פגם מצטבר בהליכי חקירה, כמו אי מתן אזהרה ויידוע על זכות היוועצות בעורך דין, עלול להשפיע באופן משמעותי על קבילות ראיות, אף כאשר מדובר בראיות חפציות. בית המשפט רואה ברצף האירועים החקירתי כמכלול אחד. לכן, פגם מהותי בשלב מוקדם עלול ״להדביק״ ולפסול ראיות שנאספו גם בשלבים מאוחרים יותר, ובכך להוביל לזיכוי נאשם.
פסק הדין ע״פ (מרכז) 28090-02-15 מדינת ישראל נ' ארז אדרי. בנוסף, אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 15.05.2016 בפני הנשיא אברהם טל (אב״ד). השופטת זהבה בוסתן והשופט ד״ר שמואל בורנשטין. מדגיש את חשיבות זכותו של חשוד להליך הוגן.
ואת ההשלכות המשפטיות הנובעות מאי שמירה על זכויות אלה. עם זאת, המדינה הגישה ערעור על זיכוי המשיב מעבירת החזקת סכין. לאחר שבית משפט השלום ברמלה קבע כי בעיכובו ובתשאולו בשטח נפגעה זכותו להליך הוגן. המקרה ממחיש את המורכבות ביישום דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, שנקבעה בהלכות יששכרוב ובן חיים.
השאלה המרכזית שעמדה לדיון הייתה עד כמה פגם בתחילתו של אירוע חקירתי ״מדביק״ את הראיות שנאספו בהמשכו. כתוצאה מכך, והאם פסילת ראיות כפגם מצטבר יכולה להרחיב את השפעתה גם לראיות חפציות והודאות מאוחרות. בית המשפט המחוזי אישר את זיכויו של המשיב. ובכך נתן תוקף לעיקרון של הגנה על זכויות חשודים, גם במחיר של אי מיצוי הדין.
ביום 22.05.2011, בשעות הערב, עוכב המשיב, ארז אדרי, ברחוב יחזקאל ברמלה. לעומת זאת, העיכוב בוצע לאחר ששוטרים הבחינו בו יוצא מאזור שהיה בתצפית משטרתית, אשר נחשב לתחנת סמים. בחיפוש שנערך על גופו של המשיב, נמצאה סכין בכיס מכנסיו הימני. כאשר השוטרים שאלו אותו על סיבת החזקת הסכין, לפי גרסתם.
הוא מסר כי היא מיועדת להגנה עצמית.
המשיב מנגד טען כי הסביר שמדובר בכלי עבודה לתיקון תריסים. לדוגמה, בית משפט השלום קבע כי החיפוש על גופו של המשיב נעשה כדין. בשל קיומו של חשד סביר לביצוע עבירת סמים. אולם, בית משפט השלום קבע כי עיכובו ותשאולו של המשיב בשטח נעשו שלא כדין.
השוטרים לא מסרו לו את סיבת העיכוב ולא הסבירו לו את זכויותיו כנחקר. לדוגמא, וביניהן את הזכות להיוועץ בעורך דין ואת הזכות לשתוק.
כתוצאה מכך, בית משפט השלום פסל ראיה כלשהי (מבלי לפרט. כלומר, אם הכוונה להודאה בלבד או גם לסכין עצמה). והורה על זיכויו של המשיב מהעבירה שיוחסה לו. חשוב לציין כי בית משפט השלום קיבל את גרסת השוטרים בדבר תשובת המשיב.
כי הסכין מיועדת להגנה עצמית, אך בכל זאת בחר לזכותו בשל הפגיעה בזכויותיו.
השאלה המשפטית המרכזית בערעור
הערעור שהגישה המדינה התמקד בשאלה עקרונית: האם הפגמים שנפלו בעיכובו. אולם, ובתשאולו של המשיב בשטח מצדיקים את פסילת הראיה החפצית – הסכין שנתפסה – בנוסף לפסילת ההודאה שנגבתה בשטח. כמו כן, נשאלה השאלה אם הודאה נוספת שמסר המשיב בחקירתו במשטרה, לאחר אזהרה כדין. יכולה לרפא את הפגמים שקדמו לה ולהכשיר את הראיות.
המדינה טענה כי בית משפט השלום שגה בהרחבת דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בהלכות יששכרוב. אמנם, ובן חיים. לגישת המדינה, גם אם היו אי-חוקיות בעיכוב ובתשאול, הרי שפסילתן צריכה להתמקד בהודאה שנמסרה בשטח. אך לא בראיות חפציות כמו הסכין, אשר להן קיים עצמאי ונפרד מאי-החוקיות.
המשיב מנגד טען כי מדובר בפגמים מצטברים ומהותיים בזכויות יסוד. ואולם, שהופכים את כל רצף האירועים החקירתי לבלתי חוקי. לכן, הוא סבר כי הסכין וכל ההודאות, כולל זו שנמסרה במשטרה, הן ראיות פסולות. פסילת ראיות כפגם מצטבר היא הליבה של טיעוניו.
