דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
חדשות חמות
מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי
בית / דיני בנקאות / אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה: מדריך מקיף
דיני בנקאות

אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה: מדריך מקיף

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 15 דקות קריאה

תשובה קצרה: כשבוצעה בחשבונכם העברה או פעולת תשלום שלא אישרתם, נקודת המוצא אינה תביעת רשלנות אלא חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019. לפי סעיף 24 לחוק, מרגע שמסרתם הודעה על השימוש לרעה אינכם נושאים כלל בחיובים שנעשו אחריה. על חיובים שקדמו להודעה אחריותכם מוגבלת לנמוך מבין סכום הפעולות בפועל, או סכום קבוע של 75 ₪ בתוספת 30 ₪ לכל יום מהיום שנודע לכם ועד מסירת ההודעה. אם ההודעה נמסרה בתוך 30 ימים מיום השימוש לרעה הראשון, האחריות לא תעלה על 450 ₪. את הסכומים יש להשיב בתוך 8 ימי עסקים מיום מסירת ההודעה. עילת הרשלנות הבנקאית נבחנת בנוסף למסלול הזה, לא במקומו.

אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה היא סוגייה משפטית מורכבת ורגישה. לפיכך, היא מעסיקה רבים מהציבור הרחב. במציאות דיגיטלית הולכת ומתפתחת, עסקאות בנקאיות מקוונות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. עם זאת, התפתחויות טכנולוגיות אלו פותחות פתח גם לסיכוני סייבר והונאות מתוחכמות. במציאות דיגיטלית הולכת ומתפתחת, עסקאות בנקאיות מקוונות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, אך פתיחות זו לסיכוני סייבר והונאות מתוחכמות מצריכה הבנה מעמיקה, בדומה להבנת הסיכונים הכרוכים בהלוואה חוץ-בנקאית: סכנות, זכויות הלווה והחוק בישראל.

מאמר זה ידון בהרחבה בשאלת אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה. הוא יסביר מתי חובת ההשבה חלה על הבנק. בנוסף, המאמר יתאר את המסגרת המשפטית העדכנית. הוא יציג גם צעדים מעשיים שניתן לנקוט בהם. אלו מיועדים להגן על זכויותיו של הלקוח.

המסלול הסטטוטורי: חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019

לפני שנכנסים לשאלת הרשלנות הבנקאית, יש להכיר את ההסדר החקוק שחל היום על שימוש לרעה באמצעי תשלום. חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, קובע תקרות אחריות ללקוח, ואינו מחייב אתכם להוכיח רשלנות של הבנק כדי לזכות בהשבה. זהו המסלול שנבחן ראשון, והוא פועל בנפרד מעילת הנזיקין ובמקביל לה.

המונח בחוק הוא שימוש לרעה באמצעי תשלום, והוא מכסה גם פעולה שבוצעה בכרטיס וגם פעולת תשלום שיזם גורם שאינו הלקוח. הכלל המרכזי הוא כלל מועדי: ככל שההודעה נמסרת מוקדם יותר, כך האחריות הכספית של הלקוח נמוכה יותר, עד לאפס.

אחריות הלקוח לשימוש לרעה באמצעי תשלום, לפי סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019
המצב אחריות המשלם העוגן
חיובים שנעשו לאחר מסירת הודעה אין אחריות כלל ס' 24(ב)
חיובים שנעשו לפני ההודעה הנמוך מבין סכום הפעולות בפועל, או 75 ₪ בתוספת 30 ₪ לכל יום מהיום שנודע ועד ההודעה ס' 24(ג)(1)
הודעה נמסרה בתוך 30 ימים מהשימוש לרעה הראשון תקרה מוחלטת של 450 ₪ ס' 24(ג)(1)
נותן שירותי התשלום לא איפשר למסור הודעה בכל עת אין אחריות כלל ס' 24(ה)
הלקוח העמיד רכיב חיוני, סיסמה או קוד, לרשות אדם אחר הגבלת האחריות אינה חלה, למעט חריגי שמירה בנסיבות סבירות וגניבה מאותו אדם ס' 24(ד)
מועד ההשבה בידי נותן שירותי התשלום עד 8 ימי עסקים מיום מסירת ההודעה חוק שירותי תשלום

שימו לב לדין המבוטל. מקורות רבים ברשת עדיין מצטטים את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 בלשון הווה. החוק הזה בטל, ותוקפו פקע ביום 14.10.2020. פסיקה שניתנה לפי אותו חוק נותרה נכונה לאירועים שקרו בתקופתו, אך אין להציג אותו כדין החל היום. אם מסמך או ייעוץ שקיבלתם מסתמכים על חוק כרטיסי חיוב כדין קיים, זו נורה אדומה.

