בית המשפט קובע חיוב ״יחד ולחוד״ על עבריינים שפעלו בצוותא בגניבת מקנה, כך שהניזוק רשאי לגבות את מלוא הפיצוי מכל אחד מהם. החלוקה הפנימית בין העבריינים נקבעת על בסיס מידת אשמתו ותרומתו של כל אחד לנזק, ולא על פי חומרת הענישה הפלילית.
פסק הדין שהתקבל בבית משפט השלום בנצרת, ת״א 32966-04-13, אלעד קוך ורוני קוך נ' אמג'ד טאהה, עלי אבו דאהוק וספיאן טאהה, ביום 22.07.2015. בפני כבוד השופטת עדי במביליה-אינשטיין, עסק בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים בגין גניבת 119 כבשים ממשק חקלאי.
הוא נגע לשאלה המשפטית המרכזית בדיני הנזיקין, והיא האם מזיקים שפעלו בצוותא לביצוע עוולה אחת חייבים בפיצוי ״יחד ולחוד״ כלפי הניזוק, או שמא ניתן לחלק ביניהם את האחריות בנפרד בהתאם לחלקו של כל אחד בפרשה. בית המשפט קבע כי האחריות במקרה של גניבת מקנה בצוותא היא ״יחד ולחוד״ וחייב את הנתבעים בפיצוי כולל של 208,000 שקל.
התובעים, אלעד ורוני קוך, תושבי מושב שרונה, גידלו מאות כבשים בדיר שבבעלותם. הנתבעים הורשעו בהליך פלילי מאוחד בעבירות חמורות של גניבת מקנה, קשירת קשר לביצוע פשע והיזק בזדון. הם גנבו 119 כבשים ממשק משפחת קוך.
כתב האישום המתוקן פירט את תפקידו של כל אחד מהנתבעים בשרשרת הגניבה.
הנתבע 2 הגיע לדיר, פתח את שעריו יחד עם אחרים והוציא את הכבשים. הנתבע 1 הגיע עם משאית ייעודית להעמסת הכבשים. בנוסף, הנתבע 3 ליווה את המשאית ברכבו כדי ״לפתוח ציר״ ולדאוג להגעה בטוחה ליעד הגניבה. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה סכום הנזק הכולל עומד על 208,000 שקל, בניכוי פיצויים שנפסקו כבר בהליך הפלילי. עם זאת, נותרה מחלוקת משמעותית בנוגע לאופן חלוקת האחריות בין הנתבעים.
טענות הצדדים בנוגע לחלוקת האחריות
התובעים טענו כי הנתבעים הם ״מעוולים במשותף״ וחייבים בפיצוי ״יחד ולחוד״. לשיטתם, הנתבעים פעלו בצוותא חדא, כלומר יחד, למען מטרה אחת והמעשים שלהם קשורים ומשולבים זה בזה. בנוסף, הם גרמו לנזק אחד שאינו ניתן לחלוקה.
לכן, התובעים דרשו חיוב משותף, כך שיוכלו לגבות את מלוא הפיצוי מכל אחד מהנתבעים.
מנגד, הנתבעים ביקשו מבית המשפט לחלק את האחריות בנפרד, בהתאם לחלקו של כל אחד בפרשה. הנתבע 1 טען כי שינוי מכלל ״יחד ולחוד״ יאפשר לכל נתבע לשלם את חלקו היחסי. לדבריו, במקרים בהם מעורבים מספר מעוולים, חלקם מזערי, וקיימת סכנת חדלות פירעון, חלוקה נפרדת תהיה צודקת יותר.
הנתבע 3 הוסיף כי חלקו בפרשה היה מינורי והתמצה ב״פתיחת ציר״ למשאית, לאחר שהגניבה כבר בוצעה.
הכרעת בית המשפט ונימוקיו
בית המשפט, באמצעות כבוד השופטת עדי במביליה-אינשטיין, קבע כי שלושת הנתבעים נמנים על קטגוריית ״המעוולים במשותף״. בית המשפט ציין כי הנתבעים פעלו בצוותא חדא למען מטרה אחת, שהיא מימוש קשר לגניבת מקנה.
מעשיהם היו משולבים ומתואמים זה בזה, והובילו לנזק אחד שאינו ניתן לחלוקה.
בית המשפט קבע כי גם הנתבע 3, שהורשע רק בסיוע לגניבת מקנה ותפקידו התמצה ב״פתיחת ציר״ למשאית, נכלל בגדר מעוולים במשותף. הוא ביסס את קביעתו על סעיף 12 לפקודת הנזיקין, הקובע כי גם מסייעים נכללים בהגדרה זו.
בנוסף, בית המשפט דחה את טענת הנתבע 1 לסטות מהכלל המסורתי של חיוב ״יחד ולחוד״ וקבע כי שינוי עקרוני כזה מקומו בבית המחוקקים ולא בפסיקה.
עם זאת, ביחסים הפנימיים בין הנתבעים, בית המשפט קבע חלוקת אחריות יחסית בהתאם לחלקו של כל נתבע בפרשה. החלוקה נקבעה כדלקמן: 40% לנתבע 1, 40% לנתבע 2 ו-20% לנתבע 3. בית המשפט הדגיש כי חלוקה זו נעשתה בהתעלם מחומרת הענישה הפלילית שהוטלה על כל אחד, שכן הענישה התייחסה למכלול האישומים ולא רק לאישום הרלוונטי לתביעה זו.
