בני זוג שנישאו כדת משה וישראל חייבים בסידור גט בבית הדין הרבני כדי להתיר את הנישואין. לעומת זאת, זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, בני זוג מדתות שונות, וידועים בציבור שלא נישאו כלל, אינם נדרשים לגט ויכולים לסיים את הקשר בהליך אזרחי בבית המשפט לענייני משפחה, שבמסגרתו מוסדרים גם הרכוש, המזונות והסדרי ההורות.
המאמר הזה הוא מאמר השוואתי. הוא מניח את שני המסלולים זה מול זה עבור מי שמתלבט או פשוט לא יודע לאיזה מהם הוא שייך. בשונה ממדריכים שמתמקדים כל אחד במסלול אחד בלבד, כאן המטרה היא לאפשר קבלת החלטה מושכלת על בסיס הבדלים מעשיים: מי הערכאה, כמה זמן זה לוקח, אילו מסמכים נדרשים, ומה קורה כשהמצב מעורב.
ההבחנה הזו אינה תיאורטית. היא קובעת לאן מגישים, מי יכריע, ואילו כלים עומדים לרשות כל צד. בירור מוקדם של המסלול הנכון עם עורך דין גירושין חוסך חודשים של התדיינות בערכאה שממילא אינה מוסמכת לדון בעניין.
מי חייב במסלול הדתי ומי פטור ממנו
בישראל אין מוסד של נישואין וגירושין אזרחיים שנערכים בתוך המדינה עבור בני זוג יהודים. מי שנישא בטקס דתי יהודי מתיר את הנישואין בגט. זהו כלל שאין לו עוקף: פסק דין של בית משפט אזרחי אינו מחליף גט, וללא גט הצדדים נותרים נשואים לעניין רישום ולעניין נישואין עתידיים.
מנגד, קיימות קבוצות שאינן נכנסות למסגרת הזו. זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים ומעמדם המשפטי בישראל ורשומים כנשואים במרשם האוכלוסין אינם נדרשים לגט. בני זוג שאינם בני אותה דת אינם יכולים ממילא להינשא בטקס דתי אחיד. וזוגות ידועים בציבור, שמעולם לא ערכו טקס נישואין, אינם צריכים כלל הליך התרה, אלא רק הסדרה של ההיבטים הרכושיים וההוריים.
ההליך במסלול הדתי בקצרה
ההליך נפתח בפנייה לבית הדין הרבני. כשיש הסכמה, סידור הגט הוא הליך קצר יחסית: נקבע מועד, שני הצדדים מתייצבים, הגט נכתב ונמסר, ולאחריו מונפק אישור המשמש לעדכון המרשם. כשאין הסכמה, ההליך יכול להימשך זמן רב, שכן הגט מבוסס במהותו על רצון הצדדים, ובית הדין נדרש לפעול בכלים שבידיו מול סרבנות גט כדי לקדם את מתן הגט או קבלתו.
לצד ההתרה עצמה, יש להסדיר את הנושאים הכרוכים: חלוקת הרכוש, מזונות והסדרי הורות. אלה יכולים להתברר בבית הדין הרבני אם נכרכו כדין בתביעת הגירושין, או בבית המשפט לענייני משפחה.
ההליך במסלול האזרחי בקצרה
במסלול האזרחי הפנייה היא לבית המשפט לענייני משפחה. עבור זוג שנישא בנישואין אזרחיים בחו"ל מדובר בהליך של התרת נישואין בבית המשפט, שבמסגרתו בית המשפט מכריע גם בשאלות הרכוש והילדים. עבור ידועים בציבור אין בכלל קשר פורמלי להתיר, ולכן פרידה של ידועים בציבור מתמקדת כולה בפירוק השיתוף הכלכלי ובהסדרת ההורות.
יתרון בולט של המסלול האזרחי הוא שאין בו תלות בהסכמת הצד השני לעצם ההתרה. בית המשפט מוסמך להכריע גם כשצד אחד מתנגד. חסרון אפשרי הוא שבמצבים מעורבים, שבהם קיימת גם זיקה דתית, עלולה להתעורר מחלוקת על הערכאה המוסמכת.
| פרמטר | מסלול דתי (גט) | מסלול אזרחי |
|---|---|---|
| למי רלוונטי | מי שנישא כדת משה וישראל | נישואין אזרחיים בחו"ל, בני דתות שונות, ידועים בציבור |
| הערכאה | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
| תלות בהסכמת הצד השני | גבוהה, הגט נשען על רצון הצדדים | נמוכה, בית המשפט מוסמך להכריע |
| מסמכים אופייניים | תעודת נישואין, תעודות זהות, כתובה | תעודת נישואין מחו"ל עם תרגום ואישור, אסמכתאות לחיים משותפים |
| משך אופייני בהסכמה | קצר יחסית לאחר קביעת מועד | תלוי בעיקר במורכבות הרכוש והילדים |
| מה נדרש להשלמת ההליך | סידור גט בפועל ועדכון המרשם | פסק דין או הסכם מאושר ועדכון המרשם לפי העניין |
איך לברר לאיזה מסלול אתם שייכים
- בררו כיצד נערכו הנישואין. טקס דתי יהודי בישראל, טקס אזרחי בחו"ל, או שלא היה טקס כלל. זו נקודת המוצא לכל השאר.