אל תבלבלו בין שני מועדים. 30 הימים שבחוק שירותי תשלום הם המועד למסירת הודעה על שימוש לרעה, והנמען שלהם הוא נותן שירותי התשלום, כלומר הבנק או חברת האשראי. זכות הביטול הצרכנית בעסקת מכר מרחוק לפי חוק הגנת הצרכן היא זכות אחרת לגמרי, מול בית העסק. שתי זכויות, שני חוקים, שני נמענים.

המסגרת המשפטית: יחסי בנק-לקוח וחובת הזהירות

יחסי בנק-לקוח מושתתים על יחסי נאמנות מיוחדים. בנוסף, הם כוללים חובות אמון רחבות. הבנקאי אינו רק ספק שירותים פיננסיים. הוא מהווה גם שומר הכספים. יחסי בנק-לקוח מושתתים על יחסי נאמנות מיוחדים, הכוללים חובות אמון רחבות, שכן הבנקאי אינו רק ספק שירותים פיננסיים אלא גם שומר הכספים, ובמקרה של סירוב בנק לפתוח חשבון: זכויותיך וכיצד לפעול, נדרש לדעת כיצד לפעול.

הוא נחשב למנהל חשבונו של הלקוח. לכן, עליו לפעול בזהירות מרבית. עם זאת, הבנק חייב לפעול בהתאם לסטנדרטים מקצועיים גבוהים. זאת כדי להגן על כספי הלקוחות.

לצד עילות הנזיקין והחוזים חלות על הבנק גם הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981. סעיף 3 לחוק אוסר על הטעיה בכל עניין מהותי, ומונה במפורש בין העניינים המהותיים את מהות השירות וטיבו, את תנאי האחריות ואת זהות נותן השירות. סעיף 4 אוסר ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, וכן הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו. אלה עוגנים חשובים כאשר לקוח מבוגר או לקוח שאינו דובר עברית נפל קורבן להונאה.

חובת הזהירות והנאמנות של הבנק

בתי המשפט קובעים באופן עקבי כי הבנק חב חובת זהירות מוגברת ללקוחותיו. כתוצאה מכך, חובה זו נובעת הן מחוק החוזים והן מהפסיקה. היא מחייבת את הבנק לנקוט אמצעים סבירים. זאת כדי למנוע נזקים ללקוחות.

מדובר בהיבטים רבים של הפעילות הבנקאית. לעומת זאת, חובה זו כוללת את אבטחת המערכות הטכנולוגיות. היא כוללת גם את זיהוי הלקוחות ואת בקרת העסקאות. כאשר מתרחשת העברה בנקאית שנגנבה, הבנק עלול להימצא אחראי.

זאת אם הוא הפר את חובת הזהירות שלו.

העברה בנקאית שנגנבה: הגדרות וסוגים נפוצים

העברה בנקאית שנגנבה מתייחסת למצב שבו כספים מועברים מחשבון הלקוח ללא רשותו. לדוגמה, ההעברה מתבצעת כתוצאה ממעשה הונאה. זוהי גניבה, פישינג או התחזות. הלקוח לא אישר את הפעולה.

המקרים הנפוצים כוללים מצבים שבהם גורם עוין מצליח להשיג את פרטי הגישה של הלקוח. לדוגמא, אותו גורם יוזם העברה בנקאית. לעיתים, ההונאה מתבצעת באמצעות הטעיה. היא מתבצעת דרך אימיילים מתחזים או הודעות SMS.

אלו משכנעים את הלקוח למסור פרטים אישיים או לאשר פעולות.

מתי חובת ההשבה חלה על הבנק?

חובת ההשבה של הבנק במקרה של אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה אינה אוטומטית. היא תלויה בנסיבות המקרה. היא תלויה גם במידת הרשלנות של שני הצדדים. הצדדים הם הבנק והלקוח. בית המשפט בוחן את אחריותו של כל אחד. בית המשפט לוקח בחשבון את חובת הזהירות של הבנק. הוא בודק את פעולות הבנק למניעת ההונאה. הוא בודק גם את התנהלות הלקוח. הוא בודק האם הלקוח נקט באמצעי זהירות סבירים.

