לצורך קבלת אישור תובענה ייצוגית נגד מחצבה, על המבקשים להציג תשתית ראייתית מדעית ומבוססת כבר בשלב המקדמי. תשתית זו מחייבת חוות דעת מומחה ערוכה כדין. המומחה נדרש לבודד את מקור הזיהום הנטען מזיהום הרקע וממקורות מקומיים אחרים. כמו כן, נדרשת הוכחה של עילת תביעה אישית והגדרת קבוצה הומוגנית שנפגעה באופן דומה.
פסק הדין בהליך ת״צ (נצרת) 52406-04-13 גדיר מוחמד נ' הנסון ממחיש היטב את המורכבות הזו. לפיכך, בהחלטה שניתנה ביום 27.4.2015, דחה בית המשפט המחוזי בנצרת בקשה להגשת תביעה רחבת היקף. ההליך עסק בטענות למפגעי אבק, רעש וריח בכפר ביר אל מכסור. הדיון מדגיש את הרף הראייתי המחמיר החל על תביעות סביבתיות.
לצורך אישור תובענה ייצוגית נגד מחצבה נדרש ביסוס מקצועי מוצק. בנוסף, ולא די בתחושות סובייקטיביות של התושבים.
חוק תובענות ייצוגיות, תשס״ו-2006, מאפשר הגשת תובענה בקשר למפגע סביבתי לפי פרט 6 לתוספת השנייה. עם זאת, לצורך כך, החוק מפנה להגדרת מפגע סביבתי לפי החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ״ב-1992. בנוסף, המבקשים מבססים לרוב את תביעתם על עוולות מתוך פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות מציב ארבע משוכות מצטברות:
-
קיומן של שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה וסיכוי סביר להכרעה לטובתם.
-
היותה של התובענה הייצוגית הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בסכסוך.
-
קיומו של יסוד סביר להניח כי עניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.
-
קיומו של יסוד סביר להניח כי הייצוג ינוהל בתום לב.
יתרה מכך, כאשר תובעים טוענים לחריגה מזיהום אוויר. כתוצאה מכך, חלות תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), תשנ״ח-1998. לצד תקנות אלה, נבחנות גם הוראות חוק אוויר נקי, תשס״ח-2008. שילוב דינים זה דורש בדיקה מדעית מדויקת בגבולות האתר ובאזורי המגורים.
ההליך המשפטי: טענות תושבי ביר אל מכסור נגד מחצבת חנתון
במסגרת ת״צ (נצרת) 52406-04-13, פנו מוחמד גדיר ושמונה תושבים נוספים אל בית המשפט המחוזי בנצרת. לעומת זאת, המבקשים עתרו נגד חברת הנסון מוצרי מחצבה (ישראל) בע״מ. החברה מפעילה את מחצבת חנתון הסמוכה לכפר ביר אל מכסור.
לטענת המבקשים, פעילות האתר יצרה במשך שנים מפגעי אבק, רעש וריח כבדים. כתוצאה מכך, נגרמו לכ-3,000 תושבים נזקים בריאותיים, נזקי רכוש ופגיעה באיכות החיים. לפיכך, דרשו המבקשים צו עשה לתיקון המפגעים ופיצוי כספי כולל בסך 30 מיליון ש״ח. לדוגמה, לתמיכה בבקשתם, צירפו דוחות בדיקה שנערכו בעבר עבור המשיבה ועבור איגוד ערים לאיכות הסביבה.
מנגד, המשיבה טענה כי היא מפעילה את האתר כחוק ותחת פיקוח קפדני. לדוגמא, לטענתה, דוחות הניטור הגולמיים אינם מהווים תחליף לחוות דעת מומחה. כמו כן, המשיבה הציגה חוות דעת של ארבעה מומחים מטעמה בתחומי איכות האוויר, האקוסטיקה והגיאולוגיה.
נימוקי בית המשפט: מדוע נדחתה בקשת אישור תובענה ייצוגית נגד מחצבה?
השופט בנימין ארבל בחן את חומר הראיות ודחה את הבקשה במלואה. כלומר, בית המשפט קבע כי המבקשים כשלו בהנחת תשתית ראייתית לכאורית. להלן הנימוקים המרכזיים להכרעה:
אי-בידוד זיהום הרקע ומקורות האבק
בית המשפט מצא כי בדיקות האבק לא נטרלו את זיהום הרקע. אולם, במהלך החקירות התברר כי בסביבת בתי המבקשים פועלים גורמי פליטה מקומיים רבים. בין גורמים אלה נמנים עשרה דירי צאן, תנורי עץ לחימום ולבישול וכלי רכב חקלאיים. בנוסף, המומחה הגיאולוגי הוכיח כי האבק המזיק הכיל כ-40% חרסית, חומר שאינו קיים במחצבה הדולומיטית.