ההכרעה ונימוקי בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את ערעור המדינה. יחד עם זאת, הוא קבע כי בית משפט השלום צדק כאשר פסל את ההודאה שנגבתה בשטח. בית המשפט המחוזי נימק זאת בכך שלא ניתנה אזהרה כדין למשיב. ולא הודע לו על זכותו להיוועץ בעורך דין.
בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אין להפריד באופן מלאכותי בין שלבי האירוע החקירתי. מאידך, אלא יש לבחון אותם כמכלול אחד רציף.
לפיכך, גם ההודאה הנוספת שמסר המשיב בחקירתו במשטרה, אף שקדמה לה אזהרה כדין. מצד שני, נגזרה מהגרסה המפלילה הראשונה שמסר בשטח ואינה יכולה לעמוד באופן עצמאי. יתרה מכך, בית המשפט הביע ספק של ממש האם התקיים ״חשד סביר״ שהצדיק את החיפוש מלכתחילה. בהינתן שהחשד התבסס על עצם נוכחות המשיב באזור מסוים ולא על מידע קונקרטי לגביו.
המשיב נמצא ״בקו ראייה״ למקום בו קיים מידע בדבר ביצוע עבירות סמים. לסיכום, אך לא הייתה קביעה כי נכנס או יצא מהמקום החשוד.
בסיכומו של דבר. לאור, בית המשפט המחוזי קבע כי גם בהינתן שהסכין היא ראיה חפצית העומדת בפני עצמה. הפגם בעיכוב ובתשאול ״הקרין״ על מכלול הראיות הנוגעות למטרת החזקת הסכין. מאחר שמטרת ההחזקה היא לב ליבה של העבירה.
לא היה די בראיה החפצית לבדה כדי להרשיע את המשיב. למעשה, הפגמים המצטברים פגעו באופן מהותי ביכולת להוכיח את יסודות העבירה.
בית המשפט דחה את ערעור המדינה. לכן, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר את זיכויו של המשיב מעבירת החזקת סכין. בהתאם, הוא קבע כי אין להתערב במסקנתו של בית משפט השלום, וזאת לאור דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.
הלכת יששכרוב ודוקטרינת הפסילה הפסיקתית
דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, אשר עוצבה בפסק הדין המכונן בפרשת יששכרוב. למעשה, קובעת כי לבית המשפט שיקול דעת לפסול ראיות שהושגו שלא כדין. זאת, על מנת למנוע פגיעה מהותית בזכות החוקתית של נאשם להליך הוגן. שלא בהתאם לתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הדוקטרינה מאזנת בין אינטרסים ציבוריים שונים לבין הצורך בהגנה על זכויות הנאשם. ראשית, ועל הגינות ההליך הפלילי.
בבחינת האיזון, בית המשפט שוקל שלושה סוגי שיקולים עיקריים:
-
חומרתה ואופייה של אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה.
-
מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה, והאם יש באי-החוקיות כדי לפגוע במהימנותה.
-
ההשפעה שתהיה לפסילת הראיה על עשיית הצדק במובן הרחב. שנית, תוך בחינת המחיר החברתי מול התועלת החברתית.
פסק הדין בפרשת בן חיים הרחיב את כלל הפסילה גם על ראיות חפציות שהושגו שלא כדין. שלישית, וקבע כי גם ראיות מסוג זה יכולות להיפסל. במיוחד כאשר אי-החוקיות בחקירה הייתה חמורה והעבירה אינה מהחמורות ביותר. במקרים אלה, בית המשפט העליון קבע כי קבלת הראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות הנאשמים.
המשמעות המעשית של פסילת ראיות כפגם מצטבר
פסק הדין המחוזי הזה מבהיר. מכאן, כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית אינה מוגבלת לבחינה נפרדת של כל ראיה בפני עצמה. היא מאפשרת בחינה כוללת של רצף אירועים חקירתי כמקשה אחת. לכן, פגם מהותי בשלב מוקדם של החקירה עלול להשפיע גם על ראיות שנאספו בהמשך.
ואף על ראיות חפציות שיש להן לכאורה קיום עצמאי. לכן, זוהי חשיבותה של פסילת ראיות כפגם מצטבר.
ההחלטה מדגישה את חשיבות ההקפדה על נהלי עיכוב. משום כך, ואזהרה כדין כבר בשלב הראשוני של המגע בין השוטר לחשוד. מחדל בשלב זה עלול לפגוע בסיכויי ההרשעה, גם כאשר קיימת ראיה פיזית לכאורה מכרעת. בית המשפט אינו מוכן לקבל ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכויות יסוד של חשודים.
גם אם העבירה הנטענת חמורה.
שאלות ותשובות
כיצד דוקטרינת הפסילה הפסיקתית מגנה על זכויות חשודים?
דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, שפותחה בהלכת יששכרוב, מאפשרת לבית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין. כן, היא מגנה על זכותו החוקתית של נאשם להליך הוגן. ובכך מבטיחה כי רשויות אכיפת החוק יפעלו במסגרת החוק ותוך שמירה על זכויות הפרט. גם במחיר של אי מיצוי הדין במקרים מסוימים.