חשוב להבחין בין שתי השאלות. במסלול הסטטוטורי לפי חוק שירותי תשלום השאלה היא מתי נמסרה ההודעה ומה עשה הלקוח ברכיבי האבטחה שלו, ולא אם הבנק התרשל. במסלול הנזיקי השאלה היא אם הבנק הפר את חובת הזהירות שלו. לקוח יכול להיכשל באחד המסלולים ולהצליח באחר, ולכן בוחנים את שניהם.

רשלנות הבנק כאבן יסוד לחובת ההשבה

חובת ההשבה חלה על הבנק כאשר הוא פעל ברשלנות. כלומר, רשלנות זו גרמה לנזק. למשל, הבנק עשוי להימצא אחראי. הוא עשוי להיות אחראי אם מערכות האבטחה שלו לא היו מספקות.

הוא אחראי אם הוא לא זיהה פעולה חריגה. אולם, הוא אחראי אם הוא לא עדכן את הלקוח בהתרעות אבטחה. בית המשפט דורש מהבנק לנקוט אמצעי אבטחה מתקדמים. הבנק נדרש לנטר פעולות חשודות.

הוא נדרש גם להפעיל מנגנוני הגנה פרואקטיביים. אמנם, אלו למניעת הונאות.

אשם תורם של הלקוח

לצד אחריות הבנק, נבחנת גם מידת האשם התורם של הלקוח. ואולם, אשם תורם מתייחס למקרים שבהם הלקוח תרם בעצמו לנזק. הוא עשה זאת דרך התנהגות רשלנית. למשל, אם הלקוח מסר את פרטי הגישה שלו.

הוא עשה זאת לגורם זר. יחד עם זאת, הוא לא נקט באמצעי זהירות בסיסיים. לפיכך, הוא לא החליף סיסמאות. במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לחלק את האחריות.

הוא עשוי לעשות זאת בין הבנק ללקוח. מאידך, הוא עשוי להפחית את סכום ההשבה. זאת בהתאם למידת האשם התורם.

במישור הסטטוטורי ההיגיון דומה אך התוצאה חדה יותר: סעיף 24(ד) קובע שהעמדת רכיב חיוני, כגון סיסמה או קוד אימות, לרשות אדם אחר מוציאה את הלקוח מגדר הגבלת האחריות. לכלל הזה שני חריגים מפורשים, והם שמירת הרכיב בנסיבות סבירות וגניבה מאותו אדם שהרכיב נמסר לו.

פסקי דין והלכות מרכזיות

הפסיקה בנושא אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה מתפתחת כל העת. בתי המשפט מתאימים את ההלכות למציאות הטכנולוגית המשתנה. פסקי דין שונים עסקו בהיקף אחריות הבנק. הם גם עסקו במידת האשם התורם של הלקוחות. הם בחנו גם את חובות האבטחה של הבנקים.

דוגמאות מפסיקות בית המשפט

הקו המנחה בפסיקה הוא שעל הבנק חלה חובה אקטיבית לבדוק ולחקור חשדות להונאה, ולפעול במהירות כאשר מתעורר חשד. כאשר לקוח מוכיח שהבנק לא התריע בזמן אמת, שלא עצר העברה חריגה, או שלא בדק את זהות המוטב בצורה מספקת, גדלים סיכויי ההשבה. וכדי להבין טוב יותר כיצד מוסדרות זכויות בנוגע לכספים שנותרו בחשבון, כדאי לעיין במדריך המשפטי בנושא כספים בחשבון משותף לאחר פטירה: מדריך משפטי ליורשים.

מנגד, בתי המשפט דוחים או מפחיתים תביעות כאשר מוכח אשם תורם משמעותי של הלקוח, ובפרט כאשר הלקוח מסר בעצמו את פרטי הגישה לגורם עוין בעקבות הודעת פישינג. במקרים כאלה מחולקת האחריות בין הצדדים לפי מידת האשם.

הערת שקיפות. בגרסה קודמת של מאמר זה הופיעו שני מספרי תיק לצד שמות בעלי דין שאינם קיימים. שתי ההפניות הוסרו במלואן, ובמקומן מובאת כאן ההלכה הכללית בלבד. אין להסתמך על ציטוט פסיקה שלא אומת במאגר רשמי, ובפרט לא על תיק ששם בעל הדין בו מוחלף באות.

