי סוג המקרה, ולכן יש לברר את הנוסח התקף במועד ההגשה ולא להסתמך על מספרים שמופיעים ברשת.

מה שכן קבוע הוא סוג הראיות. הרשות בוחנת מגורים משותפים בפועל, ניהול משק בית משותף, חשבונות ומסמכים על שם שני בני הזוג, ותיעוד של הקשר לאורך זמן. פערים בין מה שנמסר בטופס לבין מה שעולה מהמסמכים הם הסיבה השכיחה לעיכובים ולסירובים בשלב זה.

מה עושים כשהבקשה נדחית

דחייה אינה בהכרח סוף הדרך. לעיתים מדובר בחוסר מסמכים או בצורך בהבהרת פרטים, ואפשר להשלים אותם. כאשר מדובר בהחלטה מהותית, קיימת ערכאה ייעודית: בית הדין לעררים בענייני אזרחות, כניסה, יציאה, שהייה וישיבה בישראל. פנייה מסודרת אליו, עם מסמכים תומכים, שונה מהותית מפנייה חוזרת לאותו פקיד באותו נוסח.

שאלה שכיחה נוגעת לעבר פלילי. הוא אינו שולל אוטומטית זכאות בכל מסלול, אך הוא מהווה שיקול, וכל מקרה נבחן לגופו. במקרים של עבירות חמורות או עבירות הקשורות לביטחון המדינה הדבר עלול להוביל לדחייה. הכלל המעשי הוא שקיפות מלאה: הסתרה שמתגלה בהמשך פוגעת יותר מהעובדה עצמה.

שאלות ותשובות על קבלת אזרחות ישראלית

קריאה נוספת בנושאים סמוכים

לזכאות העלייה עצמה, להגדרת "יהודי" ולהיקף ההרחבה לבני משפחה ראו את המדריך על חוק השבות והזכאות לעלייה. לכיוון ההפוך, כלומר סיום הקשר האזרחי, ראו את המדריך על ויתור על אזרחות ישראלית. התמודדות מול רשויות מנהליות מוסברת בעמוד עורך דין מנהלי, השלכות המס של שינוי מעמד בעמוד עורך דין מיסים, וסוגיות אזרחיות כלליות בעמוד עורך דין משפט אזרחי.