- בדקו את הרישום במרשם האוכלוסין. הסטטוס הרשום קובע במידה רבה מה נדרש כדי לשנותו.
- אספו את מסמכי הנישואין. בנישואין שנערכו בחו"ל יידרשו לרוב תרגום ואישורים מתאימים למסמך הזר.
- מפו את הנושאים הכרוכים. רכוש, מזונות, הסדרי הורות. אלה מתבררים בכל מסלול, והם שקובעים את משך ההליך יותר מעצם ההתרה.
- קבלו ייעוץ על שאלת הערכאה בלבד. ייעוץ ממוקד ומוקדם בנקודה הזו זול לאין ערוך מתיקון בדיעבד.
- הגישו לערכאה הנכונה. הגשה שגויה גוררת טענות סמכות שמעכבות חודשים לפני שדנים בעניין עצמו.
מצבים מעורבים ומה עושים בהם
המציאות לרוב אינה נקייה. יש זוגות שנישאו בטקס אזרחי בחו"ל ולאחר מכן קיימו גם טקס דתי בישראל. יש זוגות שאחד מבני הזוג שומר מסורת והשני לא, ולכן יש ביניהם חילוקי דעות על עצם המסלול. ויש מקרים שבהם אחד הצדדים אינו יהודי, מה שמשנה מן היסוד את שאלת ההתרה.
במצבים כאלה, הבירור המשפטי מתחיל בשאלה מהו הקשר הפורמלי הקיים ומי מוסמך להתיר אותו, ורק אחר כך עוברים לשאלות הרכוש והילדים. ניסיון לקצר את הסדר הזה מייצר בדרך כלל התדיינות מיותרת.
שיקול נוסף שרלוונטי לחלק מהזוגות הוא ההשלכה על העתיד. אדם שלא סיים כדין את הקשר הקודם עלול להיתקל בקושי ברישום קשר חדש. לכן גם כשהצדדים כבר נפרדו בפועל שנים קודם לכן, ראוי להשלים את ההליך הפורמלי ולא להשאיר אותו פתוח.
התשובה נקבעת לפי אופן עריכת הנישואין והרישום שלכם, ולא לפי מה שנהוג לחשוב.
שאלות ותשובות
נישאנו בטקס אזרחי בחו"ל. האם אנחנו צריכים גט?
ככלל, זוג שנישא בטקס אזרחי בלבד מחוץ לישראל אינו נדרש לגט, וההתרה נעשית בהליך אזרחי בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, אם נערך בנוסף גם טקס דתי, התמונה משתנה ויש לבחון את המקרה לגופו לפני שמגישים.
אנחנו ידועים בציבור ונפרדים. יש הליך גירושין?
אין קשר פורמלי שצריך להתיר, ולכן אין הליך התרה. עם זאת, יש לרוב מה להסדיר: פירוק השיתוף ברכוש שנצבר יחד, מזונות ילדים והסדרי הורות. את אלה מסדירים בהסכם שמאושר בערכאה, או בתביעה בבית המשפט לענייני משפחה.
מה קורה אם בן הזוג מסרב לתת או לקבל גט?
זהו אחד המצבים הקשים במסלול הדתי, שכן הגט נשען על רצון הצדדים. בית הדין הרבני נדרש לפעול בכלים שבידיו כדי לקדם את מתן הגט. במקביל, ניתן לקדם את הנושאים הכרוכים כדי שההסדר הכלכלי לא יישאר תלוי בסירוב.
איזה מסלול זול יותר?
העלות נגזרת הרבה פחות מזהות המסלול והרבה יותר מהיקף המחלוקת. הליך מוסכם, בכל מסלול, זול משמעותית מהליך שבו נדרשות חוות דעת מומחים ושמיעת ראיות. מי שמחפש לחסוך, ישקיע קודם כל בצמצום המחלוקות ולא בבחירת ערכאה.
אפשר לעבור ממסלול אחד לשני באמצע?
לא מדובר בבחירה חופשית. השאלה איזו ערכאה מוסמכת להתיר את הקשר נקבעת לפי אופן הנישואין, והשאלה היכן יתבררו הנושאים הכרוכים נקבעת לפי כללי הסמכות ולפי מי שהגיש ראשון. שינוי בשלב מאוחר דורש בסיס משפטי ממשי ולא רק העדפה.