לוח הפעולה: מה לעשות ובאיזה סדר

מכיוון שהאחריות הכספית שלכם נגזרת ישירות ממועד מסירת ההודעה, סדר הפעולות אינו עניין של נוחות אלא של כסף. אלה הצעדים לפי סדר:

  1. מסרו הודעה מיידית לבנק או לחברת האשראי. זהו הצעד שעוצר את מונה האחריות. מרגע ההודעה אינכם נושאים בחיובים חדשים.
  2. ודאו שיש לכם תיעוד למועד ההודעה. מספר פנייה, צילום מסך, אישור במייל או הקלטה. המועד הוא הנתון המשפטי החשוב ביותר בתיק.
  3. דרשו בכתב את ההשבה בתוך 8 ימי עסקים. זהו המועד הקבוע בחוק להשבת הסכומים מיום מסירת ההודעה.
  4. הגישו תלונה במשטרה וקבלו אישור. גופים רבים מתנים את הטיפול בהצגת אישור התלונה.
  5. אספו את כל התכתובת עם הגורם המתחזה, לרבות הודעות SMS ודואר אלקטרוני, לפני שהיא נמחקת.
  6. אם הפנייה נדחתה, ניתן לפנות ליחידת פניות הציבור בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ובמקביל להיוועץ בעורך דין לגבי הליך משפטי.

כיצד נכון לפעול בפועל? צעדים מעשיים

כאשר מתגלה העברה בנקאית שנגנבה, יש לפעול במהירות ובנחישות. פעולה מהירה עשויה להפחית את הנזק. היא עשויה גם לשפר את הסיכויים להשבת הכספים. אלו הצעדים המומלצים:

  • דיווח מיידי לבנק: יש ליצור קשר עם הבנק בהקדם האפשרי. יש לדווח על ההונאה. הבנק חייב לחסום את החשבון. הוא חייב לעצור את ההעברה. הוא חייב לנקוט בכל פעולה אפשרית. זאת כדי להחזיר את הכספים.

  • הגשת תלונה במשטרה: הגשת תלונה במשטרה היא צעד חיוני. היא מתעדת את האירוע. היא פותחת בחקירה פלילית. לעיתים קרובות, הבנק דורש אישור על הגשת תלונה. הוא דורש זאת כתנאי לטיפול בפנייה.

  • תיעוד והוכחות: יש לשמור את כל המסמכים הקשורים לאירוע. יש לשמור הודעות. יש לשמור מיילים. יש לשמור תיעוד של שיחות עם הבנק. אלו עשויים לשמש כהוכחות בהליך המשפטי.

  • פנייה לייעוץ משפטי: חשוב מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בדיני בנקאות. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה. הוא יבדוק את אחריות הבנק. הוא ינחה את הלקוח בנוגע לצעדים הבאים. הוא ייצג אותו מול הבנק ורשויות החוק. פנייה לייעוץ משפטי: חשוב מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בדיני בנקאות, שיבחן את נסיבות המקרה, יבדוק את אחריות הבנק, ינחה את הלקוח בנוגע לצעדים הבאים, וייצג אותו מול הבנק ורשויות החוק, כשבמקרה של האשמות פליליות, ניתן להיעזר גם ב-עורך דין פלילי: התמודדות עם האשמות הונאה ומרמה, שאלות ותשובות.

טעויות נפוצות שחשוב להימנע מהן

יש להימנע מטעויות שעלולות לפגוע בסיכויי ההשבה. ראשית, טעויות אלו עלולות להחליש את טענות הלקוח. יש לשים לב לדברים הבאים:

  • התמהמהות בדיווח: דיווח מאוחר על ההונאה מפחית באופן משמעותי את סיכויי ההשבה. ככל שהזמן עובר, כך קשה יותר לאתר את הכספים. קשה גם להחזירם.

  • מסירת פרטים אישיים: לעולם אין למסור פרטי גישה לחשבון. אין למסור סיסמאות. אין למסור קודי אימות. אין למסור אותם דרך מיילים או הודעות חשודות. הבנק לעולם לא יבקש פרטים אלו באופן זה.

  • ויתור מהיר: גם אם הבנק טוען שאין לו אחריות, אין לוותר. מומלץ להתייעץ עם עורך דין. הוא יבחן את המקרה. הוא יחליט על דרך הפעולה הנכונה.

  • הסתמכות על דין מבוטל: אם הפנייה שלכם או התשובה שקיבלתם נשענות על חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, הן נשענות על חוק שפקע. ההסדר החל הוא חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019.

מתי כדאי לפנות לעורך דין דיני בנקאות?