כשלים במדידות הרעש והיעדר הוכחה למפגעי ריח
עורך בדיקת הרעש הודה בחקירתו כי המדידות נמשכו פחות מ-30 דקות. אמנם, בכך הוא סטה מהוראות התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש״ן-1990. באשר למפגעי הריח, המבקשים הסתפקו בתצהירים בעלי נוסח אחיד וכללי. הם לא הציגו תלונות שנרשמו לפי נוהל המשרד להגנת הסביבה ולא הביאו עדות מקצועית.
פגמים בחוות דעת המומחה מטעם המבקשים
המבקשים הגישו חוות דעת של מומחה מטעמם רק בשלב מאוחר של ההליך. ואולם, המומחה, מר אבי מושל, הודה בחקירתו כי הנתונים שבידיו היו חלקיים בלבד. יתרה מכך, שכר טרחתו של המומחה הותנה בתוצאות המשפט, נתון הפוגע במשקל הראיה.
אזהרה: הסתמכות על נתוני ניטור כלליים ללא חוות דעת מומחה המבודדת את מקור הפליטה עלולה להביא לדחיית ההליך ולחיוב בהוצאות כבדות.
הגדרת הקבוצה ותום הלב של התובע המייצג
סוגיה מרכזית נוספת נגעה להגדרת חברי הקבוצה הנפגעת. יחד עם זאת, המבקשים הגדירו את הקבוצה באופן גורף ככלל תושבי ביר אל מכסור וסביבתה. עם זאת, השופט ארבל קבע כי מדובר בקבוצה הטרוגנית. עוצמת הרעש ופיזור האבק משתנים באופן ניכר מבית לבית ותלויים במרחק ובמשטר הרוחות.
בנוסף, בית המשפט הדגיש את חובת תום הלב הדיוני של התובע הייצוגי. מאידך, הגשת בקשה רחבת היקף ללא בדיקה יסודית מעוררת חשש ממשי לאי-ייצוג הולם. בשל מחדלים אלה בניהול התביעה. בית המשפט חייב את המבקשים בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש״ח.
שימו לב: בתביעות סביבתיות, לא ניתן להסתמך על טענת מעוולים יחד כאשר לא הוכח שהנתבע חרג באופן עצמאי מהתקנים החלים עליו ישירות.
שלבים מעשיים לקראת אישור תובענה ייצוגית נגד מחצבה
ניהול תביעה סביבתית מחייב היערכות מקצועית מוקדמת כדי למנוע דחייה על הסף. לפניכם סדר הפעולות הנדרש:
-
איסוף תלונות מסודר. תיעוד פניות בזמן אמת לרשויות, למשרד להגנת הסביבה ולמוקד העירוני לפי הנהלים.
-
שכירת מומחים מוסמכים. הזמנת מומחי איכות אוויר ואקוסטיקה לפני הגשת ההליך לביצוע מדידות עצמאיות.
-
בידוד רכיבי זיהום. ביצוע בדיקות כימיות או מינרלוגיות להוכחת הקשר הסיבתי בין המפעל לנזק בשטח.
-
הגדרה מדויקת של הקבוצה. חלוקת הנפגעים לפי אזורי השפעה ומרחק גיאוגרפי ממקור המפגע.
-
הערכת נזק מבוססת. גיבוש דרישת פיצוי הנתמכת בנתונים רפואיים, הנדסיים או שמאים קונקרטיים.
שאלות ותשובות
מדוע דחה בית המשפט את בקשת אישור תובענה ייצוגית נגד מחצבה?
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מכיוון שהמבקשים לא הציגו תשתית ראייתית מספקת. נתוני האבק כללו זיהום רקע מקומי מדירי צאן ותנורי עץ. בדיקות הרעש לא תאמו את התקנות, וטענות הריח לא הוכחו.
האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית סביבתית ללא חוות דעת מומחה?
באופן עקרוני, תביעות מטרדים סביבתיים עוסקות בסוגיות שבמומחיות מדעית. אי-צירוף חוות דעת ערוכה כדין כבר בשלב הגשת הבקשה מוביל כמעט תמיד לדחיית ההליך בשל היעדר ביסוס לכאורי.
כיצד משפיע זיהום רקע על תביעה נגד מפעל או מחצבה?
כאשר קיימים מקורות פליטה נוספים באזור, על התובע להוכיח את החלק היחסי המיוחס לנתבע. אם לא מנכים את זיהום הרקע. בית המשפט אינו יכול לקבוע כי הנתבע חרג מהתקנים המותרים.
מה המשמעות של הגדרת קבוצה הטרוגנית בתובענה ייצוגית?
קבוצה הטרוגנית מורכבת מנפגעים בעלי רמות חשיפה ונזק שונות לחלוטין. במצב זה אין שאלה משפטית או עובדתית המשותפת לכולם במידה שווה. ולכן ההליך הייצוגי אינו מתאים לבירור המחלוקת.
לסיכום, פסק הדין בת״צ 52406-04-13 מבהיר את החשיבות של הכנה ראייתית קפדנית בתביעות סביבתיות. בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית וקבע. כי איכות הסביבה דורשת הוכחה מדעית חד-משמעית. תובעים המבקשים לייצג את הרבים חייבים לפעול באחריות וביסודיות.