המשמעות המשפטית של גניבת מקנה וחיוב ״יחד ולחוד״
פסק הדין מחזק את ההלכה המושרשת בדיני הנזיקין. הלכה זו קובעת כי כאשר מספר מעוולים פועלים במשותף לביצוע עוולה אחת, וזו גרמה לנזק בלתי ניתן לחלוקה, האחריות כלפי הניזוק היא מלאה ומשותפת. כלומר, הניזוק רשאי לגבות את מלוא הפיצוי מכל אחד מהמעוולים.
זה כולל גם את מי שמילא תפקיד שולי או תמך בביצוע העוולה.
הפסיקה ממחישה את ההבחנה החשובה בין החיוב כלפי הניזוק לבין חלוקת האחריות הפנימית בין המעוולים עצמם. החלוקה הפנימית מתבססת על מידת האשם המוסרי ותרומתו של כל אחד לנזק. היא אינה נשענת בהכרח על חומרת הענישה הפלילית שהוטלה על כל מעוול.
הליכים משפטיים במקרים של גניבת מקנה
נפגעי גניבת מקנה מוצאים את עצמם לא פעם בהליך מורכב, הכולל היבטים פליליים ואזרחיים כאחד. ההליך הפלילי מתמקד בענישת העבריינים, ואילו ההליך האזרחי נועד לפצות את הנפגע על נזקיו. במקרים של גניבת מקנה, כמו במקרה זה, ערך הנזק יכול להיות משמעותי.
על כן, חשוב לפעול באופן נכון ומושכל. הליכים אלו דורשים הבנה מעמיקה של דיני הנזיקין, דיני הראיות והדין הפלילי. ייעוץ משפטי מקצועי יסייע לנפגעים למצות את זכויותיהם ולהשיג את הפיצוי המגיע להם.
שאלות ותשובות
מהו עיקרון ״יחד ולחוד״ בדיני נזיקין?
עיקרון ״יחד ולחוד״ קובע כי כאשר מספר מזיקים גורמים יחד נזק בלתי ניתן לחלוקה, כל אחד מהם אחראי לכלל הנזק כלפי הניזוק. הניזוק יכול לתבוע את מלוא הפיצוי מכל אחד מהמזיקים בנפרד, או מכולם יחד, ללא קשר לחלקו היחסי של כל מזיק באשמה.
האם מסייע לעוולה ייחשב כ״מעוול במשותף״?
כן, בהתאם לסעיף 12 לפקודת הנזיקין, גם מי שסייע, ייעץ, או פיתה לביצוע עוולה, ייחשב כ״מעוול במשותף״. אחריותו תהיה זהה לזו של מבצע העוולה העיקרי, והוא יחויב ״יחד ולחוד״ עם יתר המעוולים.
כיצד נקבעת חלוקת האחריות הפנימית בין המעוולים?
חלוקת האחריות הפנימית בין המעוולים עצמם נקבעת על בסיס מידת האשם המוסרי ותרומתו של כל אחד מהם לנזק. בית המשפט בוחן את חלקו היחסי של כל מעוול בפרשה, ולא בהכרח מתחשב בחומרת הענישה הפלילית שהוטלה עליו.
האם פיצויים שנפסקו בהליך פלילי מנוכים מהפיצוי האזרחי?
כן, פיצויים שכבר נפסקו לניזוק במסגרת ההליך הפלילי מנוכים מסכום הפיצוי הכולל שנפסק בהליך האזרחי. הדבר נועד למנוע כפל פיצויים ולאפשר השבת המצב לקדמותו.
מהי תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים?
זוהי תביעה אזרחית המוגשת בעקבות הרשעה בפלילים. בתביעה זו, ממצאי בית המשפט מההליך הפלילי, ובמיוחד הרשעת הנאשמים, מהווים ראיה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה בשאלת האחריות האזרחית לנזק.
מדוע בית המשפט לא חילק את הפיצויים באופן יחסי כלפי הניזוק?
בית המשפט אינו נוהג לחלק את הפיצויים באופן יחסי כלפי הניזוק במקרים של מעוולים במשותף, מכיוון שזה יחטיא את מטרת דיני הנזיקין. מטרתם היא להשיב את המצב לקדמותו עבור הניזוק. חלוקה יחסית עלולה להותיר את הניזוק עם חלק מהנזק, במיוחד אם חלק מהמעוולים חדלי פירעון.
סיכום
פסק הדין במקרה של גניבת מקנה הדגיש את החשיבות של עיקרון ״יחד ולחוד״ בדיני הנזיקין. הוא קבע כי מזיקים שפעלו בצוותא לביצוע עוולה אחת, וגרמו נזק בלתי ניתן לחלוקה, חייבים בפיצוי מלא כלפי הניזוק. הניזוק רשאי לגבות את מלוא הפיצוי מכל אחד מהמעוולים, ללא קשר לחלקו היחסי של כל אחד בביצוע העוולה. במקרה זה, בית המשפט חייב את הנתבעים בפיצוי של 208,000 שקל.
לפיכך, ההחלטה מחזקת את ההגנה על ניזוקים ומבטיחה את מיצוי זכויותיהם לפיצוי מלא. ביחסים הפנימיים בין המעוולים, בית המשפט קבע חלוקת אחריות יחסית. היא התבססה על מידת האשם המוסרי ותרומתו של כל אחד לנזק, ולא על חומרת הענישה הפלילית.
לכן, מי שנפגע מעוולה פלילית, ובפרט מקרים של גניבת מקנה, רצוי שיפנה לייעוץ משפטי מקצועי. הוא יקבל הכוונה לצורך הגשת תביעה אזרחית מתאימה ולמיצוי זכויותיו.