פנייה לעורך דין המתמחה בדיני בנקאות היא צעד קריטי. היא נדרשת בכל מקרה של אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה. עורך הדין יסייע לכם להבין את זכויותיכם. הוא יסייע לכם להעריך את סיכויי התביעה. הוא ילווה אתכם לכל אורך הדרך. החל מהדיווח הראשוני לבנק. הוא ילווה אתכם עד לייצוג בבית המשפט, אם יהיה צורך בכך.

עורך דין מנוסה ידע כיצד לאסוף את הראיות הנדרשות. שנית, הוא ידע כיצד לנהל את המשא ומתן עם הבנק. הוא ינסח את כתבי הטענות. עורך הדין יעזור לכם למקסם את הסיכויים להשבת הכספים.

הוא יסייע גם בקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לכם. שלישית, חשוב לבחור עורך דין בעל ידע וניסיון ספציפי בתחום זה. עורך דין זה מכיר את הפסיקה העדכנית. הוא מכיר גם את התקנות הרלוונטיות.

כאשר ההונאה כרוכה גם בפן פלילי, למשל התחזות או זיוף, נדרשת לעיתים התנהלות מקבילה מול רשויות האכיפה. סקירה רחבה של סוגי ההליכים והייצוג בהם מופיעה בעמוד עורך דין פלילי, ואילו תביעה כספית נגד הבנק מתנהלת במסלול האזרחי המתואר בעמוד עורך דין משפט אזרחי.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה

מהי ״העברה בנקאית שנגנבה״?

העברה בנקאית שנגנבה היא פעולה שבה כספים מועברים מחשבון הלקוח ללא רשותו. מכאן, היא מתבצעת עקב הונאה, גניבה או התחזות. הדבר קורה כאשר גורם עוין משיג את פרטי הגישה של הלקוח. הוא מנצל אותם.

הוא עושה זאת כדי לבצע העברה בנקאית.

האם הבנק תמיד חייב להחזיר את הכסף בהעברה בנקאית שנגנבה?

לא תמיד. לכן, חובת ההשבה של הבנק תלויה בנסיבות המקרה. היא תלויה גם במידת הרשלנות של הבנק ושל הלקוח. הבנק יחויב להשיב את הכסף אם הוא פעל ברשלנות.

רשלנות זו גרמה להונאה. משום כך, למשל, אם לא נקט באמצעי אבטחה מספקים. בנוסף לכך, ובלי קשר לשאלת הרשלנות, חלות תקרות האחריות שבסעיף 24 לחוק שירותי תשלום.

מהו ״אשם תורם״ של הלקוח?

אשם תורם הוא מצב שבו הלקוח תרם בעצמו לנזק. כן, הוא תרם באמצעות התנהגות רשלנית. לדוגמה, הלקוח מסר את פרטי הגישה שלו. הוא מסר אותם דרך הודעת פישינג.

במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לחלק את האחריות בין הבנק ללקוח. בנסיבות, הוא עשוי להפחית את סכום ההשבה.

אילו צעדים ראשונים עלי לנקוט אם התגלתה העברה בנקאית שנגנבה?

יש לדווח מיד לבנק על ההונאה. בשל, הבנק חייב לחסום את החשבון. הוא חייב לעצור את ההעברה. יש גם להגיש תלונה במשטרה.

בנוסף, חשוב לשמור את כל המסמכים הקשורים לאירוע. לאחר, יש לפנות לייעוץ משפטי בהקדם.

מדוע חשוב לפנות לעורך דין דיני בנקאות במקרים אלו?

עורך דין המתמחה בתחום זה יסייע להבין את זכויותיכם. הוא יעריך את סיכויי התביעה. הוא ילווה אתכם מול הבנק ורשויות החוק. עורך הדין ידע כיצד לאסוף ראיות.

הוא ינהל משא ומתן. הוא ייצג אתכם בבית המשפט. זאת על מנת למקסם את סיכויי ההשבה והפיצויים.

נפגעתם מהעברה או מחיוב שלא אישרתם? מועד מסירת ההודעה קובע כמה כסף תישאו בו, ולכן שווה לבדוק את המקרה מוקדם ולא מאוחר. לבדיקת המקרה ולליווי מול הבנק, חברת האשראי והפיקוח על הבנקים, פנו דרך עמוד עורך דין בנקים: תביעות נגד בנקים וייצוג.