האם ראיה חפצית יכולה להיפסל לפי דוקטרינת הפסילה?
כן, בהחלט. בנסיבות, הלכת בן חיים הרחיבה את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית גם לראיות חפציות. בית המשפט יבחן את חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה. ואת ההשפעה שתהיה לקבלתה על זכויות הנאשם והליך הוגן.
במקרים מסוימים, גם סכין או סמים שנתפסו יכולים להיפסל כראיה.
מהו ״פגם מצטבר״ בהקשר של פסילת ראיות?
פגם מצטבר מתייחס למצב שבו מספר הפרות של נהלי חקירה. וזכויות חשודים מתרחשות ברצף אירועים אחד. בית המשפט בוחן את מכלול הפגמים יחד, ולא כל אחד בנפרד. הצטברות הפגמים עלולה להביא למסקנה שהליך איסוף הראיות כולו נפגע באופן כה חמור.
עד כדי הצדקת פסילת ראיות שהושגו בו, גם אם חלקן נראה לכאורה תקין.
מדוע נדחה ערעור המדינה בתיק החזקת סכין?
בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה בתיק החזקת סכין מכיוון שקבע. כי עיכובו ותשאולו של המשיב בשטח נעשו שלא כדין. השוטרים לא הודיעו לו על זכויותיו, והדבר פגע בזכותו להליך הוגן. גם אם החיפוש עצמו היה כדין, הפגמים הראשוניים ״הקרינו״ על כלל הראיות.
כולל הסכין והודאות מאוחרות, והפכו אותן לפסולות.
מהי חשיבות ההקפדה על נהלי עיכוב ואזהרה כדין?
הקפדה על נהלי עיכוב ואזהרה כדין היא קריטית לשמירה על זכויות חשודים ולהבטחת הליך הוגן. פסק הדין מדגיש כי מחדל בשלב הראשוני של המגע בין השוטר לחשוד. כמו אי מסירת סיבת עיכוב או אי יידוע על זכות היוועצות בעורך דין. עלול להשפיע לרעה על קבילות כלל הראיות שנאספו בתיק, ובכך לסכל את סיכויי ההרשעה.
מה עושים במקרה של חשד לפגיעה בזכויות בהליך חקירה?
אם אתם או אדם קרוב נחקרתם וקיים חשש כי זכויותיכם נפגעו. קיימים צעדים חשובים שיש לנקוט:
-
פנייה מהירה לייעוץ משפטי. פנו לעורך דין פלילי מנוסה בהקדם האפשרי. קבלת ייעוץ משפטי בשלב מוקדם יכולה למנוע טעויות ולהבטיח את שמירת זכויותיכם. עורך דין יכול לבחון את פרטי האירוע, לזהות פגמים בהליך החקירה ולייעץ לכם כיצד לפעול.
-
תיעוד מפורט של האירועים. רשמו את כל פרטי האירוע, כולל תאריכים, שעות, שמות שוטרים (אם ידועים), מה נאמר לכם ומתי, והאם זכויותיכם הוצגו בפניכם. תיעוד זה יכול להיות קריטי להגנתכם בהמשך.
-
הימנעות ממתן גרסה נוספת ללא ייעוץ. אם נחקרתם פעם אחת, ובכוונת המשטרה לחקור אתכם שוב, עמדו על זכותכם להיוועץ בעורך דין לפני כל חקירה נוספת. אל תמסרו גרסאות נוספות מבלי שקיבלתם ייעוץ משפטי מקצועי.
-
הכנה לשימוע (אם רלוונטי). במקרים מסוימים, ייתכן שתהיו זכאים לשימוע לפני הגשת כתב אישום. עורך דין יסייע לכם להכין את הטיעונים הטובים ביותר להצגה בשימוע, וינסה למנוע את הגשת כתב האישום.
אזהרה: ניסיון להסתיר מידע או למסור גרסה שקרית עלול להחמיר את מצבכם המשפטי. חשוב לשתף את עורך הדין בכל הפרטים המדויקים, גם אם הם נראים לא נוחים.
שימו לב: במקרים של עבירות חמורות, או כאשר קיים חשש לעיכוב או מעצר, זכותכם לדרוש עורך דין מטעמכם. אל תוותרו על זכות זו, שכן היא מהותית להגנתכם.
פסק הדין ע״פ (מרכז) 28090-02-15 מדינת ישראל נ' ארז אדרי. שדחה את ערעור המדינה בתיק החזקת סכין. מהווה אבן דרך חשובה בהגנה על זכויות חשודים בהליך הפלילי. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הבהיר כי פגמים מצטברים בהליכי עיכוב ותשאול.
הכוללים אי מתן אזהרה ואי יידוע בדבר זכות היוועצות בעורך דין. עלולים להביא לפסילת ראיות מהותיות, כולל ראיות חפציות והודאות מאוחרות. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההקפדה הקפדנית על נהלי חקירה הוגנים כבר בשלבים הראשוניים. לפיכך, במקרה של חשד לפגיעה בזכויות בהליך פלילי, חיוני לפנות באופן מיידי לייעוץ משפטי מקצועי.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