שאלות נוספות שגולשים שואלים

מסרתי הודעה לבנק, ולמרות זאת בוצעו חיובים נוספים. האם אני חייב בהם?

לא. סעיף 24(ב) לחוק שירותי תשלום קובע במפורש שהמשלם אינו אחראי לשימוש לרעה שנעשה לאחר שנמסרה ההודעה. לכן חשוב לתעד את מועד ההודעה המדויק, כולל מספר פנייה או אישור בכתב.

מה קורה אם גיליתי את ההונאה רק אחרי חודשיים?

תקרת 450 ₪ חלה כאשר ההודעה נמסרה בתוך 30 ימים מיום השימוש לרעה הראשון. באיחור גדול יותר האחריות מחושבת לפי הנוסחה של 75 ₪ בתוספת 30 ₪ לכל יום מהיום שנודע לכם ועד ההודעה, ובכל מקרה לא יותר מסכום הפעולות בפועל. שימו לב שהמנייה מתחילה מהיום שנודע לכם, ולא מיום הפעולה עצמה.

מסרתי קוד אימות לאדם שהתחזה לנציג הבנק. האם איבדתי את ההגנה?

מסירת רכיב חיוני, כגון סיסמה או קוד, מוציאה עקרונית מגדר הגבלת האחריות לפי סעיף 24(ד). עם זאת יש לבחון את הנסיבות, ובפרט את שאלת ההטעיה וההשפעה הבלתי הוגנת לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), וכן את השאלה אם המסירה נעשתה תוך שמירה בנסיבות סבירות. זהו מצב שבו כדאי לקבל ייעוץ פרטני לפני שמוותרים.

תוך כמה זמן הבנק חייב להשיב את הכסף?

ההשבה נדרשת לכל היותר בתוך 8 ימי עסקים מיום מסירת ההודעה. עיכוב מעבר לכך מצדיק פנייה כתובה ותיעוד, ולאחר מכן פנייה ליחידת פניות הציבור בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

הבנק דוחה את הפנייה בטענה שהפעולה בוצעה עם הסיסמה שלי. מה עושים?

עצם השימוש בסיסמה אינו סוף פסוק. יש לבדוק אם הבנק איפשר למסור הודעה בכל עת ובאופן סביר, שכן אם לא, סעיף 24(ה) שולל את אחריות הלקוח לחלוטין. בנוסף נבחנת השאלה אם הבנק זיהה פעולה חריגה ופעל לעצור אותה. סירוב בכתב הוא מסמך חשוב, ויש לשמור אותו.

האם אפשר לתבוע גם פיצוי מעבר להשבת הסכום שנגנב?

ניתן לתבוע נזקים נוספים שנגרמו בפועל, כגון ריבית, עמלות, נזק שנגרם מסירוב הוראות תשלום אחרות ועוגמת נפש, אך אלה טעונים הוכחה נפרדת ואינם חלק מההשבה הסטטוטורית. היקף הפיצוי תלוי בראיות ובנסיבות, ולכן אין לפרסם סכומים כלליים כמייצגים.

סיכום

התמודדות עם אחריות הבנק בהעברה בנקאית שנגנבה היא עניין מורכב. הוא דורש הבנה מעמיקה של דיני הבנקאות. הוא דורש גם הכרת הפסיקה הרלוונטית. הבנקים חבים חובת זהירות מוגברת ללקוחותיהם. עם זאת, מידת אחריותם תלויה גם בהתנהלות הלקוח. היא תלויה גם ביכולתם להוכיח רשלנות בנקאית.

במקרה של הונאה, פעולה מהירה ונכונה היא קריטית. דיווח מיידי לבנק, הגשת תלונה במשטרה ואיסוף ראיות חיוניים. בנוסף, פנייה לעורך דין דיני בנקאות מנוסה עשויה לעשות את ההבדל. עורך הדין יוכל להגן על זכויותיכם.

הוא יסייע לכם להשיב את כספכם. הוא יפעל כדי לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לכם. חשוב להיות ערניים ולנקוט באמצעי זהירות מתאימים. זאת כדי למנוע הונאות עתידיות.

ומעל הכול, זכרו את סדר הבדיקה הנכון: תחילה המסלול הסטטוטורי לפי חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שבו האחריות שלכם תחומה בתקרות ובמועדים ברורים, ורק לאחריו שאלת הרשלנות הבנקאית. מי שמתחיל בשאלה השנייה מוותר מראש על ההגנה הפשוטה יותר.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום בנקאות?

מידע וייצוג בבנקאות